פתיחת התפריט הראשי

בעסקאות יבוא, רכש גומלין הוא התחייבות של התאגיד המוכר, או המדינה המוכרת, לרכישת מוצרים, בשיעור מסוים מהיקף העסקה, מהתאגיד הרוכש או מהמדינה הרוכשת, לשם איזון המאזן המסחרי בין שני הגופים. הדרישה לרכש גומלין מקובלת בעסקאות בין מדינות, כגון עסקאות של רכש ביטחוני, וגם בעסקאות בין תאגידים.

תוכן עניינים

רכש גומלין על יבוא לישראלעריכה

בישראל, כאשר משרד או חברה ממשלתית, המכונים גופים מזמינים, מתקשרים עם ספק חוץ בשווי הגבוה מ-5 מיליון דולר, מחויבות החברות הזרות בביצוע רכש או השקעות בתעשייה המקומית. שיעור המחויבות עומד על 35%, למעט שני חריגים: במידה ומדובר ברכש ביטחוני של משרד הביטחון שיעור המחויבות עומד על 50%, ובמידה ומדובר ברכש אזרחי מספק המייצר באחת המדינות החתומות על הסכם הרכש הממשלתי הבינלאומי (GPA) עומד השיעור על 20%.

החברות המחויבות יכולות לממש את מחויבותן באמצעות רכש גומלין ישיר, דהיינו קבלנות-משנה לפרויקט הספציפי, או ברכש גומלין עקיף, כלומר רכש מתעשיות מקומיות שאינו ממומש כחלק מהפרויקט הספציפי, ומיועד ליצוא, השקעות, מחקר ופיתוח, העברת ידע, הסמכות, רכישת שירותים ועוד.

מכוח תקנות חובת מכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי) התשס"ז-2007, הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה והתעשייה מוסמכת לדרוש מהחברות הזרות לממש את מחויבותם. הרשפ"ת אמונה על ניהול רכש הגומלין של מדינת ישראל ופועלת למינוף ההוצאה הממשלתית לכדי חיבורים עסקיים בני קיימא. הרשות פועלת עם גופי ממשלה וחברות זרות על מנת ליצור הזדמנויות עסקיות עבור התעשייה הישראלית, לטובת חיזוק תעשיות, עסקים ותעסוקה בפריפריה ובאזורי עדיפות לאומית. רשפ"ת פועלת בשלושה תחומים, אל מול הגופים הרלוונטיים לביצוע רכש גומלין בישראל.

גופים מזמיניםעריכה

התחום אמון על הקשר בין הרשות לבין הגופים המזמינים לפני ולאורך המכרז, במטרה להרחיב את היקף ההתחייבויות של החברות הזרות ולהבטיח הגשת תוכניות מימוש איכותיות. הפיקוח על תוכניות שיתוף הפעולה ודרכי מימושן בכלל המכרזים המחויבים, ובעיקר ארוכי הטווח שבהם, מאפשר מיצוי של פוטנציאל ההתקשרות עם החברות הזרות והעצמת התועלת למשק ולתעשייה הישראלית.

ספקי חוץעריכה

התחום מבצע בקרה ומעקב אחר מימוש מחויבותם של החברות הזרות לאורך תקופת המימוש. התחום אמון על אישור דיווחי מימושים, ייעוץ לחברות הזרות בנושאי רגולציה ומימוש, אישור הסכמי מסגרת וניהול מו״מ על שינויים בתוכניות המימוש. כמו כן, התחום עושה שימוש במנגנוני אכיפה מול החברות הזרות שלא עומדות בהתחייבויותיהן, על מנת למצות ולמנף את כספי רכש הגומלין לקידום התעשייה הישראלית.

תעשייה ישראליתעריכה

התחום פועל לחבר בין התעשייה הישראלית והחברות הזרות, בדגש על שילוב תעשיות חדשות והרחבת טווח ההשפעה לחברות קטנות ובינוניות ומפעלים בפריפריה. התחום מארגן משלחות וימי ספקים במטרה לחשוף את החברות הזרות לפוטנציאל הגלום בתעשייה הישראלית, לבנות קשרים בעלי תועלת הדדית ולייצר שותפויות ארוכות טווח. בנוסף מפעיל התחום גוף שטח ייעודי המספק שירותי פיתוח עסקי לתעשייה הישראלית ומחבר בינה לבין החברות הזרות, מתוך הבנת הצרכים והיכולות של כל חברה.

חברות המבצעות רכש גומלין בישראלעריכה

כיום רשומים במערכות הרשפ"ת יותר מ-250 חברות זרות, מהמובילות בעולם בתחומים: ביטחון, רכבות, תעופה, אנרגיה, אלקטרוניקה, ציוד רפואי, רכב ועוד.

דוגמה: חברת בואינג היא ספק גדול של ציוד ביטחוני לצה"ל, ובכלל זה מטוסי F-15 איגל. בהסכם מסגרת שנחתם בשנת 2018 בין החברה למשרד הכלכלה נקבעה התחייבות של החטיבה הצבאית של בואינג לרכש גומלין בהיקף של 35% לפחות מערך כל עסקה שלה עם ממשלת ישראל וגופים מטעמה.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה