רלית אדומה

רלית אדומה או התרנגולת האדומה של מאוריציוס (שם מדעי: Aphanapteryx bonasia) היא רלית שנכחדה.

רלית אדומה
מצב שימור
נכחד נכחד (EX)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	עגוראים
משפחה:	רליתיים
סוג:	Aphanapteryx
מין:	רלית אדומה
שם מדעי
Aphanapteryx bonasia ‏סֶליס, 1848
תחום תפוצה

איור של פיטר ואן דן ברוקה מ-1617

עוף זה היה מצוי על האי מאוריציוס בלבד. הרלית האדומה, המוכרת כיום רק ממספר רב של עצמות, כמה תיאורים וכמה איורים וציורים, הייתה עוף חסר יכולת תעופה, גדול במקצת מתרנגולת (אורכו כ-50 ס"מ). העוף היה מכוסה בפלומת נוצות בצבע חום אדמדם שהיו רכות ודומות לשיער. כמעט שלא ניתן היה להבחין בזנב בעוף החי, וגם הכנפיים הקצרות כמעט שנבלעו בפלומה. לעוף היה מקור חום ארוך מעוקל במקצת שצורתו הייתה שונה מעוף לעוף ובמקרים מסוימים היה ישר לחלוטין, ורגלים ארוכות (יחסית לרלית). בסך הכל העוף דמה יותר לקיווי מאשר לרלית.

הרלית האדומה מוזכרת כמעט בכל דו"ח על מאוריציוס משנת 1602 ואילך, בתקופה בה שלטו ההולנדים על מאוריציוס, עם זאת, הפרטים המופיעים בד"וחות חוזרים על עצמם ואינם מספקים מידע על אורח החיים של העוף. במקום זאת, הם מספרים על הקלות היחסית בה ניתן היה לצוד את העוף בהתאם לשיטת הציד, ועל העובדה שהעוף הצלוי נחשב תחליף טוב לבשר חזיר. רוב המידע על המראה של העוף מגיע מציור של יוריס הופנאחל (Joris Hoefnagel), שנעשה לפי עוף שחי בגן החיות הפרטי של רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה סביב 1600.

מה שמפתיע יותר הוא הופעת עוף הדומה לרלית אדומה בציורו של הצייר האיטלקי פרנצ'סקו באסנו (Francesco Bassano), "תיבת נוח" (Arca di Noè). מקורו של העוף בציור הוא תעלומה, שכן באסנו מת לפני שהוקמה המושבה הולנדית במאוריציוס ב-1598. לבסוף, יש איורים גסים של מה שנראה כרלית אדומה בשלושה מתוך ציורי הדודו האפור של רוּלאנט סאוורי (Roelant Savery) המתוארכים לשנות ה-20 של המאה ה-17. מה שאפשר לומר הוא שסביב 1600, וכנראה אפילו מוקדם יותר, הגיעו כמה רליות אדומות בחיים לאירופה, בנוסף יש כארבעה איורים גסים שנעשו במאוריציוס.

הכחדה

הרלית ניצודה עד שנכחדה כמאה שנים לאחר שנתגלתה. הדודו היה עוף שבשרו לא היה ניתן למאכל, ובדרך כלל הרגו אותו מתוך סקרנות או שעמום. לעומת זאת, בשרה של הרלית האדומה היה אכיל וטעים לחך. לכן המתיישבים ההולנדים, והצרפתים שבאו אחריהם, אהבו לצוד אותה. העוף היה אומנם זריז ויכול היה להימלט בקלות אם נרדף, אבל קל היה לפתות אותו אם הציגו לפניו בד אדום. אז הוא היה תוקף את הבד (התנהגות דומה נצפתה אצל רלית רודריגז, עוף מאותו סוג). ניתן היה ללכוד בידיים את העוף, וקריאותיו כאשר אחזו בו הזעיקו עופות נוספים למקום, שכן הרליות האלה, שהתפתחו בהיעדר טורפים, היו סקרניות ולא חששו מבני אדם.

העוף נהג לקנן על הקרקע, ולכן נהגו חזירים לאכול את ביציו ואת הגוזלים, ותרמו אף הם להכחדת העוף. כאשר חוקר הטבע פרנסואה לגואה (François Leguat), שהכיר היטב את רלית רודריגז, הגיע למאוריציוס ב-1693, הוא ציין שהרלית האדומה הפכה לעוף נדיר. הוא היה המקור האחרון שהזכיר את העוף. משערים כי העוף נכחד בסביבות 1700. קביעת התאריך בו נעלמה הרלית נעשה מורכב יותר משום שהשם המקומי לדודו האפור, Todaersen (או dodaersen, "תחת שמן") ניתן לרלית האדומה, שגם לה היה ישבן מרופד בפלומה, כאשר הדודו נכחד.

טקסונומיה

בשל הבלבול הקיים בנוגע לדודו שהוגדר לעיל ואי ההתאמות באיורים הגסים, קיימים לעוף לא מעט שמות נרדפים:

• Apterornis bonasia סליס, 1848
• Didus broeckii שלגל, 1848, (על פי איור של פיטר ואן דן ברוקה)
• Didus herberti שלגל, 1854 (על פי איור של תומאס הרברט)
• Aphanapteryx imperialis פראונפלד, 1868, (על פי הציור של הופנאחל)
• Pezophaps broeckii שלגל, 1873
• Didus herbertii סלבדורי, 1893
• Kuina mundyi הצ'יסוקה, 1937 (על פי איור של פטר מונדי)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רלית אדומה בוויקישיתוף

• רלית אדומה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• רלית אדומה, באתר GBIF (באנגלית)
• הדף על העוף ברשימה האדומה של ה-IUCN
• איור של רלית אדומה על בול דואר בערך של 5 רופי שהונפק במאוריציוס ב-1965 (כשהאי היה עדיין בשלטון בריטניה) במסגרת סדרת בולים המוקדשת לעופות באי.