רם גופנא

ארכאולוג ישראלי

רם גופנא (3 באוקטובר 19285 ביולי 2021) היה ארכאולוג ישראלי ופרופסור בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

רם גופנא
רם גופנא
רם גופנא
לידה 1928
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביולי 2021 (בגיל 93 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר התקופות הפרוטוהיסטוריות בארץ ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רם גופנא בעת שירותו בגדוד השלישי של חטיבת יפתח, 1947

ביוגרפיה

עריכה

גופנא נולד בתל אביב לאפרים וריטה קפלן. דודו היה הארכאולוג יעקב קפלן. למד בבית הספר היסודי "תל נורדוי" ובתיכון חדש. בצעירותו היה חבר בתנועת "המחנות העולים". היה חבר בארגון "ההגנה", ובשנת 1946 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת כפר גלעדי של התנועה המאוחדת.

במלחמת העצמאות שירת בגדוד השלישי, בחטיבת יפתח.

בין השנים 19511956 למד גופנא ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם השלים תואר ראשון ושני. לאחר מכן עבד כארכאולוג באגף העתיקות, לימים רשות העתיקות, ושימש בתפקיד כעשרים שנה. ב-1974 קיבל תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב, עבר ללמד באוניברסיטה, ופרש לגמלאות בדרגת פרופסור מן המניין ב-1997.

פעילות ארכאולוגית

עריכה

בשנות פעילותו המדעית עסקו מחקריו בתהליך ההתיישבות הקדומה בארץ ישראל, בעיקר בתקופות הפרוטוהיסטוריות: התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברונזה הביניימית ותקופת הברונזה התיכונה.

גופנא החל בחקירותיו עוד בהיותו סטודנט. כבר בשנת 1953, ערך לבקשת המועצה האזורית עמק חפר סקר ארכאולוגי מקיף ברחבי האזור. בראשית שנות השישים ערך סקר ארכאולוגי באזור חבל הבשור, בין תל שרוחן לרוביה (באר רבובה), בעזרת חברי הקיבוצים באזור[1]. גופנא השתתף בסקר השומרון שהחל לאחר מלחמת ששת הימים, וסקר בתחום נחלות שבט מנשה ושבט אפרים. הוא ויוסף פורת זיהו את תהליך ההתנחלות של שבטים אלו בשומרון. גופנא הרבה לחקור את תולדות ההתיישבות הקדומה במישור החוף ועמד גם בראש סקר ארכאולוגי שיטתי שנערך בשנות השבעים בדרום-מערב השרון ובעמק לוד.

מבין החפירות הרבות שערך בולטות החפירות הבאות: בתל פולג בשנות השישים, שם נחשפו ביצורים מתקופת הברונזה התיכונה ויישובי פרזות מהתקופות הישראלית והפרסית; בסוף שנות השבעים חשף יחד עם איתן איילון שרידי מצודה מתקופת הברונזה התיכונה בח' א-זוריקייה, לא הרחק מתל פולג, שהייתה ככל הנראה גם היא חלק ממערך ההגנה של ממלכת אפק הכנענית. בסוף שנות השבעים חפר גופנא שרידי עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה בתל דלית (מזרחית למושב בית נחמיה); בין השנים 19701983 הוא חפר עם דן גזית לסירוגין בתל עין הבשור, השוכן בפארק אשכול שבחבל הבשור, ותרם למחקר ה"התרבות הבשורית" (תרבות חומרית ייחודית שהתפתחה באזור, בשלב מוקדם של התקופה הכלקוליתית)[2]. בעין בשור נחשפו ארבע שכבות יישוב, שלוש מהן מתקופת הברונזה הקדומה. באחת מהן נתגלה מבנה מצרי מראשית ימיה של השושלת הראשונה במצרים (סוף אלף רביעי לפנה"ס), ששימש תחנת דרכים. השכבה הרביעית היא מהתקופה ההלניסטית. בשנות פעולתו בשטח התעמת גופנא לא אחת עם הרמטכ"ל לשעבר, משה דיין, ששדד עתיקות בניגוד לחוק[3].

לאחר שפרש סייע לדני רכט בכתיבה לאתר האנציקלופדיה העירונית "תל אביב 100" שהקים רכט[4].

נפטר ב-5 ביולי 2021. הותיר אחריו את רעייתו רות (לבית לאוטרבך) ואת שלושת ילדיהם, ביניהם המיקרוביולוג פרופ' אורי גופנא.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה