רמת אביב

שכונה בתל אביב

רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.

בתי מגורים טיפוסיים ברמת אביב א', ספטמבר 2008
רחוב טיפוסי ברמת אביב א'
בית ספר יסודי ברמת אביב א'

היסטוריהעריכה

לפני מלחמת העצמאות שכן בחלקו הדרום-מזרחי של האזור הכפר הערבי שייח' מוניס, אשר תושביו נמלטו במהלך המלחמה.

השכונה נוסדה בשנות ה-50 בעקבות הגירה גדולה של עולים חדשים מארצות מזרח אירופה. במרוצת השנים המשיכה רמת אביב, שנוסדה מצפון לירקון, להתפתח צפונה, ומסביבה בין היתר אוניברסיטת תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, מרכז יצחק רבין, מוזיאון הפלמ"ח, בית התפוצות, מרכז יצחק רבין לחקר ישראל ואולפני הטלוויזיה החינוכית. סמוך לה התפתחו גם שכונות נוספות, וכן שדה דב, תחנת הכוח רדינג ופארק הירקון.

השכונה נקראה על שם מלון רמת אביב, שנבנה קודם הקמת השכונה מצידו המערבי של כביש החוף על ידי מאוריציו ויטלה, עדה סירני ויהודה ארזי ונפתח ב-1951. גולדה מאיר, שהתגוררה בשכונה, ביקשה ממאוריציו ויטלה לקרוא לשכונה כשם בית המלון, וכך היה מלון רמת אביב ל"מלון שיש לו שכונה"[1].

שכונותעריכה

רמת אביב א'עריכה

 
רמת אביב א' (רמת אביב הירוקה) בתצלום אוויר

רמת אביב 'הירוקה' נוסדה בשנות ה־50 במסגרת "שיכון עממי", סגנון בנייה שהונהג אז ברחבי הארץ. ראש עיריית תל אביב דאז, חיים לבנון, דרש שבמקום ייבנו רק בתים צמודי קרקע, אולם ידה של שרת העבודה, גולדה מאיר, הייתה על העליונה ובמקום נבנו שיכונים[2]. את השכונה תכנן צוות אדריכלים שבראשו עמדו יצחק פרלשטיין ורוברט בנט. מרבית המבנים (כ־85%) עלו על הקרקע עד סוף שנות ה־60. אופי השכונה הוא של בתים צמודי קרקע לצד בתים משותפים בני ארבע קומות לכל היותר, שטובלים בריאות ירוקות מטופחות.

בשכונה שלושה בתי ספר: התיכון 'אליאנס' והיסודיים 'אילנות' ו'אלומות', מתנ"ס רמת אביב, שבט הצופים 'אביב' וקן של השומר הצעיר.

נכון לשנת 2018 התגוררו בשכונה 10,170 תושבים[3].

שטח השכונה הוא 864 דונם, מתוכם 381,751 מ"ר שטחים בנויים[דרוש מקור], ובהם 3,468 יחידות דיור. גבולות השכונה הם רחוב איינשטיין מצפון, רחוב חיים לבנון ממזרח ומדרום ודרך נמיר ממערב. בצידה הצפוני של השכונה שוכן קניון רמת אביב ובמרכזה מרכז ברודצקי.

גולדה מאיר גרה בשכונה זו בשנים 19591978. לאחר מותה ניטעה גינה קטנה ליד ביתה ונקראה על שמה.

רמת אביב ב'עריכה

  ערך מורחב – נווה אביבים

בנייתה של שכונת נווה אביבים, הנמצאת מצפון לרמת אביב הירוקה, החלה בשנות ה־60 והואצה בשנות ה־70. תוכניתה העיקרית של השכונה בנויה מארבעה רחובות ראשיים (יהודה הנשיא, רב אשי, טאגור ואופנהיימר) הסוגרים על מרחב ציבורי רחב ידיים באופן משמעותי. מרחב זה כולל גינה שכונתית גדולה (גן יוסף פוליטי), מרכזים מסחריים, מוסדות חינוך ודת ומרכז ספורט הכולל בריכת שחייה, מדשאות ומגרשי ספורט.

בשכונה שני בתי ספר יסודיים, 'ניצנים' ו'ארזים', בית הספר לחינוך מיוחד 'יחדיו', 'שבט אביב' של הצופים וסניף בני עקיבא 'רמת אביב'. בעבר היה בשכונה בית ספר יסודי נוסף, 'אלונים'. ברחוב טאגור נמצא מרכז קניות והסעדה.

רמת אביב ג'עריכה

  ערך מורחב – רמת אביב ג'
 
תמונה מרמת אביב ג'

שכונת רמת אביב ג' החלה להיבנות במהלך שנות ה־70 מצפון לנווה אביבים. היא התפתחה בשנות ה־80 וה־90 והייתה לשכונת יוקרה בעלת מוניטין ברמה הלאומית.

השכונה משתרעת על פני כ־1,100 דונם, והשטח הבנוי בה הוא כ־502 דונם, המחולקים למעט יותר מ־4,500 יחידות דיור. השכונה מונה יותר מ־12,000 איש, מהם כ־7% מעל גיל 65 ויותר מ־24% מתחת לגיל 14 (נתוני שנת 2017).

בשכונה בית הספר היסודי'רמת אביב ג, המרכזים המסחריים 'אלרם' ו'שוסטר' ו'שבט גימל' של הצופים.

רמת אביב החדשהעריכה

 
תצלום אוויר של רמת אביב החדשה, בקדמת התמונה נווה אביבים

ראשיתה של רמת אביב החדשה ב־1996, ותהליך בנייתה ואכלוסה מוצה עד תומו בראשית 2016. השכונה מאופיינת בבתים משותפים ואין בה צמודי קרקע. בשכונה בית ספר יסודי, 'אביב', והיא נשענת על מוסדות הבריאות והרווחה של שכונת למד ושל רמת אביב ג'. עם זאת יש בה שני מרכזי קניות ובהם סופרמרקט, בתי קפה, מספרות ומסעדות.

גבולות השכונה הם רחוב צבי פרופס מצפון, דרך נמיר ממזרח, שדרות לוי אשכול ממערב ורחוב איינשטיין מדרום.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רמת אביב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הקמת רמת אביב באתר עיריית תל אביב-יפו
  2. ^ רגינה אלעזרי, שיכון ולא שכונה, דבר, 18 בדצמבר 1958
  3. ^ אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים
  4. ^ אגף השכון במפעל החיסכון לבנין לעולים לתושבי מעברות