רמת מגשימים

מושב בדרום רמת הגולן

רָמַת מַגְשִׁימִים הוא מושב של תנועת הפועל המזרחי בדרום רמת הגולן. הוא היישוב הדתי הראשון בגולן. היישוב נמצא כשלושה קילומטרים מגבול ישראל-סוריה וכחצי קילומטר מזרחית ליישוב חספין. גובהו של היישוב הוא כ-430 מטרים מעל פני הים.

רמת מגשימים
Ramat Magshimim - Expansion P1170101.jpg
זריחה בשכונת ההרחבה של רמת מגשימים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎429 מטר
תאריך ייסוד 1968
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 784 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.8% בשנה
מפת היישובים של מועצה אזורית גולן
באדום - רמת מגשימים
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
6 מתוך 10
כביש הכניסה לרמת מגשימים

בצמוד ליישוב ממזרח שוכנת החורבה הארכאולוגית ח'ספין, אתרה של העיר התלמודית חספיה.

המושב הוא המזרחי ביותר ביישובי דרום הגולן, וממזרח לו נמצאות העיירות הסוריות נווא וג'אסם, מקומן של ערי הבשן התלמודיות נווה וגשמי. בישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.

היסטוריהעריכה

רמת מגשימים הוא מראשוני היישובים הישראליים בגולן, וראשון היישובים הדתיים בגולן. בשנת 1968 התארגן הגרעין שהקים את היישוב - כ-20 יוצאי נח"ל מגרעין המגשימים של התנועה הדתית-ציונית בני עקיבא, שהתיישבו זמנית בבתים נטושים בכפר פיק. לאחר שמונה חודשים עברו למחנה צבאי סורי נטוש צמוד למקומו הנוכחי של היישוב, ובקיץ 1972 עבר היישוב למקומו הנוכחי. את היישוב תכנן האדריכל דוד בסט.

בט' באב ה'תש"ל (11 באוגוסט 1970), בשעות אחר הצוהריים, יצא מרמת מגשימים אל השדות ג'יפ ובו חמישה אנשים: שניים מחברי המשק, בנימין כפיר[3] ועזריה גינסברג[4], ואיתם שלוש בנות גרעין 'איתן' של הצופים הדתיים: יונה סובר[5], אילנה בולה[6] ותמר דרור[7], שעלו לעבוד במושב עד למועד גיוסן. עם רדת הערב, משבוששו לחזור, החלו מחפשים אחריהם, אך רק למחרת בבוקר התברר כי הג'יפ שבו נסעו עלה על מוקש רב עוצמה שהטמינו מחבלים מזרחית למושב, וכל נוסעיו נהרגו. על שמן של הבנות שנהרגו נקרא בית הכנסת "בית ציון ואוהל אית"ן" שבירושלים - אילנה בולה, יונה סובר, תמר נחמה דרור.

בתחום היישוב הוקמה בשנת 1973 ישיבת הסדר (ישיבת הגולן), שמאוחר יותר עברה ליישוב הסמוך חיספין.

בראשית מלחמת יום הכיפורים פונה היישוב, נכבש בידי הצבא הסורי בבוקר היום השני למלחמה, ושוחרר כעבור יומיים על ידי צה"ל. הישוב נפגע קשות לאחר קרב שריון שהתנהל בו. חלק מחברי הישוב חזרו אליו עוד באמצע המלחמה לתחילת שיקום המקום[8].

חברת המושב אסתר (אסי) בן דוד[9] נהרגה בפברואר 1974 במהלך הפגזה ארטילרית בתקופה מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור.

ב-20 בנובמבר 1975 חדרה לישיבה חוליית מחבלים מסוריה. שלושת חברי החוליה רצחו שלושה חיילי ישיבות הסדר שהתארחו במושב: בן ציון לייבוביץ', מאיר נדלר ונחום פניגשטיין, ופצעו כמה תלמידים אחרים. המחבלים הצליחו להימלט ללא פגע.

היישוב הוגדר מושב שיתופי ולא קיבוץ. משמעות הדבר היא שרמת השיתוף נמוכה יותר. המושב התבסס על משק חקלאי גדול ועל עבודת חוץ של חברים, שהכניסו את משכורתם לקופה המשותפת. כל משפחה הייתה מקבלת תקציב על פי מספר הנפשות וכפי צרכיה.

בסוף שנות ה-80 נקלע המושב למשבר כלכלי, שנבע בחלקו מהכבדת הנטל על הקופה הציבורית של קיום הקהילה המתפתחת, הגדלה והמתבגרת. אספת החברים של המושב החליטה על הקמת צוותי חשיבה שתפקידם היה להמליץ על שינויים באורחות החיים ביישוב. המלצות הצוותים השונים התקבלו בהצבעה בקלפי ברוב של כ-97%, ובעקבותיהם מרכיבי הצריכה ביישוב (חינוך, בריאות, דיור) עברו בחודש מאי 1991 לשיטת התשלום הישיר. מאז כל חבר צריך לשאת בעלות חינוך ילדיו, בריאות משפחתו, תחזוקת ביתו והרחבתו (קודם לכן מימן המושב את הכול). חברים העובדים במושב מקבלים את שכרם מאז השינוי לפי אופי תפקידם והיקף משרתם, וחברים העובדים מחוץ למושב ("עובדי חוץ") מקבלים את שכרם ממעבידם. בוטל "התקציב האחיד" והונהגה הפרדה מוחלטת בין עסקי המושב בתחום החקלאות ובין ניהול חיי הקהילה (תרבות, בית כנסת, נוי וכדומה), שממומנים מאז ואילך מגביית תשלום אחיד מכל בית אב.

המושב שותף בכפר הנופש "כינר", הסמוך לכנרת.

עד שנת תשנ"ג כיהן כרבו של המושב הרב יחזקאל דאום. החל משנת תשס"ו כיהן בתפקיד הרב יהושע ון דייק עד לשנת תשפ"ב .

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רמת מגשימים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ דף לזכר בנימין כפיר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  4. ^ דף לזכר עזריה גינסברג, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  5. ^ דף לזכר יונה סובר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  6. ^ דף לזכר אילנה בולה, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  7. ^ דף לזכר תמר דרור, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  8. ^ רמת מגשימים חוזרת לחיים, מתוך מהדורת מבט לחדשות 1.10.1974
  9. ^ דף לזכר אסתר בן דוד, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה