רנה גוסיני

רנה גוסיני (בצרפתית: René Goscinny‏; 14 באוגוסט 1926 – 5 בנובמבר 1977) היה סופר, הומוריסט וכותב סיפורי קומיקס בצרפתית בן מהגרים יהודים מפולין. מוכר ברחבי העולם בעיקר בשל יצירת הדמויות של אסטריקס (אשר אותו יצר יחד עם חברו אלבר אודרזו הצייר), ניקולא הקטן (יחד עם ז'אן-ז'אק סמפה) ולאקי לוק (שהומצא על ידי מוריס אך התפרסם כאשר גוסיני הצטרף לכתיבת הסיפורים).

רנה גוסיני
René Goscinny

לידה	14 באוגוסט 1926 הרובע החמישי של פריז, צרפת
פטירה	5 בנובמבר 1977 (בגיל 51) הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת
שם לידה	René Goscinny
מקום קבורה	Cimetière du Château
תקופת הפעילות	1946–1977 (כ־31 שנים)
תחום יצירה	קומיקס
יצירות ידועות	אסטריקס, לאקי לוק, ניקולא הקטן
פרסים והוקרה	אביר מסדר האמנויות והספרות (1967) אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי (1970) פרס אלפונס אלה (1964) היכל התהילה של ויל אייזנר (2005) פרס אדמסון (1974)
צאצאים	Anne Goscinny

ילדות

רנה גוסיני נולד להורים יהודיים בפריז בשנת 1926; סטניסלב שמחה גוסיני, מהנדס כימיה מוורשה, ואנה ברסניאק מהעיירה חודורקוב שליד זיטומיר בממלכה הפולנית (וכיום באוקראינה). סבו מצד אביו היה הרב אברהם גוסיני. משפחת אימו החזיקה בית הוצאה לאור, שעזבה את רוסיה לאחר פוגרומים. לאחר מכן החזיקו סבו ודודיו בית דפוס בפריז שבו הודפסו עיתונים יהודיים ברוסית וביידיש. סטניסלב ואנה נפגשו בפריז והתחתנו בשנת 1919.

שנתיים לאחר שנולד, עברה המשפחה לבואנוס איירס, בעקבות עבודתו של האב סטניסלב. גוסיני עבר ילדות רגועה בלימודיו בבתי הספר הצרפתיים שבעיר. כבר מגיל קטן הוא הצחיק את חבריו לכיתה. הוא החל לצייר בגיל מאוד מוקדם, בהשפעת סיפורים מצוירים שאהב לקרוא.

בדצמבר 1943, לאחר שסיים את חוק לימודיו בגיל 17, התייתם רנה מאביו שנפטר מאירוע מוחי, דבר שחייב אותו להתחיל לחפש עבודה. כשנה לאחר מכן, התחיל לעבוד כרואה חשבון בחברה. מעט לאחר מכן, הוא התפטר והחל לעבוד כצייר בחברת פרסום.

גוסיני ואמו עזבו את ארגנטינה ועברו לניו יורק ב-1945, שם הם הצטרפו לדודו בוריס. על מנת לא להיות מגויס על ידי הצבא האמריקאי, הוא חזר לצרפת שם התגייס לצבא הצרפתי ב-1946. הוא שירת שם באוגדת החי"ר ההררי ה-141. רנה קודם לדרגת טוראי ונבחר למאייר הרשמי של האוגדה.

שלושה מדודיו נרצחו בשואה במחנות אושוויץ ופיטיביה.

עבודות ראשונות

לאחר שחרורו, הוא אייר ספר ילדים וחזר לניו יורק. תקופה זו הייתה תקופה קשה בחייו, והוא התקשה למצוא עבודה. ב-1948 התקבל גוסיני לעבודה בסטודיו קטן בו הוא שיתף פעולה עם הרווי קרצמן במסגרת המד מגזין. רנה עבר ל-Kunen Publishers, שם שימש כמנהל אמנותי ואייר בעצמו כארבעה ספרי ילדים. שם פגש את מוריס בבר (הידוע לאחר מכן בכינויו "מוריס"), המאייר והכותב הראשון של ספרי לאקי לוק.

גוסיני נפגש עם ז'ורז' טרואפונטן (Georges Troisfontaines), מנהל ה-World press Agency, וזה שכנע אותו לחזור לפריז כדי לשמש שם כמנהל מקומי של הסוכנות בשנת 1951. שם פגש גוסיני באלבר אודרזו, איתו שיתף פעולה עד יומו האחרון. הם עבדו תחילה על סיפור בהמשכים בשם "סילבי" (Sylvie) במגזין נשים.

שנות היצירה

בשנת 1959, גוסיני, יחד עם מספר חברים (בהם אודרזו) הקים חברת הפצה בשם Edipress/Edifrance. הוא הרחיב את שיתוף הפעולה עם אודרזו ועם אחרים. גוסיני החל בשנה זו גם את שיתוף הפעולה הפורה מאוד שלו עם מוריס במסגרת סיפורי לאקי לוק.

בשנת 1959, הוקם מגזין הקומיקס הצרפתי "פילוט" (Pilote) על ידי חברת ההפצה. המגזין, שנועד לבני נוער ולצעירים, זכה להצלחה מסחררת. היצירה הראשונה של גוסיני שפורסמה במגזין "פילוט" הייתה "ניקולא הקטן" (Le Petit Nicolas), שהייתה פרי של שיתוף פעולה פורה עם המאייר ז'אן-ז'אק סמפה. היצירה הופיעה בפורמט של סיפורים מאוירים הומוריסטיים, אשר תיארו את עלילותיו של ילד צרפתי שובב בשם ניקולא. בשנת 1961 יצא קובץ סיפורים ראשון בשם זה בהוצאת דה נואל (Denoel), שזכה להצלחה רבה בצרפת ובעולם כולו, לעשרות תרגומים ולחמישה ספרי המשך.
באותו מגזין פרסם גוסיני לראשונה גם את הרפתקאותיו של הלוחם הגאלי אסטריקס, יצירה שזיכתה אותו בתהילת עולם בקרב חובבי הקומיקס בעולם.

בין השנים 1974-1963 שימש גוסיני כעורך הראשי של העיתון.

הוא גם המשיך במספר רב מאוד של שיתופי פעולה עם יוצרים רבים מז'אנר הקומיקס הצרפתי/בלגי או עם יוצרי סיפורים לילדים ונוער.

בשנת 1967, התחתן גוסיני עם ז'ילברט פולארו-מילו (Gilberte Pollaro-Millo), ובשנת 1968 נולדה בתם חנה (אן).

לפני מותו ביקר בישראל, וביתו העידה כי התפלל בכותל המערבי.

ב-5 בנובמבר 1977 נפטר גוסיני מדום לב פתאומי בעת בדיקת מאמץ שגרתית במרפאה בפריז. עם מותו הוריש את כל כספו לרבנות הראשית של צרפת. נקבר בבית הקברות היהודי בניס.

אודרזו המשיך לחתום את אלבומי האסטריקס הבאים גם בשמו של גוסיני, על אף שכתב אותם לבדו, כמחווה לידידו הטוב. שנה לאחר מותו הוציא את 'אסטריקס וירושלים של זהב שחור' (בצרפתית מסעות אסטריקס, ובאנגלית: אסטריקס והזהב השחור) שבו הדף המרכזי מציג את ירושלים העתיקה על פי דגם המקדש שהיה במלון הולילנד (כיום במוזיאון ישראל). (יש לשער שראו זאת יחד בביקורם בישראל שנה לפני מותו, וכפי הנראה תכננו את המהדורה יחד). גוסיני מצויר כשאולי שלמולי, עובד של הסוחר שמשון פלטפוס הנפגש עם אסטריקס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רנה גוסיני בוויקישיתוף

• רנה גוסיני, ברשת החברתית Goodreads
• אתר רשמי על עבודותיו של גוסיני (בצרפתית)
• האתר הרשמי של אסטריקס
• האתר הרשמי של לאקי-לוק
• אריאנה מלמד, איזה ילד, באתר ynet, 24 בינואר 2008
• חנה (אן) גוסקיני מדליקה נרות חנוכה באתר "הספרייה של משפחת גוסקיני". (צרפתית)
• רנה גוסיני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• רנה גוסיני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רנה גוסיני (1926-1977), דף שער בספרייה הלאומית