פתיחת התפריט הראשי

רנו

יצרנית רכב צרפתית

רֶנוֹצרפתית: Renault) היא יצרנית רכב צרפתית שנוסדה בשנת 1899. על ידי לואי רנו, ביחד עם שני אחיו מרסל ופרננד.

Renault S.A
Renault 2009 logo.svg
סוג חברה ציבורית
מייסדים לואי רנו, מרסל רנו ופרננד רנו
תאריך הקמה 1899
חברות בנות דאצ'יה, אווטוואז
משרד ראשי צרפתצרפת פריז, צרפת
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מכוניות, הלוואות וספורט מוטורי
הכנסות כ-37.79 מיליארד אירו (2009)[1]
רווח כ-571 מיליון אירו (2008)[1]
מנכ"ל Clotilde Delbos עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח קרלוס גוהן (מנכ"ל)
לואיס שוויצר (יו"ר הדירקטוריון)
עובדים כ-129,070
 
www.renault.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פרסומת של רנו משנת 1914

היסטוריהעריכה

בשל חשדות כי שיתפה פעולה עם הכיבוש הנאצי של צרפת, הולאמה חברת רנו אחרי מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1959 הפסיקה רנו לשווק מוצרים לישראל. ישראל האשימה את רנו בכניעה לחרם הערבי[2].

אחרי קשיים בתפקוד בשנות ה-80 של המאה ה-20, החברה הופרטה מחדש בשנות ה-90. מאז 1999, מקיימת רנו שיתוף פעולה עם חברת ניסאן היפנית דרך החלפת מניות - רנו מחזיקה 44.4% ממניות ניסאן, וניסאן מחזיקה ב 15% ממניות רנו. החל מספטמבר 1999 יצרנית הרכב הרומנית דאצ'יה היא חברת בת של רנו הצרפתית. חלקה של רנו משוק הרכב העולמי הוא כ 4% מן המכירות, וחלקה המשותף של קבוצת רנו-ניסאן הוא 9.8% - הקבוצה הרביעית בגודלה בעולם. בכל העולם עובדים במפעלי רנו 126,000 איש.

החברה מייצרת כיום מכוניות, אוטובוסים, טרקטורים ומשאיות. היא גם אחת היצרניות שמכוניותיהן משתתפות במרוצי פורמולה 1 ובראלי דקר.

החברה שיתפה פעולה עם מיזם בטר פלייס של שי אגסי לייצורם של כלי רכב חשמליים ופריסת התשתיות התומכות בערים ובכבישים בישראל, דנמרק, עמק הסיליקון, פורטוגל ועוד מספר מדינות.

בינואר 2009 דיווחה החברה על נפילה במכירות כתוצאה מן המשבר הכלכלי העולמי[3]

דגמים עדכנייםעריכה

טווינגו: מיני, מתחרתה הישירה של פיאט 500. מנועה בנפח 0.9 ל׳ טורבו-בנזין נמצא מאחור, כשמעביר 90 כ"ס לגלגלים האחוריים. הטווינגו חולקת פלטפורמה עם הסמארט פור-טו כחלק משיתוף הפעולה בין רנו ומרצדס.

 
טווינגו


קליאו: סופר מיני. בניגוד לרוב מתחריה, מוצעת בגרסת סטיישן בנוסף להאצ׳בק. בחזיתה מנועים בנפחים 0.9-1.2 ל׳ המפיקים 75-120 כ"ס, ויש גם גרסת RS חזקה עם מנוע 1.6 ל׳ מוגדש.

 
קליאו סטישן


קפצ׳ור: קרוסאובר עירוני. מבוסס על הקליאו ודומה לו מבחוץ, אמנם תא הנוסעים שונה. מוצע עם כל מנועי הקליאו חוץ מה-1.2 האטמוספירי.

 
קפצ׳ור


מגאן גרנד-קופה: משפחתית. מוצעת בגרסת סדאן בלבד לעת עתה ועם רמת אבזור עשירה ויחידה - Intense. זו מציעה מהפך טכנולוגי ועיצובי לעומת הדור הקודם; הדור החדש מציע טכנולוגיות כגון פתיחת תא המטען ללא ידיים (שימת הרגל מתחת לפגוש), מסך מולטימדיה מקורי שדרכו אפשר לשלוט על תגובת ההגה וצלילי המנוע, ועוד. היצע המנועים מורכב ממנוע 1.3 טורבו-בנזין (140 כ"ס) שפותח בשיתוף עם מרצדס או 1.5 טורבו-דיזל (110 כ"ס). מתחרה בעיקר בסקודה אוקטביה ובפורד פוקוס.

 
מגאן גרנד-קופה


סניק: מיקרוואן. מציע מרחב רב ל-5 נוסעים והרבה מהטכנולוגיה העדכנית של רנו.

גראנד סניק: מיניוואן. גרסה מוארכת של הסניק, עם אופציה לרכישת גרסת 7 מושבים.

קדג׳אר: קרוסאובר. חולק הרבה מחלקיו עם מקבילו מבית ניסאן, הקשקאי. היצע מנועיו זהה לזה של המגאן. מהווה ממשיך הדרך של הקולאוס הלא מוצלח, ומתחרה בעיקר במאזדה CX-5 ובפולקסווגן טיגואן.

 
קדג׳אר


קנגו: מסחרית קלה. מוצעת בגרסת רכב נוסעים או וואן סגור. בחזיתה מנוע הדיזל המוכר של רנו, וממותגת גם כמרצדס סיטאן.

 
קנגו (ואן סגור)


טרפיק: מיניוואן מסחרי. מתחרה בפולקסווגן טרנספורטר, וכמוהו מציע גרסת וואן סגור או וואן נוסעים.

מאסטר: ואן מסחרי. מוצע באורכים וגבהים שונים ומתחרה במרצדס ספרינטר.

זואי: סופרמיני חשמלית. מבוססת על הקליאו וחולקת הרבה מתא הנוסעים שלו, אך יקרה ממנו משמעותית. בנובמבר 2017, החל שימוש ברכבי זואי כפרויקט רכב שיתופי (“CAR2GO”) בחיפה, כאשר 100 רכבי זואי מפוזרות ברחבי חיפה עם חניות ייעודיות.

 
זואי

דגמי עברעריכה

מכוניות קונספטעריכה

אוטובוסיםעריכה

משאיותעריכה

דגמים שבוטלועריכה

  • ול-סאטיס: סאלון
  • אוונטיים: קופה-מיניוואן
  • ספיידר: קבריולה
  • קוליאוס: פנאי שטח
  • מודוס: מיקרוואן
  • סימבול: משפחתית
  • לגונה: מנהלים

משאיות

  • מסקוט: ואן בעל ג'נט כפול
  • מידלום: משאית קלה (חלוקה)
  • פרימיום: משאית תובלה (הובלות בעיקר)
  • קראקס: משאית לעבודות שטח
  • מאגנום: הובלות כבדות, מכולות

גלריית תמונותעריכה

 
דופין
 
קטר-שבו, 1957 הורכב על ידי הינו, יפן

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Annual Report 2008
  2. ^ 50 לישראל בעמוד על שנת 1959
  3. ^ משה ריינפלד, רנו: נפילה "ברוטלית" במכירות, "מחלקה ראשונה", 9 בינואר 2009
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.