רנצו פיאנו

אדריכל איטלקי

רנצו פיאנואיטלקית: Renzo Piano; נולד ב-14 בספטמבר 1937) הוא אדריכל איטלקי זוכה פרס פריצקר לאדריכלות לשנת 1998.

רנצו פיאנו
Renzo Piano
לידה 14 בספטמבר 1937 (בן 87)
ג'נובה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות מגדל השארד, האקדמיה למדעים של קליפורניה, מרכז ז'ורז' פומפידו, Pinacoteca Giovanni e Marella Agnelli, Botin Centre, המפלגה הדמוקרטית החופשית של גרמניה, ספריית מורגן, Intesa Sanpaolo Building, Vulcano Buono, נמל התעופה הבינלאומי של קנסאי, אצטדיון סאן ניקולה, École normale supérieure Paris-Saclay עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Marco Zanuso, Giuseppe Ciribini, William Laborde, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפוליטכניקום של מילאנו (1964) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פוליטיקאי עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בלגיון הכבוד (2000)
  • פרס האמנות של ברלין (1995)
  • Sir John Sulman Medal
  • הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (2017)
  • פרס אוגוסט פרה (1978)
  • אריה הזהב (2000)
  • Gold Medal for Italian Architecture
  • מדליית הזהב של AIA (2008)
  • פרס קיוטו באמנות ופילוסופיה (1990)
  • פרס ארסמוס (1995)
  • פרימיום אימפריאל (1995)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (24 במרץ 1990)
  • מדליית הזהב המלכותית (1989)
  • מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות (28 במרץ 1994)
  • פרס פריצקר (1998)
  • Prix de l'Équerre d'Argent (2017)
  • Prix de l'Équerre d'Argent (1991) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרכז פול קלי

ביוגרפיה

עריכה

פיאנו נולד בג'נובה והוא חי ומנהל את משרדו בעיר זו עד היום. למד במכון הפוליטכני של מילאנו ועבד בראשית דרכו במשרדו של לואי קאהן (19651970). משנת 1971 ועד 1977 עבד בשותפות עם האדריכל הבריטי ריצ'רד רוג'רס ובתקופה זו זכו השניים להצלחה ופרסום רב בתחום. המבנה הידוע ביותר שתכננו יחדיו הוא מרכז פומפידו בפריז, מבנה שנוי במחלוקת בעל השפעה רבה על האדריכלות של סוף המאה ה-20.

סגנונו של פיאנו מתאפיין בעיקר בשימוש מקורי בטכנולוגיות בנייה ופיתוחם של פרטי בניין חדשים ומורכבים ובעלי ערך אסתטי רב. כמו כן, ידועים הפרויקטים שלו בגישתם האקולוגית של בנייה ירוקה.

ב-1988 זכה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות וגם זכה למעמד של "שגריר של רצון טוב" מטעם אונסק"ו.

בנובמבר 2011 מונה לסנאטור לכל החיים בסנאט של הרפובליקה.

פרויקטים נבחרים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רנצו פיאנו בוויקישיתוף


הערות שוליים

עריכה