רנצו פיאנו

אדריכל איטלקי

רנצו פיאנואיטלקית: Renzo Piano; נולד ב-14 בספטמבר 1937) הוא אדריכל איטלקי זוכה פרס פריצקר לאדריכלות לשנת 1998.

רנצו פיאנו
Renzo Piano
לידה 14 בספטמבר 1937 (בן 87)
ג'נובה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הפוליטכניקום של מילאנו (1964) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Franco Albini, Marco Zanuso, Giuseppe Ciribini, Jean Prouvé, William Laborde עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות מגדל השארד, האקדמיה למדעים של קליפורניה, מרכז ז'ורז' פומפידו, Pinacoteca Giovanni e Marella Agnelli, Botin Centre, המפלגה הדמוקרטית החופשית של גרמניה, ספריית מורגן, Intesa Sanpaolo Building, Vulcano Buono, נמל התעופה הבינלאומי של קנסאי, אצטדיון סאן ניקולה, École normale supérieure Paris-Saclay עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בלגיון הכבוד (2000)
  • הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (2017)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קולומביה (2014)
  • פרס האמנות של ברלין (1995)
  • אריה הזהב (2000)
  • Gold Medal for Italian Architecture
  • פרס אוגוסט פרה (1978)
  • Prix de l'Équerre d'Argent (2017)
  • מדליית הזהב של AIA (2008)
  • פרס קיוטו באמנות ופילוסופיה (1990)
  • פרימיום אימפריאל (1995)
  • מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות (28 במרץ 1994)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (24 במרץ 1990)
  • Prix de l'Équerre d'Argent (1991)
  • מדליית הזהב המלכותית (1989)
  • פרס פריצקר (1998)
  • פרס ארסמוס (1995)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פיקרדי ז'ול וורן (2022)
  • Sir John Sulman Medal עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרכז פול קלי

ביוגרפיה

עריכה

פיאנו נולד בג'נובה והוא חי ומנהל את משרדו בעיר זו עד היום. למד במכון הפוליטכני של מילאנו ועבד בראשית דרכו במשרדו של לואי קאהן (19651970). משנת 1971 ועד 1977 עבד בשותפות עם האדריכל הבריטי ריצ'רד רוג'רס ובתקופה זו זכו השניים להצלחה ופרסום רב בתחום. המבנה הידוע ביותר שתכננו יחדיו הוא מרכז פומפידו בפריז, מבנה שנוי במחלוקת בעל השפעה רבה על האדריכלות של סוף המאה ה-20.

סגנונו של פיאנו מתאפיין בעיקר בשימוש מקורי בטכנולוגיות בנייה ופיתוחם של פרטי בניין חדשים ומורכבים ובעלי ערך אסתטי רב. כמו כן, ידועים הפרויקטים שלו בגישתם האקולוגית של בנייה ירוקה.

ב-1988 זכה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות וגם זכה למעמד של "שגריר של רצון טוב" מטעם אונסק"ו.

בנובמבר 2011 מונה לסנאטור לכל החיים בסנאט של הרפובליקה.

פרויקטים נבחרים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רנצו פיאנו בוויקישיתוף


הערות שוליים

עריכה