פתיחת התפריט הראשי

רעיה הַרְניק (נולדה ב- 1933) היא סופרת, משוררת ופעילת חברה ישראלית. מתגוררת בירושלים.

רעיה הרניק
אין תמונה חופשית
לידה 1933 (בת 86 בערך)
ברלין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג מאיר הרניק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים גוני הרניק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס זאב לספרות ילדים ונוער עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הרניק נולדה בשם רעיה ויטקובסקי בברלין בירת גרמניה, השנייה משני ילדיהם של רות לבית קאופמן וארווין (משה) ויטקובסקי (לימים ויתקון), שהיה תעשיין ממשפחה עשירה, בעל תואר דוקטור בכלכלה פוליטית מאוניברסיטת ברלין.[1] ב-1936, כשהייתה כבת ארבע. עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. בשנת 1943 עברו לירושלים. בארץ עבד אביה במחלקת המסחר והתעשייה של הסוכנות היהודית, ובהמשך היה הנספח הכלכלי הראשון בשגרירות ישראל בוושינגטון (19491951) ולאחר מכן מנכ"ל בנק אגוד לישראל.

הרניק למדה סוציולוגיה באוניברסיטה העברית. עבדה כעורכת תוכניות רדיו ב"קול ישראל". נישאה למוזיקאי ועורך הרדיו מאיר הרניק, שנהרג בתאונת דרכים ב-1972.

הרניק נחשפה לתודעת הציבור לאחר נפילתו של בנה, רב-סרן גוני הרניק, בקרב על הבופור בתחילתו של מבצע שלום הגליל. היא הייתה מהבולטות שבמבקרי המלחמה, של מדיניות ישראל בלבנון ושל אבותיה, מנחם בגין ואריאל שרון. מחאתה עוררה הדים רבים, בייחוד משום שעד אותה תקופה לא היה מקובל שהורים שכולים יביעו מחאה על המדיניות הצבאית והביטחונית של הממשלה. לאחר סיום המלחמה החלה ליזום מפגשי דיאלוג עם אנשי ימין והציבור הדתי הרחוקים מהשקפתה הפוליטית.

היא הוציאה ספרי שירים וספרי ילדים. במיוחד התפרסמו השירים שכתבה לזכר בנה, "שירים לגוני" (1983). ספרה לילדים "גוני" מספר את קורות חייו ומותו של בנה גוני. ספרה לילדים "אחי אחי", העוסק בהתמודדותו של ילד השוכל את אחיו, זכה ב-1994 בפרס זאב לספרות ילדים.[2]

אחיו הצעיר של אביה, ד"ר אלפרד ויתקון, היה שופט בית המשפט העליון.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר משה ארוין ויתקון (ויטקובסקי)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4520.
  2. ^ ראו עוד: זהר שביט, מנוחה גלבוע, גרשון ברגסון, 'נימוקים למתן הפרס לרעיה הרניק על ספרה: אחי אחי (ודבר מקבלת הפרס)', ספרות ילדים ונוער כ, ב (1993), 10–12.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.