רפאל יהודה צבי ורבלובסקי
רפאל יהודה (ר"י) צבי וֶרבּלוֹבסקי (באנגלית: Raphael Jehudah Zwi Werblowsky; 3 בינואר 1924, כ"ט בטבת ה'תרפ"ד – 9 ביולי 2015, כ"ב בתמוז ה'תשע"ה) היה פרופסור בקתדרה למדעי הדתות ע"ש מרטין בובר באוניברסיטה העברית בירושלים, ודקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה. חתן פרס א.מ.ת במדעי הרוח לשנת 2005.
לידה |
1924 פרנקפורט, רפובליקת ויימאר |
---|---|
פטירה |
9 ביולי 2015 (בגיל 91 בערך) ירושלים |
ענף מדעי | דתות משוות, מדע הדתות |
מקום לימודים | |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
פרסים והוקרה | פרס א.מ.ת. (2005) |
בן או בת זוג | עליזה וירץ |
צאצאים | יסכה הרני |
מספר צאצאים | 5 |
ביוגרפיה
עריכהנולד ב-1924 בפרנקפורט שבגרמניה ליוטל ואברהם יחזקאל ורלובסקי. סבו אבי אמו הוא הרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ. בסוף שנות ה-30 עלה לארץ ישראל עם משפחתו ולמד בישיבות שונות. למד לתואר ראשון בהתכתבות באוניברסיטת לונדון וסיים בשנת 1945. עם תום מלחמת העולם השנייה ניהל בית יתומים לילדים ניצולי השואה בהולנד. בהמשך למד במסלול ישיר לדוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת ז'נבה וסיים בשנת 1951 עם פרסום עבודת הדוקטורט כספר "לוציפר ופרומתאוס" (אנ'), אשר זכה להקדמה מאת קארל יונג. לימד באוניברסיטאות מנצ'סטר ולידס,[1] ובשנת 1956 קיבל משרת מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, בה היה ממקימי החוג למדע הדתות. בשנת 1962 הועלה לדרגת פרופסור חבר.[2] בשנים 1969-1965 שימש דקאן הפקולטה למדעי הרוח, וב-1971 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין[3].
במשך השנים שימש מרצה אורח באוניברסיטאות רבות, בהן אוניברסיטת קוקוגאקויין ואוניברסיטת צוקובה ביפן, האוניברסיטאות בראון, הרוורד, סטנפורד, ייל, ואוניברסיטת שיקגו בארצות הברית, ברן, מינכן בגרמניה, נטאל בדרום אפריקה, מנצ'סטר בבריטניה, קומפלוטנס בספרד ומלבורן באוסטרליה. כמו כן כיהן כעמית במכוני מחקר רבים, ביניהם המכון ההולנדי למחקר מתקדם, המכון למחקר מתקדם בברלין, המכון הגבוה למדעי הדתות באוניברסיטת נוטרדאם, המכון האנתרופולוגי המלכותי של בריטניה והמרכז לחקר מוסדות דמוקרטיים בסנטה ברברה, קליפורניה.
בין השנים 1985-1975 כיהן כמזכיר הכללי של האגודה הבינלאומית להיסטוריה של הדתות (IAHR), ובין 1995-1985 כיהן בה כסגן-נשיא. בין 1991-1978 היה גם עורכו של כתב העת Numen לחקר הדתות היוצא מטעמה.
בין 1988-1984 כיהן כסגן-נשיא המועצה הבינלאומית לפילוסופיה ומדעי הרוח (CIPSH) (אנ') של ארגון אונסק"ו.[4]
ב-1958 הקים את האגודה להבנה בין-דתית בישראל ועמד בראשה במשך כמה עשורים. בנוסף הקים את מועדון הקשת בענן להידברות בין אינטלקטואלים יהודים ונוצרים.
צבי ורבלובסקי נישא לעליזה וירץ, ולזוג נולדו חמישה ילדים.[5] נאוה איסרוב (מורה לחינוך גופני בבית ספר לחינוך מיוחד ומורה לשחייה), פרופ' נעמה קונסטנטיני (רופאת ספורט ומנהלת המרכז לרפואת ספורט "הדסה אופטימל"), יסכה הרני (מורת דרך ומומחית לנצרות), עו"ד יהונתן צבי (שחקן כדור מים פעיל) ועו"ד נועם צבי (יו"ר איגוד השחייה בישראל).
פרסים והוקרה
עריכה- חבר לשם כבוד לכל החיים באגודה הבינלאומית להיסטוריה של הדתות (IHRA)[6]
- 2005 - פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח[7]
- 2009 - עיטור מסדר השמש העולה מטעם קיסר יפן[8]
מחקריו
עריכהמחקריו של ורבלובסקי משתרעים על פני תחומים רבים הנוגעים להיבטים השונים של התופעה הדתית. החל בנושאים רחבים בפנומנולוגיה של הדת, דרך עיון בדתות מזרח-אסייתיות בדגש על יפן ותרבותה, עבור בנזירות הנוצרית והבודהיסטית, וכלה במיסטיקה היהודית בימי הביניים ובגילויים של מודרניזציה וחילון.
ספריו
עריכה- S. Shaked, D. Shulman, G. G. Stroumsa (eds.), Gilgul / גלגול: Essays on Transformation, Revolution and Permanence in the History of Religions, dedicated to R. J. Zwi Werblowsky (Studies in the History of Religions 50), Leiden: E. J. Brill, 1987.
לקריאה נוספת
עריכהביבליוגרפיה של פרסומיו:
- 'Bibliography of R.J. Zwi Werblowsky,' Gilgul (Studies in the History of Religions 50), 1987, pp. 1-10.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ תיאורו מתוך חילופי מכתבים עם תומאס מרטון
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, על המשמר, 16 באוגוסט 1962
- ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דבר, 29 באוגוסט 1971
- ^ רפאל יהודה צבי ורבלובסקי באתר האוניברסיטה העברית בירושלים.
- ^ כתבה על צליחה משפחתית של הכנרת
- ^ אתר האגודה הבינלאומית להיסטוריה של הדתות
- ^ פרופ' רפאל יהודה צבי ורבלובסקי באתר פרס א.מ.ת.
- ^ מקבלי עיטור מסדר השמש העולה באתר שגרירות יפן בישראל