רפאל מאיר פאניז'ל

רב

הרב רפאל מאיר פַּאניזֶ'ל (כונה: מרפ"א; ה'תקס"ד, 1804- י"ד בטבת ה'תרנ"ג, 2 בינואר 1893) היה שד"ר, והראשון לציון משנת 1880 ועד פטירתו ב-1893.

הרב רפאל מאיר פאניז'ל
לידה 1804
ה'תקס"ד
פאזארדז'יק, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1893 (בגיל 89 בערך)
ה'תרנ"ג
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי המרפ"א
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1893 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים הראשון לציון
הראשון לציון ה־28
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד בפאזארדז'יק שבבולגריה (אז בשליטת האימפריה העות'מאנית) כבן יחיד לרב יהודה ולשרה. כשהיה כבן שלוש, בשנת ה'תקס"ז (1807) עלה לארץ ישראל עם הוריו. למד תורה בירושלים בחדרים ובישיבות. בגיל 15, בשנת ה'תקע"ט (1819) התייתם מאביו, בודד וחסר כל[1].

בשנת ה'תקפ"א (1821) נישא לווינזיאנה בת הרב אשר הלוי, שהיה מגדולי רבני ירושלים. בגיל 27 נסע בשליחות רבני ירושלים ללוב, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו לטובת עניי ירושלים. בשנים ה'תקפ"ח-ה'תק"ץ (1828-1830) היה שוב בשליחות מטעם תושבי ירושלים במרוקו, וב-1831 נסע בשליחות לתוניסיה. בשנת 1840 נסע לערי איטליה בשליחות ישיבת חברון, ובזמן שהותו שם השכין שלום בין שני חלקי קהילת רומא, שהיו מסוכסכים, ונקרא בשל כך אל האפיפיור לשיחה וסיור בוותיקן, שם ראה שרידים מכלי המקדש.[2] בה'תר"ה (1845) היה בשליחות חברון לאיטליה. בה'תרכ"ג (1863) יצא שוב בשליחות תושבי ירושלים למרוקו, ושם התפרסם כבעל מופת.

בט"ו באב ה'תר"ם (14 באוגוסט 1880), מונה לכהן כראשון לציון וכממלא מקום החכם באשי, לאחר שמחותנו, הרב יעקב שאול אלישר, ויתר לו על המשרה בשל גילו.

בשנת 1889, הודות למאמצים מצד החכם באשי של טורקיה, הרב משה הלוי, הועלה בתפקידו מממלא מקום לתפקיד החכם באשי הרשמי.

אליעזר בן-יהודה תיאר בזכרונותיו את התרשמותו העצומה ממראה דמותו של ראש רבני ארץ ישראל:

"החכם־באשי בעצמו היה דמות מזרחית נהדרה באמת, דמות של אחד האבות הקדומים, כמו שאנו רגילים לדמוֹתם לנו בדמיוננו. הוא היה גבה־קומה, זקוף, חתוך קוי־פניו קצת גס, אך תארו בכלל נאה, אצילי, זקנו מגוּדל, הדור מאד בלבוש השרד הרשמי... בית־משכנו היה אמנם בנין ישן, פשוט... אך רחב־ידים... על הרצפה היו שטוּחים שטיחי צמר מזרחיים יקרים, נפלאים בזוהר צבעיהם וגוניהם וביפי ציוריהם... בסוף הבית עמד על משמרתו שמש בעל צורה, לבוּש בגדי־שרד, חגור חרב על מתניו. ובתוך הדלות והמסכנות הכללית של היהודים בארץ־ישראל... נדמה לי זה עוד יותר יפה ממה שזה היה, ובמעמד־נפשי אז נצנץ לפני ברק אור של שררה יהודית, של שלטון יהודי."[3]

הרב הלך לעולמו לאחר מחלה בת מספר שבועות, בי"ד בטבת ה'תרנ"ג.

מחותנו 'היש"א ברכה' התמנה לראשון לציון תחתיו.

 
קבר הרב רפאל מאיר פאניז'ל, הראשון לציון, בהר הזיתים

משפחתו עריכה

בתו וידה נישאה לרב חיים משה אלישר, ונכדו היה הרב יוסף שאול אלישר.

ספריו עריכה

ב-1887 הדפיס את ספרו לב מרפ"א: מערכות בהלכה, לפי א-ב, שו"ת, חידושים ודרושים.

לשון מרפ"א, שו"ת.

כן כתב הערות וציונים על הרמב"ם.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ירושלים תש"ס, כרך ב, עמ' 533.
  2. ^ אברהם אלמאליח, הראשונים לציון: תולדותיהם ופעולתם, ירושלים: ר' מס, תש"ל 1970, עמ' 268.
  3. ^ אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך א, פרק לו: תחית הדיבור העברי, מזכרונות אליעזר בן־יהודה, תרמ"א–תרמ"ב, עמ' 354.