רפאל קנטוני
רפאל קנטוני (באיטלקית: Raffaele Cantoni; 29 בפברואר 1896 – 24 ביוני 1971) היה סוציאליסט אנטי-פשיסטי יהודי, חבר במסדר הבונים החופשיים. הצטיין בעיקר במאמציו הנועזים בהצלת היהודים. היה פעיל בדלאסם, גם במשך הכיבוש הגרמני של איטליה. הוא נעשה נשיא של איחוד הקהילות היהודיות באיטליה והיה פרו-ציוני ביותר.[1]
רקע עריכה
קנטוני נולד בוונציה בשנת 1896 למד כלכלה והפך ליועץ ל'בנק הלאומי של העובדים' והיה גם נאמן להלוואות הבנק.
פעילות עריכה
הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה ולקח חלק בפרשת פיומה, (היה זה אירוע בו כח בראשות גבריאלה ד'אנונציו עם צבא 2,600 מורדים - גרנדירים של סרדיניה - צעד אל פיומה בכוונה לספח את האזור אל ממלכת איטליה. המהלך, שלא הייתה לו תמיכה בין לאומית סוכל על ידי הממשלה האיטלקית).[2]הוא דבק באידיאלים חברתיים, וביקר את המשטר הפאשיסטי. ב-1930 הוא נעצר עם מתנגדי משטר אחרים והועמד לפני בית משפט מיוחד באשמת השתתפותו בפעולות אנטי-פשיסטיות. בשנת 1933 נעשה מנהיג הוועדה לסיוע ליהודי איטליה. פעל לעזרת מהגרים ומוסדות סעד יהודיים אחרים. חוקי הגזע של 1938 גרמו נזק רב ליהודים באיטליה. קנטוני היה קשור ל-ג'וינט העולמי ול קונגרס היהודי העולמי.
קנטוני היה ציוני נלהב, וסייע לייסד הכשרות לנוער איטלקי לקראת עלייה לישראל.
בתחילת שנת 1939, למרות או דווקא בגלל חוקי הגזע שאומצו על ידי המשטר הפשיסטי, נפגש קנטוני עם שגריר בריטניה ברומא, והציע תוכנית להצטרפות של מתנדבים יהודים איטליה לצבא הבריטי. תוכניתו לא התקבלה אבל היא התממשה למעשה עם הקמת הבריגדה היהודית, בשנים האחרונות של המלחמה.[3]
מחתרת והתנגדות לפאשיזם עריכה
במהלך מלחמת העולם השנייה סייע קנטוני רבות ליהודים נצרכים מאיטליה ועקורים מאירופה. בשנת 1940 נעצר שוב על ידי הפשיסטים ונכלא באורביסליה (אנ') שליד מצ'רטה ומאוחר יותר הועבר לאיי טרמיטי (אנ') שבים האדריאטי. לאחר שחרורו שב והמשיך את פעילותו עם משרד DELASEM בגינואה וושימש כבלדר לחלוקת כספים לנצרכים באזור טוסקנה בשיתוף עם הכומר לטו קזיני והרב ג'ורג'ו ניסים.[4]
ב-1943 הוא נלכד על ידי הנאצים ונשלח לאושוויץ, אך במהלך הנסיעה קפץ מהרכבת כשעברה ליד פדובה וניצל.[5] הוא נמלט לשווייץ, ושם החל לארגן מחדש את חייהם של יהודי איטליה, בין השאר על ידי הקמת בתי ספר יהודיים.
בתום המלחמה עריכה
ב-1945 הוא המשיך את מעורבותו במפלגה הסוציאליסטית האיטלקית ובארגונים היהודיים במילאנו. הוא נטל על עצמו את תפקיד נשיא הקהילה היהודית במילאנו והיה חבר פעיל בוועדה לשחרור לאומי של צפון איטליה עד סיום המלחמה.
קנטוני היה מנהל הסניף האיטלקי של הארגון להצלת ילדים יהודים - אוז"ה. בעודו מארגן את החיים היהודיים במילאנו, תמך נמרצות בעלייה לישראל, וגייס לשם כך כספים רבים.
ילדי סלבינו - בזמן פעילותו הוא הכיר בצורך החיוני בטיפול ביהודים יתומים, ששוחררו ממחנות ריכוז, והתגלגלו לצפון איטליה. הוא סייע בהפיכת בית שיזופולי, פנימייה פאשיסטית לשעבר, בסלבינו (כפר בהרי האלפים האיטלקים ליד מילאנו), לבית בו, ובסביבתו, שוקמו כ-800 ילדים ניצולי שואה והוכנו להגירה לארץ ישראל.[8]
סיוע להעפלה ולרכש - קנטוני נעשה מעורב בסיוע לפעולות המוסד לעלייה ב' באיטליה. לקח חלק חשוב בפרשת לה ספציה כאשר בעזרתו של אנריקו לוי עצר את מכוניתו של איש הלייבור הבריטי, היהודי הרולד לסקי והביא אותו כמעט בכח לאוניות מעפילים העצורות בנמל. הפעילות שנוהלה על ידי יהודה ארזי הסתיימה בהצלחה וזכתה לאהדה רבה באיטליה. במרץ 1948 נרשם רפאל קנטוני כבעליה של האונייה נורה שנרכשה על ידי אפרים אילין והביאה את מרבית הנשק שנרכש בצ'כוסלובקיה לארץ.[9]
עם השיקום באיטליה עריכה
קנטוני היה גם בעל תפקידים בהסתדרות הציונית העולמית ובקרן היסוד. בשנים 1946–1954 היה קנטוני נשיא איגוד הקהילות היהודיות באיטליה ועבד מול הממשלה האיטלקית כדי להשיג חופש לפולחן היהודי האיטלקי ברמה שוות ערך לזו של הקתולים, בכך נחל הצלחה חלקית. הוא היה גם נשיא ארגון הבריאות היהודי כחלק של ארגון הבריאות העולמי. מתחילת פעילותו באיטליה עד מותו לא חסך כל מאמץ לשמור על היחסים בין יהודי הגולה לבין ישראל ואף סייע להקים יחסים דיפלומטיים בין ישראל למדינות אחרות.
קרן רפאל קנטוני לנוער יהודי בישראל הוקמה בשמו. הקרן מציעה מענקים שנתיים לעולים צעירים מאיטליה, אשר מתכוונים להירשם לאוניברסיטאות, או למכונים אחרים ללמידה מתקדמת בישראל.[10]
לקריאה נוספת עריכה
- רנצו דה פליצ'ה, היסטוריה של יהודי איטליה תחת הפאשיזם - Storia degli ebrei italiani sotto il fascismo – הוצאת אינאודי, טורינו: 1961 (באיטלקית)
- סרגיו מינרבי,. רפאלה קנטוני אנטי-קונפורמיסט יהודי, אסיזי - רומא, 1978 (באיטלקית)
- לטו קאזיני, Ricordi di un vecchio prete פירנצה: לה ג'יונטינה, 1986 (באיטלקית)
- סוזן זוקוטי ופוריו קולומבו, האיטלקים והשואה רדיפות, הצלה והישרדות, הוצאת ביזון ספרים, 1996 (באיטלקית)
- אהרן מגד, מסע הילדים אל הארץ המובטחת: פרשת ילדי סלבינו, הוצאת עם עובד, 1984
קישורים חיצוניים עריכה
- CANTONI, Raffaele, באתר Treccani, (באיטלקית)
- אוספו הפרטי של רפאל קנטוני, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
הערות שוליים עריכה
- ^ סרגיו מינרבי
- ^ סרגיו דה פליצ'ה
- ^ סוזן זוכותי ופיוריו קולומבו
- ^ לטו קאסיני, Ricordi di uncchio prete פירנצה: לה ג'יונטינה, 1986.
- ^ סרג'יו מינרבי
- ^ מאסימו טליו, באתר ארגון הפרטיזנים
- ^ הצילומים מפרשת לה ספציה נעשו על ידי אנריקו לוי.
- ^ אהרן מגד
- ^ אורי מילשטיין, משלוח נשק באוויר ובים תחת אפם של הבריטים, news1 ינואר 2018.
- ^ ללימודים איטלקיים של האוניברסיטה העברית בירושלים.