רפאל רביבו
רפאל רביבו (נולד ב-20 ביוני 1942) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק צרפתי-ישראלי.
 | |
| לידה |
20 ביוני 1942 (בן 81) קזבלנקה, מדינת החסות הצרפתית במרוקו  |
|---|---|
| מדינה |
צרפת |
| http://www.raphael-rebibo.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
רביבו נולד בקזבלנקה, שבמרוקו ועלה לישראל ב-1965. בהמשך נסע לפריז ללמוד משפטים, אך החליט ללמוד צילום קולנוע וחזר לישראל[1]. רביבו הוא בוגר מחזור 1970 של המכון לקולנוע וצילום בירושלים (כיתת בימוי והפקה), שפעל בשכונת תל ארזה, והיה בית הספר הראשון בישראל לצילום וקולנוע[1]. את בית הספר ניהל בנימין קורצקי, שעלה מפולין, שם למד קולנוע יחד עם הבמאי רומן פולנסקי, והיה ממייסדי בית הספר לקולנוע בלודז'[2].
לאחר סיום לימודיו עבר רביבו לז'נבה, שם עבד כצלם סטילס, עוזר צלם, צלם ועוזר במאי, בין השאר עם קלוד ללוש[1]. ב-1973 הוא היה המפיק בפועל של הסרט Le Trois Cri, סרטו העלילתי הראשון של הבמאי איגאל נידאם[1].
בשנת 1974, הוא היה המפיק בפועל של הסרט Les Divorcés (Le Haut Mal), סרט עלילתי שווייצרי בבימוי לואי גרוספייר, בהפקת ז'אן לואי מיסאר.
בשנת 1975 כתב, ביים והפיק את סרטו העלילתי הראשון, "הבועה" (La Bulle)[3], סרט שווייצרי שזכה לשבחי הביקורות[4][5]. הסרט זכה בפרס "יונת הזהב" בפסטיבל סן-תומאס 1977[6].
בשנת 1979 זכה למענק מהקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים לפיתוח תסריט לסרט בשם "החגיגה" (סרט שלא הופק לבסוף)[7].
בשנת 1984 ביים בישראל את הסרט "עדות מאונס", עם ענת עצמון ואורי גבריאל[8].
בשנת 1988 ביים והפיק בפועל את הסרט "מקום ליד הים" בכיכובם של ענת צחור ואלון אבוטבול[9]. הסרט היה הפקה ישראלית-צרפתית. צלם הסרט, ז׳אן בופטי, צילם קודם את סרט הפולחן "רוקמת התחרה" בכיכובה של איזבל הופר[10]. צילומי הסרט הסתיימו בקיץ 1987[11], אולם הוא יצא לאקרנים רק כשנה אחר כך[12].
בשנת 1997 הקים את חברת "Magora Productions" עם מרטין פיטוסי, חברה להפקות סרטי קולנוע וסרטי פרסומת.
בשנת 2009 הוקרנה רטרוספקטיבה לסרטיו של רפאל רביבו בסינמטקים בתל אביב, ירושלים, חיפה.
בשנת 2016 ביים והפיק את הסרט "אמור"[13], שהיה מעומד לפרס אופיר[14].
פרסים עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רפאל רביבו
רפאל רביבו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רפאל רביבו, באתר AllMovie (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 משה בן-שאול, תקוותו של רפאל רביבו, מעריב, 4 באוקטובר 1973
- ^ נחום ברנע, מסך בזבוז הכסף, דבר, 20 בנובמבר 1968
- ^ טלילה בן-זכאי, בועה אחת, אופנה אחת ואחד הוא 'גימפל תם', מעריב, 24 בנובמבר 1976
משה בן-שאול, בועת־סבון של רפאל רביבו, מעריב, 19 בפברואר 1976 - ^ זאב רב-נוף, הסיוט שנשאר, דבר, 10 בינואר 1977
- ^ טירת הקרנפים, "העולם הזה", גיליון 2052 מ-29 בדצמבר 1976, עמוד 40
- ^ 1 2 גידי אורשר, המסך הגדול בא אל המסך הקטן, מעריב, 11 בינואר 1978
- ^ עירית שמגר, הקולנוע הישראלי מהמר על חייו, מעריב, 27 בדצמבר 1979
- ^ רחל נאמן, ביקורת - הישראלי המכוער 'עדות מאונס' - שחף, תל־אביב, כותרת ראשית, 31 באוקטובר 1984
- ^ עידית שחורי, מקום ליד יפו, מעריב, 26 ביוני 1988
- ^ מאיזבל הופר לענת צחור, חדשות, 27 במאי 1987
- ^ עירית שמגר, החיים אחרי הטראומה, מעריב, 23 ביוני 1987
- ^ רונית ויס ברקוביץ, דגל שחור - ״מקום ליד הים׳’ - קולנוע גורדון ,ת״א, חדשות, 23 ביוני 1988
- ^ יעל סגרסקי, סדום ואמורה: יצאנו להביך את יוצרי "אמור", באתר "Time Out ישראל", 18 באוקטובר 2017
- ^
נירית אנדרמן, הסרטים "ג'נקשן 48" ו"סופת חול" בין המועמדים לפרס אופיר, באתר הארץ, 22 ביוני 2016
