פתיחת התפריט הראשי

רפאל שפירא

רב בלארוסי
Disambig RTL.svg המונח "רפאל שפירא" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רפאל שפירא (פירושונים).

רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 - כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, אפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

רפאל שפירא
Hagaon Rabbi Refael Shapiro.jpg
לידה 1837
ה'תקצ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אפריל 1921 (בגיל 84 בערך)
כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א
מקום פעילות וולוז'ין
השתייכות ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב העיר וולוז'ין
תלמידיו

(חלקי)

חיבוריו תורת רפאל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין

תולדות חייועריכה

נולד בחודש אדר תקצ"ז (1837), בעיר סמורגון, לרב אריה לייב שפירא, רבה של קובנה, הידוע בשם ר' ליבלי קובנר. בשנת תרי"ב (1852), בגיל חמש-עשרה, נלקח על ידי ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, כחתן לבתו שרה רשא. בשנת תר"ל (1870)[1] נתמנה למשרת משנה לראש הישיבה בישיבת וולוז'ין, לצד חמיו הנצי"ב, והחל בהגדת שיעורים בישיבה שלוש פעמים בשבוע. בשנת תרמ"א (1881) ויתר על משרתו לטובת חתנו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק ויצא לכהן ברבנות בקהילת נובואלכסנדרובסק שבליטא.

בשנת תרמ"ו (1886) עבר לכהן ברבנות קהילת בוברויסק שברוסיה הלבנה כיום בלארוס. בשנת תרנ"ט (1899), עם פתיחתה מחדש של ישיבת וולוז'ין בהשתדלותם של נאמני הישיבה בווילנא ובמינסק ובהסכמת פרנסי וולוז'ין, הוזמן ר' רפאל לכהן כרב וראש ישיבת וולוז'ין, בדומה לכל ראשי ישיבת וולוז'ין. ר' רפאל טבע סיומת מיוחדת לצד חתימתו: "העובד עבודת התורה בוואלאזין". בשנת תרע"ה (1915), סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, התפזרה הישיבה ור' רפאל עקר למינסק, בה נפטר בכ"ג באדר ב' תרפ"א (1921).

שיטת לימודועריכה

רבי רפאל שפירא הוא אבי שיטה לימודית ייחודית הידועה בשם "לשיטתיה", שילוב של חריפות בקיאותית ועמקות. שיטה זו מבקשת למצוא היקש בין הלכות שונות ודעות שונות של תנא, אמורא או פרשן תלמודי, ולהוכיח כי כל ההלכות והדעות האלו יש להן יסוד משותף וקירבה פנימית זו עם זו. מתוך גילוי המאפיין האחיד למקורות שונים של אותו מחבר, ניתן ליישב סתירות שהתגלעו בין מקורות אלו.[2]

עזבונו התורניעריכה

כבר בצעירותו, נטל רבי רפאל שפירא חלק בעבודתו של חותנו, ביאור העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון, כפי שכותב הנצי"ב אודותיו:

וגם חתני הרב מ' רפאל בהגאון מהר"א ליב שפירא זצ"ל אב"ד דק"ק קאוונא, הוא יושב עמדי בחבורה/ כחו יפה בתורה/ ודעתו ברה/ להתיישב עמו בעמק הלכה ולבררה/ וגם הוא הוסיף כמה הגהות ברוב חקירה

העמק שאלה, קדמת העמק

מחידושיו הרבים נותר ספרו תורת רפאל וכמה יסודות למדניים המפורסמים בשמו. בכתיבת חידושיו ומכתביו נמנע ר' רפאל מלהשתמש בעט ברזל אלא בנוצה של עוף, משום חשש הלכתי של איסור 'לא תניף עליהם ברזל'.[3] את היקף כתביו וגורלם מתארים בניו בעיצומה של השואה:

אבינו הגאון זצ"ל... הניח אחריו ברכה הרבה כתבים חידושי תורתו בסוגיות התלמוד... ובמקצועות ההלכה... לכל חלקי השו"ע ותשובות להוראת הלכה למעשה, אף חידושים באגדה... ואחרי פרוץ המלחמה הועברו והובאו הכתבים ברוב עמל וסכנת דרך לעיר ווילנא... וכל הכתבים הרבים נשארו במדינת ליטא ומאוד הלב דוי וסוער על זה כי מי יודע מה גורלם בסערת המלחמה הזו.

הקדמה לתורת רפאל

ספריועריכה

  • תורת רפאל, חידושים בהלכה וביאורים בדברי התלמוד והפוסקים, ב' חלקים, לחלק אורח חיים, וחלק ג' אסופת תשובות וליקוטים, ירושלים תש"ג. באתר hebrewbooks.

צאצאיועריכה

מאשתו הראשונה שרא רשא (בתו של הנצי"ב מוולוז'ין):

מאשתו השנייה דרייזל (אף היא בתו של הנצי"ב מוולוז'ין):

מתלמידיועריכה

נשמה קדושה, לב טהור ואופי אצילי מצאתי ברבי רפאל. הוא היה מתון, נוח וותרן בכל מדותיו; עיניו הגדולות והיפות האירו ברחמים ובאהבה. ענו כהלל, מכובד וחביב על כל שדרות העם. גם החסידים העריצוהו. המשכילים ובני הנעורים המתקדמים כבדוהו מאד. ועם כל זאת ישב בבית קטן ודל, חי חיי עוני ועסק יום ולילה בתורה

צבי הירש מסליאנסקי, ספר הזכרונות והמסעות פרק כ"ב.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בתולדות חייו הכלולים בהקדמת בניו ר' אריה ור' ישראל איסר לספרו תורת רפאל, נכתב: 'בשנת תרכ"ה לערך'.
  2. ^ שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות, תל אביב תשי"ב, עמ' 35; הרב שמעון לנגבורט, 'בית אולפנא רבתא עץ חיים דוולוז'ין, ספר וולוז'ין, תל אביב תש"ל, עמ' 192
  3. ^ הרב שמעון לנגבורט, שם