רפאל בנשלום

רפאל (רפי) בנשלום (במקור ריכרד פרידייש (רפאל) פרידל; בהונגרית: Richard Frigyes (Rafael) Friedl; קלוז', 6 במאי 1920, רומניה – ישראל, 5 בספטמבר 1996) היה דיפלומט ישראלי, יהודי-הונגרי, יליד טרנסילבניה שכיהן, בין השאר, כנציג הדיפלומטי הישראלי הראשון במעמד שגריר ברומניה (1969). בנשלום היה פעיל בצעירותו בתנועת השומר הצעיר והשתתף במחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה לפני כן בסלובקיה ולאחר מכן במוסד לעלייה ב', שבמסגרתו סייע לעליית ניצולי השואה לארץ ישראל ולרכש הצבאי של המדינה היהודית שבדרך.

רפאל בנשלום

צילום בשנות ה-40
לידה	6 במאי 1920 קלוז', חבל טרנסילבניה,ממלכת רומניה
פטירה	5 בספטמבר 1996 (בגיל 76)
שם לידה	Richard Frigyes (Rafael) Friedl
מדינה	ישראל

קורות חיים

ילדותו

בנשלום נולד ב-1920 בשם ריכרד פרידייש (רפאל) פרידל בקלוז' שבטרנסילבניה, רומניה. הוריו היו אלפרד פרידל, שנפטר כשבנו היה בן שלוש, וארנה, ילידת גרמניה. אחרי מות האב פתחה אמו פנסיון בעיר שכנה. רפאל היה בנם הקטן מבין שלושה ילדים. מנעוריו גילה כישורים, בין היתר, לשפות ולמוזיקה. בילדותו גדל בטימישוארה. בגיל 11 היגר עם משפחתו לגרמניה, לעיר נוישטאט, שבה התגוררו סביו מצד אמו. אחרי עליית הנאצים לשלטון, עברו לגור בברטיסלאבה (אז חלק מצ'כוסלובקיה). הוא למד שם זמן מה בגימנסיה הגרמנית. החל מגיל 14 היה חניך של תנועת "השומר הצעיר" בברטיסלאבה, ובשנת 1937 נמנה עם מקימי קן של תנועה זו בפראג.

הכיבוש הנאצי

בימי הכיבוש הנאצי של צ'כיה והפרדתה מסלובקיה נמלט בנשלום למדינת החסות הסלובקית וחי בה תחת זהות בדויה - "רודולף באלוג". הוא גויס לצבא הסלובקי ושירת בו כצלם. בשנת 1941 ירד למחתרת באזור טרנצ'ין. עבד זמן מה כנגן עוגב בכנסייה ביישוב בסביבה. כחבר במחתרת היהודית בסלובקיה, עזר לקליטת פליטים יהודים שברחו מפולין. בלילה האחרון של שנת 1943 בהוראת מועצת "השומר הצעיר", יחד עם משה אלפן (אלפנט) שכינויו היה "פיל", גם הוא דובר הונגרית כמו בנשלום עברו שניהם להונגריה, שם השתתף בפעילות המחתרת הציונית ההונגרית להצלה יהודים.

בהונגריה

בראשית 1944 הגיעו רפי ומשה לבודפשט. רפי החליף את יושקה באומר ובניטו רונן בריכוז הנהגת התנועה. מטרתם הייתה להכין מקומות מקלט לפליטים יהודיים ממזרח אירופה, להכין את השומר הצעיר למבחן הכיבוש הגרמני ולהזהיר את יהדות הונגריה. רוב הפעילים המרכזיים של התנועה בהונגריה נלקחו למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ונמצאו הרחק מבודפשט.

אחרי כניסת הוורמכט להונגריה ב-19 במרץ 1944 (מבצע מרגרטה) היה פרידל נציגו של השומר הצעיר מול המוסדות הציוניים והיהודיים בהונגריה. הוא קיים מגעים גם עם הממשל ההונגרי, אנשי הצבא והמשטרה ועם קבוצות התנגדות לא-יהודיות. הוא דיבר גרמנית רהוטה ובעל חזות "ארית" וחונן בכישרון לניהול משא ומתן ורכישת בעלי ברית. כישורים אלה עזרו לו, למשל, לעסוק בשחרור אסירים מבתי הסוהר. באותה תקופה חברתו ואשתו לעתיד, תמרה, ילידת מערב סלובקיה, הייתה שותפה לפעילותו.

אחותו הבכורה של רפי - אווה, בעלה אימרה ובנם פרדי, אשר ניספו בטביעת אוניית המעפילים מפקורה

אחד מהמבצעים הגדולים של מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה היה ארגון ה"טיול" - הברחת יהודים, בעיקר צעירים, לרומניה ומשם דרך הים השחור לארץ ישראל. כששת אלפים יהודים הועברו במשך 1944 דרך הגבול. אחותו של רפי ובעלה, ציונים שהתגוררו בארד שברומניה, קלטו בביתם פליטים מה"טיול". עם תחילת גירושם של היהודים מערי השדה בהונגריה לאושוויץ וריכוז יהודי בודפשט בגטו, השתתפו רפי וחבריו למחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בהקמת עשרות בתי ילדים ליתומים יהודיים ובדאגה לקיומם, בהדרכה ובאספקת מזון ליתומים ולגטו. אחד הפעילים המרכזיים בפעילות זו היה אפרים טייכמן-אגמון, בזהות בדויה של קצין רכבת הונגרי. המחתרת סיפקה ליהודים הנרדפים עשרות אלפי תעודות מזויפות, בייחוד שוצפאס (Schutzpass) - תעודת חסות שווייצרית. רפי רכש בעלי ברית וניהל פעמים רבות משא ומתן עם גרמנים והונגרים עוינים, תוך סיכון חייו. באוגוסט 1944 נספו אחותו של רפי, אווה, בעלה ובנם, בדרך לארץ ישראל בטביעת אוניית המעפילים מפקורה בים השחור.

בדרך לארץ ישראל

אחרי סיום המלחמה הקים את המשרד הארצישראלי בפראג השתתף בארגון עלייתם של ניצולים יהודים מצ'כוסלובקיה. בעת פעילותו במסגרת המוסד לעלייה ב' עסק בנשלום גם ברכש צבאי למען מדינת ישראל שבדרך.

בשנת 1947 עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו תמרה ובנו דני והפך לחבר בקיבוץ העוגן. הוא עיברת אז את שם משפחתו לבנשלום. בסוף 1948 מונה למזכיר הראשון והקונסול של הצירות הישראלית בפראג, לאחר שנתיים חזר לקיבוץ ושימש כמנהל מפעל הפלסטיק. בהמשך הצטרף שוב למשרד החוץ, כיהן כשגריר במאלי, בקמבודיה, ואחרי שרומניה העלתה ב-1969 את רמת יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל לרמת שגרירויות, היה בנשלום הראשון שכיהן בתפקיד שגריר בבוקרשט. הובא למנוחות בבית הקברות בקיבוץ העוגן.

בנו של רפאל בנשלום, דני בנשלום (יליד בודפשט 1945) הוא מורה ומדריך לריקודי עם, המלמד, בין השאר, במכון וינגייט. יש לו ארבעה ילדים וארבעה נכדים.

פרסים והוקרה

• אות הגבורה של הונגריה

ספרים

• נאבקנו למען החיים: ממבצעי המחתרת החלוצית בבודפשט בשנת 1944. הוצאת מורשת ו"ספריית הפועלים", מהדורה שנייה 2001
• ספרו של רפי בנשלום "נאבקנו למען החיים" באתר סימניה

מאמרים

• רפאל בנשלום, פברואר - ציון דרך בתולדות צ'כוסלובקיה, על המשמר, 27 בפברואר 1951

ראו גם

• מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה 1944
• יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה - מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה – 1944

לקריאה נוספת

• Uri Bialer, Between East and West:Israel's foreign policy orientation 1948-1956, Cambridge University Press 1990

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוסף הצילומים של רפאל בנשלום בוויקישיתוף

• רפי בנשלום בספריה הלאומית
• על רפאל בנשלום, באתר יד ושם
• נדב מן, בעקבות רפי בנשלום, באתר ynet, 10 באפריל 2009
• נדב מן, בעקבות רפי בנשלום: פרק ב', באתר ynet, 17 באפריל 2009
• נדב מן, חורבן ותקומה: בעקבות רפי בנשלום, באתר ynet, 24 באפריל 2009
• נדב מן, בעקבות רפי בנשלום: פרק ד', באתר ynet, 1 במאי 2009
• נדב מן, בעקבות רפי בנשלום: פרק אחרון, באתר ynet, 8 במאי 2009
• ביוגרפיה ותמונות באתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
• סרטון - ריאיון עם רפאל בנשלום - ערוך על ידי דני בנשלום, בנו
• אוסף צילומי רפי בנשלום, באתר ביתמונה
• רפי בנשלום באתר הגבורה
• באתר בתמונה
• רפי בנשלום (1918-1996), דף שער בספרייה הלאומית