רצין מלך ארם-דמשק
רצין היה האחרון במלכי ארם-דמשק, ושלט בשנים 750-730 לפנה"ס בקירוב.
הצורה המקורית של שמו היא "רצֿיַן".[1][א] שמו מופיע כ-ra-ḫi-a-nu ברשימות מעלי מס לתגלת פלאסר השלישי מלך אשור,[2] ופעם אחת גם כ-ra-qi-a-nu.[3]
בשל רצח זכריהו, האחרון למלכי בית יהוא, ובמלחמת האזרחים שפרצה בעקבותיו, נחלשה ממלכת ישראל ונפתח פתח לרצין למרוד. כך החזירה לעצמה ארם-דמשק את עמדתה החשובה כמרכז פוליטי. לאחר מכן ניצל רצין את העובדה שתגלת פלאסר היה טרוד והצטרף אל פקח, מלך ישראל, בברית אנטי-אשורית. משסירב אחז מלך יהודה להצטרף למרד, ניסו רצין ופקח לכבוש את ירושלים ולהמליך במקומו את בן טבאל כמלך אנטי-אשורי. אחז, שחשש לכסאו, שיחד את תגלת פלאסר בכסף ובזהב כדי שיתקוף את ארם וישראל, ואכן האשורים עלו על דמשק (732 לפנה"ס), כבשוה, הרגו את רצין, הגלו רבים מנתיניו וסיפחו את ארצו לממלכת אשור.
הערות שולייםעריכה
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 392, הערה 13. בכתובות תגלת-פלאסר השלישי, שמו מופיע בצורות: Ra-ḫi-a-nu, Ra-qi-a-nu.
- ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 38, 46, 58-59, 63, 70, 76, 77-78, 131, 143
- ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 87
ביאוריםעריכה
- ^ האות הפרוטו שמית ḍ (צֿ) נעתקה לאות צ' בעברית ולאות ע' בארמית, ולכן התעתיק האכדי ra-ḫi-a-nu משקף את האות ע' ולא צ', כבעברית. בארמית קדומה נעתקה האות ל-ק' ולא ל-ע', מה שמסביר את ההופעה של השם באכדית גם כ-ra-qi-a-nu ראו בויקימילון: מעתק צ־ע
| הקודם: בן הדד השלישי |
מלך ארם דמשק | הבא: אחרון מלכי ארם דמשק |
