רקוויאם (קאוואלי)
מיסה על המתים בשמונה קולות (בלטינית: Missa pro defunctis per octo vocibus) היא מיסת רקוויאם שהולחנה על ידי המלחין האיטלקי, פרנצ'סקו קאוואלי בשנת 1675. המיסה הולחנה כשנה לפני מותו של המחבר ויועדה מראש לטקסים שיערכו לכבודו לאחר מותו. יצירה זו היא אחת מן היצירות החשובות ביותר של קאוואלי שאינן אופרות והלחנה חשובה של הרקוויאם מתקופת הבארוק.
היסטוריה עריכה
בשנת 1675 חש פרנצ'סקו קאוואלי, שהיה כבר בן למעלה מ-70 ונחשב לאחד מהמלחינים החשובים באיטליה, שמותו מתקרב. הוא החליט להלחין יצירה שתוצג לראשונה בטקסים לזכרו ובחר להלחין מיסת רקוויאם לצורך כך. הוא כתב צוואה מפורטת אותה השאיר יחד עם היצירה ובה הנחיות כיצד לבצע את הרקוויאם. בניגוד למה שנאמר לעיתים, הרקוויאם לא נועד להלווייתו של קאוואלי אלא לשני טקסי אזכרה שקאוואלי רצה שיערכו לכבודו לאחר מותו: אחד בבזיליקת סן מרקו שם עבד קאוואלי כקאפלמייסטר משנת 1668 ואחד בכנסיית סן לורנצו בוונציה, שם נקבר. המנצח המיועד היה נטאלה מונפראטו, שהיה יורשו של קאוואלי בתפקיד מנצח המקהלה של בזיליקת סן מרקו. לצורך כל אחד מביצועי הרקוויאם הקצה קאוואלי סכום גדול של כסף ואף קבע במפורט כיצד יחולקו התמלוגים.
היצירה עריכה
הרכב היצירה כולל מקהלה של 8 קולות (סופרן, אלט, טנור ובס - כל אחד מהם פעמיים) ובאסו קונטינואו. ביצוע ממוצע של היצירה אורך בין 35 ל-40 דקות.
סדר הפרקים עריכה
- Requiem aeternam
- Kyrie Eleison
- Dies Irae
- Offertorium
- Sanctus
- Agnus Dei
- Libera me