רקומבינצית V(D)J
| ערך מחפש מקורות | |
רקומבינצית V(D)J היא מנגנון ייחודי של רקומבינציה גנטית המתרחשת רק בשלבי התפתחות מוקדמת של תאי לימפוציטים T ו-B. היא כרוכה ברקומבינציה סומטית, ויוצרת מגוון רחב מאוד של אימונוגלובולינים (נוגדנים בתאי B) ושל קולטני תאי T (TCRs על תאי T). זהו תהליך מפתח ביכולת ההסתגלות של המערכת החיסונית. התפתחותו הייתה אירוע חשוב באבולוציה של חולייתנים לסתניים. מנגנון זה מערב יצירת שבר דו-גדילי בדנ"א ותיקונו על ידי איחוי קצוות לא-הומולוגיים (NHEJ). פגיעה במנגנון זה עלולה להוביל למגוון כשלים חיסוניים מולדים, כדוגמת כשל חיסוני משולב חמור (SCID). בשנת 1987, זכה סוסומו טונגאווה בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה "על גילויו של העיקרון הגנטי ליצירת מגוון נוגדנים".[1]
ראו גם עריכה
- לימפומת הודג'קין (הנובעת מליקוי ברקומבינציה זו).
הערות שוליים עריכה
- ^ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 1987, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)
