רשות ההשקעות של אבו דאבי

רשות ההשקעות של אבו דאביאנגלית: Abu Dhabi Investment Authority) היא קרן עושר ריבונית שבבעלות אמירות אבו דאבי (שבאיחוד האמירויות הערביות), מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם. היא מנהלת את יתרות הנפט של האמירות, המוערכות בכ-875 מיליארד דולר. התיק שלה גדל בקצב שנתי של כ-10%.[1] הקרן חברה בפורום הבינלאומי של קרנות עושר ריבוניות וחתומה על עקרונות סנטיאגו בנושא שיטות עבודה מומלצות בניהול קרנות עושר ריבוניות.[2]

רשות ההשקעות של אבו דאבי
Abu Dhabi Investment Authority logo.svg
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1976–הווה (כ־47 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה אבו דאבי עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה השקעה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל מוחמד בן זאיד אאל נהיאן עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.adia.ae
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרשות מעולם לא פרסמה כמה נכסים יש לה, אך ההערכות הן בין 800 מיליארד דולר לכ-875 מיליארד דולר.[3] מכון קרן העושר הריבונית מעמיד את הנתון על 580 מיליארד דולר.[4]

היסטוריהעריכה

בשנת 1967 הקימה אמירות אבו דאבי את מועצת ההשקעות הפיננסיות שפעלה במסגרת משרד האוצר שלה והייתה אחראית על ניהול הכנסות הנפט העודפות של האמירויות. עם זאת, בשנת 1976 קיבל השייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן, הנשיא המייסד של איחוד האמירויות הערביות ומנהיג אבו דאבי את ההחלטה להקים במקום זאת את רשות ההשקעות ולהפריד אותה מהממשלה כארגון עם ניהול עצמי.[5] המטרה הייתה להשקיע את העודפים של ממשלת אבו דאבי בסוגי נכסים שונים, עם סיכון נמוך.[6]

בשנת 2008 הייתה הרשות יושבת-ראש של קבוצת העבודה הבינלאומית המונה 26 קרנות עושר ריבוניות שהפיקו את "העקרונות והפרקטיקות הכלליות המקובלות של קרנות עושר ריבוניות" (המכונים 'עקרונות סנטיאגו'). עקרונות אלה נוצרו כדי להוכיח למדינות הבית ווהמושקעות ולשווקים הפיננסיים הבינלאומיים כי לקרנות עושר ריבוניות יש מסגרות פנימיות חזקות ושיטות ממשל וכי השקעותיהן נעשות רק על בסיס כלכלי ופיננסי.[7] שיעורי התשואה השנתיים של 20 שנה ושל 30 שנה היו 7.6% ו-8.1% בהתאמה, נכון ליום 31 בדצמבר 2010.[8][9]

אסטרטגיהעריכה

הרשות משקיעה בכל השווקים הבינלאומיים - מניות, הכנסה קבועה ואוצר, תשתיות, נדל"ן, הון פרטי והשקעות אלטרנטיביות (קרנות גידור ויועצי סחר בסחורות - CTA)‏.[10] התיק הגלובלי שלה מחולק לתתי קרנות המכסות סוג נכס ספציפי. לכל סוג נכסים יש מנהלי קרנות משלו ואנליסטים פנימיים המכסים אותו. כמעט כל סוג נכסים מנוהל באופן פנימי וחיצוני. בסך הכל בין 70% ל-80% מנכסי הרשות מנוהלים בחוץ, ובמהלך השנים האחרונות הקרן הפכה למבוזרת יותר, לאור מבנה ההתחייבות הייחודי שלה. רשות ההשקעות היא רוכשת גדולה של נדל"ן מוסדי בארצות הברית באמצעות גופי משנה שונים. לעיתים קרובות היא קונה בעלות ריבית חלקית עם מנהלי נדל"ן מובילים.[11] הרשות משקיעה גם בפרויקטים של פיתוח כולל קניונים.[12]

רבות מההשקעות פחתו באופן משמעותי מאז שהשקעות בוצעו בשיאי השוק ב-2007 וב-2008 ואיבדו מערכן. ההשקעה בשווי מיליארד דולר בסיטיגרופ איבדה כ-90% מערכה נכון ל-26 בנובמבר 2009, שנתיים לאחר שרכשה חלק נכבד בבנק. השקעותיה בנדל"ן גלובלי בפסגת השוק בשנת 2008 ירדו משמעותית גם בערכן. אף שהיא מדברת על הצלחתה ארוכת הטווח בהפקת תשואות, העובדה שהיא התקרבה למדד ומנהלת את מרבית קרנותיה באמצעות מנהלי קרנות צד שלישי חיצוניות מלמדת כי סובלנותה ללקיחת סיכונים פוחתת מאוד עם השנים.

בשנת 2006, בין 70% ל-80% מנכסי הרשות נוהלו בחוץ כשבשנת 2005 רכשה רשות ההשקעות 51 מניות פטנט של חברת Massar מחברת החשמל של אבו דאבי, חברת בת של רשות המים והחשמל באבו דאבי.[13][14]

ב-27 במאי 2013 פרסמה הרשות את סקירת 2012 שלה, עם סקירה על פעילותה בשנה האחרונה וכן הסבר על גישתה להשקעה - אסטרטגיה, ממשל וניהול סיכונים.[15]

דירקטוריוןעריכה

חברי הדירקטוריון מכהנים לתקופה של שלוש שנים, וניתן לחידוש. הם ממונים על פי צו של האמיר:

  • ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, יושב ראש (נשיא איחוד האמירויות ושליט אבו דאבי)
  • סולטן בן זאיד אאל נהיאן, נציג נשיא המדינה (איחוד האמירויות הערביות)
  • מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, (נסיך הכתר של אבו דאבי וסגן המפקד העליון)
  • מנסור בן זאיד אאל נהיאן, סגן ראש הממשלה ושר לענייני נשיאות (איחוד האמירויות הערביות)
  • חמד בן ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, מנכ"ל (במקום אחיו המנוח אחמד בן זאיד אל נהיאן)
  • מוחמד בן ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, חבר המועצה המבצעת (אבו דאבי)
  • מוחמד הברוש אל סווידי, ראש מחלקת האוצר (אבו דאבי)
  • חאמד מוחמד אל הור אל סווידי, מחלקת האוצר (אבו דאבי)
  • ח'ליל מוחמד פולטתי

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Money and mystery: Adia unveils its secrets". Euromoney. באפריל 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ International Forum of Sovereign Wealth Funds. "IFSWF Our members". אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2016. נבדק ב-24 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Asset-backed insecurity". The Economist. 17 בינואר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Sovereign Wealth Fund Rankings". SWF Institute. נבדק ב-7 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "ADIA Review 2009" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-31 באוגוסט 2012. נבדק ב-4 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Money and mystery: Adia unveils its secrets". באפריל 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Generally Accepted Principles and Practices (GAPP)—Santiago Principles". אורכב מ-המקור ב-31 באוגוסט 2012. נבדק ב-18 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "ADIA Review 2010" (PDF).
  9. ^ https://www.swfinstitute.org/fund-rankings/sovereign-wealth-fund Sovereign Wealth Fund Institute Retrieved 25 July 2014
  10. ^ "Money and mystery: Adia unveils its secrets". באפריל 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "The Abu Dhabi Investment Authority is a Buyer of Hotels Sovereign Wealth Fund Institute". SWFI. 21 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "ADIA Invests in Macau Mall Development". SWFI. 23 ביוני 2016. נבדק ב-23 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Abu Dhabi Power to take control of TAQA in asset swap". 3 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Data". www.abudhabipower.ae. נבדק ב-19 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Abu Dhabi Investment Authority Publishes 2012 ADIA Review". Dubai Chronicle. 27 במאי 2013. נבדק ב-14 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)