רשות ניירות ערך

גוף סטטוטורי

רשות ניירות ערך היא רשות סטטוטורית בישראל העוסקת בשמירת עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. הרשות הוקמה ופועלת על פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968[1].

רשות ניירות ערך
לוגו רשות ניירות ערך
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1969
חוק חוק ניירות ערך
ממשלה ממשלת ישראל
שר שר האוצר
ראש עו"ד יוסף (ספי) זינגר
מנכ"ל עו"ד עודד שפירר
מטה מרכזי ירושלים גבעת שאול
רשות ניירות ערך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יו"ר הרשות וחבריה מתמנים בידי שר האוצר. מקצת מן החברים ממונים מקרב הציבור ומקצתם מקרב עובדי המדינה (סעיף 3(א) לחוק ניירות ערך). לאחרונה נחשף כי האיזון במינויים של חברי הרשות הופר בצורה גסה, שכן נכון לשנת 2023 מכהנים 5 עובדי מדינה מול חבר אחד בלבד מקרב הציבור.[2] הרשות מעסיקה רואי חשבון, משפטנים, כלכלנים ועובדי מנהל. הרשות ייסדה, יחד עם לשכת רואי חשבון בישראל, את המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, ומשמשת שותפה שווה בו.

תפקידי הרשות

עריכה

במסגרת תפקידה מטפלת הרשות בתחומים הבאים:

מתן היתר לפרסום תשקיפים

עריכה

תשקיף הוא מסמך הנותן גילוי מלא של כל מידע החשוב למשקיע השוקל לרכוש את ניירות הערך שהתאגיד מציע לציבור. התשקיף כולל, בין היתר, תיאור של ניירות הערך המוצעים, תיאור של עסקי החברה ואת דוחותיה הכספיים.

לאחר מספר פרשות חמורות בהן כספים שגויסו ללא תשקיף, באמצעות פרסום נרחב באינטרנט ובאמצעי תקשורת, נותבו למיזמי הונאת פונזי בשנים 2014–2016 ובכללן קרן אור[3], יוטרייד[4], ופרשת אמיר ברמלי-"קרן קלע"[5][6], הרשות הגבירה את מאמצי האכיפה שלה כנגד מיזמי השקעות לא מפוקחים והחמירה משמעותית את הרף על-פיו פרסום מידע נחשב לכזה המחייב תשקיף. בפרט, על-פי עמדת הרשות, כל פרסום של פרט כספי או צפי תשואה ליותר מ-35 איש מחייב כיום תשקיף[7][8].

הסדרת הפעילות של ענף קרנות הנאמנות ופיקוח עליו

עריכה

במסגרת זו מעניקה הרשות היתרים לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעות קרנות נאמנות את יחידותיהן לציבור, על פי החובה בחוק ניירות ערך[9]. תשקיף קרן כולל, בין היתר, פרטים אודות הצעת היחידות, תיאור של החברה המנהלת את נכסי הקרן והנאמן לקרן, מדיניות ההשקעות של הקרן, נתונים אודות הרכב נכסי הקרן ותשואת הקרן יחסית למדדי ניירות ערך רלוונטיים, עלויות הכרוכות בניהול הקרן, דו"חות כספיים של הקרן ועוד. תוקפו של תשקיף של קרן פתוחה הוא לתקופה שאינה עולה על 21 חודשים מיום פרסומו, ולפיכך כדי להבטיח רציפות בהצעת יחידות קרן נאמנות לציבור על מנהל הקרן לפרסם תשקיף לפחות אחת לשנה.

מעקב אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד חייב להגיש

עריכה

כדי לעדכן את המשקיעים בהתפתחויות לאחר שניירות הערך כבר נסחרים על התאגיד לפרסם, פעם בשנה, דוח תקופתי הכולל דוחות כספיים, דוח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד ומידע נוסף. על התאגיד לפרסם פעם ברבעון דוחות רבעוניים, הכוללים דוחות כספיים ודוח דירקטוריון וכן עליו לפרסם דוח מידי סמוך לאחר התרחשותם של אירועים מסוימים ובהם כאלו שלהם יכולה להיות השפעה מהותית על התאגיד או על מחירי ניירות הערך שלו. במקביל, עוסקת הרשות במעקב אחר דיווחים שוטפים של קרנות נאמנות.

כדי להביא מידע זה מהר ככל האפשר לידיעת המשקיעים, פתחה הרשות את מערכת מגנא - מערכת גילוי נאות אלקטרונית, שבמסגרתה מוצגות הודעות של התאגידים באתר האינטרנט של הרשות, מיד עם קבלתם מהמדווחים.

מעקב אחר מפרטים של הצעות רכש

עריכה

הצעת רכש היא כלי העומד בפני אדם הרוצה לרכוש מהציבור ניירות ערך של תאגיד, אם לצורך יצירת או הגדלת החזקות (אפילו עד כדי מאה אחוזים) ואם לצורך השתלטות על התאגיד.

פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה לניירות ערך וזירות מסחר

עריכה
  ערך מורחב – הבורסה לניירות ערך בתל אביב

במסגרת זו מתבקשת הרשות על ידי הבורסה לניירות ערך לבחון הצעות לתיקון תקנון הבורסה המוצעות על ידה ולהמליץ בפני שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לאמץ את אותם תיקונים הנראים לרשות כראויים וכן לאשר הנחיות ותיקונים בהן.

המחלקה לפיקוח על הבורסה וזירות הסוחר מרכזת את נושאי הפיקוח והבקרה של רשות ניירות ערך על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. סמכויות המחלקה נובעות מהוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 תוך התמקדות בהוראות פרק ח' של החוק הדן בסמכות הפיקוח של הרשות לעניין קביעת הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה וחובת הפיקוח המוטלת עליה כאמור לעניין ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.

המחלקה פועלת להבטחת קיומו של פיקוח על מסלקת הבורסה כהגדרתה בסעיף 50א. לחוק, על מנת לוודא את יציבותה ויעילותה. לצורך כך בוחנת המחלקה, בין היתר, את עמידתה של המסלקה בחובות ובדרישות המוטלות על מערכת תשלומים על פי סטנדרטים בינלאומיים.

כמו כן, המחלקה תוודא כי הפיקוח של הבורסה על פעילות חבריה, יתבצע תוך התמקדות בנושאים המהותיים, באמצעות שיטות וכלי ביקורת מתאימים, במטרה לצמצם כשלים וסיכונים הגלומים בפעילות החבר.

המחלקה פועלת גם להסדרה ולפיקוח של זירות סוחר לחשבונן העצמי, מכוח תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ד – 2014.

רישוי מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומשווקי השקעות

עריכה

הרשות מחויבת לנהל פיקוח על מילוי חובותיהם וטיפול בעבירות משמעת. במסגרת הרישוי, עורכת הרשות בחינות מקצועיות, מטפלת בבקשות לקבלת פטור מבחינות, מרכזת את רישום המתמחים ומפקחת על ההתמחות. במסגרת הפיקוח על בעלי רישיון, מרכזת המחלקה את הדיווחים של בעלי רישיון לרשות, מפקחת על מילוי חובותיהם בהתאם לחוק ומטפלת בחשדות לעבירות משמעת שהוגדרו בחוק.

עריכת חקירות

עריכה

הרשות מוסמכת לערוך חקירות בעבירות על חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות ובעבירות על חוקים נוספים מקום שהן כרוכות בעבירות על חוקים אלה. לרשות לניירות ערך ישנה סמכות חקירתית בדומה למשטרה ומתפקידה לעצור ולחקור עבריינים העוסקים בפעילות לא חוקית בבורסה לניירות ערך כגון הרצת ני"ע, מניפולציה בני"ע והנעת אחרים לבצע פעילות לא חוקית בני"ע הנסחרים בורסה. הגוף האחראי ברשות לבצע פעולות אלה הוא ועדת האכיפה המנהלית של הרשות לני"ע.[10]

בשל מורכבותו והתמשכותו של ההליך הפלילי, הוחלט בתחילת שנת 2011 על יצירת מנגנון אכיפה מנהלית אשר נועד לטפל בהפרות של חוקי ניירות ערך אשר היסוד הנפשי הנדרש בהן הוא של רשלנות לכל היותר. קבלת סמכות זו גררה ביקורת הן בטענה של הפרת עיקרון הפרדת הרשויות[11] והן על גובה הקנסות היכולים להיות מוטלים הן על החברה והן על מנהל הכספים או מנהל החברה באופן אישי. מנגנון זה מופעל תדיר על ידי הרשות, ונוטה להסתיים לרעת הגורם עליו מופעלת האכיפה[12].

מחלקות הרשות ומבנה ארגוני

עריכה
  • יו"ר
    • לשכת היו"ר
    • מנהל כללי
    • ייעוץ משפטי
    • מליאה
    • מחלקת ארגון, כספים ומשאבי אנוש
    • מחלקת אכיפה מנהלית
    • מחלקת השקעות
    • מחלקת מחקר, פיתוח, וייעוץ כלכלי אסטרטגי
    • מחלקת תאגידים
    • מחלקת ניירות ערך בפרקליטות
    • מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר
    • מחלקת מערכות מידע
    • המחלקה הבינלאומית
    • המחלקה לפיקוח על הבורסה וזירות סוחר
    • מחלקת ביקורת

יושבי ראש רשות ניירות ערך

עריכה
שם התחלת כהונה סיום כהונה
מרדכי זגגי 1969 1974
יצחק טאוב 1974 1979
דוד וינשל 1979 1980
מיכאל ארנון 1980 1983
אליעזר שילוני 1983 1987
מאיר גבאי 1987 1987
אריה מינטקביץ' 1987 1997
מירי כץ 1997 2002
משה טרי 2002 2008
זוהר גושן 2008 2011
שמואל האוזר 2011 2018
ענת גואטה 2018 2023
עו"ד יוסף (ספי) זינגר[13] 2023 כיום

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, באתר הרשות לניירות ערך
  2. ^ דון סוסונוב, ‏סמוטריץ', לטיפולך: הרכב מליאת רשות ני"ע אינו מאוזן כנדרש, עו"ד דון סוסונוב, באתר גלובס, 29 ביוני 2023
  3. ^ ליטל איסטמטי, ‏פרשת קרן אור מעלה שאלות קשות על התנהלות רשות ניירות ערך, באתר גלובס, 30 באפריל 2014
  4. ^ אלה לוי-וינריב, ‏הפונזי ביוטרייד: "רשות ני"ע אחראית להפסדים של עשרות מיליונים", באתר גלובס, 24 בדצמבר 2015
  5. ^ קרן קלע - אזהרה לציבור בדבר פרסומים באמצעי התקשורת, אתר רשות ניירות ערך
  6. ^ יו"ר רשות ני"ע בירך על החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום חמור נגד אמיר ברמלי בגין הונאת משקיעים וגניבת כספם, אתר רשות ני"ע
  7. ^ רחלי בינדמן, רשות ני"ע אוסרת פרסום פרטים על מיזמי השקעה לא מפוקחים, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2016
  8. ^ עמדת סגל משפטית 39–103 :שאלות ותשובות בנוגע להצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור, רשות ניירות ערך
  9. ^ חוק לרשות ניירות ערך, פרק ג': תשקיף והיתר לפרסומו
  10. ^ מצנר גולדשטיין רבי עורכי דין, מידע על הליך האכיפה המנהלית בידי הרשות לניירות ערך, באתר דין – עורכי דין ומידע משפטי בישראל. ‏יוני 2019
  11. ^ הדס מגן, ‏יו"ר פורום CFO: רשות ני"ע חותרת לתבוע, לשפוט ולהעניש, באתר גלובס, 3 במאי 2010
  12. ^   אפרת נוימן, הרשעה כמעט ודאית: ההליך המשפטי שמפחיד את שוק ההון, באתר TheMarker‏, 26 בינואר 2016
  13. ^ גד ליאור, עו"ד יוסף (ספי) זינגר מונה ליו"ר הרשות לניירות ערך, באתר ynet, 12 ביוני 2023