רשימת כתובות כנעניות וארמיות
הכתובות הכנעניות והארמיות, הידועות גם ככתובות שמיות צפון־מערביות,[3] הן המקור החוץ־מקראי העיקרי להבנת החברה וההיסטוריה של הפיניקים, העברים והארמים הקדומים. כתובות שמיות נמצאו על לוחות ומצבים אבן, אוסטרקוני חרס וחפצים אחרים, והן נעות בין כתובות בנות מילה או שתיים לטקסטים מלאים ארוכים בני שורות רבות.[4][5][6][7] הכתובות הישנות יותר יוצרות רצף ניבים כנעני־ארמי, המודגם בכתבים שחוקרים התקשו לסווג באופן מובהק אחת הקטגוריות, כגון כתובת זכור וכתובת בלעם.[8][9][10][11]
השפות השמיות הצפון־מערביות הן קבוצת ניבים המכילה את השפות הכנעניות (כולל ניבי הפיניקית והעברית), וכן את הארמית על ניביה.
פרסומים מרוכזים (קורפוסים)
עריכההכתובות שנכתבו בשפות שמיות צפון־מערביות קדומות (כנענית וארמית) קוטלגו במספר רב של קורפוסים (כלומר רשימות) במהלך מאתיים השנים האחרונות. הקורפוסים ההיסטוריים העיקריים שנכתבו הם:
- הנדריק ארנט האמאקר (1828), Miscellanea Phoenicia, sive Commentarii de rebus Phoenicum, quibus inscriptiones multae lapidum ac nummorum, nominaque propria hominum et locorum explicantur, item Punicae gentis lingua et religiones passim illustrantur, סוקר 13 כתובות.[12]
- וילהלם גזניוס (1837), Scripturae linguaeque Phoeniciae monumenta quotquot supersunt edita et inedita, כרכים 1–3. בשנות ה־30 של המאה ה־19, רק כ־80 כתובות ו־60 מטבעות היו ידועים בכל הקורפוס הפיניקי־פוני.[12][13]
- פאול שרדר (1869), Die phönizische sprache. Entwurf Einer Grammatik, Nebst Sprach - und Schriftproben. המחקר הראשון של הדקדוק הפיניקי, מנה 332 טקסטים ידועים באותה תקופה.[12][14]
הקורפוסים המרכזיים כיום הם:
- CIS או Corpus Inscriptionum Semiticarum; החלק הראשון מתמקד בכתובות פיניקיות־פוניות (176 כתובות "פיניקיות" ו־5982 כתובות "פוניות").[4]
- KAI או Kanaanäische und Aramäische Inschriften, הנחשב ל"תקן זהב" בחמישים השנים האחרונות.[5]
בנוסף להם, יש שימוש בקורפוסים היסטוריים עדכניים יותר:
- NSI מאת ג'ורג' אלברט קוק (1903): Text-book of North-Semitic Inscriptions: Moabite, Hebrew, Phoenician, Aramaic, Nabataean, Palmyrene, Jewish.[15]
- NE מאת מארק לידזברסקי (1898): Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik, nebst ausgewählten Inschriften: I Text II Plates.[15]
- KI מאת מארק לידזברסקי (1907): Kanaanäische Inschriften (moabitisch, althebräisch, phönizisch, punisch). א. טופלמאן.
- TSSI מאת J. C. L. Gibson (1971): Textbook of Syrian Semitic Inscriptions: I. Hebrew and Moabite Inscriptions. OUP Oxford.
- נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942.
- יוהאנס רנץ וּווֹלפגאנג רליג (1995–2002). Handbuch der althebräischen Epigraphik, Wissenschaftliche Buchgesellschaft.
- ישראל פינקלשטיין ובנימין סאס (2013). The West Semitic Alphabetic Inscriptions, Late Bronze II to Iron IIA: Archeological Context, Distribution and Chronology. Hebrew Bible and Ancient Israel. Vol. 2. pp. 149–220.
רשימת הכתובות הבולטות
עריכההכתובות המפורטות להלן כוללות את הכתובות המוזכרות בחלק ממהדורות חלק הקורפוסים לעיל (המספרים בעמודת הקונקורדנציה מצליבים את המספורים השונים), וכן כתובות שלא פורסמו באף קורפוס, עם הפניות מתאימות בעמודה השמאלית.
שם | תמונה | שנת גילוי | תיארוך[16] | אתר | מיקום נוכחי | קונקורדנציה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
KAI | CIS / RÉS | NE | KI | NSI | TSSI | הפניות | ||||||
ארון אחירם | 1923 | 850 | גבל | המוזיאון הלאומי של ביירות | 1 | III 4 | ||||||
כתובת הגרפיטי מנקרופוליס גבל (אנ') | 1922 | גבל | באתרו | 2 | III 5 | |||||||
מריות הארד מגבל (אנ') | 1926–1932 | גבל | המוזיאון הלאומי של ביירות | 3 | III 1 | [17] | ||||||
כתובות קונוס חמר מגבל (אנ') | 1950 | גבל | המוזיאון הלאומי של ביירות | III 2,3 | ||||||||
כתובת יחימלך | 1930 | גבל | מצודת גבל | 4 | III 6 | |||||||
כתובת אביבעל | 1895 | גבל | מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') | 5 | RÉS 505 | III 7 | ||||||
כתובת אלבעל | 1881 | 900 | גבל | מוזיאון הלובר | 6 | III 8 | ||||||
כתובת שפטבעל | 1936 | גבל | המוזיאון הלאומי של ביירות | 7 | III 9 | |||||||
שבר חרס (אנ') | 1926–1932 | גבל | 8 | III 10 | ||||||||
כתובת בן שפטבעל | 1926–1932 | המאה ה־5 | גבל | המוזיאון הלאומי של ביירות | 9 | |||||||
כתובת יחומלך | 1869 | המאה ה־5 | גבל | מוזיאון הלובר | 10 | I 1 | 416 | 5 | 3 | III 25 | ||
ארון בתנועם | 1926–1932 | גבל | המוזיאון הלאומי של ביירות | 11 | III 26 | |||||||
כתובת המזבח מגבל | 1923 | המאה ה־2 | גבל | המוזיאון הלאומי של ביירות | 12 | [18] | ||||||
כתובת השיש מגבל (אנ') | 1957 | 500 | גבל | המוזיאון הלאומי של ביירות | 280 | |||||||
הסרקופג של תבנת | 1887 | 500 | צידון | מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') | 13 | RÉS 1202 | 417,1 | 6 | 4 | III 27 | ||
ארון אשמונעזר השני | 1855 | צידון | מוזיאון הלובר | 14 | I 3, RÉS 1506 | 417,2 | 7 | 5 | III 28 | |||
כתובות בדעשתרת | 1858, 1900–1902 | המאה ה־4 | צידון | מוזאון הלובר ומוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') | 15–16 | I 4,
RÉS 766, 767 ועוד בגרסות דומות |
8–10 | 6, Appendix I | ||||
הקיפוס של עבדמסכר | 1890 | 300 | צידון | מוזיאון הלובר | 282 | RÉS 930 | 418,3 | 11 | 7 | |||
כתובת אשמון (אנ') | 1901 | צידון | מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') | 14 | ||||||||
רשימת שמות מצידון | צידון | 283 | [19] | |||||||||
כתובת הסף מצור | 1885 | צור | מוזיאון הלובר | 418,c | 8 | |||||||
כתובת כס עשתרת | 1907 | חירבת א־טייבה (כמה קילומטרים מדרום לצור) | מוזאון הלובר והמוזאון הלאומי של ביירות | 17 | RÉS 800 | III 30 | ||||||
רשימת שמות מצור | צור | 284 | [20] | |||||||||
כתובת "בת עבדבעל רב מאת" | סביבת צור הקרובה | מוזיאון הלובר | [21] | |||||||||
שעון השמש הפיניקי | 150–100 | חמון | מוזאון הלובר והמוזאון הלאומי של ביירות | I 9 (השבר הראשון) | [22] | |||||||
כתובת בעלשמם | 1861 | 132 | חמון | מוזיאון הלובר | 18 | I 7 | 418,d | 12 | 9 | [23] | ||
כתובת עבדאדני | חמון | המוזיאון הלאומי של ביירות | III 32 | |||||||||
כתובת עבדאשמן | 1861 | חמון | מוזיאון הלובר | I 8 | 419,2 | 13 | ||||||
מצבות פולחניות פיניקיות (עיקרן בכתובות חמון) | 1900 | חמון | ני קרלסברג גליפטוטק | 15 | ||||||||
כתובת מצובה | 1885 | 222 | מצובה/אל־בצה (במקור כנראה מחמון) | מוזיאון הלובר | 19 | RÉS 1205 | 419e | 16 | 10 | III 31 | ||
כתובת הסיטולה (אנ') לעשתרת | מצפה ימים | [24] | ||||||||||
כתובת קערת הברונה של אשמניתן | המאה ה־5 | אליכין | [25][26] | |||||||||
הכתובת הדו־לשונית מארוד (אנ') | 1915 | ארוד | מוזיאון הלובר | |||||||||
כתובת על מצבה | מרת (אנ') | מוזיאון הלובר | RÉS 234 | |||||||||
כתובת הבמיס מטרטוס | טרטוס | מוזיאון הלובר | [27] | |||||||||
ראשי־חצים פיניקיים (אנ') | מקומות שונים | 20–22 | III p. 6 | |||||||||
כתובת חסנביילי | 1894 | חסנביילי (אנ') | מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') | 23 | ||||||||
מצבת כלמו | 1893 | המאה ה־9 | שמאל | מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') | 24 | III 13 | ||||||
שרביט כלמו (אנ') | המאה ה־9 | שמאל | 25 | III 14 | ||||||||
כתובת אזתוד | 1946 | המאות ה־8–9 | קאראטפה | המוזאון הפתוח של קאראטפה־ארסלאן טאש | 26 | III 15 | ||||||
כתובת איבריז | 1986 | 75 מטר במעלה הזרם מתבליט איבריז (אנ')[28] | לא פורסמה[29] | |||||||||
הקמעות מארסלאן טאש | 1933 | ארסלאן טאש | המוזיאון הלאומי של חלב | 27 | III 23–24 | |||||||
הכתובת הפיניקית מכרכמיש (אנ') | 1950 | כרכמיש | המוזיאון הבריטי | 28 | ||||||||
כתובת הקופסה מאוּר (אנ') | 1927 | אור | המוזיאון הבריטי | 29 | III 20 | |||||||
כתובת קפריסאית ארכאית (אנ') | 1939 | 900 | קפריסין | מוזיאון קפריסין (אנ') | 30 | III 12 | ||||||
כתובת בעל לבנון | 1877 | המאה ה־8 | קפריסין | קבינט המדליות (פריז) | 31 | I 5 | 419 | 17 | 11 | III 17 | ||
קערות מתכת פיניקיות (אנ') | 1849 והלאה | המאה ה־8 | כלח, קפריסין, איטליה ועוד | מקומות שונים | I 164, II 46–49 | III 19 | ||||||
כתובת בדא כהן רשף (אנ') | 1860 | 341 | כתי | מוזיאון הלובר | 32 | I 10 | 420,1 | 18 | 12 | [30] | ||
הכתובת מאדיל למלקרת (אנ') | 1860 | 387 | בשימוש משני בניקוסיה | I 88 | [31] | |||||||
כתובות פוקוקה מכתיון (אנ') | 1738 | המאה ה־4 | כתי | מוזיאון אשמוליאן | 33, 35 | I 11, 46, 57–85 | 420,4 | 19, 23, 27, 28 | 13, 16, 18, 19 | III 35 | ||
כתובות הנקרופוליס הפיניקי בכתיון (אנ') | 1894 | המאה ה־4 | כתי | המוזיאון הבריטי, מוזיאון קפריסין ומוזיאון אשמוליאן | 34 | RÉS 1206 | 420,3 | 22 | 21–22 | |||
כתובת פמייתן מכתובות פמייתן ופניטריון | 1954 | 328 לפנה"ס | דרומולקסיה (אנ'), מדרום לכתי | מוזיאון הארכאולוגי של מחוז לרנקה (אנ') | [32] | |||||||
כתובת קֶלִּיָה (אנ') | 1844 | קֶלִּיָה (מצפון ללרנקה), קפריסין | 36 | I 47 | 420,5 | 24 | 17 | |||||
כתובות התעריף של כתי (אנ') | 1879 | המאה ה־4 | כתי | המוזיאון הבריטי | 37 | I 86A–B, 87 | 29 | 20 | III 33 | |||
כתובות מקדש אדיל | 1869 | 254–391 | אדיל | המוזיאון הבריטי | 38–40 | I 89–94 | 421, 1–3 | 31–33 | 24–27 | III 34 | ||
הארכיון הפיניקי באדיל | המאות ה־5–3 | ארמון אדיל | הרוב המוחלט במוזיאון קפריסין (אנ') | [33][34] | ||||||||
כתובות על קסדות לענת | מקדש ענת באדיל | RÉS 1209 A+B | ||||||||||
כתובת על חוד חנית לענת | מקדש ענת באדיל | RÉS 1210 | ||||||||||
הכתובות הדו־לשוניות מתמש | 1885 | 363 | תמש | המוזיאון הבריטי | 41 | RÉS 1212–1213 | 421c | 34 | 30 | |||
כתובת ענת־אתנה | 1850 | 312 | לרנקס טיס לפיתו (אנ'), לפטוס | באתרו | 42 | I 95, RÉS 1515 | 422,1 | 35 | 28 | |||
כתובת יתנבעל רב ארץ (אנ') | 1893 | 275 | לרנקס טיס לפיתו (אנ'), לפטוס | מוזיאון הלובר | 43 | RÉS 1211 | 422,2 | 36 | 29 | III 36 | ||
כתובות פיניקיות־יווניות מרודוס | רודוס | 44–45 | III 39 | [35] | ||||||||
כתובת נורה (אנ') | 1773 | סרדיניה | המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי | 46 | I 144 | 427c | 60 | 41 | III 11 | |||
הקיפוסים של מלקרת | 1694 | המאה ה־2 | מלטה | מוזאון הלובר והמוזיאון הארכאולוגי הלאומי (מלטה) | 47 | I 122 | 425f | 53 | 36 | |||
כתובת בנבעל | 1900 | נֹף | המוזאון המצרי | 48 | RÉS 1, 235 | 37 | ||||||
כתובות הגרפיטי מאבידוס (אנ') | 1868 | אבידוס | באתרו | 49 | I 99–110, RÉS 1302ff. | 423a | 38–42 | 31 | ||||
הגרפיטי הפיניקי מאיפסמבול (אנ') | 1842 | איפסמבול | באתרו | I 111–113 | 423b | 43 | ||||||
מכתבי הפפירוס הפיניקיים | 1937–1940 | סקארה ומקור לא ידוע | המוזאון המצרי | 50–51 | ||||||||
כתובות פסלי חרפכרט (הרפוקרטס (אנ')) (אנ') | 1770, 1963 | לא ידוע | המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה (מדריד) והמוזיאון הבריטי | 52 | RÉS 1507 | 424 | 44 | III 37, 38 | ||||
כתובות פיניקיות־יווניות אתונאיות | 1795 בערך | אתונה, פיראוס | המוזיאון הבריטי, מוזאון הלובר, המוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה, המוזאון הארכאולוגי של פיראוס | 53–60 | I 115–120, RÉS 388, 1215 | 424,1–3, 425,1–5 | 45–52 | 32–35 | III 40–41 | |||
מצבות מדינה (אנ') | 1816 | מלטה | המוזיאון הארכאולוגי הלאומי (מלטה) | 61 | I 123A–B | 426,2 | 54 | 37 | III 21,22 | |||
כתובת בנחיסה (אנ') | 1761 | מלטה | קבינט המדליות (פריז) | I 124 | 426,3 | 55 | ||||||
כתובת גול | 1855 | מלטה (במקור נוצרה בגוזו) | מוזאון גוזו לארכאולוגיה | 62 | I 132 | 426,4 | 56 | 38 | ||||
המצבה מליליבאיום (אנ') | 1882 | סיציליה | מוזאון אנטוניו סאליאנס לארכאולוגיה אזורית | 63 | I 138 | 57 | ||||||
כתובת בעשמם (בעל־שמים) (אנ') | 1877 | 200 | סרדיניה | המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי | 64 | I 139 | 427a | 58 | 39 | |||
כתובת ג'רדינו בירוקי | סרדיניה | המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי | 65 | |||||||||
כתובת אשמן מארח | 1861 | המאה ה־2 | סן ניקולו ג'ריי (אנ'), סרדיניה | מוזאון העתיקות (טורינו) | 66 | I 143 | 427b | 59 | 40 | |||
הכתובות הפוניות מתארוס (אנ') | 1870 | סרדיניה | המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה | 67 | I 153–161; RÉS 21, 1591 | 61, 62 | ||||||
כתובת הנדר מאולביה (אנ') | אולביה | 68 | RÉS 1216 | |||||||||
כתובת התעריף של מסלת (אנ') | 1845 | המאה ה־4 | מרסיי | מוזאון הארכאולוגיה הים־תיכונית (מרסיי) | 69 | I 165 | 428 | 63 | 42 | |||
הכתובת הפיניקית מאביניון | 1897 | אביניון | מוזאון הארכאולוגיה הים־תיכונית (מרסיי) | 70 | RÉS 360 | 64 | III 18 | |||||
תליון פגמלין | 1894 | 700 או מוקדם יותר | קרתחדשת | המוזאון הלאומי של קרתחדשת | 73 | I 6057, RÉS 5 | 429,1 | 70 | ||||
כתובת התעריף של קרתחדשת (אנ') | 1858 | 300 | קרתחדשת | המוזיאון הבריטי | 74 | I 167 | 429b | 66 | 43 | |||
קרתחדשת | 75 | I 3916 | ||||||||||
כתובת פולחן חג מקרתחדשת (אנ') | 1872 | 300 | קרתחדשת | מוזאון העתיקות (טורינו) | 76 | I 166 | 430,3 | 67 | 44 | [36][37] | ||
קרתחדשת | 77 | I 3921 | ||||||||||
כתובת נדר גנאלוגית לבעלשמם, תנת, בעל חמן ובעל מגנִם (אנ') | קרתחדשת | 78 | I 3778 | |||||||||
כתובת הנדר של כנמי (אנ') | קרתחדשת | 79 | I 3785 | |||||||||
כתובת נדר פיניקית | 1871 | קרתחדשת | המוזיאון הבריטי | 80 | I 175 | 430,4 | 68 | 46 | ||||
כתובת נדר פיניקית | 1898 | 200 | קרתחדשת | המוזאון הלאומי של קרתחדשת | 81 | I 3914 | 69 | 45 | ||||
כתובת הנדר של מלכיתן השופט לפרספונה | 1881 | קרתחדשת | מוזאון העתיקות (טורינו) | 82 | I 176 | 71 | [37] | |||||
כתובת נדר פיניקית | 1873 | קרתחדשת | 83 | I 177 | 430,6 | 72 | 47 | |||||
כתובת נדר פיניקית | 1860 | קרתחדשת | המוזיאון הבריטי | 84 | I 178 | 430,7 | 73 | |||||
כתובת נדר פיניקית | קרתחדשת | המוזאון הלאומי של קרתחדשת | 85 | I 184 | 74 | |||||||
כתובת נדר פיניקית | 1874 | קרתחדשת | 86 | I 264 | 76 | |||||||
כתובת נדר פיניקית | קרתחדשת | 87 | I 221 | 80 | ||||||||
מצבות של פריקו דה סן־מרי (אנ') | קרתחדשת | הספרייה הלאומית של צרפת, הלובר | 86–88 | I 264, 221, 1885 | 76, 80, 83 | |||||||
לוח המארה הפיניקי | 1899 | 200 | קרתחדשת | המוזאון הלאומי של קרתחדשת | 89 | I 6068, RÉS 18, 1590 | 85 | 50 | ||||
כתובת קבר בעלחנא | 1904 | קרתחדשת | המוזאון הלאומי של קרתחדשת | 90 | I 5953, RÉS 537 | 87 | ||||||
1899 | קרתחדשת | המוזאון הלאומי של קרתחדשת | 91 | I 5991, RÉS 1227 | 88 | |||||||
כתובת "קבר שבלת סחרת הקרת" | 1902 | קרתחדשת | המוזאון הלאומי של קרתחדשת | 92 | I 5948, RÉS 768 | 89 | ||||||
כתובת קבר צפנבעל | 1905 | קרתחדשת | המוזאון הלאומי של קרתחדשת | 93 | I 5950, RÉS 553 | 90 | ||||||
כתובת נדר פיניקית | קרתחדשת | 94 | I 2992 | |||||||||
קרתחדשת | 95 | RÉS 786, 1854 | ||||||||||
קרתחדשת | 96 | I 5988, RÉS 183, 1600 | ||||||||||
כתובות נדר פיניקיות מאדרמת (אנ') | 1867, 1946 | סוסה | 97–99 | 432,1–3 | 91–92 | |||||||
כתובות פוניות־לוביות דו־לשוניות (אנ') | 1631 | דוגה | המוזיאון הבריטי | 100–101 | 433,c | 93 | 52 | |||||
כתובות נדר פיניקיות מכרטן (אנ') | 1857–1861, 1875, 1950 | 300–100 | כרטן | 102–116, 162–164 | RÉS 327, 334, 339, 1544 | 433,1–9 ו־434,10–12 | 94–99 | 51 | ||||
1894 | רמאדה (אנ') | 117 | 435b | 101 | ||||||||
ברֶוִיגליירי | 118 | RÉS 662 | ||||||||||
כתובות בוּרגד (אנ') | 1852 | קרתחדשת ותוניסיה המורחבת | 133–135 | 436,3–12 | ||||||||
כתובת בעל חמון | 1908 | ביר בורגבה (צר') | 137 | RÉS 942, 1858 | ||||||||
בו ארדה (אנ') | 140 | RÉS 679 | ||||||||||
1873 | Henchir Brigitta | מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') | 142 | 435,2 | 53 | |||||||
כתובות מכתר ומדדי (אנ') | שנות ה־90 של המאה ה־19 | מכת'ר ומידידי | 145–158 | RÉS 161–181, 2221 | 436,11 | 59a–c | ||||||
1873 | אלטיבורוס | מוזיאון הלובר | 159 | 437a | 55 | |||||||
הכתובות הנאו־פוניות הנומידיות מאי־חול (אנ') | 1875, 1882 | שרשאל | מוזיאון הלובר | 161 | 439,2 | 56–57 | ||||||
כתובות מלכא (אנ') | 1843 | גואלמה | מוזיאון הלובר | 166–169 | 437 | 58 | ||||||
הכתובת הדו־לשונית מסלכי (אנ') | 1881 | סרדיניה | המוזאון הארכאולוגי העירוני פרוצ'ו ברֶקה | 172 | I 149 | 434,1 | 100 | |||||
כתובות השנהב מכלח | 1845, 1961 | כלח | המוזיאון הבריטי | I 6 | ||||||||
מצבת מישע | 1868 | המאה ה־9 | דיבון | מוזיאון הלובר | 181 | 415 | 1 | 1 | I 16 | |||
כתובת מלכותית מואבית | אמצע/סוף המאה ה־8 | מוזיאון ישראל | [38] | |||||||||
הכתובת מקיר־מואב | 1958 | קיר־מואב | המוזאון לארכאולוגיה של ירדן | 306 | I 17 | |||||||
כתובת בלעם | 1967 | דיר עלא | המוזאון לארכאולוגיה של ירדן | 312 | ||||||||
כתובת מצודת רבת־עמון | 1961 | המאות ה־9–8 | מצודת רבת עמון | המוזאון לארכאולוגיה של ירדן | 307 | |||||||
כתובת בקבוק תל סיראן | 1972 | תל סיראן שברבת עמון (בקרבת אוניברסיטת ירדן) | המוזאון לארכאולוגיה של ירדן | 308 | ||||||||
הכתובת מתיאטרון רבת עמון | סוף המאה ה־6 | התיאטרון הרומי ברבת עמון (אנ') | ||||||||||
חרסי חשבון | המאות ה־7–6 | חשבון (עיר) | ||||||||||
חרסי תל אל־מזאר | המאות ה־6–5 | תל אל־מזאר (כיום בתחום דיר עלא) | ||||||||||
האוסטרקון העמוני מכלח | המאה ה־6 | כלח | ||||||||||
כתובת ירחעזר | המאה ה־8 | מצודת רבת עמון | ||||||||||
האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה | המאה ה־6 | חורבת עוזה | ||||||||||
לוח גזר | 1908 | תל גזר | מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') | 182 | RÉS 1201 | I 1 | ||||||
חרסי שומרון | 1910 | שומרון | מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') | 183–188 | I 2–3 | |||||||
כתובות חורבת תימן | 820–745 | חורבת תימן | [39] | |||||||||
כתובות קבורה מחורבת אל כום | מאות 8–7 | חורבת אל כום | [40] | |||||||||
כתובת השילוח | 1880 | ירושלים | מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') | 189 | 3 | 2 | I 7 | |||||
אוסטרקון העופל (אנ') | 1924 | ירושלים | מוזאון רוקפלר | 190 | I 9 | |||||||
קבר ...יהו אשר על הבית | 1870 | כפר השילוח | המוזיאון הבריטי | 191 | I 8 | |||||||
מכתבי לכיש | 1935 | לכיש | המוזיאון הבריטי ומוזיאון ישראל | 192–199 | I 12 | |||||||
המכתב ממצד חשביהו | 1960 | מצד חשביהו | מוזיאון ישראל | 200 | I 10 | |||||||
אוסטרקוני תל־קסילה (אנ') | 1948–1950 | תל קסילה | I 4 | |||||||||
כתובות חצור | 1956 | המאה ה־9 | חצור | I 5 | ||||||||
הפפירוס מנחל דרגה | 1952 | המאה ה־7 | נחל דרגה | I 11 | ||||||||
פפירוס ירושלמה | סביבות המאה ה־7 | [41] | ||||||||||
מכתבי ערד | 1962–1964 | סביבות 600 | ערד | I 13, II 31 | ||||||||
ידיות גבעון | 1956–1959 | המאה ה־8 | גבעון | I 14 | ||||||||
כתובת חורבת בית לויה (אנ') | 1961 | המאה ה־5 | חורבת בית לויה | I 15 | ||||||||
מצבת מלקרת (אנ') | 1939 | בורייג' | המוזיאון הלאומי של חלב | 201 | II 1 | |||||||
כתובת זכור | 1903 | תל אפיס | מוזיאון הלובר | 202 | II 5 | |||||||
הגרפיטי מחמה | 1931–1938 | חמה | 203–213 | II 6 I–V | ||||||||
פסל הדד (אנ') | 1890 | המאה ה־8 | שמאל | מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') | 214 | 440–442 | 61 | II 13 | ||||
כתובת פנמו השני | 1888 | סביבות 730 | שמאל | מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') | 215 | 442 | 62 | II 14 | ||||
כתובת בר־רכב (אנ') | 1891 | סביבות 730 | שמאל | מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') ומוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') | 216–221 | 443, 444 | 63 | II 15–17 | ||||
אסטלות ספירה | 1930–1956 | א־ספירה | המוזיאון הלאומי של דמשק והמוזיאון הלאומי של ביירות | 222–224, 227 | II 8–9, 22 | |||||||
מצבות נרב (אנ') | 1891 | המאה ה־7 | נרב (כיום אל־ניירב, ליד חלב) | מוזיאון הלובר | 225–226 | 445 | 64–65 | II 18–19 | ||||
מצבות תימא (אנ') | 1878–1884 | המאה ה־4–5 | תימא | מוזיאון הלובר | 228–230 | II 113–115 | 447,1–3 | 69–70 | II 30 | |||
הכתובת מתל־חלף (אנ') | 1933 | תל־חלף | נהרס | 231 | II 10 | |||||||
כתובת השנהב מארסלאן טאש | 1931 | ארסלאן טאש | מוזיאון הלובר | 232 | II 2 | |||||||
האוסטרקון והלוחות מאשור (אנ') | 1903–1913 | אשור | מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') | 233–236 | II 20 | |||||||
כתובת ארמית מהטאורוס (אנ') | 1915 | Kesecek Köyü | מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע | 258 | II 33 | |||||||
כתובת גבול ארמית (אנ') | 1907 | Gözne | 259 | II 34 | ||||||||
הכתובת הדו־לשונית מספרד (לוד) (אנ') | 1912 | 394 | סרדיס | המוזאון הארכאולוגי של סמירנה (אנ') | 260 | |||||||
כתובת הציד הקיליקית (אנ') | 1892 | 400 | סריאידין | באתרו | 261 | 446a | 68 | II 35 | ||||
כתובת דו־לשונית מלימיריה (אנ') | 1840 | לימיריה (אנ') | 262 | II 109 | 446b | |||||||
משקולת אריה אשוריות (אנ') | 1860 | 500 | אבידוס (דרדנלים) | המוזיאון הבריטי | 263 | II 108 | 446c | 67 | ||||
כתובת פאראסה הדו־לשונית (אנ') | 1900 | באתרו | 265 | |||||||||
פפירוס אדון (אנ') | 1942 | סקארה | המוזאון המצרי | 266 | II 21 | |||||||
מצבה ארמית מסקארה (אנ') | 1877 | 482 | סקארה | נהרס | 267 | II 122 | 448a1 | 71 | II 23 | |||
כתובת מנחה (אנ') | 1855 | 400 | סקארה | מוזיאון הלובר | 268 | II 123 | 448a2 | 72 | ||||
מצבת קרפנטרה (אנ') | 1704 | קרפנטרה (אנ') | ביבליותק אינגימברטין (אנ') | 269 | II 141 | 448b1 | 75 | II 24 | ||||
מכתבי יב | המאה ה־4 | יב (אלפנטינה) | מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') | 270–271 | II 137–139, 154–155 | 73–74 | II 26 | |||||
הפפירוסים הארמיים מהרמופוליס (אנ') | 1936 | המאה ה־5 | הרמופוליס | המוזיאון הארכאולוגי של אוניברסיטת קהיר | II 27 | |||||||
הפפירוסים הארמיים של פדובה (אנ') | 1936 | המאה ה־5 | לא ידוע | המוזאונים הארחיים של פדובה | II 28 | |||||||
הפפירוסים הארמיים של אבידוס (אנ') | 1964 | המאה ה־5 | לא ידוע | המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה (מדריד) | II 29 | |||||||
פפירוסי בלקס | סקארה | המוזיאון הבריטי | II 145 | 76 | ||||||||
מצבת ענח'־חעפי (אנ') | 1860 | 404–525 | לא ידוע | מוזיאוני הוותיקן | 272 | II 142 | 448b2 | II 7 | ||||
הכתובת הארמית מתכסילא (אנ') | 1915 | תכסילא | מוזיאון תכסילא | 273 | ||||||||
מצבת סרפייטיס (אנ') | 1940 | ארמזי (גאורגיה) | המוזיאון הלאומי הגאורגי | 276 | ||||||||
לוחיות פירגי | 1964 | פירגי | המוזיאון הלאומי האטרוסקי (אנ') | 277 | III 42 | |||||||
באהאדילירי | 278 | II 36 | ||||||||||
כתובת האבן הדו־לשונית של קנדהאר (אנ') | 1958 | צ'יל זנה | המוזיאון הלאומי של אפגניסטן (אנ') | 279 | ||||||||
פסל נער־המקדש של בעלשלם (אנ') | 1963–1964 | צידון | המוזיאון הלאומי של ביירות | 281 | III 29 | |||||||
כתובת תנת־עשתרת | צרפת (לבנון) | 285 | ||||||||||
כתובת עקרון | 1996 | תל מקנה | מוזיאון ישראל | 286 | ||||||||
כתובת לארטס | 1980 | לאֶרטס (אנ') | המוזיאון הארכאולוגי של אלניה (אנ') | 287 | ||||||||
כֹס שמע בן לאמן (כתובת פרוטו־כנענית מקנוסוס) | המאה ה־11 | בית הקברות הצפוני בקנוסוס | המוזיאון הארכאולוגי של הרקליון (אנ') (Χ4346) | 291 | [42][43] | |||||||
כתובת הקדשה דו־לשונית יוונית־פניקית של בן מלך צידון לעשתרת־אפרודיטה | סביבות סוף המאה ה־4 | קוס | 292 | |||||||||
כתובות דמטריאס | דמטריאס | 293 | [44] | |||||||||
פסל עשתרת מסביליה (אנ') | 1960–1962 | 700 | סביליה | המוזיאון הארכאולוגי של סביליה (אנ') | 294 | III 16 | ||||||
כתובת אגרגנת | קרתחדשת | 302 | I 5510 | [45] | ||||||||
כתובת אזרחית (אנ') | 1964 | קרתחדשת | המוזיאון הלאומי של קרתחדשת (אנ') | 303 | ||||||||
הכתובת הדו־לשונית של הדיסעי (אנ') | 1979 | תל פחריה | המוזיאון הלאומי של דמשק | 309 | ||||||||
כתובת תל דן | 1993 | תל דן | מוזיאון ישראל | 310 | ||||||||
עיטור מצח הסוס של חזאל | 1984 | 800 | סאמוס | המוזאון הארכאולוגי של סאמוס | 311 | |||||||
מצבות דסקילאיום (אנ') | 1965 | דסקילאיום (אנ') | מוזיאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') | 318 | II 37 | |||||||
הכתובת התלת־לשונית מלטואון (אנ') | 1973 | קסנתוס | מוזאון פטהייה | 319 | ||||||||
משקולות אריה אשוריות (אנ') | 1845 | כלח | המוזיאון הבריטי | II 1–14 | 66 | |||||||
הכתובת הדו־לשונית מצ'ינקיי | 1997 | צ'ינה (אנ') (עמק אדנה) | המוזיאון הארכאולוגי של אדנה | [46] | ||||||||
מצבת כתמו (אנ') | 2008 | שמאל | מוזאון הארכאולוגיה של גזיאנטפ | [47] | ||||||||
אוסטרקון נבי יונס ("בעלצד תק[...] / דשנא") | שנות ה־60 של המאה ה־20 | אשדוד | II 32 | [48] | ||||||||
קערות הכסף מתל אל־מסחותה | שנות ה־50 של המאה ה־20 | תל אל־מסכֿוטה | II 25 | |||||||||
כתובות ארמיות מלוריסטן | 1964 | לוריסטן | II 11–12 | |||||||||
הכתובות הארמיות מחאטרה | 1951 | חאטרה | 237–257 | [49] | ||||||||
כתובת ארבסון | 1895 | אפשין | מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') | 264 | [50] | |||||||
כתובת ימת סוואן | 1906 | ארמניה | 274–275 | |||||||||
קערת תל דן | שנות ה־60 של המאה ה־20 | תל דן | II 4 | |||||||||
הקדרה מעין גב | 1961 | עין גב | II 3 | |||||||||
כתובת המזבח מעטרות | 2010 | סביבות 800 | עטרות | [51] | ||||||||
כתובת אשבעל | 2012 | 1020–980 | חורבת קייאפה | [52] | ||||||||
אוסטרקון מחורבת קייאפה (אנ') | 2009 | סביבות 1000 | חורבת קייאפה | מוזיאון ישראל | [53] | |||||||
כתובת חשוב | 1957 | המאה ה־5 | תל זיתון | מוזאון יפו לעתיקות | [54] | |||||||
הכתובת הפיניקית מהגדר | 1961 | מכון וולנסיה של דון חואן | 71 | [55] | ||||||||
הכתובות הפיניקיות מאיבשם | 1923 | המוזאון הארכאולוגי של אליקנטה | 72 | [55] | ||||||||
הכתובות הפוניות מלפקי (אנ') | 1806 | לפקי | 119–132 | [56] | ||||||||
כתובת ביתען (אנ') | 1933 | סרדיניה | 173 | |||||||||
כתובת סירת | 1928 | סירת | 180 | |||||||||
KAI 136 (נאו־פוני) | 1955 | תוניסיה | 136 | |||||||||
הכתובת הנאו־פונית מבור תללסה | 1914 | תוניסיה | 138 | |||||||||
הכתובת הנאו־פונית מבורג' חלל | 1874 | תוניסיה | 139 | |||||||||
הכתובת הנאו־פונית מג'בל מסוג' | תוניסיה | 141 | ||||||||||
הכתובת הנאו־פונית מחנשיר גרגור | 1882 | תוניסיה | 143–144 | |||||||||
הכתובת הנאו־פונית מגלאת בו סבאא | אלג'יריה | 165 | ||||||||||
הכתובת הנאו־פונית מג'ינת | 1952 | אלג'יריה | 170 | |||||||||
הכתובת הנאו־פונית מזתרה | 1916 | אלג'יריה | 171 | |||||||||
כתובת קווינטוס מרקיוס התלת־לשונית | אמצע המאה ה־1 | הנשיר עלווין, בקרבת אותינה (אנ') | מוזיאון הלובר (AO 3240) | CIL VIII 24030 | ||||||||
כתובת פיניקית באותיות יווניות לפעם | מערת עשתרת בקרבת צידון | 174 | ||||||||||
כתובות נדר פיניקיות באותיות יווניות | כרטן | 175 | [57] | |||||||||
כתובות יוונית בשילוב מילים פיניקיות | כרטן | 176 | ||||||||||
כתובות יוונית בשילוב מילים פיניקיות | כרטן | 177 | ||||||||||
כתובות "פעולות ידי רוגטה האמן" | לפקי | 178 | [57] | |||||||||
כתובות פיניקית באותיות לטיניות ויווניות | ביר שמש | 179 | ||||||||||
כתובות פיניקית באותיות לטיניות ויווניות | סירת | 180 |
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Benjamin Sass, Chapter 1: "The West Semitic alphabet ca. 1150–850 BCE", The Alphabet at the Turn of the Millennium, Emery and Claire Yass Publications in Archaeology, 2005
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Lehmann, Reinhard G. (2013). "Wilhelm Gesenius and the Rise of Phoenician Philology" (PDF). Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft. Berlin / Boston: De Gruyter. 427: 209–266. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-04-08.
Alas, all these were either late or Punic, and came from Cyprus, from the ruins of Kition, from Malta, Sardinia, Athens, and Carthage, but not yet from the Phoenician homeland. The first Phoenician text as such was found as late as 1855, the Eshmunazor sarcophagus inscription from Sidon.
- ^ Turner, William Wadden (1855-07-03). The Sidon Inscription. p. 259.
Its interest is greater both on this account and as being the first inscription properly so-called that has yet been found in Phoenicia proper, which had previously furnished only some coins and an inscribed gem. It is also the longest inscription hitherto discovered, that of Marseilles—which approaches it the nearest in the form of its characters, the purity of its language, and its extent — consisting of but 21 lines and fragments of lines.
- ^ Kanaanäische und Aramäische Inschriften. Worvort zur 1. Auflage, p.XI. 1961.
Seit dem Erscheinen von Mark Lidzbarskis "Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik" (1898) und G. A. Cooke's "Text-Book of North-Semitic Inscriptions" (1903) ist es bis zum gegenwärtigen Zeitpunkt nicht wieder unternommen worden, das nordwestsemitische In schriftenmaterial gesammelt und kommentiert herauszugeben, um es Forschern und Stu denten zugänglich zu machen.... Um diesem Desideratum mit Rücksicht auf die Bedürfnisse von Forschung und Lehre abzu helfen, legen wir hiermit unter dem Titel "Kanaanäische und aramäische Inschriften" (KAI) eine Auswahl aus dem gesamten Bestände der einschlägigen Texte vor
- ^ 1 2 Mark Woolmer (ed.). Phoenician: A Companion to Ancient Phoenicia. p. 4.
Altogether, the known Phoenician texts number nearly seven thousand. The majority of these were collected in three volumes constituting the first part of the Corpus Inscriptionum Semiticarum (CIS), begun in 1867 under the editorial direction of the famous French scholar Ernest Renan (1823–1892), continued by J.-B. Chabot and concluded in 1962 by James G. Février. The CIS corpus includes 176 "Phoenician" inscriptions and 5982 "Punic" inscriptions (see below on these labels).
- ^ 1 2 Parker, Heather Dana Davis; Rollston, Christopher A. (2019). "9". In Hamidović, D.; Clivaz, C.; Savant, S. (eds.). Teaching Epigraphy in the Digital Age. Ancient Manuscripts in Digital Culture: Visualisation, Data Mining, Communication. Vol. 3. Alessandra Marguerat. LEIDEN; BOSTON: Brill. pp. 189–216. ISBN 9789004346734. JSTOR 10.1163/j.ctvrxk44t.14.
Of course, Donner and Röllig's three-volume handbook entitled KAI has been the gold standard for five decades now
- ^ Suder, Robert W. (1984). Hebrew Inscriptions: A Classified Bibliography. Susquehanna University Press. p. 13. ISBN 978-0-941664-01-1.
- ^ Doak, Brian R. (2019-08-26). The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean. Oxford University Press. p. 223. ISBN 978-0-19-049934-1.
Most estimates place it at around ten thousand texts. Texts that are either formulaic or extremely short constitute the vast majority of the evidence.
- ^ KAUFMAN, S. (1986). The Pitfalls of Typology: On the Early History of the Alphabet. Hebrew Union College Annual, 57, 1–14. נבדק ב-21 במאי 2022
- ^ McCarter Jr., P. Kyle (1 בינואר 1991). "The Dialect of the Deir Alla Texts". In Jacob Hoftijzer and Gerrit Van der Kooij (ed.). The Balaam Text from Deir ʻAlla Re-evaluated: Proceedings of the International Symposium Held at Leiden, 21–24 August 1989. BRILL. pp. 87–. ISBN 90-04-09317-6.
It may be appropriate to observe at this point that students of the Northwest Semitic languages seem to be becoming increasingly dissatisfied with the usefulness of the Canaanite-Aramaic distinction for categorizing features found in texts from the Persian Period and earlier. A careful reevaluation of the binary organization of the Northwest Semitic family seems now to be underway. The study of the Deir 'Alla texts is one of the principal things prompting this reevaluation, and this may be counted as one of the very positive results of our work on these texts… the evidence of the Zakkur inscription is crucial, because it shows that the breakdown is not along Aramaic-Canaanite lines. Instead, the Deir 'Alla dialect sides with Hebrew, Moabite, and the language spoken by Zakkur (the dialect of Hamath or neighboring Lu’ath) against Phoenician and the majority of Old Aramaic dialects.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ STEPHEN A. KAUFMAN, THE CLASSIFICATION OF THE NORTH WEST SEMITIC DIALECTS OF THE BIBLICAL PERIOD AND SOME IMPLICATIONS THEREOF, Proceedings of the World Congress of Jewish Studies 9, 1985, עמ' 42–43
- ^ Garr, W. Randall (2004). "The Dialectal Continuum of Syria-Palestine". Dialect Geography of Syria-Palestine, 1000-586 B.C.E. Eisenbrauns. pp. 205–. ISBN 978-1-57506-091-0.
- ^ 1 2 3 Lehmann, Reinhard G. (2013). "Wilhelm Gesenius and the Rise of Phoenician Philology" (PDF). Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft. Berlin / Boston: De Gruyter. 427: 240. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-04-08.
Basically, its core consists of the comprehensive edition, or re-edition of 70 Phoenician and some more non-Phoenician inscriptions... However, just to note the advances made in the nineteenth century, it is noteworthy that Gesenius' precursor Hamaker, in his Miscellanea Phoenicia of 1828, had only 13 inscriptions at his disposal. On the other hand only 30 years later the amount of Phoenician inscribed monuments had grown so enormously that Schröder in his compendium Die phönizische Sprache. Entwurf einer Grammatik nebst Sprach - und Schriftproben of 1869 could state that Gesenius knew only a quarter of the material Schröder had at hand himself.
- ^ "Review of Wilhelm Gesenius's publications". The Foreign Quarterly Review. L. Scott. 1838. p. 245.
What is left consists of a few inscriptions and coins, found principally not where we should a priori anticipate, namely, at the chief cities themselves, but at their distant colonies... even now there are not altogether more than about eighty inscriptions and sixty coins, and those moreover scattered through the different museums of Europe.
- ^ Rollig, 1983, "This increase of textual material can be easily appreciated when one looks at the first independent grammar of Phoenician, P.SCHRODER'S Die phonizische Sprache Entuurf einer Grammatik, Halle 1869, which appeared just over 110 years ago. There on pp. 47–72 all the texts known at the time are listed — 332 of them. Today, if we look at CIS Pars I, the incompleteness of which we scarcely need mention, we find 6068 texts."
- ^ 1 2 Bevan, A. (1904). NORTH-SEMITIC INSCRIPTIONS. The Journal of Theological Studies, 5(18), 281–284. Retrieved August 1, 2020, from www.jstor.org/stable/23949814
- ^ לפנה"ס, אלא אם צוין אחרת
- ^ תוכן הכתובת לפי KAI הוא:
לדעת.
הן יפד לך.
תחת זן - ^ René Dussaud, Inscription phénicienne de Byblos d'époque romaine, Syria. Archéologie, Art et histoire 6, 1925, עמ' 269–273 doi: 10.3406/syria.1925.3110
- ^ KAI 283, 15 legible lines, left side damaged
- ^ KAI 284, 21 inscriptions, few words
- ^ Charles Simon Clermont-Ganneau, Une inscription phénicienne de Tyr, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 41, 1897, עמ' 347–349 doi: 10.3406/crai.1897.71008
- ^ Briquel Chatonnet, Françoise (2018-11-06). "Renan et l'épigraphie phénicienne au Liban". OpenEdition Books. נבדק ב-2022-10-14.
- ^ AO 4831
- ^ רפאל פרנקל, המקדש מן התקופה הפרסית בהר מצפה־ימים, קדמוניות ל', 1997, עמ' 49–50
- ^ R. Deutsch, Forty new ancient West Semitic inscriptions, Archaeological Center, 1994, עמ' 69–73, ISBN 965-222-511-8: ”אש יתן אשמניתן ומגן ובעלפלס לאדננם לעשתרם”
- ^ Jens Kamlah, Zwei nordpalästinische „Heiligtümer” der persischen Zeit und ihre epigraphischen Funde, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 115, 1999, עמ' 170–171
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 48–49
- ^ İvriz Monument, Hittite Monuments
- ^ Ilya Yakubovich, J. D. Hawkins, Phoenician and Luwian in Early Iron Age Cilicia, Anatolian Studies 65, 2015, עמ' 49
- ^ Transactions of the Royal Society of Literature of the United Kingdom. J. Murray. 1863. נבדק ב-2022-01-08.
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 96–99
- ^ Marguerite Yon, Kition dans les textes (Kition-Bamboula V), Éditions Recherche sur les Civilisations, 2004, p. 177
- ^ Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López, L’archivio fenicio di Idalion: stato delle ricerche, Semitica et Classica 9, 2016-01 doi: 10.1484/j.sec.5.112732
- ^ Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López, Pratiques administratives phéniciennes à Idalion, Cahiers du Centre d’Études Chypriotes, 2020, עמ' 137–155 doi: 10.4000/cchyp.501
- ^ P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 31–36
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 166–168
- ^ 1 2 Moriggi, M. (2011). PHOENICIAN AND PUNIC INSCRIPTIONS IN THE MUSEO DI ANTICHITÀ DI TORINO (TURIN, ITALY), Egitto E Vicino Oriente, 34, 81-94
- ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 394–395
- ^ טלי אורנן, שמואל אחיטוב, אסתר אשל, זאב משל, הכתובות ופירושן, לה' תימן ולאשרתו, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ' 74–123
- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 115–111
- ^ שמואל אחיטוב, איתן קליין ואמיר גנור, 'ירושלמה' – תעודת משלוח מהמאה הז' לפסה"נ, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, כרך י', 2016
- ^ Giorgos Bourogiannis, The Phoenician presence in the Aegean during the Early Iron Age: Trade, settlement and cultural interaction, Rivista di Studi Fenici 46, 2018, עמ' 63
- ^ Frank Moore Cross, Newly Found Inscriptions in Old Canaanite and Early Phoenician Scripts, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1980, עמ' 15–17 doi: 10.2307/1356511
- ^ Olivier Masson, Recherches sur les Phéniciens dans le monde hellénistique, Bulletin de Correspondance Hellénique 93, 1969, עמ' 679–700 doi: 10.3406/bch.1969.4892
- ^ Schmitz, Philip C. “The Name ‘Agrigentum’ in a Punic Inscription (CIS I 5510.10).” Journal of Near Eastern Studies 53, no. 1 (1994): 1–13. http://www.jstor.org/stable/545353
- ^ Tekoglu, R. & Lemaire, A. (2000). La bilingue royale louvito-phénicienne de Çineköy. Comptes rendus de l'Académie des inscriptions, et belleslettres, année 2000, 960–1006. Important additions to the interpretation of the Luwian version were made in I. Yakubovich, Phoenician and Luwian in Early Iron Age Cilicia, Anatolian Studies 65 (2015), pp. 40–44
- ^ Schloen, J., & Fink, A. (2009). New Excavations at Zincirli Höyük in Turkey (Ancient Samʾal) and the Discovery of an Inscribed Mortuary Stele. Bulletin of the American Schools of Oriental Research, (356), 1–13. Retrieved September 16, 2020
- ^ Frank Moore Cross, An Ostracon from Nebī Yūnis, Israel Exploration Journal 14, 1964, עמ' 185–186
- ^ https://findit.library.yale.edu/images_layout/fullviewnoocr?parentoid=15763221 סדרת מאמרים בכתב העת Sumer. ראו גם ארמית חטרית (אנ')
- ^ Smirnov, 1895
- ^ Adam L. Bean (2018). "An inscribed altar from the Khirbat Ataruz Moabite sanctuary". Levant. 50 (2): 211–236. doi:10.1080/00758914.2019.1619971. S2CID 199266038.
- ^ Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav, and Saar Ganor (2015). "The ʾIšbaʿal Inscription from Khirbet Qeiyafa". Bulletin of the American Schools of Oriental Research. The American Schools of Oriental Research. 373 (373): 217–233. doi:10.5615/bullamerschoorie.373.0217. JSTOR 10.5615/bullamerschoorie.373.0217. S2CID 164971133.
{{cite journal}}
: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Aaron Demsky (2012). "An Iron Age IIA Alphabetic Writing Exercise from Khirbet Qeiyafa". Israel Exploration Journal. Israel Exploration Society. 62 (2): 186–199. JSTOR 43855624.
- ^ Jacob Kaplan (1958). "The Excavation in Tell Abu Zeitun in 1957". Bulletin of the Israel Exploration Society. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. 22 (1/2): 99. JSTOR 23730357.
- ^ 1 2 Sefarad journal
- ^ Tripolitania, in Dictionnaire des Inscriptions Sémitiques de l'Ouest
- ^ 1 2 Cyrus H. Gordon, Northwest Semitic Texts in Latin and Greek Letters, Journal of the American Oriental Society 88, 1968, עמ' 285–289 doi: 10.2307/597203