רשימת לגארד

רשימת לגארד היא גיליון אלקטרוני המרכז כ-2,000 לקוחות של זרוע בנק HSBC בז'נבה שהם בעלי חשבונות בלתי מוצהרים, שייתכן ששימשו כדי לחמוק ממס. הרשימה קרויה על שמה של שרת האוצר הצרפתית כריסטין לגארד בשנים 2007 עד 2011, אשר העבירה באוקטובר 2010 את המסמך לידיהם של פקידי ממשל ביוון כדי לסייע להם לתפוס עברייני מס, ושנתיים לאחר העברת הרשימה דלפה הרשימה לתקשורת והתפרסמה על ידי העיתונאי היווני קוסטס וקסווניס במגזין Hot Doc שהביע מחאה על כישלון הממשל היווני לחקור את הנושא. רשימת לגארד היא חלק מרשימה גדולה יותר של כ-130,000 שמות של לקוחות HSBC שברשות המשטרה הצרפתית.

היסטוריה

רשימת פאלצ'יאני

ב-2006 וב-2007 טכנאי מחשבים בשם ארווה פאלצ'יאני (Hervé Falciani) שעבד בזרוע שבז'נבה של בנק HSBC גנב מידע ממעסיקו, המכיל שמות של לקוחות הבנק מכמה ממדינות האיחוד האירופי וניסה למכור את המידע למספר ממשלות. בינואר 2009 פשטה המשטרה על ביתו של פלצ'יאני בצרפת ותפסה קובצי מחשב המכילים פרטים של 130,000 אנשים שייתכן שחמקו ממס והחלה לחקור אותם. הממשלה הצרפתית העבירה את המידע הלאה למספר ממשלות אירופאיות נוספות, כדוגמת הממלכה המאוחדת כדי לסייע להם באיתור עברייני מס. בנובמבר 2012 רשויות המס בממלכה המאוחדת החליטו שלא להעמיד לדין לקוחות מהרשימה.

העברת הרשימה לשלטונות יוון

בקיץ 2010 ארגון הביון הצרפתי DGSE העביר לידיעתו של ראש שירות הביון הלאומי היווני כי שמות רבים מהרשימה הם בעלי אזרחות יוונית, וכי הרשויות הצרפתיות מוכנות להעביר לידיהם רשימת שמות של לקוחות יוונים של הבנק כדי לסייע לרשויות היווניות לאתר מעלימי מס. ראש הביון היווני עירב את שר האוצר גאורגוס פפאקונסטנטינו בממשלתו של גאורג פפאנדראו, וזה נפגש עם כריסטין לגארד שהסכימה להעביר לידיו את המידע תחת התחייבות שהמידע לא יודלף. באוקטובר 2010 שלחה לגארד 1,991 שמות לפפאקונסטנטינו דרך תקליטורים שהועברו בערוצים דיפלומטיים, ושהכילו גיליונות אלקטרוניים של כ-2,000 חשבונות יוונים. שר האוצר היווני העביר את המסמכים לראש משטרת המס כדי שימשיך את החקירה בנושא. רשויות המס החליטו שלא לחקור את הרשימה ובאמצע שנת 2011 עזב פפאקונסטנטינו את תפקיד שר האוצר. מחליפו בתפקיד, אוונגלוס וניזלוס יצר עותק של הרשימה והחל בחקירה מוגבלת כדי לבדוק האם חלק מהשמות ברשימה העלימו מס. החקירה סבבה סביב 10 פוליטיקאים ולא ננקטו הליכים משפטיים. לאחר שהרשויות היווניות איבדו את הרשימה, שר האוצר היווני מיולי 2012 ועד יוני 2014 יאניס סטורנרס פנה אל הרשויות הצרפתיות בבקשה לקבלת עותק נוסף של הרשימה שווניזלוס טען ששמר במשרדו.

ב-28 באוקטובר 2012 פרסם העיתונאי היווני קוסטס וקסווניס רשימה של 2,056 שמות של לקוחות ב-Hot Doc. למחרת הפרסום נעצר וקסווניס בחשד לפגיעה בפרטיות, אולם שוחרר כעבור שלושה ימים.

פרסום הרשימה המלאה

ב-8 בפברואר 2015 פרסם ארגון התחקירים הבינלאומי ICIJ במקביל ברחבי העולם את הרשימה המלאה, במסגרת פרויקט מיוחד שבו השתתפו כ–140 עיתונאים מ–45 מדינות (כולל מעיתון "הארץ" בישראל). הרשימה כוללת פירוט של החשבונות לפי מדינות והשוואה בין המדינות השונות. מההשוואה עולה כי ישראל היא המדינה השישית בגודלה מבחינת היקף החשבונות המיוחסים לה וכמות הכסף שבהם. למעלה מ-6,000 לקוחות הקשורים לישראל בצורה ישירה או עקיפה (לקוחות המחזיקים באזרחות ישראלית, בדרכון ישראלי או קשורים בדרך אחרת לישראל). לקוחות אלו החזיקו סכום כולל של כ-10 מיליארד דולר בכ-9,700 חשבונות.

באוגוסט 2016 הודיעה רשות המיסים כי הצליחה לקבל מהרשויות בצרפת רשימה, שכוללת יותר מ–8,000 לקוחות ישראלים שהחזיקו חשבונות בבנק השווייצרי.

בין הלקוחות הישראלים ברשימה נמצאים:

• יו"ר בנק הפועלים לשעבר שלמה נחמה שהחזיק כ־104 מיליון דולר בחשבון בבנק.
• איש הטלוויזיה ארז טל שמקושר לחשבונות בהיקף של כ-7 מיליון דולר שהוחזקו בבנק.
• ברק רוזן ואסף טוכמאייר, המנכ"ל והיו"ר (בהתאמה) של החברה הציבורית ישראל קנדה, מופיעים כבעלי חשבונות בבנק ביחד ובנפרד בהיקף של כ-3 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים

• אורי בלאו, כך נחשפו חשבונות הבנק הסודיים בז'נווה, באתר TheMarker‏, 15 במרץ 2015