ש"ס נגד פינס

החלטה של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בעניין תחולת הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה) על צ'ט באתר אינטרנט

ש"ס נגד פינס היא עתירה שהוגשה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 ולראש הממשלה. ההחלטה בעתירה ניתנה ב-30 בינואר 2001 במסגרת תיק בחירות מיוחדות שפתחה מפלגת ש"ס בבקשה שיוצא צו שימנע את ח"כ אופיר פינס-פז מלהתארח בצ'אט שהפעיל אתר האינטרנט של העיתון מעריב. לטענת העותרים, ש"ס ונציג מטעמה בוועדת הבחירות המרכזית, השתתפותו של פינס בצ'אט מהווה הפרה של הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), המכונה "חוק התעמולה".

ש"ס נגד פינס

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית
ההחלטה ניתנה ב-30 בינואר 2001
שם מלא של המקרה: תב"מ 16/2001 ש"ס – התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה ואחר נ' ח"כ אופיר פינס, סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ואחרים

הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה) לא חלות על צ'אט

הרכב המותב: מישאל חשין

הרקע לעתירה עריכה

 
סמליל מערכת הצ'טים שהפעיל אתר האינטרנט של מעריב

אתר האינטרנט מעריב online הושק באוקטובר 1999. האתר הפעיל מערכת צ'אטים.

ב-6 בפברואר 2001 נערכו בחירות מיוחדות לראשות הממשלה, בין מועמד הליכוד, אריאל שרון, ובין מועמד מפלגת העבודה וראש הממשלה המכהן, אהוד ברק.

במהלך חודש ינואר 2001, התארח חבר הכנסת מטעם הליכוד דני נוה בצ'אט שהפעיל מעריב online. אתר האינטרנט החליט לארח את חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, אופיר פז-פינס.

הגשת העתירה עריכה

חוק התעמולה נועד להסדיר את תעמולת הבחירות במהלך 90 הימים לפני הבחירות לכנסת. המגבלות העיקריות שמציב החוק נוגעות בשימוש פסול בנכסי מדינה לטובת תעמולה, ואיסור על תעמולה ברדיו ובטלוויזיה חודשיים לפני יום הבחירות, מלבד במסגרת הסדרים מיוחדים שנקבעו. סעיף 17ב לחוק התעמולה מסמיך את יושב ראש ועדת הבחירות לכנסת להוציא צו שימנע את הפרתו של החוק.

האם יש למנוע קיום צ'אט של חבר כנסת באינטרנט בתקופת בחירות?
האם תעמולת בחירות באינטרנט אסורה היא על פי חוק התעמולה, ומשכך יש לאסורה?
האם שימוש באינטרנט לצורכי תעמולת בחירות הוא בבחינת עבירה על חוק התעמולה?
האם נכון, ראוי ולגיטימי הוא לעשות היקש מן הרדיו והטלוויזיה לאינטרנט, ולקבוע כי הגבלות החלות על הרדיו והטלוויזיה תחולנה על האינטרנט אף-הוא?

ההחלטה בעתירה עריכה

השוני העצום בין המדיומים התקשורתיים של רדיו וטלוויזיה לבין רשת האינטרנט שולל את היכולת להקיש ביניהם. השוני נובע בעיקרו מן ההבדל בין כמות הערוצים ברדיו ובטלוויזיה לבין כמות אתרי האינטרנט ובכן לאינטרנט אין כל רגולציה. בשל כך, מגיע השופט חשין למסקנה כי חוק הבחירות (דרכי תעמולה) לא חל באופן ישיר על האינטרנט. ולכן מגיע למסקנה כי ההשתתפות של ח"כ פינס אינה מהווה הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה). הערה נוספת שמוסיף השופט חשין מדברת על הצורך בהתאמת החקיקה הקיימת לעידן האינטרנט באמירה: "אין הצדק כי נמשיך ונחזיק בהסדרים שאפשר היו יפים לזמנם אך לא בהכרח מתאימים הם לימנו".

בעקבות העתירה עריכה

החלטה זו מהווה כיום קו מנחה לכל דיון בנושא הצורך בדינים מיוחדים לתחומי המחשב. הדעות בנושא מתחלקות לאלה שלדעתם אין צורך להתאים את החוקים לשינויי מרחב הסייבר, כדוגמת השופט האמריקאי פרנק איסטרברוק. איסטרברוק טען במאמרו המצוטט למכביר שלהגדיר דיני מחשבים זה כמו להגדיר דיני סוסים. אמנם עולות שאלות משפטיות הנוגעות לסוסים, אך המסגרות המושגיות המתאימות הן דיני נזיקין ודיני חוזים, כאשר כל אחת מהן מטפלת בסוגיות הנוגעות לסוסים מהפריזמה שלה. באותו אופן, לא יהיה נכון להגדיר דיני מחשבים.[1] מנגד במשפט הישראלי מובילה כיום גישתו של חשין שעלתה מפסק הדין הנ"ל.[דרוש מקור] כיוון המחשב והאינטרנט הביא לשינוי כה מהותי, כזה המצדיק הגדרת ענף חדש. לטענתו, השינוי למעשה שינה הגדרות בסיסיות והביא לחשיבה מחודשת.

במקרה שהובא בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, השופט אליקים רובינשטיין החיל את סעיף 10(ב)(5) לחוק התעמולה על פרסומים באתר אינטרנט.[2] יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, השופט סלים ג'ובראן, הרחיב ופיתח את גישתו של השופט רובינשטיין, כאשר התייחס לפרסומים באינטרנט כחוסים תחת ההסדרים המצויים בחוקי תעמולת הבחירות.[3]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Frank H. Easterbrook, Cyberspace and the Law of the Horse, University of Chicago Legal Forum, Volume 1996, Article 7
  2. ^ תב"כ 25/19 הליכוד תנועה לאומית ליברלית ואחר נ' אתר האינטרנט "ליכודניק" ואחר, ניתן ב-13 בינואר 2013
  3. ^ תר"מ 12/20 עו"ד ליאל אבן-זוהר ואחרים נ' מר דב צור ואחר, ניתן ב-12 ביוני 2013