שאול מקיקץ שלי

רב ודיין, מורה, מתרגם ועורך ספרות רבנית, מגדולי רבני ג'רבה במאה העשרים.

הרב שאול מקיקץ שלי (188729 בנובמבר 1969, ה'תרמ"ז - י"ט בכסלו ה'תש"ל) היה רב ודיין, מורה, מתרגם ועורך ספרות רבנית, מגדולי רבני ג'רבה במאה העשרים.

הרב שאול מקיקץ שלי
לידה 1887
ה'תרמ"ז
ג'רבה
פטירה 29 בנובמבר 1969 (בגיל 82 בערך)
י"ט בכסלו ה'תש"ל
מקום קבורה באר שבע
מדינה תוניסיה הצרפתית, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 29 בנובמבר 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות, דיינות וספרות
תפקידים נוספים מורה ומתרגם
תלמידיו מאיר יונה, רפאל כדיר צבאן, מרדכי סגרון, שלמה מאזוז, בוגיד חנינא סעדון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בג'רבה בשנת 1887 (ה'תרמ"ז) לרב מעתוק שלי. בצעירותו למד והתחנך אצל הרב דוד (דידו) הכהן. בחודש דצמבר 1906 (כסלו ה'תרס"ז) החל לשמש כעוזר בחינוך תלמידים בבית המדרש על שם הרב חזקיה פרץ, יחד עם הרב יוסף ברבי. כשזה האחרון נפטר, התמנה הרב שאול לשמש כראש הישיבה. רבים מגדולי הקהילה היו תלמידיו בתפקידו זה, בהם הרבנים שלמה מאזוז, מרדכי סגרון, רפאל כדיר צבאן, בוגיד חנינא סעדון ועוד. את חייו הקדיש להעתקת כתבים של רבני תוניסיה, אותם תרגם, ערך והדפיס.

במשך חייו שימש כחזן ושליח ציבור בעיקר בשבתות ובחגים בבית הכנסת על שם הרב חזקיה פרץ. כן שימש כסופר כתובות ושטרות שונים בבית הדין במשך 24 שנים, ומונה למורה הוראה על ידי הרב כלפון משה הכהן. פעמיים בשנה היה דורש בפני הציבור בבית הכנסת הגדול של ג'רבא. בשבת שלפני ראש חודש אדר, ובשבת שלפני ראש חודש אייר. בשנת 1923 (ה'תרפ"ד) חלה במחלה שהתאפיינה בחולשה וכאבים, ממנה לא הבריא עד לפטירתו.

חיבר פיוטים רבים, חלקם מותאמים ללחנים של שירים ערביים ידועים. בתחילת ספרו "לשם אשים" (ג'רבה, תשי"ח) פרסם שיר "לחג העצמאות למדינת ישראל הוא יום 5 לחדש אייר" (בית ראשון מתוך חמישה בתים בפיוט):

מדינה יפה, יפה נוף הארץ
חגי את חגיך בשמחה ועלץ
בהלל ותודה לאל שוכן ערץ
לפודה את עמך מכלה וחרץ

בשנת 1950 (ה'תש"י) עלה לישראל דרך צרפת, והשתכן במושב ברכיה. לאחר מספר שנים עבר לשלומי. הלך לעולמו ב-29 בנובמבר 1969 (י"ט כסלו ה'תש"ל) ונקבר בבית העלמין בבאר שבע, על פי בקשתו.

רבי זע'יר מרדכי פנחס עשוש[1], ורבי נסים נעים[2], היו חתניו. אחיו רבי חויתה שלי, בעל ספר "מעשה חושב" על התורה, נחשב למומחה בחכמת הפרצוף, ונפטר מפגיעת סוס[3].

חיבוריו עריכה

ספרים שחיבר עריכה

  • מדרשו של ש"ם – על הפרשות וההפטרות, 2 חלקם, ג'רבה ה'תש"ז - ה'תש"ח
  • לשם אשים, ג'רבה ה'תשי"ח
  • מדרש אבות על פרקי אבות, ג'רבה, ה׳תשכ"ג
  • שמש ומגן – חידושים על מסכת פסחים, ירושלים ה'תשל"א יחד עם הספר בני שילשים על חמישה חומשי תורה
  • כרמי שלי – חידושים על הש"ס, ירושלים ה'תשל"ג
  • בית ושם – על חמישה חומשי תורה, נתיבות ה'תשל"ה
  • בית שם – פירושים, מוסר ומעשיות, ירושלים ה'תשנ"ג

חלק מחיבוריו על מסכתות הגמרא נעלמו בדרכם לבית הדפוס בג'רבא, ולא יצאו לאור

ספרים שהגיה, ערך או הדפיס עריכה

  • כסא רחמים - על תהילים, מאת הרב רחמים מזוז, ירושלים ה'תר"ע, בהגהתו
  • דברי שמואל - חידושי גמרא, מאת הרב שמואל כמוס הכהן, ג'רבה ה'תרע"ו, בהגהתו ועריכתו
  • הלכות דעות, הרמב"ם, בתרגומו לערבית יהודית
  • שושנת העמקים, מאת מאיר להמן, בתרגומו לערבית יהודית

ספרים שתרגם לערבית עריכה

תקפו של יוסף - תרגום לערבית יהודית של חיבור על מכירת יוסף, מאת הרב יוסף שבתי פרחי, ג'רבא ה'תש"ג בהוצאת "אור תורה"

כמו כן תרגם כמה מספרי החיד"א לערבית יהודית

לקריאה נוספת עריכה

  • גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, חלק א', ירושלים ה'תשס"ב (עמ' 390 - 414)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה