שאנדור אנטל

שאנדור אנטל, (במקור אדלר; בהונגרית: Antal Sándor;‏ 28 בנובמבר 1882, אוראדיה – 1944, מחנה ריכוז לא ידוע בגרמניה) היה עיתונאי, עורך עיתון, משורר, מתרגם, פסל, צורף מטבעות יהודי-הונגרי שנרצח בשואה.

שאנדור אנטל
Antal Sándor

אין תמונה חופשית
לידה	28 בנובמבר 1882 אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
נרצח	1944 (בגיל 61 בערך)
מדינה	רומניה
שפות היצירה	רומנית

קורות חיים

הוא למד משפטים ופילוסופיה בבודפשט בין השנים 1902–1903, ואחר כך פיסול. משנת 1904 היה עורך היומון "יומן נאג'ווארד" (Nagyváradi Napló), ומשנת 1908 עד 1913 התגורר בגרמניה ובסקנדינביה. באמצעות הכשרתו כפסל, התקבל לסטודיו של אריקסון, שם יצר יותר ממאה לוחיות ופרסם את כתביו בעיתונים השוודים. משנת 1913 שוב התגורר באוראדיה, וכאחד מהתעמלנים העיקריים של הספרות המודרנית הפך לחבר של המשורר אנדרה אדי. אנטל ערך את הכרך הראשון של האנתולוגיה הספרותית (כתב עת) "המחר" (A Holnap) וכתב לה הקדמה.

ביולי 1914, במקום שכונה "מרתף הקרח" באוראדיה, ניהל אנטל דו-קרב עם קארוי ר. רונאי, סגן העורך של העיתון סבדשאג (Szabadság-החרות), תחילה באקדחים ולאחר מכן בחרבות. שאנדור אנטל היה אז העורך האחראי של יומן נאג'ווארד, וינה זולטאן ובלה אוטווש, היו עובדי העיתון. רונאי לחם תחילה בדו-קרב אקדח עם שאנדור אנטל. הדו-קרב הסתיים ללא פציעה. בדו-קרב לאחר מכן רונאי פצע את ינה זולטאן בזרועו בדו-קרב בחרב, ובסוף בדו-קרב אקדחים בשתי יריות עם בלה אטווש ממרחק 25 צעדים אף צד לא נפגע. לאחר מכן בדו-קרב בחרבות הוא פתע את אטווש בפניו שנזקק לטיפול רפואי בבית חולים. הסיבה לדו-קרב הייתה ויכוח.

בשנת 1917 היה אנטל עורך "השבוע של וואראד", ובשנת 1919, בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, הפך לעובד "העיתון האדום". לאחר נפילת הרפובליקה ברח לצ'כוסלובקיה, שם התגורר בברטיסלבה והשתתף בחיי התרבות ההונגרית. בשנת 1921 מונה לעורך העיתון "המיעוטים הלאומיים" (Nemzeti Kisebbségek), ומשנת 1923 עד 1938 היה העורך הראשי של "עיתון העם" (Népújság) ברטיסלבה. בשנת 1942, הופיע עליו מאמר בעיתון מקומי בשפה הגרמנית ובעקבות זה נאסר על ידי הגרמנים יחד עם משפחתו. על פי כמה דיווחים, הוא מת במחנה ריכוז בגרמניה, על פי גורמים אחרים, הוא נהרג בעת שחצה את הגבול.

בשל ידיעתו את השפה השוודית, תרגם אנטל להונגרית הרבה יצירות משוודית, למשל את הרומנים של סלמה לגרלף ומספר יצירות מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג. כתבותיו העיתונאיות הופיעו לפני מלחמת העולם השנייה גם בעיתוני בודפשט (נפסבה, סוציאליזם, וילאג). הוא עסק בעיקר בספרות סוציאליסטית. בשיריו השתמש בצורות השירה ההונגרית של המאה ה-16 והמאה ה-17.

עבודותיו העיקריות

• פסיפס. סיפורים קצרים, אוראדיה, 1904.
• אלה שחיים היום. שירים, אוראדיה, 1905.
• בפמליתו של נסיך טרונדהיים. רומן, אוראדיה, 1913.
• סיפורו של ירנו. רומן, 1913.
• המאסטר. מחזה, בודפשט, 1914.
• החייל בעל העיניים הפלא. סיפורים קצרים, אוראדיה, 1917
• עתידה של יהדות הונגריה. תגובה לפטר אגושטון , מרצה למשפטים; אוראדיה, 1917 מקוון
• שירה גאראבונציאנית. שירים, ברטיסלבה, 1924
• אדי ווואראד; הזמנת עיתונות, הערות אנדור צ'אבה; האגודה הספרותית של מדאץ', 2004

לקריאה נוספת

• לקסיקון הספרות ההונגרית בודפשט, 1963–1965
• לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש הונגרי 2001, מועדון הספרים ההונגרי, מסת"ב 963-547-415-6
• לקסיקון יהודי הונגרי. פטר אויווארי. בודפשט, 1929.

• [Államrendészeti zsebkönyv.] Bp., M. Kir. Belügyminisztérium, [1944].
• Biografický Lexikón Slovenska. Red. Pavol Parenička. Martin, Slovenská Národná Knižnica Národný Biografický Ústav, 2002-.
• A cseh/szlovákiai magyar irodalom lexikona 1918-1995. Főszerk. Fónod Zoltán. Pozsony, Madách-Posonium, 1997.
• Művészeti lexikon. Szerk. Éber László. Társszerk. Gombosi György. 2. jav., bőv. kiad. Bp., 1935. Győző ny.
• Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Bp., Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.
• Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára. Bp., Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931-1932.
• Irodalmi lexikon. Szerk. Benedek Marcell. Bp., Győző A., 1927.
• Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
• Művészeti lexikon. Fel. szerk. Lajta Edit. Bp., Akadémiai Kiadó, 1965-1968.
• Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
• Malý Slovenský Biografický Slovník. Hlavný redaktor Vladimír Mináč. Martin, Matica slovenská, 1982.
• Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Erődi Jenő és Kürthy Emil összegyűjtött anyagának felhasználásával... Schöpflin Aladár. [Bp.], Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, [1929].
• Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
• Magyar szobrászok adattára a szobrok aukciós és műkereskedelmi áraival. Összeáll. Szegedi László. Bp., Alinea Kiadó, 2000.
• Szendrei János-Szentiványi Gyula: Magyar képzőművészek lexikona. Bp., 1915. Endrényi ny.
• Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933.
• Új Idők lexikona. Bp., Singer és Wolfner, 1936-1942.
• Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
• Világlexikon. A tudás egyeteme. Bp., Enciklopédia, 1925.