שארל השמיני, מלך צרפת

מלך צרפת

שארל השמיני "החביב"צרפתית: Charles VIII l'Affable; ‏30 ביוני 14707 באפריל 1498), בן לשושלת ולואה, היה מלך צרפת מ־1483 עד 1498.

שארל השמיני, מלך צרפת
Charles VIII
שארל השמיני, מלך צרפת
שארל השמיני, מלך צרפת
לידה 30 ביוני 1470
טירת אמבואז, ממלכת צרפת
פטירה 7 באפריל 1498 (בגיל 27)
טירת אמבואז, ממלכת צרפת
מדינה ממלכת צרפת
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אן מברטאן
שושלת בית ולואה
אב לואי האחד עשר, מלך צרפת
אם קרלוטה מסבויה
צאצאים ראו בהמשך
מלך צרפת
30 באוגוסט 14837 באפריל 1498
(14 שנים)
פרסים והוקרה
מסדר סן-מישל עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

שארל היה בנו היחיד של המלך לואי האחד עשר, ועלה לשלטון אחרי מות אביו ב־30 באוגוסט 1483. היות שהיה בן 13 בלבד, מלכה כעוצרת בשמו אחותו, אן, נסיכת בורבון. בדצמבר 1491 נשא שארל לאישה את הדוכסית אן מברטאן שהייתה בת 15, על מנת לקבל את חבל ברטאן כנחלה של מלך צרפת.

לשארל השמיני היו תביעות לכתר ממלכת נאפולי (שכללה את העיר נאפולי באיטליה ואת האי סיציליה) כירושה מסבתו מארי מאנז'ו, שהייתה בתם של לואיג'י השני, מלך נאפולי ושל יולנדה מאראגון. ב-1489, האפיפיור אינוקנטיוס השמיני, שהיה מסוכסך עם פרננדו הראשון, מלך נאפולי, הציע לשארל השמיני את כתר ממלכת נאפולי. עם מות פרננדו הראשון (25 בינואר 1494) שארל השמיני הכריז על עצמו כמלך נאפולי וירושלים. לודוביקו ספורצה, דוכס מילאנו שחשש מאלפונסו השני, מלך נאפולי (יורשו של פרננדו הראשון), קרא לשארל השמיני לפלוש עם צבאו לאיטליה ולכבוש את נאפולי. (הייתה זו תחילתן של המלחמות האיטלקיות שבהן היו מעורבים גם מלכי צרפת הבאים, לואי השנים עשר ופרנסואה הראשון).

כדי להבטיח את צרפת מפלישה בהיעדרו, חתם שארל השמיני על הסכמים עם אראגון, אוסטריה ואנגליה. הוא הקדיש כספים רבים כדי להקים צבא גדול, כלי מצור ותותחים. שארל אסף את צבאו בעיר ליון שבצרפת ויצא למסעו באיטליה במרץ 1494. הוא עבר עם חיל הרגלים שלו ועם פרשיו דרך כל איטליה. בנובמבר נכנס לפירנצה ובדצמבר לרומא ללא כל התנגדות. ב-22 בפברואר 1495 הגיע לנאפולי, גירש את אלפונסו השני והכתיר את עצמו למלך נאפולי.

אך לואי השני, דוכס אורליאן (לואי השנים עשר, מלך צרפת לעתיד), שהיה נינו של ג'אן גָלֵאָצוֹ הראשון, דוכס מילאנו ונכדה של ולנטינה ויסקונטי (בתו של ג'אן גלאצו) פלש אף הוא עם צבאו לאיטליה במטרה לכבוש את מילאנו. לודוביקו ספורצה התחרט עד מהרה על כך שהזמין את הצרפתים לאיטליה והצטרף לליגה של ונציה שבה לקחו חלק במלחמה נגד הצרפתים פרננדו השני, מלך אראגון, מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והאפיפיור אלכסנדר השישי.

ב־6 ביולי 1495 התחולל קרב פורנובו (באזור העיר פארמה באיטליה). היה זה הקרב החשוב הראשון במסגרת המלחמות האיטלקיות. כוחות הליגה של ונציה גברו על אלה של שארל השמיני, אבל במחיר של כ־2,000 הרוגים לעומת כ־1,200. בקרב זה איבד שארל השמיני כמעט את כל השלל שלקח במערכה באיטליה, ועד אוקטובר של אותה שנה הוא שב לפריז. בשנים שלאחר מכן הוא ניסה לשקם את צבאו, אך נקלע לחובות כבדים בשל מעורבותו הצבאית באיטליה.

שארל השמיני מת ב־7 באפריל 1498 כתוצאה מתאונה בטירת אמבואז שבה נולד (על גדותיו של נהר הלואר בצרפת). היות שכל ילדיו מתו בינקותם ולא היה לו בן שיוכל לרשתו, ירש בן דודו לואי את הכתר והוכתר כלואי השנים עשר.

משפחתו עריכה

מנישואיו לאן מברטאן נולדו לשארל ארבעה ילדים:

אילן יוחסין עריכה

שארל השישי, מלך צרפת
 
איזבו מבוואריה
 
לואיג'י השני, מלך נאפולי
 
יולנדה מאראגון
 
אמדאו השמיני, דוכס סבויה
 
מארי מבורגונדי, דוכסית סבויה
 
יאנוס, מלך קפריסין
 
שארלוט דה בורבון-לה מארקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל השביעי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
מארי מאנז'ו
 
 
 
 
 
לודוביקו, דוכס סבויה
 
 
 
 
 
אן מקפריסין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי האחד עשר, מלך צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרלוטה מסבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל השמיני, מלך צרפת


קישורים חיצוניים עריכה


הקודם:
לואי האחד עשר
מלכי צרפת הבא:
לואי השנים עשר