שארל לקלר

נהג מרוצים בפורמולה 1

שארל לקלרצרפתית: Charles Marc Hervé Perceval Leclerc, נולד ב-16 באוקטובר 1997) הוא נהג מרוצים ממונקו, המתחרה עבור קבוצת פרארי באליפות הפורמולה 1. בשנת 2016 הצטרף לאקדמיה לפיתוח נהגים של פרארי. באותה שנה זכה באליפות ה-GP3, ושנה לאחר מכן זכה באליפות הפורמולה 2. לאחר הזכייה עבר להתחרות בפורמולה 1 בעונת 2018 עבור קבוצת סאובר. בסיום העונה עבר להתחרות עבור קבוצת פרארי כמחליפו של קימי רייקונן.

שארל לקלר
Charles Leclerc
לקלר, 2021
לקלר, 2021
לידה 16 באוקטובר 1997 (בן 25)
מונטה קרלו, מונקומונקו מונקו
לאום מונקומונקו מונקו
השכלה Albert I Lycée עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצה נוכחית פרארי
קריירת אליפות הפורמולה 2
אליפויות 1 (2017)
מרוצים 25
ניצחונות 3
פודיומים 14
נקודות בקריירה 297
זינוקים מפול פוזישן 10
הקפות מהירות 5
קבוצות פראמה
קריירת פורמולה 1
מרוצים 103
ניצחונות 5
פודיומים 24
נקודות בקריירה 868
זינוקים מפול פוזישן 18
הקפות מהירות 7
קבוצות סאובר (2018)
פרארי (2019–)
Charles Leclerc F1-driver signature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
www.charles-leclerc.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בעונת 2022 לקלר התחרה מול מקס וורשטאפן לתואר אליפות הנהגים, בחצי הראשון של העונה האליפות הייתה כמעט בטוחה ללקלר, אבל בחצי השני של העונה וורסטאפן עקף את לקלר בדירוג הנהגים בגלל הטעויות הרבות שקבוצתו של לקלר(פרארי)עשו. בגרנד פרי יפן וורסטאפן ניצח והפך לפעמיים אלוף עולם.

קריירת מרוציםעריכה

לקלר החל להתחרות בקארטינג בשנת 2005 וזכה 3 פעמים ברציפות באליפות צרפת. בשנת 2009 זכה באליפות הקאדטים הצרפתית. בשנת 2010 עבר להתחרות בקטגוריית ה-KF3 ושנה לאחר מכן זכה בגביע העולמי בקטגוריה. לאחר הזכייה עבר להתחרות בקטגוריית ה-KF2 וזכה באליפות האירופאית. בעונתו האחרונה במרוצי הקארטינג סיים במקום השישי באליפות אירופה בקטגוריית ה-KZ ובמקום השני באליפות העולם אחרי מקס ורסטאפן, שזכה באליפות[1].

בשנת 2014 עבר להתחרות במרוצי מכוניות חד מושביות והשתתף באליפות הפורמולה רנו 2.0 המרכז אירופאית כנהגה של קבוצת פורטק מוטורספורטס[2]. במהלך העונה השיג צמד ניצחונות והגיע עוד 5 פעמים לפודיום. את העונה סיים במקום השני בדירוג הכולל ומקום ראשון בקרב הרוקיז[3][4]. במקביל השתתף בשישה מרוצים בסבב האירופאי של התחרות וסיים שלושה מרוצים מתוכם במקום השני[5].

בשנת 2015 עבר להתחרות באליפות אירופה בפורמולה 3, כנהגה של קבוצת ואן אמרספורט ההולנדית[6]. במרוץ השני, שהתקיים במסלול סילברסטון, זינק מהפול פוזישן וקבע את זמן ההקפה מהירה. במרוץ השלישי, שהתקיים יום למחרת, חזר על ההישג ורשם גם ניצחון בכורה באליפות[7]. במהלך העונה השיג עוד שלושה ניצחונות ושבעה פודיומים וסיים במקום הרביעי בדירוג הנהגים.

בפברואר 2016 חתם בקבוצת ART והתחרה בקטגוריית ה-GP3. כמה ימים לאחר מכן צורף לאקדמיית הנהגים של קבוצת פרארי. במהלך העונה ניצח בשלושה מרוצים וזכה בתואר האליפות, כשנותר עוד מרוץ אחד לסיום העונה[8]. במהלך השבוע שלאחר הזכייה הודיע לקלר על הצטרפותו לקבוצת פארמה באליפות הפורמולה 2[9]. במרוץ הבכורה, שהתקיים בבחריין, זינק מהפול פוזישן, אך סיים רק במקום השלישי. במרוץ הספרינט שהתקיים באותו מסלול בחרה הקבוצה לבצע עצירה בפיט, צעד שאינו מקובל במרוצים הקצרים. לפני העצירה הוא הוביל את המרוץ בפער של 9 שניות, אך בעקבותיה ירד למקום ה-14. לאחר החזרה למסלול הצליח לעקוף את 13 הרכבים שלפניו וניצח את המרוץ[10]. הוא הצליח להגדיל את הפער מאוליבר רולנד עד לפער של 57 נקודות, כשנותרו עוד ארבעה מרוצים לסיום העונה. במרוץ הראשון שהתקים בחרס השיג את הניצחון השישי בעונה, ניצחון שהבטיח את הזכייה באליפות[11]. בכך הפך למנצח הצעיר ביותר בתולדות אליפות קטגוריית המשנה (19 שנים ו-356 ימים) והראשון שזוכה בתואר בעונת הרוקי שלו מאז ניקו הולקנברג שעשה זאת בשנת 2009. במהלך העונה קבע שיא אליפות נוסף, כשזינק 8 פעמים מהפול פוזישן. בצמד מרוצי סיום העונה, סיים במקום השני ובמקום הראשון.

פורמולה 1עריכה

 
לקלר במהלך האימונים בגרנד פרי הבריטי (2016)

זכייתו של לקלר באליפות ה-GP3 הביאה את פרארי לצרף אותו במהלך מרץ 2016 לאקדמיית הנהגים כנהג פיתוח של הקבוצה ושל קבוצת האס[12]. בחודש יולי לקח חלק במקצי האימון של הגרנד פרי הבריטי. התכנון המקורי היה, שבמידה וזכה באליפות ה-GP3, יצטרף ישירות לקבוצת האס[13]. היה זה גונתר שטיינר, מנהל הקבוצה, שהתעקש כי ימשיך להתפתח באליפות הפורמולה 2[14]. באוגוסט 2017 השתף ביום המבחנים הראשון שהתקיים בהונגריה וקבע את הזמן המהיר ביותר, כשהוא נוהג בפרארי SF70H[15]. בדצמבר הודיעה קבוצת סאובר על החתמתו כנהג הקבוצה בעונת 2018, לצידו של מרקוס אריקסון[16].

לקלר הפתיע רבים כשסיים בגרנד פרי אזרבייג'ן, המרוץ הרביעי בעונה במקום השישי למרות שזינק מהמקום ה-13. בארבעה מתוך חמשת המרוצים הבאים הצליח לסיים בעשירייה הראשונה ולצבור נקודות. למרות רצף של חמישה מרוצים אותם סיים ללא נקודה, בספטמבר הודיעה פרארי על החתמתו של לקלר כמחליפו של קימי רייקונן לעונה הבאה[17].

במרוץ הראשון בעונה היה מהיר יותר מסבסטיאן פטל, אך הוראת קבוצה אסרה עליו לעקוף אותו[18]. בגרנד פרי בחריין זינק לראשונה מהפול פוזישן והוביל לאורך מרבית המרוץ. בעיה חשמלית ברכב הובילה לאיבוד כוח דבר שאיפשר ללואיס המילטון וולטרי בוטאס לעקוף אותו. מכונית בטיחות שיצאה למסלול בשתי ההקפות האחרונות סייעה לו להבטיח את המקום בפודיום[19]. בגרנד פרי סין דורג במקום הרביעי אחרי פטל. בפתיחת המרוץ הצליח לעקוף אותו, אך קיבל הוראה לאפשר לפטל לעקוף אותו בחזרה[20]. בגרנד פרי אוסטריה דורג במקום הראשון. הוא הוביל במהלך מרבית המרוץ, אך נעקף לקראת סיום המרוץ על ידי מקס ורסטאפן. במהלך העקיפה נוצר מגע בין המכוניות, דבר שעורר ויכוח ארוך בקרב שופטי המרוץ, שהחליטו בשעות הערב המאוחרות שלא לנקוט צעדים ולאשר את תוצאות המרוץ[21]. קרב צמוד עם ורסטאפן התקיים גם במהלך גרנד פרי בריטניה. לקלר הצליח לשמור על המקום השלישי לאורך כל המרוץ למרות מספר ניסיונות עקיפה של ורסטאפן[22].

הניצחון הראשון הגיע בגרנד פרי בלגיה אליו זינק מהפול פוזישן. הניצחון, שהיגע יום אחד לאחר מותו בתאונה של חברו אנטואן הובר, הפך את לקלר למנצח הצעיר בתולדות הקבוצה[23]. שבוע לאחר מכן חזר על ההישג, הפעם במונזה, הנחשב למרוץ הבית של פרארי[24]. בסיום העונה דורג במקום הרביעי, בפער של 24 נקודות לפני פטל שסיים חמישי. בעקבות הישגיו הוארך בתום העונה חוזהו עד לשנת 2024[25].

את עונת 2020 סיים במקום ה-8 לאחר עונת שפל לפרארי.

בעונת 2021 נראה שיפור משמעותי ביכולת של לקלר ופרארי, לקלר השיג פול פוזישן במירוץ מונקו[26] אך לא השתתף במירוץ עקב נזק שנגרם לתיבת ההילוכים. שבוע לאחר מכן השיג פול פוזישן נוסף במירוץ אזרבייג’אן אך סיים את המירוץ במקום הרביעי. במירוץ סילברסטון הוביל לקלר כמעט לאורך כל המירוץ, אך נעקף 4 הקפות לסיום על ידי לואיס המילטון וסיים את המירוץ במקום השני. בהמשך העונה הראה שיפור מתמיד ביחס לעונה שעברה וצבר הרבה יותר נקודות וסייע לפרארי להשיג את המקום ה-3 באליפות היצרנים לפני מקלארן שסיימו 4.

את עונת 2022 פתח עם פול פוזישן בבחריין, לאחר מכן גם ניצח את המירוץ וגם קטף את ההקפה המהירה. במירוץ הבא בערב הסעודית הגיע למקום השני במקצה הדירוג אחרי סרחיו פרז וסיים את המירוץ במקום ה-2. במירוץ השלישי לעונה באוסטרליה השיג לקלר גראנד סלאם(פול פוזישן, ניצחון במירוץ, ההקפה המהירה והובלת המירוץ לאורך כל אורכו).

בשנת 2022 נכלל ברשימת פורבס 30Under30 האירופאית.[27]

מרוציםעריכה

פורמולה 1עריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 מיקום נקודות
2018 סאובר אוסטרליה 
13
בחריין 
14
הרפובליקה העממית של סין 
19
אזרבייג'ן 
6
ספרד 
10
מונקו 
18
קנדה 
10
צרפת 
10
אוסטריה 
9
בריטניה 
פרש
גרמניה 
15
הונגריה 
פרש
בלגיה 
פרש
איטליה 
11
סינגפור 
9
רוסיה 
7
יפן 
פרש
ארצות הברית 
פרש
מקסיקו 
7
ברזיל 
7
איחוד האמירויות הערביות 
7
13 39
2019 פרארי אוסטרליה 
5
בחריין 
3
הרפובליקה העממית של סין 
5
אזרבייג'ן 
5
ספרד 
5
מונקו 
פרש
קנדה 
3
צרפת 
3
אוסטריה 
2
בריטניה 
3
גרמניה 
פרש
הונגריה 
4
בלגיה 
1
איטליה 
1
סינגפור 
2
רוסיה 
3
יפן 
7
מקסיקו 
4
ארצות הברית 
4
ברזיל 
18
איחוד האמירויות הערביות 
3
4 264
2020 פרארי אוסטריה 
2
אוסטריה 
פרש
הונגריה 
11
בריטניה 
3
בריטניה 
4
ספרד 
פרש
בלגיה 
14
איטליה 
פרש
איטליה 
8
רוסיה 
6
גרמניה 
7
פורטוגל 
4
איטליה 
5
טורקיה 
4
בחריין 
10
בחריין 
פרש
איחוד האמירויות הערביות 
13
8 98
2021 פרארי בחריין 
6
איטליה 
4
פורטוגל 
6
ספרד 
4
מונקו 
DNS
אזרבייג'ן 
4
צרפת 
16
אוסטריה 
7
אוסטריה 
8
בריטניה 
2
הונגריה 
פרש
בלגיה 
8[א]
הולנד 
5
איטליה 
4
רוסיה 
15
טורקיה 
4
ארצות הברית 
4
מקסיקו 
5
ברזיל 
5
קטר (מדינה) 
8
ערב הסעודית 
7
איחוד האמירויות הערביות 
10
7 159
2022 פרארי בחריין 
1
ערב הסעודית 
2
אוסטרליה 
1
איטליה 
62
ארצות הברית 
2
ספרד 
פרש
מונקו 
4
אזרבייג'ן 
פרש
קנדה 
5
בריטניה 
4
אוסטריה 
12
צרפת 
פרש
הונגריה 
6
בלגיה 
6
הולנד 
3
איטליה 
2
סינגפור 
2
יפן 
3
ארצות הברית 
3
מקסיקו 
6
ברזיל 
46
איחוד האמירויות הערביות 
2
2 290
  • תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
  • תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה
  • תוצאה בכתב מוקטן מציינת את המקום אליו הגיע הנהג במרוץ הספרינט
  1. ^ בשל תנאי מזג האוויר המרוץ הופסק לאחר 2 הקפות. הוענקו רק מחצית מהנקודות

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שארל לקלר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ CIK-FIA World KZ Championship 2013 standings
  2. ^ Leclerc teams up with Fortec for Alps campaign, Paddockscout.com, 26 November 2013
  3. ^ Formula Renault 2.0 Alps 2014 standings
  4. ^ Leclerc takes Rookie Championship title, Fortecmotorsports.com, 8 October 2014
  5. ^ PaddockScout Top 50 Drivers of 2014: 20-11, Paddockscouts.com, 18 December 2014
  6. ^ Nicolas Todt protege Charles Leclerc secures F3 deal for 2015, Autosport, 14 January 2015
  7. ^ Charles Leclerc gets victory in final race of debut F3 weekend, Paddockscouts.com, 12 April 2015
  8. ^ Leclerc is GP3 champion despite collision as De Vries wins, Formulascout.com, 26 November 2016
  9. ^ GP2: Ferrari juniors to Prema for 2017, Racer.com, 28 November 2016
  10. ^ Bahrain Formula 2: Ferrari junior Leclerc beats Ghiotto and Rowland, Autosport, 16 April 2017
  11. ^ Charles Leclerc seals Formula 2 title with Jerez feature race win, Autosport, 7 October 2017
  12. ^ Leclerc gets Ferrari and Haas development role, Motorsport.com, 1 March 2016
  13. ^ Charles Leclerc: GP3 title key to 2017 F1 hopes, ESPN, 23 July 2016
  14. ^ Haas’ Steiner: GP3’s Leclerc to drive in GP2, ReadMotorsport.com, 7 November 2016
  15. ^ Leclerc heads day one of Budapest test for Ferrari, Formula1.com, 1 August 2017
  16. ^ Sauber confirms Ericsson alongside Leclerc for 2018, Motorsport.com, 2 December 2017
  17. ^ Ferrari confirms Leclerc for 2019 F1 season, Motorsport.com, 11 September 2018
  18. ^ Leclerc already victim of Ferrari team orders, PanetF1.com, 17 March 2019
  19. ^ Leclerc: First F1 podium "lucky in unlucky situation", Motorsport.com, 31 March 2019
  20. ^ Ferrari expand on Charles Leclerc, Sebastian Vettel orders in China, Sky Sport, 15 Aprul 2019
  21. ^ Austrian Grand Prix: Max Verstappen wins thriller after late pass on Charles Leclerc, BBC, 30 June 2019
  22. ^ British GP: Hamilton takes home win, Vettel hits Verstappen, Motorsport.com, 14 July 2019
  23. ^ Charles Leclerc dedicates first F1 win to Anthoine Hubert, BBC, 1 September 2019
  24. ^ Italian GP: Leclerc fends off Mercedes duo to win, Motorsport.com, 8 September 2019
  25. ^ Leclerc extends Ferrari F1 contract until 2024, Motorsport.com, 23 December 2019
  26. ^ פורמולה 1: שארל לקלר יזנק מהפול פוזישן בגרנד פרי מונאקו הביתי - וואלה! ספורט, וואלה!, ‏2021-05-22
  27. ^ Forbes 30 Under 30 2022: Celebrities, Forbes (באנגלית)