פתיחת התפריט הראשי

שבט איתנים היה אחד הגרעינים הראשונים בתנועת בני עקיבא בישראל, שבין חבריו ילידי שנת 1936 נמנו מי שלימים היו לחשובי הרבנים בציונות הדתית.

שבט איתנים הוא שמו של המחזור ה-11 של בני עקיבא[1], שאליו השתייכו בצעירותם רבנים משפיעים בציונות הדתית. הכינוי "שבט איתנים" מתייחס בדרך כלל לקבוצה זו בתוך אותו מחזור.

בני השבט הקימו את גרעין גחל"ת (גוש חלוצי לומד תורה) שמטרתו להגביר את לימוד התורה בקרב הנוער הציוני דתי. על מנת להיחשב כחלק מן הגרעין, דרשו בתחילה את המובחרים ביותר בלימוד התורה שכוללים בם את שתי הדרישות: "יהיה בסדר מבחינה חברתית" ו"יהיה בסדר מבחינה דתית". בהמשך, מתוך רצון לכמות גדולה יותר פתחו שורותיהם ל"טובים שבבני הסניפים". הגרעין דרש מחבריו ללמוד תורה בישיבה קודם גיוסם להתיישבות, על מנת להשפיע על סביבתם באור השקפתם. הגרעין התווכח בפולמוס רב מול ראשי "ההנהלה הארצית" של תנועת בני עקיבא, שאף דרשה לפרקו מיד. אל בני הגרעין צורפו גם בנות קבוצת "נוגה".[2]

על קבוצה זו נמנים הרבנים זלמן מלמד, צפניה דרורי, יעקב פילבר, שבתי זליקוביץ, ובנימין הרלינג, ופעילי ציבור כידידיה כהן ושופט בית המשפט השלום בירושלים בדימוס דוד פרנקל. מדריכם היה הרב חיים דרוקמן, שתחילה לא ידע על התארגות גחל"ת. חברי השבט למדו אצל הרבנים משה צבי נריה ואברהם צוקרמן בישיבת כפר הרואה באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, והושפעו רבות מחזונם. בהמשך הם הקימו מוסדות תורניים רבים בציונות הדתית, החל מישיבת כרם ביבנה שהייתה הראשונה ליישם את מסלול הסדר, דרך ישיבת ירושלים לצעירים, ישיבת אור עציון, ישיבת קריית שמונה ועוד. כן היוו את הגרעין ל"הקמתה מחדש" של ישיבת מרכז הרב בראשותו של הרצי"ה ממנו צמחה תנועת גוש אמונים. מטרות ההגשמה שסימנו היו קליטת עלייה, רבנות בעיירות הפיתוח, התיישבות, חינוך ועשייה פוליטית.[3]

בין חברי השבט נמנו גם השר זבולון המר, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה חיים פיזם, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה ביו"ש פרופ' עמוס אלטשולר ועוד.

השפעתה של קבוצה זו ניכרת עד היום, בעיקר בהיותם מי שהקימו את הבסיס התורני והאידאולוגי של "דור הכיפות הסרוגות", הרואה במעורבות בחיי החול ובענייני המדינה ערך לכתחילה.

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • גדעון ארן, קוקיזם: שורשי גוש אמונים, תרבות המתנחלים, תאולוגיה ציונית, משיחיות בזמננו, הוצאת כרמל, ירושלים תשע"ג 2013 פרק ראשון: 'גחלת: הפרה היסטוריה של הקוקיזם'
  • גדעון הרן, "בין חלוציות ללימוד תורה: הרקע לגאות הדתית לאומית", מאה שנות ציונות דתית - היבטים רעיוניים, הוצאת אוניברסיטת בר אילן תשס"ג עמ' 31-72

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמות השבטים באתר תנועת בני עקיבא בישראל.
  2. ^ גדעון הרן, "בין חלוציות ללימוד תורה: הרקע לגאות הדתית לאומית", מאה שנות ציונות דתית - היבטים רעיוניים, הוצאת אוניברסיטת בר אילן תשס"ג עמ' 49
  3. ^ גדעון הרן, "בין חלוציות ללימוד תורה: הרקע לגאות הדתית לאומית", מאה שנות ציונות דתית - היבטים רעיוניים, הוצאת אוניברסיטת בר אילן תשס"ג עמ' 65