פתיחת התפריט הראשי
בול המוקדש לשבט גד
תבליט של שבט גד בבית הכנסת ברחובות

שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט גד בן זלפה, שפחת לאה ובן יעקב. לפי המקרא, מקור שמו בדברי לאה: "בא גד" (בא מזל טוב).

השבט מוזכר בכתובת מישע מלך מואב: "וְאִש גָד יָשַב בְּאֶרֶץ עֲטָרֹת מֵעֹלָם"[1].

ברכות לשבטעריכה

ברכת יעקבעריכה

"גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב, " (בראשית מט יט).

הברכה המבטאת יכולת צבאית. לפי רש"י "יצאו ממנו גדודים" ו"גדודיו יחזרו על עקבם וישובו לבתיהם" (יש מפרשים גדודיו ירדפו בעקבות האויבים וישמידום). מרמז על תולדות השבט בכניסה לארץ ישראל, שבט גד (יחד עם שבט ראובן) ביקש לשבת בעבר הירדן מזרחה. בתמורה התחייב השבט ללכת בראש העם ולעזור לשאר השבטים לכבוש את ארץ כנען. לאחר שמלאו את התנאי הזה שבו על עקבותיהם וחזרו לבתיהם אשר בעבר הירדן.

ברכת משהעריכה

בברכת משה ששבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר "וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל " (דברים לג כ).

השבט במדברעריכה

סימלי השבט: אבן החושן והדגלעריכה

על פי פירוש רבינו בחיי[2], האבן שמייצגת אותו היא אבן האחלמה שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו בחושן ועל פי במדבר רבה האבן שלו היא שבו..

ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של מחנה צבא על רקע אפור.

 
הדגל של שבט גד

נשיאי השבטעריכה

בספר במדבר, פרשת נשא נזכר נשיא שבט גד במדבר: אֶלְיָסָף בֶּן דְעוּאֵל. הוא מוזכר 4 פעמים בספר במדבר. בציונו בפרק ב' יש שינוי וכתוב בן רעואל; זה יכול להיות בגלל טעות העתקה או סיבה קבליסטית. הוא הקריב את קורבנות הנשיאים ביום השישי לחנוכת המשכן.

מרשימת הנשיאים בפרשת מסעי נשמטו נשיאי ראובן וגד, מאחר שהרשימה נועדה לפרט את הנשיאים שיהיו נציגי השבטים בחלוקת ארץ כנען, ואילו שבטי ראובן וגד כבר קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי.

המסע במדברעריכה

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט גד במחנה ראובן, שהיה מדרום למשכן ואחרון.

במפקד הראשון שערך משה מנה השבט 45,650 איש, ובמפקד השני 40,500 איש.

נחלת השבטעריכה

  ערך מורחב – נחלת שבט גד
 
נחלות שבטי ישראל

שבט גד היה אחד משניים וחצי השבטים שחנו בצד המזרחי של הירדן. נחלת השבט כללה את הגלעד, באזור צפון עבר הירדן, והיא גבלה בדרומה בנחלת שבט ראובן, בצפונה בנחלת חצי המנשה, במערבה בנהר הירדן ובמזרח בבני-עמון.

בין הערים בנחלתו: סוכות, יגבהה, יעזר, בית הרם ובית נמרה.

"וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל-עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן עַד-עֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי רַבָּה. וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד-רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים וּמִמַּחֲנַיִם עַד-גְּבוּל לִדְבִר. וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל עַד-קְצֵה יָם-כִּנֶּרֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה." (יהושע יג כד)

השבט בארץ ישראלעריכה

בני העיר סוכות בנחלת השבט, מאנו לעזור באוכל ומים לגדעון בן יואש במרדפו אחר מלכי מדין ונענשו על כך [3].

במצבת מישע מלך מואב מוזכר "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם", ומאוחר יותר מוכיח הנביא ירמיהו את בני עמון על השמדת שבט גד:

"לִבְנֵי עַמּוֹן, כֹּה אָמַר ה', הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל, אִם-יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ--מַדּוּעַ, יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת-גָּד, וְעַמּוֹ, בְּעָרָיו יָשָׁב." (ירמיהו מט א).

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שורה עשירית בכתובת
  2. ^ בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח
  3. ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוק ה'