שביט האלי
ערך מחפש מקורות | |
שביט האלי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש הוא בין 72 ל-80 שנה.[1] זמן ההקפה אינו קבוע בשל השפעות כבידה של הפלנטות.[2] כששביט האלי מתקרב לשמש הבהירות נראית שלו עולה באופן ניכר, והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט האלי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי אסטרונומים ועל ידי צופים לא מקצועיים.
שביט האלי, צולם ב-8 במרץ 1986 | |
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | שביט |
קטגוריה | שביט מחזורי |
תאריך גילוי | מימי קדם |
מגלה | נחזה על ידי אדמונד האלי ב-1705 |
על שם | אדמונד היילי |
מאפיינים מסלוליים | |
מרחק ממוצע מהשמש |
2,661,100,000 ק"מ (17.8 AU) |
אפואפסיד |
5,247,450,000 ק"מ (35.1 AU) |
פריאפסיד |
87,607,000 ק"מ (0.586 AU) |
ציר חצי-ראשי | 17.8341 יחידה אסטרונומית, 17.92781774±0.00000001 יחידה אסטרונומית |
אקסצנטריות | 0.967 |
זמן הקפה | 75.3 שנים ימים |
נטיית מסלול | 162.3° |
מאפיינים פיזיים | |
ממדים | 15 (אורך), 8 (רוחב), 11 (עומק) ק"מ |
מסה | 2.2±0.9×1014 ק"ג |
צפיפות ממוצעת | 850±350 קילוגרם למטר מעוקב |
אלבדו | 0.04 |
בהירות נראית | 28.2 (2003) |
בהירות מוחלטת | 5.5 |
מאפייני אטמוספירה | |
מים | 80% |
פחמן חד-חמצני | 10% |
תערובת של מתאן ואמוניה | 2.5% |
פחממנים | עקבות |
ברזל | עקבות |
נתרן | עקבות |
ציאנוגן | עקבות |
השביט נקרא על שמו של אדמונד האלי, הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.
הרכב
עריכהגשושיות וגה (1984) וג'וטו (1986) סיפקו את המבט הראשון אל פני השטח והמבנה של האלי. הגרעין הוא קונגלומרט של קרח ואבק, המכונה לעיתים קרובות "כדור שלג מלוכלך",[3] שפני השטח שלו מכוסים בחומר כהה עשיר בפחמן. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם מים, 10% פחמן חד-חמצני, ו-2.5% תערובת של מתאן ואמוניה. פחממנים, ברזל ונתרן נמצאו בכמויות מזעריות, כמו גם גז ציאנוגן.
היסטוריה מוקדמת
עריכהב-1705 פרסם האסטרונום האנגלי אדמונד האלי קטלוג של 24 שביטים. חישוביו הראו כי המסלול של השביט של 1682 היה כמעט זהה לאלה של השביטים שהופיעו ב-1531 (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס (אנ')) ו-1607 (אותם תיעד יוהאנס קפלר בפראג). הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת 1758. נבואתו אכן התגשמה, אף על פי שהשביט לא נראה עד 1758 והגיע לפריהליון שלו רק במרץ 1759. כוח המשיכה של צדק ושבתאי גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים אלכסיס קלרו, ז'רום לאלנד, וניקול-ריין לפו לפני שובו. האלי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת 1742.[4]
חישוביו של האלי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:
- כשהשביט הגיע בשנת 1456, הוא עבר קרוב מאוד לכדור הארץ. זנב השביט נמשך לאורך יותר מ-60° מהרקיע, בצורת חרב מעוקלת.
- בשנת 1066 השביט נחשב לאות: מאוחר יותר באותה שנה נהרג הרולד השני בקרב הייסטינגס. השביט תועד בשטיח באייה, והעדויות שנשתמרו מאז אומרות כי השביט נראה גדול פי ארבעה מנוגה, ואורו זהר בכרבע מעוצמת האור המוחזרת מהירח.
- חישובים הראו כי השביט עבר במרחק של 0.03 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ בשנת 837.
- סברה מקובלת היא כי הופעת השביט בשנת 12 לפנה"ס הייתה מה שמתואר ככוכב בית לחם. הצייר ג'וטו ככל הנראה ראה את השביט בשנת 1301 והציור שלו שכולל את כוכב בית לחם המתאר את סצנת הולדת ישו בקפלת ארנה, שהושלם בשנת 1305, מתאר את הופעת השביט.
- יש הסוברים שדברי רבי יהושע בן חנניה בתלמוד הבבלי (מסכת הוריות): "כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים"[5] מתייחסים לביקור השביט בשנת 66.
בעת החדשה
עריכהבעת החדשה הופיע שביט האלי בשנים 1531, 1607, 1682, 1759, 1835, 1910[6] ו-1986.
הופעת השביט בשנת 1910 לבשה משמעויות רבות בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת הצילום. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ואכן, ב-19 במאי עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל גז ציאנוגן רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך דליל באטמוספירה, כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר של כדור הארץ דרך הזנב.[7]
בשנת 1986 הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, וזיהום האור מהערים גרם לכך שרוב האנשים לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל ג'וטו, שנשלח על ידי סוכנות החלל האירופית, ועבר ליד גרעין השביט. עוד נשלחו וגה 1 (אנ') ו-וגה 2 (אנ') (תוכנית וגה) על ידי ברית המועצות, ושתי חלליות יפניות - סויסיי ו-Sakigake (אנ').
שביט האלי צפוי להופיע שוב בשנת 2061.
תאריכי פריהליון
עריכהאת שביט האלי ניתן בדרך כלל לראות בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו בפריהליון. השביט הגיע לפריהליון בתאריכים הבאים:
- 25 במאי 240 לפנה"ס
- 12 בנובמבר 164 לפנה"ס
- 6 באוגוסט 87 לפנה"ס
- 10 באוקטובר 12 לפנה"ס
- 25 בינואר 66
- 22 במרץ 141
- 17 במאי 218
- 20 באפריל 295
- 16 בפברואר 374
- 28 ביוני 451
- 27 בספטמבר 530
- 15 במרץ 607
- 2 באוקטובר 684
- 20 במאי 760
- 28 בפברואר 837
- 18 ביולי 912
- 5 בספטמבר 989
- 20 במרץ 1066
- 18 באפריל 1145
- 28 בספטמבר 1222
- 25 באוקטובר 1301
- 10 בנובמבר 1378
- 9 ביוני 1456
- 26 באוגוסט 1531
- 27 באוקטובר 1607
- 15 בספטמבר 1682
- 13 במרץ 1759
- 16 בנובמבר 1835
- 20 באפריל 1910
- 9 בפברואר 1986
האלי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:
שביט האלי בספרות
עריכה- ספרו של ארתור סי. קלארק 2061: Odyssey Three כולל תיאור מפורט של משימה מאוישת לשביט האלי.
- בספרם של גרגורי בנפורד (אנ') ודייוויד ברין Heart of the Comet (1987), צוות רב-לאומי מיישב את שביט האלי ובונה שטח מחיה בתוך מעטה הקרח שלו.
- כמו כן, שביט האלי מופיע בשיר "Second Chance" של "Shinedown".
- בספרו של אייזיק אסימוב (1985) Asimov's Guide to Halley's Comet.
- השביט המדובר מוזכר גם בשיר של בילי אייליש שאף נקרא על שמו - ״Halley’s Comet״ שיצא באלבומה ״Happier Than Ever״ ב-2021.
שביט האלי בתרבות
עריכה- בפרק השלישי במספר של הסדרה מנהרת הזמן - "סוף העולם" מגיעים טוני ודאג אל שנת 1910 ונאלצים לשכנע את אזרחי העיר שהשביט לא מבשר על סוף העולם כדי שייחלצו לעזרת כורים הלכודים במכרה שקרס.
- אבות ישורון שהיה ילד בזמן הופעת השביט ב-1910 והאריך ימים עד להופעתו הבאה ב-1986, כתב עליו את השיר ״האלי כוכב״. השיר מופיע בספר ״אדון מנוחה״.
- השיר שייצג את טורקיה באירוויזיון 1986 הוקדש לבואו של האלי.
קישורים חיצוניים
עריכה- שביט האלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כוכב שביט של הלי, דף שער בספרייה הלאומית
- יעקב שביט, כוכב השביט שהצית סערה תיאולוגית, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ Brady, Joseph L., Halley's Comet AD 1986 to 2647 BC, Journal of the British Astronomical Association 92, 1982, עמ' 209
- ^ 1P/Halley - NASA Science, science.nasa.gov (באנגלית אמריקאית)
- ^ Comets, awesome celestial objects, web.archive.org, 2011-09-04
- ^ Halley’s Comet | Astronomy, Facts & History | Britannica, www.britannica.com, 2024-06-28 (באנגלית)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י'
- ^ סכנה להארץ, הצבי, 25 בינואר 1910
- ^ Through the Comet's tail, www.ianridpath.com