שביט האלי

שביט מחזורי שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים
(הופנה מהדף שביט היילי)

שביט האלי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים[דרושה הבהרה]. כששביט האלי מתקרב לשמש הבהירות נראית שלו עולה באופן ניכר והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט האלי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי אסטרונומים ועל ידי צופים לא מקצועיים.

שביט האלי
שביט האלי, צולם ב-8 במרץ 1986
שביט האלי, צולם ב-8 במרץ 1986
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג שביט
קטגוריה שביט מחזורי
תאריך גילוי מימי קדם
מגלה נחזה על ידי אדמונד האלי ב-1705
על שם אדמונד היילי עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 2,661,100,000 ק"מ
(17.8 AU)
אפואפסיד 5,247,450,000 ק"מ
(35.1 AU)
פריאפסיד 87,607,000 ק"מ
(0.586 AU)
ציר חצי-ראשי 17.8341 יחידה אסטרונומית, 17.92781773504386±0.0000000098968 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.967
זמן הקפה 75.3 שנים ימים
נטיית מסלול 162.3°
מאפיינים פיזיים
ממדים 15 (אורך), 8 (רוחב), 11 (עומק) ק"מ
מסה 220 teragram
צפיפות ממוצעת 850±350 קילוגרם למטר מעוקב
אלבדו 0.04 עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות נראית 28.2 (2003)
בהירות מוחלטת 5.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפייני אטמוספירה
מים 80%
פחמן חד-חמצני 10%
תערובת של מתאן ואמוניה 2.5%
פחממנים עקבות
ברזל עקבות
נתרן עקבות
ציאנוגן עקבות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השביט נקרא על שמו של אדמונד האלי, הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.

הרכב עריכה

שביט האלי נחקר ב-1986 על ידי הגשושית ג'וטו שנשלחה על ידי סוכנות החלל האירופית והתקרבה למרחק של 596 ק"מ מפני השביט. הגשושית גילתה שפני השטח של השביט עשירים בפחמן. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם מים, 10% פחמן חד-חמצני, ו-2.5% תערובת של מתאן ואמוניה. פחממנים, ברזל ונתרן נמצאו בכמויות מזעריות, כמו גם גז ציאנוגן.

היסטוריה מוקדמת עריכה

לאחר שהאלי הבין כי מאפייני השביט של 1682 היו כמעט זהים למאפייני השביטים שהופיעו ב-1531 (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס (אנ')) ו-1607 (אותם תיעד יוהאנס קפלר בפראג), הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae ‏ (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת 1757. נבואתו אכן התגשמה, אף על פי שהשביט לא נראה עד 1758 והגיע לפריהליון שלו רק במרץ 1759. כוח המשיכה של צדק ושבתאי גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים אלכסיס קלרו, ז'רום לאלנד, וניקול-ריין לפו לפני שובו. האלי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת 1742.

חישוביו של האלי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:

בעת החדשה עריכה

בעת החדשה הופיע שביט האלי בשנים 1531, 1607, 1682, 1759, 1835, 1910[2] ו-1986.

הופעת השביט בשנת 1910 לבשה משמעויות רבות בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת הצילום. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ואכן, ב-19 במאי עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל גז ציאנוגן רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך דליל באטמוספירה, כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר דרך הזנב.

בשנת 1986 הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, וזיהום האור מהערים גרם לכך שרוב האנשים בכלל לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל ג'וטו, שנשלח על ידי סוכנות החלל האירופית, ועבר ליד גרעין השביט. עוד נשלחו וגה 1 (אנ') ו-וגה 2 (אנ') (תוכנית וגה) על ידי ברית המועצות, ושתי חלליות יפניות - סויסיי ו-Sakigake (אנ').

שביט האלי צפוי להופיע שוב בשנת 2061.

תאריכי פריהליון עריכה

 
תיאור הופעתו של שביט האליי בכתב יתדות כפי שנצפה על ידי אסטרונומים בבליים משנת 164 לפנה"ס.
 
שביט האליי בשטיח באייה, המתאר את אירועי שנת 1066. (בצד הימני העליון של התמונה).
 
שביט האליי ב-29 במאי 1910.

את שביט האלי ניתן בדרך כלל לראות בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו בפריהליון. השביט הגיע לפריהליון בתאריכים הבאים:

האלי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:

שביט האלי בספרות עריכה

  • ספרו של ארתור סי. קלארק 2061: Odyssey Three כולל תיאור מפורט של משימה מאוישת לשביט האלי.
  • בספרם של גרגורי בנפורד (אנ') ודייוויד ברין Heart of the Comet (1987), צוות רב-לאומי מיישב את שביט האלי ובונה שטח מחיה בתוך מעטה הקרח שלו.
  • כמו כן, שביט האלי מופיע בשיר "Second Chance" של "Shinedown"
  • בספרו של אייזיק אסימוב (1985) Asimov's Guide to Halley's Comet
  • השביט המדובר מוזכר גם בשיר של בילי אייליש שאף נקרא על שמו - ״Halley’s Comet״ שיצא באלבומה ״Happier Than Ever״ ב-2021

שביט האלי בתרבות עריכה

  • בפרק השלישי במספר של הסדרה מנהרת הזמן - "סוף העולם" מגיעים טוני ודאג אל שנת 1910 ונאלצים לשכנע את אזרחי העיר שהשביט לא מבשר על סוף העולם כדי שייחלצו לעזרת כורים הלכודים במכרה שקרס.
  • אבות ישורון שהיה ילד בזמן הופעת השביט ב-1910 והאריך ימים עד להופעתו הבאה ב-1986, כתב עליו את השיר ״האלי כוכב״. השיר מופיע בספר ״אדון מנוחה״.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שביט האלי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה