שביל אופניים
שביל אופניים הוא מסלול נסיעה מיוחד המיועד לרוכבי אופניים הנסלל לאורך כבישים או רחובות או בשטחים פתוחים כגון פארקים.
היסטוריה עריכה
לפני המצאת המכונית עריכה
בשנת 1821, לואיס גומפרץ (פעיל זכויות בעלי חיים וממציא שפעל לשיפור האופניים) הציע לבנות שביל אופניים מתוך חזון כי האופניים יחליפו את הסוסים ששימשו ככלי תעבורה מרכזי בלונדון, אולם הצעתו נדחתה[1]. בסוף המאה ה-19, רכיבה על אופניים הפכה מתחביב לכלי תחבורה נפוץ. עם העלייה בשימוש באופנים, החל הביקוש לנתיבים המיועדים לרוכבי האופנים באותה התקופה, שדרשו לשפר את המצב הקיים. קבוצות מאורגנות כדוגמת Good Roads Movement האמריקאית ו-Cyclists' Touring Club הבריטית החלו במאמציהן להשגת מטרה זו. בהולנד, בין השנים 1870 ל-1920, האופניים היוו את כלי התחבורה העיקרי (כ- 75%), ושביל האופנים הראשון שנסלל בה חיבר את ברדה וטילברך (כ-1.4 קילומטר).
עד מלחמת העולם השנייה עריכה
עם המצאת המכונית ויתרונותיה הרבים בהשוואה לכלי התחבורה של אותה תקופה, החל השימוש בה לגדול במהרה ובמקביל לצמצם את השימוש בעגלות וסוסים ובאופנים.
לאחר מלחמת העולם השנייה עריכה
עם העלייה ברמת החיים, פיתוח הפרברים והירידה במחירי המכוניות בעולם, החלו יותר ויותר אנשים לרכוש מכונית, שתפסה את מקומם של כל כלי התחבורה שהשתמשו בהם עד אז ובהם גם האופניים. (נציין כי במספר מועט של מדינות כמו הולנד ודנמרק נשארו האופניים כלי תחבורה נפוץ באותה תקופה). עקב המצב החדש, החלו המדינות והערים שבהן לפתח כבישים עירוניים ורשת ארצית של כבישים מהירים המחברים בין הערים.
שנות ה-70 עריכה
הצפיפות הרבה במרכזי הערים בעולם ומשבר הנפט באותן שנים, היוו זרז לשינוי התפיסה של התנועה בעיר ופיתוח חלופות לתנועת אנשים בתוך העיר. אחת החלופות הייתה סלילת שבילי אופניים לצד מדרכות. בשנת 1971, ממשלת קליפורניה ערכה הסכם עם אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לתכנון ועיצוב שבילי אופניים.
סוגי תשתיות לאופניים עריכה
נתיב אופניים בכביש עריכה
- נתיבי אופניים הם נתיבים בכביש המסומנים בצבע ומיועדים לרכיבה לכלים לא ממונעים.
- נתיב אופניים מופרד הוא בדרך כלל נתיב עם אזור הפרדה מסומן המאפשר מרווח גדול יותר בין הנתיב ליתר התנועה.
- נתיב אופניים יכול להיות כזה שיאפשר רכיבה נגד כיוון התנועה, לדוגמה ברחובות חד סטריים, מה שמאפשר רכיבה בטוחה לכל הכיוונים.
נתיב אופניים מופרד בכביש עריכה
נתיב אופניים מופרד או מוגן הוא נתיב מסומן המופרד פיזית באמצעות מחסום מיתר התנועה, ומיועד לרכיבה על או בסמוך לכביש[2].
שביל אופניים עריכה
שביל אופניים הוא בדרך כלל דרך בפני עצמה המאפשרת רכיבה על אופניים, ופעמים רבות היא משותפת עם הולכי רגל או תנועה לא ממונעת אחרת.
דרך בשימוש משולב עריכה
דרך משולבת מיועדת להליכה, רכיבה על אופניים וגלגיליות. דרך זו יכולה להיות בצורה של שבילים באדמה לא מפותחת המיועדת לנופש או להגנה על הסביבה.
נתיב אופניים משותף עריכה
שדרת אופניים עריכה
שדרת אופניים היא רחוב במהירות נמוכה ושעבר התאמה לרכיבה על אופניים. שדרת אופניים מונעת תנועת כלי רכב ממונעים, אך מאפשרת בדרך כלל תנועת כלי רכב מקומיים. שדרת אופניים נותנת עדיפות לרוכבי האופניים.
סימון נתיב משותף עריכה
נתיב משותף הוא סימון בצבע המציין את המיקום המועדף של הרכיבה על האופניים במקומות שבהם אין שביל אופניים ייעודי.
נתיב מייעץ עריכה
זוהי צורת סימוני כביש המאפשרת תנועת כלי רכב ואופניים דו–כיוונית באמצעות נתיב מרכזי לכלי הרכב ושימוש בנתיבים "מייעצים" בשני הצדדים. הנתיב המרכזי צר יותר משני נתיבי נסיעה לרכב לשני הכיוונים ואין לו סימון במרכזו. במקרים מסוימים הוא אף צר יותר מרוחב מכונית. הנהג יכול להיכנס לשטח נתיב האופניים כדי לאפשר מעבר לרכב מולו או לצורך עקיפה, אך רק לאחר שנתן את זכות הקדימה לרוכב האופניים. לרוב נתיבים אלה מסומנים ברחובות בהם נפח התנועה נמוך[3].
שול כביש עריכה
בכבישים רבים קיימים נתיבי שוליים המיועדים לעצירה במקרה חירום של רכבים, ומשמשים לעיתים גם לרכיבה על אופניים.
אוטוסטרדדת אופניים עריכה
הולנד ודנמרק היו חלוצות הרעיון של "כבישים מהירים לאופניים". המסלול הראשון נפתח בהולנד ב-2004 בין ברדה לאטן-לור ואחרים נפתחו בהמשך.
בישראל, קיים פרויקט אופנידן לסלילת 100 ק"מ של שבילי אופניים רחבים בגוש דן.
בישראל עריכה
העיר הראשונה בישראל בה נסללו שבילי אופניים היא נהריה. במהלך שנות ה-90 עמותת "ישראל בשביל אופניים" יזמה פעילות "מסה קריטית" שנועדה לעודד סלילת שבילי אופניים בתל אביב ובעקבות הצלחתה החלה פעילות ארצית בנושא. בתל אביב וגוש דן ישנה רשת שבילי האופניים הנרחבת בישראל, עם מעל ל-120 ק"מ של שבילים. הגידול בשבילי האופניים, יחד עם השקת תוכנית תל-אופן, הובילו לגידול במספר הרוכבים בעיר. במקביל לרשת שבילי האופניים בתל אביב, נסללו שבילי אופניים בערים ורשויות מקומיות נוספות.
בשנים הראשונות לסלילת שבילי אופניים, נסללו שבילים לא תקניים כולל סימוני שבילי אופניים על מדרכות. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, משרד התחבורה פרסם הנחיות לסלילת שבילי אופניים, מה שגרם לשיפור באיכות שבילי האופניים שתוכננו לאחר מכן.
עקב ריבוי תאונות בין הולכי רגל לרוכבי אופניים ובפרט רוכבי אופניים חשמליים[4], תופעה שנובעת בחלקה מתשתית שתוכננה באופן לקוי, עיריית תל אביב הכריזה ביוני 2017 על שיטת קנסות חדשה שתחול על רוכבי אופניים והולכי רגל[5].
במקביל לסלילת שבילי אופניים עירוניים ועקב הגידול העניין ברכיבת שטח, נסללו ברחבי ישראל שבילים לאופני הרים[6] ובהם שביל ישראל לאופניים.
בשנת 2020 החלה עיריית תל אביב לסמן "שבילי אופניים טקטיים" - שבילים שאינם מצריכים עבודות תשתית מורכבות[7].
בשנת 2022 חתם משרד התחבורה על הסכמים עם שמונה רשויות מקומיות וכן תקצב סלילת שבילי אופניים ב-2 מיליארד שקלים[8].
-
נתיב אופניים ברחוב שינקין תל אביב. ניתן לראות בהמשך הנתיב מכונית החונה עליו.
-
שביל אופניים בטיילת באשקלון.
-
שביל אופניים בדרך לחוף ימה של ראשון לציון.
החוק עריכה
תקנות התעבורה, תשכ״א–1961 מגדירות את נושא שבילי האופניים, סעיף 129ב[9]
"הוקצה בדרך שביל אופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא בשביל האופניים."
סעיף 122א[9] מגדיר ששבילי אופניים משמשים גם עבור קורקינטים חשמליים.
לשון החוק לא מגבילה את השימוש בשבילי אופניים עבור הולכי רגל, אולם ישנם עיריות כגון עיריית תל אביב שכן אוסרות על הולכי רגל להשתמש בשבילי אופניים[10].
קישורים חיצוניים עריכה
- שביל אופניים באתר אקו-ויקי
- אתר עמותת ישראל בשביל אופניים
- הניו יורקים למדו לאהוב את שבילי האופניים, באתר ynet, 23 באוגוסט 2012
נעמה ריבה, מסלול מכשולים: הפער בין התוכניות לשבילי אופניים והמציאות, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2017
הערות שוליים עריכה
- ^ Carlton Reid, Roads Were Not Built for Cars, How Cyclists were the First to Push for Good Roads & Became the Pioneers of Motoring, Washington, DC : Island Press, [2015]
- ^ The Green Lane Project’s style guide | PeopleForBikes, web.archive.org, 2015-10-25
- ^ Home, www.apbp.org
- ^ חגי מטר, ת"א: מתרבות תאונות הדרכים בין הולכי רגל לרוכבי אופניים, באתר nrg, 11 ביוני 2011
- ^ איתי בלומנטל, אלה הקנסות שיקבלו רוכבי האופניים בת"א, באתר ynet, 4 ביוני 2017
- ^ מסלולי אופניים של קק״ל ברחבי הארץ
- ^ פחות נתיב: החל מבצע סימון שבילי אופניים בתל אביב, באתר ynet, 25 במאי 2020
- ^ אסף זגריגק, מאות קילומטרים של שבילי אופניים: התוכנית השאפתנית של משרד התחבורה, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2022
- ^ 1 2 תקנות התעבורה – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ גלובס, שירות (2017-06-04). "חוק האופניים בת"א: עד 1,000 ש' קנס לרוכבים, 500 ש' להולכי רגל". Globes. נבדק ב-2022-11-08.