שבי ציון

מושב בישראל

שָׁבֵי צִיּוֹן הוא מושב השייך למועצה אזורית מטה אשר.

שבי ציון
הבניין הראשון במושב - נבנה ב-1940
הבניין הראשון בשבי ציון, נבנה ב-1940
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע[1] ‎7 מטר
תאריך ייסוד 1938
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 1,228 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9% בשנה

שטח השיפוט שלו הוא 2,000 דונם. הוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1949 ושויך למועצה אזורית מטה אשר בשנת 2003. היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי, הכפוף למועצה האזורית. כ-40% מתושבי היישוב חברים באגודה חקלאית שיתופית, שמחזיקה במפעל הפלסטיק "ש.צ.פ", רפת (בשותפות), גידולי שלחין, מטעי אבוקדו ובמלון "ניאה". כמו כן קיים אזור של עסקים קטנים, השייך גם הוא לאגודה השיתופית. שאר התושבים אינם שותפים לעסקים אלו והם מוגדרים כתושבי הכפר (שכונת החוף). בסמוך לחוף הרחצה קיימים מספר מבנים גדולים של מלון נטוש, "דולפין". המלון היה אחד הידועים בצפון ובשטחו נמצא בית קטן, שאליו הגיעו כמה מנשיאי ישראל להתארח, משנות ה-50 ועד ה-70. בעבר היה המלון בבעלות קופת-חולים כללית וכיום השטח בבעלות פרטית, אך נטוש כמעט לחלוטין, פרט למספר מבנים קטנים, ששופצו והפכו למלון "דולפין וילאג'".

בקצה היישוב בית קברות, ובו טמונים שבעה (מתוך תשעה) לוחמי האצ"ל שנפלו בפריצה לכלא עכו, מאחר שמקומות יישוב אחרים בארץ סירבו לקבלם לקבורה[2]. כמו כן הוקמה בחוף היישוב אנדרטה לחללי אסון השייטת שאירע ב-1997.

תולדות היישובעריכה

היישוב נוסד במסגרת מבצע חומה ומגדל באפריל 1938, על ידי עולי העלייה החמישית מגרמניה (בעיקר מהקהילה היהודית ברקסינגן שבדרום גרמניה)[3][4]. היישוב הוקם כמושב חקלאי שיתופי, המתבסס על חקלאות גידולי שדה ומשק בעלי חיים. שטח היישוב היה 670 דונם והוא יועד על פי התוכנית ל-50 משפחות[5]. בעלייה על הקרקע הוקמה חומה מסביב לשטח של 40 על 40 מטרים, בתוכו נבנו 5 צריפים למגורים, צריף למטבח וחדר אוכל וצריף לגנרטור. כן הוקם מגדל אשר שימש תחנת נוטרים ומפקדת ההגנה וארבעה מכלי מים[6].

באמצע העשור השני של המאה ה-21, פעילות הנוער במושב נעשית כחלק מ"בני המושבים" לאחר שבעבר הייתה שייכת לתנועת הנוער של האיחוד החקלאי.

בית הכנסתעריכה

ביישוב בית כנסת שנבנה ב-1940, על פי מתכונת מדויקת של בית הכנסת בכפר המקורי בגרמניה, ובעבר נהגו בו על פי מנהג יהודי גרמניה. סמוך לבית הכנסת נמצא הצריף הראשון, אשר שוחזר. בקרבת בית הכנסת והצריף שרידים רבים מראשית התקופה הבריטית, וביניהם מתגי חשמל ישנים, גדרות מתכת ולוחות בטון.

בעת מאורעות תרצ"ח (1938), ירו ערבים מהכפר הסמוך, סמריה, אל היישוב המבודד, אחד הכדורים חדר לבית והרג את נעמי לינבר (אורכב 03.01.2019 בארכיון Wayback Machine) (22). במלחמת העצמאות נהרג בלחימה בגוש עציון בן דודה של ההרוגה, ובית הכנסת קרוי כיום על שם שני נספים אלו.

מקום קבורתם של לוחמי האצ"לעריכה

בבית עלמין של שבי ציון קבורים שבעה לוחמים של אצ"ל שנפלו 4 במאי 1947 בפריצה לכלא עכו ביניהם דב כהן "שמשון" מפקד הפעולה[7] . הבריטים ניסו להעביר את השבעה לקבורה ביישובים בסביבת עכו, אך נתקלו בסירוב עיקש. היישוב היחיד שהסכים לקבור את חללי האצ"ל היה שבי ציון.[8]

ארכאולוגיהעריכה

בתוך היישוב נמצאו שני ציוני דרך (אבני מיל) רומיים, על דרך הים מעכו לצור. בשנת 1955 נמצאו ליד היישוב שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית. במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות בראשות משה פראוסניץ[9]. הממצאים כללו רצפת פסיפס וקירות. נמצא גם שרידי מעיין ארטזי. הכנסייה תוארכה למאה ה-4 לספירה, והיא הייתה חלק מיישוב ביזנטי גדול בשם ניאה קומה (Nea Come)[10].

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שבי ציון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ לפי "טיול נוסטלגי בשבי ציון", באתר האינטרנט של מיזם "אוצרות הגליל"
  3. ^ עובדי אדמה, הצופה, 25 במאי 1939
  4. ^ מרקסינגן עד שבי ציון, הצופה, 16 ביולי 1944
  5. ^ נקודה חקלאית חדשה בצפון, דבר, 14 באפריל 1938
  6. ^ ב"שבי ציון" בונים ומתקדמים, דבר, 14 באפריל 1938
  7. ^ קובץ:שבי ציון (8).jpg – עמוד ענן, amudanan.co.il
  8. ^ על האיבה: השנאה הפכה מרכיב מרכזי בהוויה החברתית כיום, www.maariv.co.il
  9. ^ העבר שב לשבי ציון, דבר, 13 בדצמבר 1957
  10. ^ מינהל השימור - שבי ציון כנסייה ושרידי יישוב ביזנטי