שבי ציון
שָׁבֵי צִיּוֹן הוא כפר שיתופי השייך למועצה אזורית מטה אשר.
 הבניין הראשון בשבי ציון, נבנה ב-1940
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 7 מטר |
| תאריך ייסוד | 1938 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,270 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.4% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   שבי ציון  באדום - שבי ציון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
שטח השיפוט שלו הוא 2,000 דונם. הוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1949 ושויך למועצה אזורית מטה אשר בשנת 2003. היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי, הכפוף למועצה האזורית. כ-40% מתושבי היישוב חברים באגודה חקלאית שיתופית, שמחזיקה במפעל הפלסטיק "ש.צ.פ", רפת (בשותפות), גידולי שלחין, מטעי אבוקדו ובמלון "ניאה". כמו כן קיים אזור של עסקים קטנים, השייך גם הוא לאגודה השיתופית. שאר התושבים אינם שותפים לעסקים אלו והם מוגדרים כתושבי הכפר (שכונת החוף).
בקצה היישוב בית קברות, ובו טמונים שבעה (מתוך תשעה) לוחמי האצ"ל שנפלו בפריצה לכלא עכו, מאחר שמקומות יישוב אחרים בארץ סירבו לקבלם לקבורה[3]. כמו כן הוקמה בחוף היישוב אנדרטה לחללי אסון השייטת שאירע ב-1997.
תולדות היישובעריכה
העת העתיקהעריכה
בתקופה הפרסית התקיים בשבי ציון יישוב חוף פיניקי.[4] בתוך היישוב נמצאו שני ציוני דרך (אבני מיל) רומיים, על דרך הים מעכו לצור. בשנת 1955 נמצאו ליד היישוב שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית. במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות בראשות משה פראוסניץ[5]. הממצאים כללו רצפת פסיפס וקירות. נמצא גם שרידי מעיין ארטזי. הכנסייה תוארכה למאה ה-4 לספירה, והיא הייתה חלק מיישוב ביזנטי גדול בשם ניאה קומה (Nea Come)[6].
היישוב המודרניעריכה
היישוב נוסד במסגרת מבצע חומה ומגדל באפריל 1938, על ידי עולי העלייה החמישית מגרמניה (בעיקר מהקהילה היהודית ברקסינגן שבדרום גרמניה)[7][8]. היישוב הוקם כמושב חקלאי שיתופי, המתבסס על חקלאות גידולי שדה ומשק בעלי חיים. שטח היישוב היה 670 דונם והוא יועד על פי התוכנית ל-50 משפחות[9]. בעלייה על הקרקע הוקמה חומה מסביב לשטח של 40 על 40 מטרים, בתוכו נבנו 5 צריפים למגורים, צריף למטבח וחדר אוכל וצריף לגנרטור. כן הוקם מגדל אשר שימש תחנת נוטרים ומפקדת ההגנה וארבעה מכלי מים[10].
ביישוב בית כנסת שנבנה ב-1940, על פי מתכונת מדויקת של בית הכנסת בעיר המקורית בגרמניה, ובעבר נהגו בו על פי מנהג יהודי גרמניה. סמוך לבית הכנסת נמצא הצריף הראשון, אשר שוחזר. בקרבת בית הכנסת והצריף שרידים רבים מראשית התקופה הבריטית, וביניהם מתגי חשמל ישנים, גדרות מתכת ולוחות בטון.
בעת מאורעות תרצ"ח (1938), ירו ערבים מהכפר הסמוך, סמריה, אל היישוב המבודד, אחד הכדורים חדר לבית והרג את נעמי לינבר[11] (22). במלחמת העצמאות נהרג בלחימה בגוש עציון בן דודה של ההרוגה, ובית הכנסת קרוי כיום על שם שני נספים אלו.
בבית עלמין של שבי ציון קבורים שבעה לוחמים של אצ"ל שנפלו 4 במאי 1947 בפריצה לכלא עכו ביניהם דב כהן "שמשון" מפקד הפעולה[12]. הבריטים ניסו להעביר את השבעה לקבורה ביישובים בסביבת עכו, אך נתקלו בסירוב עיקש. היישוב היחיד שהסכים לקבור את חללי האצ"ל היה שבי ציון.[13]
בסמוך לחוף הרחצה קיימים מספר מבנים גדולים של מלון נטוש, "דולפין". המלון היה אחד הידועים בצפון ובשטחו נמצא בית קטן, שאליו הגיעו כמה מנשיאי ישראל להתארח, משנות ה-50 ועד ה-70. בעבר היה המלון בבעלות קופת-חולים כללית וכיום השטח בבעלות פרטית, אך נטוש כמעט לחלוטין, פרט למספר מבנים קטנים, ששופצו והפכו למלון "דולפין וילאג'".
באמצע העשור השני של המאה ה-21, פעילות הנוער במושב נעשית כחלק מ"בני המושבים" לאחר שבעבר הייתה שייכת לתנועת הנוער של האיחוד החקלאי.
גלריית תמונותעריכה
-
עמדת ביטחון נטושה בקצה הדרומי של היישוב
-
רצפת פסיפס של הכנסייה הביזנטית
-
שדירת העמודים של הכנסייה הביזנטית
-
הכנסייה הביזנטית ומבט אל החוף
-
בית הכנסת בשבי ציון
-
שרידי בית המלון הנטוש בית דולפין
-
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שבי ציון- שבי ציון, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- עמוס פרויליך (תרגום), אדמות שבי ציון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: "מקום מפלט וחוף מבטחים: שבי ציון 1938-2008", עמותת ידידי בית הכנסת לשעבר ברקסינגן, 2008
- נדב מן, תולדות היישוב: 70 שנה למושב שבי ציון (חלק א'), באתר ynet, 25 ביולי 2008 ; נדב מן, תולדות היישוב: 70 שנה למושב שבי ציון (חלק ב'), באתר ynet, 1 באוגוסט 2008
- סיון אורנאי, כנסייה ושרידי יישוב ביזנטי: פרוגרמה ראשונית לשימור האתר ולפיתוח התיירות, באתר האינטרט של מינהל שימור, רשות העתיקות, 2008
- מידע על אתר שבי ציון, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- תמונות מאוסף שבי ציון מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- שבי ציון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ לפי "טיול נוסטלגי בשבי ציון", באתר האינטרנט של מיזם "אוצרות הגליל"
- ^ נטלי מסיקה, קברים מן התקופה הפרסית בקרבת תל אל־סמרייה (לוחמי הגטאות), עתיקות 29, 1996, עמ' 38*; Natalie Messika, Persian Period Tombs and Graves near Tell Es-Sumeiriya (Loḥamé Hageta'ot), עתיקות 29, 1996, עמ' 109
- ^ העבר שב לשבי ציון, דבר, 13 בדצמבר 1957
- ^ מינהל השימור - שבי ציון כנסייה ושרידי יישוב ביזנטי
- ^ עובדי אדמה, הצופה, 25 במאי 1939
- ^ מרקסינגן עד שבי ציון, הצופה, 16 ביולי 1944
- ^ נקודה חקלאית חדשה בצפון, דבר, 14 באפריל 1938
- ^ ב"שבי ציון" בונים ומתקדמים, דבר, 14 באפריל 1938
- ^ (אורכב 03.01.2019 בארכיון Wayback Machine)
- ^ קובץ:שבי ציון (8).jpg – עמוד ענן, amudanan.co.il
- ^ על האיבה: השנאה הפכה מרכיב מרכזי בהוויה החברתית כיום, www.maariv.co.il
.jpg){kind=link}