שבלול (איבר)

השבלול (שם מדעי: Cochlea) הוא חלק מהאוזן הפנימית. זהו חלל בצורת ספירלה בתוך העצם. חלק חשוב מהשבלול הוא איבר קורטי - איבר החישה של השמיעה.

שבלול

מבנה סכמטי של האוזן הפנימית
שיוך	subdivision of bony labyrinth
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1050)
מזהים
לטינית (TA98)	cochlea
טרמינולוגיה אנטומיקה	A15.3.03.025
TA2 (2019)	6964
מזהה נרולוקס	birnlex_1190
FMA	60201
קוד MeSH	A09.246.631.246
מזהה MeSH	D003051
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0009195

מבנה

שמו של השבלול עלול להטעות - לא מדובר בעצם דקה בצורת שבלול, אלא בחלל ספיראלי בתוך עצם הגולגולת. כלומר, לשבלול אין דופן חיצונית, כפי שעלולים להסיק מהאיור המצורף כאן.

השבלול הוא חלל בעצם הגולגולת.

קירות השבלול מצופים רקמת אפיתל דקה. בתוך השבלול כמה קרומים היוצרים כמה חללים: מעלת הפרוזדור, מעלת האמצע ומעלת התוף.

חתך אורכי של השבלול המראה הן את המדורים השונים והן את מיקום איבר קורטי.

מבנה תוך השבלול הוא שתי תעלות גדולות ובניהם תעלה אחת יותר קטנה, שמלאות בנוזל. בין שתי התעלות הגדולות, מעלת הפוזדור ומעלת התוף, נמצאת תעלה קטנה יחסית בשם תעלת האמצע, שעל דופנה נמצא איבר קורטי בו מתבצעת התמרת האות הקולי לאות חשמלי. בתוך איבר זה נמצאים תאים בעלי מבנים דקים היוצאים מגוף התא, הנראים כמו שערות קטנות. תנודת שערות אלו ביחס לרטט נוזל השבלול, גורמות לפתיחת תעלות יוניות על גוף, לשינוי פוטנציאל הממברנה של תאי השערה וכתוצאה מכך לשליחת אות חשמלי למערכת העצבים המרכזית.

תפקוד

עצמות השמע מרעידות את החלון הסגלגל בפתח השבלול. רעידות החלון הסגלגל מרעידות את הנוזל הממלא את השבלול. תנודת הנוזל מניעה את השעריות שעל תאי השערה. תאי השערה יוצרים פוטנציאל חשמלי המפעיל את תאי העצב של השמיעה ואותם תאי עצב עוברים דרך העצב השמיני ישירות למוח. מבנה השבלול מסייע לפרק את צלילי הסביבה לתדרים: ככל שמתרחקים מהחלון הסגלגל לאורך השבלול, תנודות הממברנה הבזילרית מתאימות לתדרי שמיעה נמוכים יותר ויותר.

ראו גם

• טנטון - צפצופים ממושכים המורגשים באוזניים
• עצמות השמע
• שמיעה
• מערכת השמיעה
• לקות שמיעה

קישורים חיצוניים

• אנטומיה של האוזן
• תצוגת אנימציה על האוזן והשמיעה, באתר הבי.בי.סי (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.