פתיחת התפריט הראשי

שבלי - אום אל-גנם

Disambig RTL.svg המונח "שבלי" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר בליטא, ראו שאולאי.

שבלי[3] – אום אל-גנם[4]ערבית: الشبلي - أم الغنم, תעתיק: אלשִבְּלי - אֻם אלע'נם) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954. המועצה מורכבת משני יישובים סמוכים ערב אל-שיבלי ואום אל-גנם הממוקמים על המורדות המזרחיים (שיבלי) - דרום מזרחיים (אום אל-גנם) של הר תבור.

שבלי - אום אל-גנם
Shibli-Umm al-Ghanam ap 002.jpg
שם בערבית =الشبلي - أم الغنم
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מוניר שיבלי
גובה ממוצע[1] ‎178 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 5,995 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 214
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,021 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 111
תחום שיפוט[2] 2,920 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 222
32°41′26″N 35°24′08″E / 32.6906738276073°N 35.4021415081217°E / 32.6906738276073; 35.4021415081217
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3454
    - דירוג מדד ג'יני 240
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.2%
גילאי 5 - 9 11.7%
גילאי 10 - 14 10.9%
גילאי 15 - 19 11.0%
גילאי 20 - 29 15.4%
גילאי 30 - 44 18.5%
גילאי 45 - 59 14.6%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 5.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 1,542
 –  יסודי 891
 –  על-יסודי 651
מספר כיתות 61
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל שבלי - אום אל-גנם נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
מבט מהאוויר. (ויקיאוויר)

במקור שמה של המועצה המקומית היה שבלי, עם צרוף הכפר אום אל-גנם שונה גם שם המועצה המקומית.

היסטוריהעריכה

לפני קום המדינה היו תושבי שיבלי הפלג השולט בשבט הבדווי ערב א-צְבֵּיח (או: א-זביח, נקראו גם "הזביחים"' ובערבית: عرب الصبيح),[5][6] שהיה בעל השפעה רבה במזרח הגליל התחתון. בתוכם חיו שבט שיבלי כאריסים.[5] בשנים הראשונות לאחר מלחמת העולם הראשונה, הבריטים יישבו את שבט א-צביח בבתים, ואילו שבט שיבלי נותר באוהלים והיו אריסיהם.[5] מהבחינה האנתרופולוגית, בני הפלג שיבלי הם ברובם המכריע צאצאי נוודים שהגיעו ממדבר חרן ומדרום טורקיה וחלק קטן הם צאצאי עבדים סודאניים שהגיעו עם צבאותיו של מוחמד עלי.

בעודם תחת השלטון הטורקי, נערכה סולחה בין השייך של שבט א-צביח לראש הוועד במסחה (לעתיד כפר תבור) בעקבות תקרית בו שומר ערבי ירה והרג פורץ, ובעיתונות הערבית פורסם שהפורץ נהרג בידי יהודים.[7] בישיבתה השנייה של אגודת השומר בבית מניה שוחט מיום ז' בטבת תר"ע, הוחלט להסיר את השמירה על מסחה. הפרות חוזרות ונשנות מצד בני השבט גרמו להחזרת השמירה. תחת השלטון הבריטי, במאורעות תר"פ (1920) ובמאורעות תרצ"ו (1936–1938) הותקפו ונרצחו תושבי כפר תבור (שבינתיים החליפה את שמה מ'מִסחה').

במלחמת העצמאות, אחרי התנכלויות בלתי פוסקות ליישוב היהודי, ומארב והריגת חוליית חיילים בפיקודו של עלי בן-צבי, שהסתיימו בקרב בית קשת, גורשו מרבית אנשי שבט א-צביח (הזביחים) לירדן. אנשי פלג שיבלי, שבאותה תקופה גרו באוהלים באזור שבו מצוי כיום היישוב, והיו אריסים של שבט א-צביח, הושארו במקומם, ליד בית הספר החקלאי כדורי.[5] אנשי שבט זה נחשבו אוהדים, ושמרו על יחסי שכנות טובים עם יהודי כפר תבור, יחס הנמשך עד היום. רבים מבני כפר שיבלי משרתים בצבא, ביניהם כמות בולטת של חיילים וקצינים בתפקידי גשש, או לוחמים בגדוד הסיור המדברי.

במהלך השנים הפך היישוב ליישוב קבע כאשר האוהלים האחרונים בו הוחלפו בבתי קבע בתחילת שנות השמונים.

עד לסוף שנות התשעים נשלט היישוב על ידי ההנהגה המסורתית, תחילה על ידי מוכתר הכפר ואחר כך על ידי בנו (עלי שיבלי) שמונה כראש מועצה המקומית על ידי הממונה על המחוז, ישראל קניג, בשנת 1984.

הכפר אום אל גנם הוקם בשנות הארבעים של המאה העשרים על ידי בדווים בני שבט סעאידה ( או סעדיה). ליפני כן הם ישבו בתור אריסים בכפר קירה, סמוך למושבה יקנעם. אדמות הכפר קירה נרכשו על ידי קק"ל מבעלי הקרקע ואנשי השבט נאלצו לפנות אותה. עם כספי הפיצויים שקיבלו רכשו את אדמות אום אל גנם[8]. במשך שנים רבות לא פעלה כל רשות מקומית בכפר[9] ולא נסללה אליו דרך גישה[10]. בעבר קונה הכפר גם ערב אל-סעאידה.

בשנת 1993 הוקמה המועצה האזורית "נוף הגליל" וצורפו אליה מספר יישובים מוסלמיים מבקעת בית נטופה ומעמק יזרעאל וכן הכפרים ואדי אל-חמאם, הממוקם בבקעת גינוסר, ואום אל-גנם. בשנת 1999 הקים שר הפנים ועדה לבדיקת "המבנה המוניציפלי הראוי באזור נוף הגליל, הגלבוע ומשגב" בראשות פרופסור יוסי בן ארצי. בעקבות המלצות הוועדה הוחלט לפרק את המועצה האזורית נוף הגליל[11] ולצרף את הכפר אום אל-גנם למועצה המקומית שבלי, בהתאם לבקשת נציגי שני הכפרים[12], ולשנות את שם המועצה לשבלי אום אל-גנם.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בשבלי - אום אל-גנם 5,995 תושבים (מקום 214 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לשבלי - אום אל-גנם דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 52.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,222 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[13]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ האיות במשרד הפנים הוא שבלי ומכאן שם הערך, בפועל האיות הנפוץ הוא שיבלי
  4. ^ האיות הנפוץ הוא ג'נם
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 בית קשת (אתר ארגון ההגנה)
  6. ^ ערב א-צביח סרטון תלמידי בית הספר שיבלי על שבט זה בעת המלחמה וצאצאיו כיום בירדן בסוריה בעיראק ובשוודיה (ערבית, יוטיוב)
  7. ^ מקרה לא נעים, הצבי, ה' טבת, תר"ע
  8. ^ פרץ לוינגר, פרשת רכישת הקרקעות באזור יקנעם ‬, קתדרה - לתולדות ארץ ישראל וישובה. גיליון 42
  9. ^ שאלת ח"כ תופיק זיאד לשר הפנים, רשות מקומית לכפרים ערביים, אתר הכנסת, הישיבה ה-462 של הכנסת ה-11, ‏20 ביולי 1988
  10. ^ על המשמר, "לא יותקן טלפון כי אין כביש גישה", ‏6 ביולי 1969
  11. ^ צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958, ויקיטקסט
  12. ^ ד"וח מסכם: ועדה לבדיקת המבנה המוניציפלי הרצוי באזור נוף הגליל, הגלבוע ומשגב
  13. ^ פרופיל שבלי - אום אל-גנם באתר הלמ"ס