שבלי - אום אל-גנם

מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל
המונח "שבלי" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר בליטא, ראו שאולאי.

שבלי[4] – אום אל-גנם[5]ערבית: الشبلي - أم الغنم, תעתיק: אלשִבְּלי - אֻם אלע'נם) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954. המועצה מורכבת משני יישובים סמוכים: ערב אל-שיבלי ואום אל-גנם, הממוקמים על המורדות המזרחיים (שיבלי) - דרום מזרחיים (אום אל-גנם) של הר תבור. תושביה הם, רובם ככולם בדואים מוסלמים.

שבלי - אום אל-גנם
שם בערבית الشبلي - أم الغنم
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מוניר שיבלי
גובה ממוצע[1] ‎178 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,385 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 218
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.7% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,014 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 115
תחום שיפוט[2] 3,170 דונם
    - דירוג ארצי 222
32°41′26″N 35°24′08″E / 32.6906738276073°N 35.4021415081217°E / 32.6906738276073; 35.4021415081217
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 196
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3465
    - דירוג ארצי 240
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.5%
גילאי 5 - 9 9.3%
גילאי 10 - 14 10.8%
גילאי 15 - 19 10.6%
גילאי 20 - 29 17.1%
גילאי 30 - 44 17.5%
גילאי 45 - 59 16.2%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 6.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 3
–  יסודיים 2
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,436
 –  יסודי 826
 –  על-יסודי 610
מספר כיתות 57
ממוצע תלמידים לכיתה 25.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל שבלי - אום אל-גנם נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
מבט על הכפר מהר תבור
תצלום אוויר

במקור שמה של המועצה המקומית היה שבלי, אך עם צירוף הכפר אום אל-גנם שונה גם שם המועצה המקומית.

היסטוריהעריכה

לפני קום המדינה היו תושבי שיבלי הפלג השולט בשבט הבדווי ערב א-צְבֵּיח (או: א-זביח, נקראו גם "הזביחים"' ובערבית: عرب الصبيح)[6][7], שהיה בעל השפעה רבה במזרח הגליל התחתון. בתוכם חיו שבט שיבלי כאריסים[6]. בשנים הראשונות לאחר מלחמת העולם הראשונה, הבריטים יישבו את שבט א-צביח בבתים, ואילו שבט שיבלי נותר באוהלים והיו אריסיהם[6]. מהבחינה האנתרופולוגית, בני הפלג שיבלי הם ברובם המכריע צאצאי נוודים שהגיעו ממדבר חרן ומדרום טורקיה וחלק קטן הם צאצאי עבדים סודאניים שהגיעו עם צבאותיו של מוחמד עלי.

בעודם תחת השלטון הטורקי, נערכה סולחה בין השייך של שבט א-צביח לראש הוועד במסחה (לעתיד כפר תבור) בעקבות תקרית בו שומר ערבי ירה והרג פורץ, ובעיתונות הערבית פורסם שהפורץ נהרג בידי יהודים[8]. בישיבתה השנייה של אגודת השומר בבית מניה שוחט מיום ז' בטבת תר"ע, הוחלט להסיר את השמירה על מסחה. הפרות חוזרות ונשנות מצד בני השבט גרמו להחזרת השמירה. תחת השלטון הבריטי, במאורעות תר"פ (1920) ובמאורעות תרצ"ו (1936–1938) הותקפו ונרצחו תושבי כפר תבור (שבינתיים החליפה את שמה מ'מִסחה').

במלחמת העצמאות, אחרי התנכלויות בלתי פוסקות ליישוב היהודי, ומארב והריגת חוליית חיילים בפיקודו של עלי בן-צבי, שהסתיימו בקרב בית קשת, גורשו מרבית אנשי שבט א-צביח (הזביחים) לירדן. אנשי פלג שיבלי, שבאותה תקופה גרו באוהלים באזור שבו מצוי כיום היישוב, והיו אריסים של שבט א-צביח, הושארו במקומם, ליד בית הספר החקלאי כדורי[6]. אנשי שבט זה נחשבו אוהדים, ושמרו על יחסי שכנות טובים עם יהודי כפר תבור, יחס הנמשך עד היום. רבים מבני כפר שיבלי משרתים בצבא, ביניהם כמות בולטת של חיילים וקצינים בתפקידי גשש, או לוחמים בגדוד הסיור המדברי. בדצמבר 1970 קיבל בן הכפר, חוסין שיבלי, צל"ש לאחר שנפל בהיתקלות במארב מצרי באזור תעלת סואץ, בזמן מלחמת ההתשה[9].

במהלך השנים הפך היישוב ליישוב קבע כאשר האוהלים האחרונים בו הוחלפו בבתי קבע בתחילת שנות השמונים.

עד לסוף שנות התשעים נשלט היישוב על ידי ההנהגה המסורתית, תחילה על ידי מוכתר הכפר ואחר כך על ידי בנו (עלי שיבלי) שמונה כראש מועצה המקומית על ידי הממונה על המחוז, ישראל קניג, בשנת 1984.

אום אל גנםעריכה

הכפר אום אל גנם הוקם בשנות הארבעים של המאה העשרים על ידי בדווים בני שבט סעאידה. לפני כן הם ישבו בתור אריסים בכפר קירה, סמוך למושבה יקנעם. אדמות הכפר קירה נרכשו על ידי קק"ל מבעלי הקרקע ואנשי השבט נאלצו לפנות אותה. עם כספי הפיצויים שקיבלו רכשו את אדמות אום אל גנם[10]. במשך שנים רבות לא פעלה כל רשות מקומית בכפר[11] ולא נסללה אליו דרך גישה[12]. בעבר כונה הכפר גם ערב אל-סעאידה.

בשנת 1993 הוקמה המועצה האזורית "נוף הגליל" וצורפו אליה מספר יישובים מוסלמיים מבקעת בית נטופה ומעמק יזרעאל וכן הכפרים ואדי אל-חמאם, הממוקם בבקעת גינוסר, ואום אל-גנם. בשנת 1999 הקים שר הפנים ועדה לבדיקת "המבנה המוניציפלי הראוי באזור נוף הגליל, הגלבוע ומשגב" בראשות פרופסור יוסי בן ארצי. בעקבות המלצות הוועדה הוחלט לפרק את המועצה האזורית נוף הגליל[13] ולצרף את הכפר אום אל-גנם למועצה המקומית שבלי, בהתאם לבקשת נציגי שני הכפרים[14], ולשנות את שם המועצה לשבלי אום אל-גנם.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים בשבלי - אום אל-גנם 6,385 תושבים (מקום 218 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 66.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,222 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[15]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ האיות במשרד הפנים הוא שבלי ומכאן שם הערך, בפועל האיות הנפוץ הוא שיבלי
  5. ^ האיות הנפוץ הוא ג'נם; ההגייה מעין ranem
  6. ^ 1 2 3 4 בית קשת (אתר ארגון ההגנה)
  7. ^ ערב א-צביח סרטון תלמידי בית הספר שיבלי על שבט זה בעת המלחמה וצאצאיו כיום בירדן בסוריה בעיראק ובשוודיה (ערבית, יוטיוב)
  8. ^ מקרה לא נעים, הצבי, ה' טבת, תר"ע
  9. ^ מנחם תלמי, הצל"ש הראשון שקיבלו ה"זבחים", מעריב, 13 בנובמבר 1970
  10. ^ פרץ לוינגר, פרשת רכישת הקרקעות באזור יקנעם, קתדרה - לתולדות ארץ ישראל וישובה. גיליון 42
  11. ^ שאלת ח"כ תופיק זיאד לשר הפנים, רשות מקומית לכפרים ערביים, באתר אתר הכנסת, הישיבה ה-462 של הכנסת ה-11, ‏20 ביולי 1988
  12. ^ "לא יותקן טלפון כי אין כביש־גישה", על המשמר, 6 ביולי 1969
  13. ^ צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958, באתר ויקיטקסט
  14. ^ ד"וח מסכם: ועדה לבדיקת המבנה המוניציפלי הרצוי באזור נוף הגליל, הגלבוע ומשגב
  15. ^ פרופיל שבלי - אום אל-גנם באתר הלמ"ס