שבעה

מנהג אבלות יהודי

שבעה הוא מנהג אבלות יהודי אשר לפי היהדות חייבים בו קרובי הנפטר במשך שבעת הימים מאז הלווית קרובם[דרושה הבהרה].

מקורעריכה

יש לפחות שני תקדימים למנהג השבעה בתנ"ך. יוסף התאבל על אביו יעקב שבעה ימים: "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" (בראשית נ י). כמו כן, איוב התאבל על כאבו שבעה ימים בנוכחות חבריו: "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת, וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד" (איוב ב יג).

הלכות ומנהגיםעריכה

יום הקבורה נחשב ליום הראשון של השבעה, כל עוד הסתיימה הקבורה לפני שקיעת החמה,[1] ואם שולחים את המת להיקבר במדינה אחרת (כמו שנוהגים בחו"ל לשלוח את המת להיקבר בא"י) ולא הולכים אתו, מתחילים מיד כשיחזרו פניהם.[2] אדם המתבשר על קרובו שנפטר יושב עליו שבעה כל עוד קיבל את הבשורה במהלך השלושים. אם חל חג במהלך ימי השבעה - יושבים עד כניסת החג.[3] האנשים החייבים במנהגי אבלות הינם הוריו, אחיו, בני הזוג, וילדיו של הנפטר.

לאחר הקבורה, חוזרים האבלים אל בית הנפטר (או לבית של אחד האבלים), כאשר שם במשך שבעה ימים, חברים וקרובים באים לנחם אותם בביקורים קצרים הנקראים "ביקורי תנחומים". במהלך השבעה אסור על האבל לצאת מהבית, ולהתעסק רק באבלם, ולכן קרובים, חברים ושכנים של האבלים, עוזרים להם במטלות היום יום של האבלים כמו בישול, ניקיון, וקניות. לכן, יש הנוהגים במידת האפשר לישון בבית בו מתרחשת השבעה, ולערוך תפילות במניין בבית השבעה, מכיוון שהאבל לא יכול ללכת לבית הכנסת להתפלל.

את השבעה מתחילים בסעודת הבראה לרוב ארוחה זאת כוללת ביצים קשות, לחם וירקות. ולא כוללת בשר, שאכילתו אסורה בימי האבל.

במהלך השבעה אסור האבל בשגרה היומית וברבות מהנאות החיים: לימוד תורה (למעט לימוד דיני האבל), יציאה מהבית, מלאכה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה, שאילת שלום, ביגוד חדש, גיהוץ, גילוח ותספורת, בילויים וכל מיני שמחה. מדין אבלות, מקפידים לשבת על הרצפה או ספסל נמוך מאד, ויש גם שנוהגים לישון על מזרן שמונח על הרצפה במהלך השבעה. נהוג במהלך השבעה לכסות מראות ועצמים אחרים בו האדם יכול לראות השתקפות של עצמו (כמו מכשירי טלוויזיה וחלונות) מכדי שהאבל יוכל להתעלם מהופעתו החיצונית ולהתרכז באבל.

השבת שחלה בימי השבעה נחשבת למניין ימי השבעה, אולם לא מתאבלים בה בפומבי. לפני כניסת השבת, האבלים מתרחצים, לובשים בגדים נקיים ויוצאים מהבית, משום ששמחת השבת קודמת לאבלות. כך גם אם ימי השבעה נופלים על יום טוב וחול המועד שבהם לא יושבים שבעה. במוצאי שבת, השבעה ממשיכה כרגיל.

נהוג כי ביום השביעי של שבעת ימי האבל, יושבים האבלים שעה קלה לאחר תפילת שחרית ומקבלים תנחומים ולאחר מכן מקימים אותם המנחמים באמירת "קומו". לאחר מכן הם נפטרים מדיני אבילות שבעת הימים, וזאת על פי הכלל ההלכתי הידוע מקצת היום ככולו. לאחר מכן הם עוברים לאבילות שלושים.[4]

בקצת קהילות נוהגים שבתום השבעה עולים האבלים לקברו של המנוח. שם נהוג להתפלל (בדרך-כלל מזמורים ל"ג, ט"ז, י"ז, ע"ב, צ"א, ק"ד, ק"ל), תפילת אשכבה ואוסף פסוקים (ממזמור קי"ט בתהלים) המתחילים באותיות היוצרות את שמו הפרטי של הנפטר, ואת המילה 'נשמה'. לסיום אומרים 'קדיש יתום' (מותנה בקיום מניין) ותפילת 'אל מלא רחמים'[5].

במדינת ישראלעריכה

בחודש יולי 2000 ניתן צו הרחבה החל על כל העובדים והמעסיקים בישראל וקובע: "עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים)"[49].

בעקבות מבצע צוק איתן, שבו לחללים אחדים היו בנות זוג שאינן נשואות להם (שאינן חייבות לשבת שבעה), עדכן צה"ל את הנהלים, וקבע שבני/ות זוג של חללי כוחות הביטחון יהיו זכאים לחופשה של שבוע למשך ימי השבעה.

בתרבותעריכה

  • הסרט שבעה בבימויים של שלומי ורונית אלקבץ, מראה משפחה יהודית-מרוקאית היושבת שבעה על בן המשפחה. בסרט זה נראים חלק ממנהגי השבעה מלבד ניחום האבלים שלא מוצג בה.
  • הסרט ההוליוודי מכאן אני ממשיך (אנ'), מציג משפחה אמריקאית מתבוללת היושבת שבעה לבקשתו של אביהם המנוח.
  • הפרק הראשון של העונה השנייה של סדרת הדרמה הכול דבש, מציגה את השבעה שהייתה לישראל פוליאקוב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.