שבר קולס
שבר קולס הוא סוג של שבר באמה הדיסטלית (בחלק הרחוק מהמרפק) שבו הקצה השבור של עצם הרדיוס (עצם החישור) מכופף לאחור[2]. התסמינים עשויים לכלול כאב, נפיחות, עיוות וחבורות[2]. סיבוכים בעקבות השבר עשויים לכלול נזק לעצב המדיאני (עצב התווך). שבר קולס נוצר בדרך כלל כתוצאה מנפילה על יד מושטת לפנים. גורמי הסיכון כוללים בין היתר דלדול עצם (באנגלית: Osteoporosis). ניתן לאבחן את השבר באמצעות צילום רנטגן. בשבר מסוג זה ניתן גם לשבור את קצה עצם האולנה (עצם הגומד).
 | |
| צילום רנטגן של שבר בעצם החישור המרוחקת מסוג קולס | |
| תחום |
ראומטולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
398406 |
| DiseasesDB | 2959 |
| MeSH | D003100 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | Sx52.5[1] |
  | |
הטיפול בשבר קולס יכול להתבצע על ידי גיבוס או ניתוח[3]. התערבות כירורגית וגיבוס אפשריים ברוב המקרים בקרב אנשים מעל גיל 50. ריפוי מלא של השבר יכול להימשך כשנה או שנתיים.
כ-15% מהאוכלוסייה סובלים משבר קולס בשלב מסוים בחייהם. שברי קולס שכיחים בקרב בוגרים צעירים ומבוגרים, יותר מאשר בילדים ובמבוגרים בגיל העמידה. נשים מצויות בקבוצת סיכון יותר מאשר מגברים. השבר נקרא על שם אברהם קולס (אנ') שתיאר אותו ברשמיו בשנת 1814.
סיווג עריכה
המונח "שבר קולס" משמש לתיאור שבר בקצה הרחוק של עצם הרדיוס באזור החיבור בין קליפת העצם לבין רקמת העצם הספוגית. עם זאת, ישנה כעת נטייה לשימוש שגור במונח כדי לתאר כל שבר בקצה הרחוק של עצם הרדיוס, עם או בלי מעורבות של עצם האולנה, ושכולל תזוזה לאחור של חלקי העצם. קולס עצמו תיאר את השבר כשבר ש"ממוקם כ-38 מ"מ מעל הקצה הקארפאלי (שקרוב לעצמות כף היד) של עצם הרדיוס וכאשר נראה כי עצמות שורש כף היד ובסיס עצמות המסרק הוזזו לאחור". השבר מכונה לעיתים כ"עיוות מזלג" או כעיוות "כידון", בשל צורת האמה כתוצאה מהפציעה.
גורמים עריכה
השבר נוצר בדרך כלל בעקבות נפילה על משטח קשה ועצירת הנפילה עם היד מושטת לפנים. נפילה עם פרק כף היד מכופף לאחור תוביל לשבר מסוג סמית' (אנ'). במקור, מקרים בהם תואר השבר היו בקרב נשים מבוגרות או נשים לאחר גיל המעבר. השבר בדרך כלל ממוקם כ-20–35 מ"מ סנטימטרים לפני מפרק כף היד, יחד עם תזוזה צידית ואחורית של חלקי העצם השבורה. שבר קולס הוא שבר נפוץ בקרב אנשים הסובלים מדלדול עצם, כאשר הוא השני בשכיחותו לאחר שברים בחוליות.
אבחנה עריכה
אבחנה של שבר קולס יכולה להתבצע באמצעות בחינת האזורים האחוריים, הקדמיים והצידיים של השבר בלבד[4]. לשבר קולס הטיפוסי המאפיינים הבאים[5]:
- שבר רוחבי של הרדיוס
- 20 - 35 מ"מ לפני מפרק כף היד
- תזוזה אחורית ושינוי זווית המפרק לאחור, יחד עם הטיה של כף היד לכיוון עצם הרדיוס (קירוב צידי של האגודל אל האמה)
- התקצרות מפרק כף היד בעקבות שבירת עצם הרדיוס.
- אובדן יכולת לבצע הטיה של כף היד לכיוון עצם האולנה (קירוב צידי של הזרת אל האמה).
- תזוזה זוויתית של שורש כף היד לכיוון עצם הרדיוס.
- ביותר מ-60% מהמקרים מאובחנת גם שבירה של זיז החרט בעצם האולנה.
טיפול עריכה
הטיפול תלוי בחומרת השבר. בשבר שבו לא נוצרה פריקה של העצם מהמפרק ניתן לטפל באמצעות גיבוס בלבד. שבר עם הטיה זוויתית ופריקה קלה עשוי לדרוש ניתוח אורתופדי (אנ'). ישנן ראיות כי קיבוע של השבר, תוך כיפוף כף היד לאחור יניב תוצאות תפקודיות טובות יותר[6]. טיפול בשבר שבו נוצרו הטיה זוויתית ופריקה משמעותיות עלול לדרוש ניתוח אורתופדי עם קיבוע פנימי (אנ') או עם קיבוע חיצוני (אנ'). שיטות הטיפול נבדלות בקשישים[3]. מומלץ לחזור על צילום רנטגן לאחר שבוע, שבועיים וששה שבועות, על מנת לוודא את יעילות הטיפול ומידת הריפוי[4].
פרוגנוזה עריכה
זמן ההחלמה תלוי בחומרת השבר, במספר שברי העצם, וכן אם שבירת העצם היא תוך מפרקית (כולל מפרק כף היד). משתנים נוספים הם גיל, מין וההיסטוריה הרפואית של המטופל. זמן ההחלמה נע בין חודשיים לשנה ואף יותר[2].
אפידמיולוגיה עריכה
שברים מסוג קולס יכולים להיווצר בקרב כל קבוצות הגיל, אם כי דפוסים מסוימים עוקבים אחר התפלגות הגיל. אצל קשישים, מאחר שהעצם וקליפתה חלשות יותר, השבר נוטה להיות חוץ מפרקי. בקרב אנשים צעירים נדרש כוח בעל אנרגיה גבוהה יותר על מנת לשבור את העצם, ולכן השבר נוטה להיות תוך מפרקי. בעצמות של ילדים, קיים סחוס בשם לוחית הגדילה (לקישור - סחוס הגדילה), ולכן שבר מקביל לשבר קולס ייווצר במקרה זה, שהוא למעשה שבר בין ראש העצם לגוף העצם, כפי שניתן לראות במפרקים אחרים, כגון במפרק הירך. שבר מסוג זה נקרא "שבר סלטר I או II" (אנ'). נוסף לכך, שבר קולס שכיח יותר בקרב נשים בעקבות דלדול עצם שלאחר גיל המעבר.
היסטוריה עריכה
שבר קולס נקרא על שם אברהם קולס (1773–1843), מנתח ממוצא אירי, שתיאר אותו לראשונה בשנת 1814 תוך הסתכלות ובחינה של השבר, לפני המצאת צילומי הרנטגן. ארנסט אמורי קודמן (אנ') היה הראשון לחקור שבר מסוג קולס באמצעות צילומי רנטגן. מאמרו, שפורסם בעיתון הרפואי והכירורגי של בוסטון, הידוע כיום בשם "עיתון הרפואה של ניו אינגלנד", פיתח גם הוא את תהליך סיווג השבר[7].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- GARTLAND JR, J. J., & Werley, C. W. (1951). EVALUATION OF HEALED COLLES'FRACTURES. JBJS, 33(4), 895-907.
- Cooney, W. 3., Dobyns, J. H., & Linscheid, R. L. (1980). Complications of Colles’ fractures. J Bone Joint Surg Am, 62(4), 613-619.
- Cummings, S. R., Black, D. M., & Rubin, S. M. (1989). Lifetime risks of hip, Colles', or vertebral fracture and coronary heart disease among white postmenopausal women. Archives of Internal Medicine, 149(11), 2445-2448.
- Lewis, M. H. (1978). Median nerve decompression after Colles's fracture. The Journal of bone and joint surgery. British volume, 60(2), 195-196.
- פולדש, י., מנצ'ל, י., Feldesh, J., & Menczel, J. (1985). Prevention of Osteoporosis and of Fractures in the Elderly/מניעת אוסטאופורוזיס ושברים. Gerontology/גרונטולוגיה, (32/34), 89-103.
- Blakeney, W. G. (2010). Stabilization and treatment of Colles’ fractures in elderly patients. Clinical interventions in aging, 5, 337.
קישורים חיצוניים עריכה
- שבר בעצם החישור הרחיקנית, באתר ויקירפואה
- פירוט על שבר קולס, באתר פיזיופדיה
- פגיעות בעצב המדיאני כתוצאה משבר בעצמות האמה וכף היד
הערות שוליים עריכה
- ^ x=0-9 בהתאם למיקום השבר בגוף
- ^ 1 2 3 Distal Radius Fractures (Broken Wrist)
- ^ 1 2 Stabilization and treatment of Colles’ fractures in elderly patients
- ^ 1 2 Orthopedic imaging : a practical approach, Philadelphia : Wolters Kluwer, [2015]
- ^ Colles' fracture
- ^ Adult Distal Radius Frx: Non Operative Treatment
- ^ D. Neuhauser, Ernest Amory Codman: the End Result of a Life in Medicine., Quality in Health Care 9, 2000-06-01, עמ' 142–142 doi: 10.1136/qhc.9.2.142