פתיחת התפריט הראשי

שבתאי לוי (קצין)

שבתאי לוי (נולד ב-1933, בחיפה) הוא ימאי, תת-אלוף בחיל הים הישראלי וראש מספן הים. מנהל רשות הספנות והנמלים ונשיא אגודת יורדי ים זבולון.

שבתאי לוי
אלוף מיכה רם מפקד חיל הים 1990
לידה 1933 (בן 86 בערך)
חיפה, ישראל
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנהל רשות הספנות והנמלים

ילדות ונעוריםעריכה

לוי נולד בארד אל-יהוד בחיפה בשנת 1933, להוריו, רחמים לוי מחיפה ורחל כהן, בת רב מצפת. לוי הוא דור שלישי למשפחתו בארץ. הוא למד בבית הספר "אליאנס" של אגודת כל ישראל חברים, ובבית ספר תיכון מקצועי בסמ"ת ליד הטכניון העברי בהדר הכרמל בחיפה. את השכלתו התיכונית סיים בלימודים אקסטרניים בכתב במכונים הבריטים ובבית המלח כחייל. משיכתו לים החלה עוד בנעוריו ומגיל 13 היה חניך אגודת יורדי ים זבולון, תנועת נוער שוחר ים.

השירות הצבאיעריכה

בשנת 1950 התגייס לוי לצה"ל, עבר טירונות בבה"ד 4 והוצב לשירות בחיל הים כמלח על קורבטה אח"י "ההגנה" ק-20. ולאחר סיום קורס חובלים הוסמך כקצין ים והוצב לשייטת הגדולה שכללה את הפריגטות והקורבטות של חיל הים.

כקצין סיפון בקורבטה אח"י וג'ווד ק-18, השתתף במבצע הסיוע לנפגעי רעידת האדמה ביוון בשנת 1953. אניות השייטת בפיקוד שלמה אראל סיירו בין האיים והיו הראשונים להגיע ולהגיש עזרה, לספק מים ומזון לפנות פצועים לטיפול רפואי. שבתאי פיקד על חוליות חילוץ פצועים בחוף והעברתם לטיפול רפואי באניות. הייתה זאת חוויה מעצבת לכל מי שהשתתף בה, באותה עת טרם השלימה יוון את הכרתה בישראל והמחלצים הדגישו את לאומיותם והכרת התודה מצד העם היווני לישראל ליוותה את חיל הים שנים רבות אחר כך.

לאחר סיום קורס קציני תותחנות נשלח לוי לבריטניה על מנת לעבור קורס משלים בתותחנות, חזר לארץ והצטרף לצוות המשחתת "אח"י יפו". במבצע קדש בשנת 1956 שירת כקצין בקרת אש וניהל את הירי על המשחתת המצרית ה"איברהים אל אוול" היה זו הפעילות העיקרית של חיל הים באותה מערכה. בשנת 1958 נשלח שוב לבריטניה לקורס בכיר לקציני תותחנות וטילים בסיום הקורס הוצב בצוות שליוה ברפאל את פיתוח טיל הלוז שהפך לבסיס פיתוח הנשק העיקרי של חיל הים, "גבריאל".

בשנת 1965, לאחר גמר קורס המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה זרוע ים כחניך במחזור ח' ומדריך במחזור ט' הוצב לוי לטרפדות כמפקד ט-206 ומפל"ג 914\915. היה זה פיקוד ימי ראשון, באותה תקופה הטרפדות היוו כח מבצעי שביצע הן פעולות מבצעיות חשאיות, פעולות ביטחון שוטף ואימונים. הקצינים ששרתו ביחידה הגיעו לתפקידי פיקוד בכירים בחיל הים. בשנת 1966 בעקבות מחסור של מועמדים לקורס החובלים, הועבר לוי לבה"ד חיל הים על מנת לנהל את המשבר. מועמדים לקורס החובלים אותרו בתקופה ההיא מבתי הספר הימיים, אשר הם בתורם לא הצליחו למלא את השורות הדרושות לאיוש ספינות הטילים החדישות אשר הוכנסו לשורות החיל. על לוי הוטל לבנות ולפתח קורס חובלים מקצועי שיתאים לצרכים העתידיים של החיל ולפתוח את הגיוס לקורס לכלל בוגרי התיכון.

במלחמת ששת הימים שימש כנציג חיל הים במטה הכללי והיה מעורב בתכנון כיבושה של שארם א-שייח על ידי כוחות החיל. עם סיום כיבושה של סיני הסתיים תפקידו במטכ"ל והוא הועבר לפקד על כוח שטיהר את נקודות החוף בחופי סיני בעזרת צוותי פשיטה מורכבים מחניכי קורס החובלים שהונחתו מספינות שנלקחו שלל והוסבו לספינות חיל ים.

ספינות הטיליםעריכה

לוי היה שותף בתכנון ספינות הטילים של חיל הים, הן בבחירת גוף הספינה והן בתכנון חימושה, כלי לחימה מודרני כחול לבן. היה שותף פעיל בפיתוח הטיל ובניסויים המבצעיים של הטיל וכן יצא לבחון בציים זרים ספינות שיתאימו לגוף הסטי"ל העתידי.

בשנת 1968 הצטרף לשייטת 3 (שייטת הסטי"לים) ובמסגרתה השתתף בפשיטה על שדה התעופה של ביירות, פעולה שהייתה אחד הגורמים להטלת אמברגו צרפתי על משלוחי נשק מצרפת לישראל. לוי השתתף בהברחת הספינות "אח"י עכו" ו-"אח"י סער" משרבורג דרך גיברלטר לישראל ערב הטלת האמברגו.

כמפקד הספינה "סער" ומפל"ג הסטי"לים עסק בהפיכתם של הספינות שחומשו בתחילה בתותחים לספינות טילים. הוא השתתף בצוות שגיבש את נוהלי הפעלת מערכות הנשק בספינות וגיבוש תורת הקרב. הפעלת ספינות הטילים הייתה ייחודית במערב, הטיל הישראלי גבריאל היה נחות בגודלו (180 ק"ג) ובטווח הפגיעה שלו (18 ק"מ) מול הטיל הסובייטי P-15 טרמיט, הידוע בכינוי "סטיקס", בעל טווח של 50 ק"מ, דבר שחייב הפעלת הסטי"לים בהסתערות תוך בלבול תמונת הקרב לאויב כדי לצמצם את הטווחים ולמנוע מהאויב לנצל את יתרון הטווח של טיליו, כמו כן הכנת אמצעי נגד הטילים הסובייטים שהיו בידי ציי מדינות ערב.

בקרבות נגד סטי"ל מצרי\סורי מהדגם הסובייטי יתרון הטווח הגדול של הטיל איפשר לאויב לירות ראשון ולהסתלק מהמקום. הסטי"ל הישראלי נדרש לצמצם את הטווח על מנת להגיע לטווח היעיל. תורת הקרב והאמצעים שפותחו כנגד הטילים הוכיחו את יעילותם כפי שהוכח מתוצאות הקרבות של מלחמת יום הכיפורים בהם טובעו סטי"לי האויב ואילו בצד הישראלי לא נפגע אף לא סטי"ל ישראלי אחד.

בשנת 1971 קיבל לוי את תפקיד מפקד שייטת ספינות הטילים. בתקופה זו של מלחמת ההתשה בוצעו מבצעים ופשיטות רבות מהים נגד בסיסי מחבלים בסיוע הסטי"לים, כדוגמת מבצע ברדס 54–55 ואביב נעורים, וכן בוצעו מבצעים מודיעיניים ומבצעים להעלאת יהודים מלבנון וסוריה. אולם, עיקר המאמץ הושקע בשייטת בהכנה ללחימה נגד ציי מדינות ובעיקר תוכננו מבצעים לתקיפת הסטי"לים של חיל הים הסורי וחיל הים המצרי בבסיסם.

ביולי 1973 מסר לוי את הפיקוד על שייטת ספינות הטילים למיכאל ברקאי ונשלח לקורס פיקוד בכיר במכללת הצי האמריקאי. הוא היה הקצין הישראלי הראשון שהתקבל לקורס הזה. 3 חודשים לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים. שייטת ספינות הטילים נחלה ניצחונות בכל הקרבות וטיבעה את ספינות האויב מבלי להיפגע. בהשיגה עליונות ימית אשר אפשרה את אספקת החירום דרך הים הפתוח. לוי חזר לישראל, הצטרף לשני קרבות של הסטי"לים, אך בעיקר שימש במשך המלחמה עוזרו של מפקד חיל הים למבצעים. לאחר שוך הקרבות חזר למכללה בארצות הברית והרצה על הקרבות בהם השתתפו הסטי"לים, מאחר שאלו היו הקרבות הראשונים בהיסטוריה הימית של שימוש בטילים. לוי הושפע מאד בעקבות השהות בצי האמריקני מאפשרויות ניצול כוחות אוויריים בקרב הימי הן על ידי מטוסי סיור\תקיפה והן על ידי מסוק צמוד לכוח הימי.

המשך תפקידיםעריכה

 
מפקד זירת ים סוף תא"ל שבתאי לוי מקבל אורחים בבסיס מפרץ שלמה, ראשון מימין מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם.

בשנת 1974, בגמר הקורס בארצות הברית, הוצב כמפקד בה"ד חיל הים על מנת ליישם את מה שלמד בארצות הברית, ולאחר מכן נתמנה למפקד זירת ים סוף והועלה לדרגת תת-אלוף, באותה תקופה זירת ים סוף הייתה בשיא עוצמתה כאשר כללה שייטת סטי"לים, שייטת נחיתה ופלגות דבורים בבסיסים החל מראס סודר בצפון מפרץ סואץ, אבו זנימה, א-טור, שארם א-שייח' ובסיס תחזוקה ומספנה באילת. משימת הזירה הייתה הבטחת השיט בים סוף עד המפרץ הפרסי. הגנה על הפקת הנפט במפרץ סואץ על ידי חברות ישראליות שהייתה אז בשיאה, תפוקת הנפט משדה בלאיים ליד א-טור ואבו זנימה אשר ספקה את צורכי המשק הישראלי.

אף על פי שמדינת ישראל יצאה פעמיים למלחמה עקב סגירת מצרי טירן והשליטה על ים סוף הייתה חיונית, החל להתבצע הסכם הביניים בשנת 1975 שקדם להסכם השלום ובשנת 1976 הועברו שטחים מסיני חזרה למצרים וכך פונה בסיס ראס סודר כאשר הכוח הימי הישראלי הוחזר לבסיס א-טור.

בשנת 1976 מונה לוי לסגן מפקד חיל הים כסגנו של האלוף ביני תלם, באותה תקופה התפתחה בחיל הים התפישה של בניית כוח של שני סוגי ספינות טילים: הספינות מדגם סער 4.5 נירית כספינות סיור לטווחים ארוכים. במקביל נבנו ספינות קטנות המיועדות לתקיפה במבואות נמלי האויב באזורי כיסוי טילים ותותחים מהחוף. הדגם שנבחר היה סנפירית תוצרת חברת גרומן מארצות הברית. בפרויקט שזכה לכינוי זיוונית הוזמנו שני אבטיפוס, האחד בארצות הברית והשני ממספנות ישראל (הדגם שנבחר לא עמד בגבולות התקציב ומאוחר יותר בוטל הפרויקט כולו).

בשנת 1977 עמד האלוף ביני תלם לסיים את תפקידו כמפקד חיל הים. ולוי, לצידם של תא"ל מיכאל ברקאי ותא"ל זאב אלמוג, היה בין המועמדים להחליפו. לבסוף נבחר ברקאי לתפקיד ולוי המשיך בתפקידו כסגן מפקד החיל עד שהוחלף על ידי תא"ל גדעון רז.

עם כניסתו של ברקאי לתפקיד ובהשפעתו של לוי שונו סדרי העדיפויות ונושא האוויריה בצי קיבל עדיפות ובמסגרתו הוכנס מסוק על הסטי"ל ונבנו שני סטי"לים נושאי מסוקים. במקביל נרכשו על ידי חיל הים שלושה מטוסי סיור והוקם גף הסיור הימי שהיה צמוד לשייטת הסטי"לים, על מטוסים אלו הוטלה גם אבטחת החופים. הושם דגש על שיפור הסטי"לים והוספה הגנה נגד טילים על ידי רכישת הוולקן פלנקס, תותח נגד טילים. דגש נוסף ניתן לרכישת צוללות מודרניות, מתוך כוונה להגיע למספר של שש צוללות, כנשק טקטי במבואות וכנשק אסטרטגי ארוך טווח.

תפקידים ציבורייםעריכה

בשנת 1978 השתחרר שבתאי מצה"ל לאחר 28 שנות שירות ופנה לשוק הפרטי. לוי הצטרף לאחיו שהקים חברה למכירת מוצרי צריכה אלקטרוניים, והקימו ביחד חברה לזימוניות והחל לעבוד על הקמת חברת ספנות עם היזם רמי אונגר יבואן לנצ'יה.

בשנת 1980 מונה למנהל רשות הספנות והנמלים תפקיד בו החזיק עד 1994. במסגרת תפקידו שימש כדירקטור בחברת השיט "צים" וככזה היה שותף בהתפתחותה של החברה והצטיידותה באוניות מכולה חדישות.

כיו"ר מל"ח בתחום הימי יזם הכרה ממשלתית בצורך בקיומו של צי ברזל - מספר אניות מינימלי מאויש בצוותים ישראלים לשעת חירום, ובדומה לחוק הספנות הנורווגי ביקש לתמוך בצי הישראלי, בחוק ספנות ישראלי, על מנת לאפשר לו כושר תחרות בינלאומי באיוש קצונה ישראלית.

כחבר במועצת רשות הנמלים ויו"ר וועדת פיתוח פעל לקדם את נמלי ישראל לנמלים מודרניים תחרותיים כמו כן בתקופה זו מוזגה הרכבת שהייתה חברה ממשלתית דלת תקציבים, במצב ירוד ועלוב. המיזוג גרם להשקעה רבה מכספי פיתוח הנמלים לרכבת, פעולה ששינתה את מעמדה של הרכבת שהפכה למודרנית וחיונית לתחבורה הציבורית.

כיו"ר הוועדה למימי חופין שהיא זרוע של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, תיכנן את תוכנית המתאר למימי קו החוף תמ"א 13 בה הובטחו צורכי המדינה לאורך החופים, כמשאב בעל ביקושים רבים כגון: פיתוח הנמלים, מעגנות וחופים ציבוריים. במסגרת זו הוקצו שטחים לפיתוח עתידי של נמלי חיפה אשדוד ואילת ונבנו המעגנות בעכו, הרצליה, תל אביב, יפו, אשדוד, אשקלון ואילת. בתקופתו כראש המספן הושם דגש על חינוך הימי בבית הספר הימיים ברשות לחינוך ימי באגודות הימיות.

משנת 1994 מכהן כחבר הנהלה במכללת הגליל שמטרתה יצוא ידע בנושאי מינהל למנהלים בכירים מארצות העולם בעיקר מארצות מתפתחות, המכללה מלמדת מקצועות מינהל שונים וכל בוגריה שנאמדים באלפים הופכים להיות אוהדים של ישראל בארצותיהם. לוי אחראי על לימודי הים ניהול נמלים, ספנות ובועדת היגוי בלימודי ביטחון לאומי, ביטחון נמלים וספנות.

תחביב ופרטים אישייםעריכה

לוי המשיך בשייט כדרך חיים. משנת 1980 הוא בעל ספינת מפרש והשתתף בשיוטים בינלאומיים רבים בהם ייצג את ישראל. הוא נבחר פעמיים כאיש השנה בשייט. כחבר מועדון שייטים כרמל הוא נבחר פעמיים לנשיא המועדון. החל משנת 2004 שימש כיו'"ר אגודת יורדי ים זבולון שעוסקת בחינוך וספורט ימי לנוער, האגודה פרושה לאורך חופי ישראל ב-11 סניפים, ונכון לשנת 2011 הוא ממלא תפקיד נשיא האגודה.

שבתאי לוי נשוי, אב ל-5 ילדים, שניים מבניו אף הם חובלים. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני ממכללת המלחמה של הצי האמריקאי בניופורט, רוד איילנד שבארצות הברית.

מקורותעריכה

  • שבתאי לוי הלויתנית וחינוך הנוער לים, 'מערכות ים' 84, מאי 1967, עמ' 10.
  • שלמה אראל, לפניך הים, תל אביב: הוצאה לאור משרד הביטחון, 1998. עמ' 157–176 (תיאור פעילות ההצלה באיי יוון)
  • מייק אלדר, שייטת 13 בהוצאת ספרית מעריב, 1993. עמ' 466.
  • אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג הוצאת אפי מלצר, 2001. עמ' 23,24.
  • מייק אלדר, שייטת 11 הוצאת ספרית מעריב, 1996. עמ' 29, 54, 78, 132, 134, 171.

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ קבלת פיקוד של גדי שפי על אח"י אילת, 1971. משמאל לימין: שפי, מפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם שבתאי לוי, מפקד הפלגה סא"ל מיכאל ברקאי וסגן מפקד הספינה סרן עמי שראל.

הערות שולייםעריכה