שבתאי קונורטי

שחקן תיאטרון ישראלי

שבתאי קוֹנוֹרְטי (13 בדצמבר 194327 במאי 2002) היה שחקן ישראלי.

שבתאי קונורטי
שבתאי קונורטי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 13 בדצמבר 1943
בולגריה, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במאי 2002 (בגיל 58)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג צרויה להב עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון על ביתו של שבתאי קונורטי ברח' אהרונוביץ' 3 בתל אביב

קורות חייו

עריכה

שבתאי בן ניסים קונורטי נולד בבולגריה ועלה ארצה בגיל שש. למד ובתיכון עירוני ה' בתל אביב. לאחר שירותו הצבאי בצה"ל למד משחק ב"בית הספר ניסן נתיב".

הופיע בתיאטרון באר שבע בהצגה "היהודי זיס". בתיאטרון הקאמרי שיחק בהצגות רבות ובהן "אדם הוא אדם", "אורזי מזוודות", "פולארד", "מבקר המדינה", "סיפור משפחתי", "אבא של החתן", "אדון וולף", "אשכבה", "דבורה בארון" ו"הבכיינים".

בשנת תשל"ז-1977 זכה בפרס מאיר מרגלית על הופעתו בהצגה "המהגרים".[1]

קונורטי היה ממקימי תיאטרון החאן, בו שיחק במשך 15 שנים. שיחק גם בתיאטרון האוהל, בתיאטרון הבימה ובמרכז התיאטרוני בנווה צדק.

בטלוויזיה השתתף קונורטי בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש". כן הופיע בטלוויזיה בפינת ההיסטוריה בתוכנית "זהו זה!", בסדרות "שלווה" ו"הבלוק" ובדרמה "פרצוף של פוקר". כמו כן השתתף בסרט "רשימת שינדלר" וכן בסרטים "אהבה אסורה, "המיועד" ו"הגמל המעופף".

קונורטי היה נשוי בעבר לסופרת צרויה להב. הצייר בני דשא הוא אחיו.[דרוש מקור]

באוגוסט 2001 נפגע קונורטי באופן חמור בתאונת דרכים, היה נתון בתרדמת, וכעבור תשעה חודשים נפטר, בן 58 במותו. השאיר אחריו אם ובת. נקבר בבית העלמין ירקון.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שבתאי קונורטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו: 'פרס מאיר מרגלית לשנת תשל"ז, למיכל גוברין, אבינועם מורחיים ושבתי קונורטי (נימוקי ועדת השופטים)', במה (רבעון לדרמה) 73–74 (1977), 113–115.
  2. ^ שבתאי קונורטי באתר חברה קדישא ת"א–יפו והמחוז.