שבת בקיבוץ
שבת בקיבוץ היא ציור מעשה ידי האמן הישראלי יוחנן סימון משנת 1944 בסגנון ריאליזם סוציאליסטי. היצירה דומה בסיגנונה ליצירות אמנות סובייטיות מאותה תקופה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | יוחנן סימון |
| תאריך יצירה | 1944 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
ריאליזם סוציאליסטי  |
  | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | יוחנן סימון |
| תאריך יצירה | 1947 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 65 |
| רוחב | 55 |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
ריאליזם סוציאליסטי |
| מיקום | מוזיאון תל אביב לאמנות |
| | |
היצירה מתארת את "השדה הגדול" בקיבוץ גן שמואל בו התגורר האמן. סימון נחשב לאמן חברתי ולציוריו היו מסרים חברתיים סוציאליסטים אידאולוגיים. מטרת הציורים הייתה להציג את חבר הקיבוץ כאידיאל.
המסר המרכזי המתואר בציור "שבת בקיבוץ" הוא האידיליה המשפחתית של חברי הקיבוץ. הציור מציג את חברי הקיבוץ כמשפחה אחת של פועלים עובדים. לא ניתן לראות ביצירה את פני האנשים שכן האינדווידואליות שלהם אינה חשובה; החשוב הוא הקשר ביניהם כקולקטיב, והקרבה שלהם לאדמה ולקיבוץ. הציור מציג את חברי הקיבוץ נחים יחד בשבת, ובכך מנסה להציג אידיליה של החברה הקיבוצית כולה, תוך הצגת הרמוניה בין החברים לבין עצמם ובין חברי הקיבוץ לטבע סביבם.
יצירה מאוחרת יותר, משנת 1947, מציגה את אותו נושא. בגרסה זו שם סימון דגש דווקא על ההורים בקיבוץ המשחקים עם ילדיהם. ברקע התמונה ניתן לראות סוסים ועגלה. ביצירה זו קומפוזיציה פירמידלית. דמות האב המרכיב את בנו על כתפיו או מרים אותו באוויר הופיע ביצירות נוספות מאוחרות יותר של סימון, ומעלות אסוציאציה של הנפת עומר או קורבן - ובכך מציג סימון את הילדים כתוצרת נוספת של הקיבוץ.
שתי היצירות עושות שימוש בצבעים חמים - בעיקר צבעי חום ומעט ירוק, המסמלים את הקרבה לאדמה ולטבע. ברקע שתי היצירות ניתן לראות מבנים האופייניים לקיבוץ, ואת עצי הברושים הצומחים בו.
לימים צייר סימון יצירות נוספות באותו נושא ובאותו שם.