פתיחת התפריט הראשי

ארבע פרשיות

(הופנה מהדף שבת שקלים)

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'. השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים: "פרשת שקלים", "פרשת זכור", "פרשת פרה", "פרשת החודש".

בשבתות הללו אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה (אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש, שבת ראש חודש או ערב פורים שאין אומרים "צדקתך"). במנהג התפילה של נוסח אשכנז ישנם פיוטים רבים מיוחדים לשבתות אלו.[1]

המקור לקריאותעריכה

המקור לקריאת ארבע הפרשיות מופיע כבר במשנה, במסכת מגילה[2]. קביעת קריאת ארבע הפרשיות היא מתקופה קדומה יחסית, בה נהגו מנהגים שונים לסדר פרשיות השבוע והשלמת התורה, קודם לקביעת סדר אחיד המקובל כיום.

על פי חוקרים ומקורות קדומים שונים, מנהג ארץ ישראל היה לקרוא את ארבע הפרשיות כתחליף לקריאה הרגילה (מהמחזור התלת-שנתי), בעוד מנהג בבל (המקובל כיום) היה להוסיף את קריאת ארבע פרשיות לקריאת פרשת השבוע[3]

שבת שקליםעריכה

שבת זכורעריכה

בתקופת הגאונים נקראה בשם שבת מחיית עמלק.

בחלק מקהילות ישראל (בעיקר מקרב יהדות ספרד) נוהגים לקרוא בשבת זו את הפיוט מי כמוך ואין כמוך שחיבר ר' יהודה הלוי, המכיל את תקציר סיפור מגילת אסתר. יש נוהגים לומר את הפיוט בתוך תפילת נשמת כל חי, ויש נוהגים לאומרו לאחר חזרת הש"ץ של תפילת שחרית סמוך לקריאת התורה או אחריה.

שבת פרהעריכה

  • זמנה - בשבת שלפני שבת החודש מוציאים שני ספרי תורה ובאחד קוראים לפי סדר הפרשות ובשני קוראים למפטיר בפרשת חקת מתחילת הפרשה עד "תטמא עד הערב" (ספר במדבר יט, א - כב), חז"ל תקנו לקרוא דווקא בזמן זה מפני ששריפת הפרה הראשונה הייתה סמוך לחודש ניסן בכדי לטהר את ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כך אנו מתפללים שתחזור טהרה זו[6].
  • עניינה - פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה.
  • חיובה - יש מן הראשונים האומרים שאף קריאת פרשת פרה היא מן התורה[7]. אך מנגד יש החולקים בטענה שאין שום רמז בתורה על כך[8].
    • אם סיים בעל הקורא במקום ב'תטמא עד הערב' ב'הגר הגר בתוכם לחקת עולם', צריך לחזור ולקרוא מתחילת הפרשה, ואם כבר בירך העולה ברכה אחרונה יחזור ויברך שוב לפני הקריאה הנוספת.
    • אם טעו וסיימו את הקריאה ב'מים חיים אל כלי' אף אם כבר בירך העולה את ברכת התורה של אחרי הקריאה, יחזרו ויקראו שוב מראש הפרשה, אך לא יברכו שוב לפניה ולאחריה.
    • על פי הקבלה, העולה לתורה יהיה מחשובי הקהל, ויש להעלות לכתחילה דווקא מי שכבר גדול ויש לו זקן, ובדיעבד אם בחור בר מצווה הכין את קריאת התורה וההפטרה אפשר להעלותו, ויקרא את המפטיר וההפטרה.
  • הפטרה - "וזרקתי עליהם מים טהורים..." (ספר יחזקאל לו; האשכנזים והאיטלקים קוראים פסוקים ט"ז-ל"ח, הספרדים והתימנים מסיימים בפסוק ל"ו, ובנוסח רומניא קראו מפסוק כ"ה עד פרק ל"ז, פסוק ז'). ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.

שבת החודשעריכה

שבת הפסקהעריכה

על פי הלוח העברי הנהוג כיום, ראש חודש אדר הסמוך לניסן יכול לחול בארבעה מתוך שבעת ימי השבוע - שני, רביעי, שישי ושבת. כדי שכל פרשה מתוך ארבע הפרשיות תצא בזמנה, נקבעה בכל שנה שבת או שתיים בחודש אדר, בהן הרצף נפסק ויש הפסקה מארבע הפרשיות. הסימן לזכור באיזו שבת ההפסקה מובא בשולחן ערוך[9] כ: "זטו בו דד וביו". הפענוח - האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל ראש חודש, האותיות אחר כך הן התאריך בחודש של שבת ה'הפסקה'. ביאורו:

הסימן ראש חדש חל ביום תאריך שבת הפסקה 1 תאריך שבת הפסקה 2
ז - טו ראש חודש חל בשבת ט"ו בחודש (שושן פורים)
ב - ו ראש חודש חל ביום שני ו' בחודש
ד - ד ראש חודש חל ביום רביעי ד' בחודש
ו - ב, יו ראש חודש חל ביום שישי ב' בחודש י"ו (נכתב בדרך כלל כ-ט"ז) בחודש (שבת שאחרי שושן פורים)

מנהגים שוניםעריכה

מעבר לקריאה שתקנו חז"ל, בקהליות אירופה הנהיגו לומר פיוטים מיוחדים לשבתות אלו, ויש קהילות שממשיכות לאומרם עד היום.[10] בהחלט יכול להיות שהאהבה העצומה לפיוטים אלו העניקה מעמד עוד יותר חשובה לשבתות אלו.

פרשיות נוספותעריכה

בכמה קהילות של גאוני ארץ ישראל, לא נהגו כפסק המשנה ש"בחמישית חוזרים לכסדרן", אלא שהמשיכו וקראו בשבת הגדול "ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים",[11] ובשבת שאחרי פסח קראו "ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור",[12] כך שבארץ ישראל בתקופה הקלאסית היו "שש פרשיות" במקום "ארבע פרשיות".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דר יוסף מארקוס, ‏יוצרות לארבע פרשיות, באתר HebrewBooks
  2. ^ משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ד'
  3. ^ רחמים שר שלום, ‫פרשת השבוע - ממנהגים שונים למנהג אחיד‬, תשנ"ד (1994), אתר 'דעת'
  4. ^ רמב"ם ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק יג, הלכות כ-כג
  5. ^ ישנו ספק האם לקרוא בסגול או בצירה את האות זי"ן שבמילה "זכר", אך בהגייה ספרדית אין הבדל בקריאה ביניהם. ראו חדרי חרדים: בעניין ניקוד המילה "זכר".
  6. ^ משנה ברורה, סימן תרפ"ה, סעיף קטן א'
  7. ^ תוספות ר"י החסיד לברכות יג א.; תוספות הרא"ש שם; ריטב"א מגילה יז ב.
  8. ^ מגן אברהם תרפה; פרי חדש קמו; ביאור הגר"א תרפה. תשובת המצדדים ראו בפורום אוצר החכמה.
  9. ^ הסימן מופיע כבר ביוצר של מנחם בר מכיר ל"שבת הפסקה", כלומר השבת שבין פרשיות שקלים וזכור או זכור ופרה, שנתקבל בשני מנהגי אשכנז. סדר עבודת ישראל, נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 660.
  10. ^ פיוטים אלו מובאים בהרבה סידורים מודרניים, ונמצאים בכל מחזורי אשכנז לפחות מהמאה ה-12. בקהילות האיטלקים אומרים רק את גוף היוצר.
  11. ^ עמוס גאולה, קדושתא לשבת חמישית (לסדר 'ראה ראיתי') לר' אלעזר הקלירי, בתוך גנזי קדם ה (תשסט) עמודים 65-97.
  12. ^ בנימין לפלר, קדושתא לשבת ויסע - לרבי אלעזר ברבי קיליר, בתוך ירושתנו ב, בני ברק תשס"ח, עמ' רכג ואילך.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.