שדה התעופה פאיד

שדה התעופה פאיד
قاعدة فايد الجوية
RAF Fayid
מתקן צבאי LG-211
	סמל חיל האוויר המצרי
סוג השדה	צבאי
מפעיל	חיל האוויר המצרי
מפעיל בעבר	חיל האוויר המלכותי (1935-1955); חיל האוויר התשיעי (1942-43)
בעלים	צבא מצרים
עיר סמוכה	אסמאעיליה, מצרים
משרת את	מטה חטיבה אווירית 282
קואורדינטות	30°22′17″N 32°16′14″E / 30.37139°N 32.27056°E; (מיקום השדה הישן הנטוש); 30°19′49.5″N 32°16′11.9″E / 30.330417°N 32.269972°E; (מיקום השדה החדש)
גובה מעל פני הים	11 מטר (36 רגל)
מסלולי טיסה
	(למפת סיני רגילה) אל עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה טאבה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב; הסעודית; הים התיכון הים האדום שדה התעופה פאיד

שדה התעופה פאיד (באנגלית: RAF Faid או Fayid או Fayed) הוא שמם של שני שדות תעופה צבאיים מצריים הנמצאים במחוז איסמעיליה במצרים, ממערב לאגם המר הגדול. הישן והנטוש ממוקם כ-23 קילומטר דרומית לאסמאעיליה וכ-116 קילומטר מצפון מזרח לקהיר. החדש ממוקם כ-4.7 קילומטרים דרומית לו.

היסטוריהעריכה

שדה התעופה RAF Faid נבנה על ידי השלטון הבריטי במצרים, לפני מלחמת העולם השנייה, ושימש את חיל האוויר המלכותי ואת חיל האוויר של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. שדה התעופה היה חלק מהמערך הבריטי סביב תעלת סואץ, שהשתרע על שטח של למעלה מ-10,000 קמ"ר וכלל 17 שדות תעופה^[2]. בפאיד היה שדה התעופה הגדול ביותר, בצמוד למטה הראשי של הפיקוד הבריטי במזרח התיכון^[3], שהועבר אליה מקהיר בשנת 1946^[4]. כן הוצב בפאיד מכ"ם שחלש על אזור נרחב בישראל^[5].

בשנת 1955, כחלק מההסכם האנגלי-מצרי לפינוי אזור תעלת סואץ, פונה השדה ועבר לשמש את חיל האוויר המצרי^[6]. במבצע מוקד הושמדו המטוסים בבסיס על ידי חיל האוויר הישראלי.

בסיס חיל־האוויר נחשוןעריכה

ב-20 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, כבש צה"ל את אזור שדה התעופה פאיד ומ-21 באוקטובר הפעיל אותו במשך ארבעה חודשים תחת השם "בסיס חיל־האוויר נחשון"^[7], שם שהוצע על ידי יגאל ידין^[8]. בבסיס פעל גם בית חולים צבאי במהלך תקופת המלחמה^[9]^[10] וכן פעלו בו מסוף אוטובוסים^[11] וישיבה שהוקמה בידי הרב אריה בינה^[12]. כבר ביום ההפעלה הראשון של השדה נחת בו מטוס נשר נחיתת חרום, לאחר שנפגע מאש נ"מ מצרית. ב-24 באוקטובר 1973, יומה האחרון של מלחמת יום הכיפורים, התנהל מעל לשדה נחשון קרב אוויר המוני, בין מטוסים מצריים שניסו לתקוף את השדה לבין מטוסי מיראז' 3 שהוזנקו נגדם. בקרב הופלו שבעה מטוסי מיג.

הבסיס מילא תפקיד משמעותי בהערכות צה"ל בעברה המערבי של תעלת סואץ, וחסך את הצורך בתעבורה יבשתית בציריה הפקוקים של סיני. השדה שימש לפינוי נפגעים, העברת אספקה, הוצאת טיסות סיור וקישור והטסת חיילים לחופשה וממנה. בעקבות חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, הופסקה פעילותו^[13]. המטוסים האחרונים של חיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס ב-19 בפברואר 1974^[8]. לאחר מכן נהרסו מתקני הקרקע של הבסיס^[14], והוא פונה.

שדה התעופה החדשעריכה

מיקום: 30°19′49.5″N 32°16′11.9″E / 30.330417°N 32.269972°E / 30.330417; 32.269972

בשנות ה-80 הועתק שדה התעופה כ-4.7 קילומטרים דרומה, שם נבנה שדה תעופה חדיש, הנושא גם הוא את השם פאיד, בו שוכן בסיס חיל האוויר פאיד החדש.

הבסיס משמש את חטיבה אווירית 282 (הידועה גם ככנף לוחמה טקטית 282), שבמסגרתה פועלות הטייסות:^[15]

טייסת 86, העושה שימוש במטוסי F-16 מהדגמים C ו-D.
טייסת 88, העושה שימוש במטוסי F-16 מהדגמים C ו-D.

סמל כנף לוחמה טקטית 282
סמל טייסת 86	סמל טייסת 88

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא שדה התעופה פאיד בוויקישיתוף

Site Information for 62444 in Fayid, IML, Egypt, באתר Weather.GladstoneFamily.net
Airport ICAO Database, באתר OwlSnest.eu

הערות שולייםעריכה

^ ¹ ² ³ המסלול שייך לשדה התעופה פאיד ההיסטורי, הנמצא כ-4,700 מטר צפונית לנוכחי. ננטש בשנות ה-80.
^ משה זק, כשהמצרים יקבלו את הסואץ, מעריב, 24 באפריל 1953.
^ אזור הסואץ - מעדת מפתח להגנת המזרח התיכון, חרות, 15 ביולי 1953.
^ המפקדה הבריטית מקהיר לסואץ, המשקיף, 1 בדצמבר 1946.
^ עוד אגרת ישראלית לבריטניה, חרות, 18 באוגוסט 1954.
^ עיתוני בריטניה מוסרים על הסכם בדבר פינוי הסואץ, על המשמר, 28 בספטמבר 1953.
^ שמו של הבסיס על פי ספרם של אליעזר (צ'יטה) כהן, וצבי לביא, השמים אינם הגבול - סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990.
^ ¹ ² דן פתיר, המטוס האחרון המריא מפאיד, דבר, 19 בפברואר 1974.
^ השמים אינם הגבול - סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, ספרית מעריב, 1990 - עמוד 509.
^ פאיד, כך זה החל, מעריב, 22 בפברואר 1974.
^ ברוך בואך לפאיד, דבר, 12 בפברואר 1974.
^ ישיבה נפתחה בשדה התעופה של פאיד, דבר, 16 בנובמבר 1973.
^ "שדה התעופה פאיד מפסיק את פעילותו", באתר חיל האוויר הישראלי.
^ SYND 21-2-74 DEMOLITION OF SAYID AIRFIELD BY WITHDRAWING ISRAELI TROOPS FROM SUEZ CANAL, AP archive, אתר יוטיוב.
^ חיל האוויר המצרי (כותרת מתורגמת מערבית) באתר marefa.org (אנ').

[פאיד_ישן-1] ¹ ² ³ המסלול שייך לשדה התעופה פאיד ההיסטורי, הנמצא כ-4,700 מטר צפונית לנוכחי. ננטש בשנות ה-80.

[2] משה זק, כשהמצרים יקבלו את הסואץ, מעריב, 24 באפריל 1953.

[3] אזור הסואץ - מעדת מפתח להגנת המזרח התיכון, חרות, 15 ביולי 1953.

[4] המפקדה הבריטית מקהיר לסואץ, המשקיף, 1 בדצמבר 1946.

[5] עוד אגרת ישראלית לבריטניה, חרות, 18 באוגוסט 1954.

[6] עיתוני בריטניה מוסרים על הסכם בדבר פינוי הסואץ, על המשמר, 28 בספטמבר 1953.

[7] שמו של הבסיס על פי ספרם של אליעזר (צ'יטה) כהן, וצבי לביא, השמים אינם הגבול - סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990.

[פתיר-8] ¹ ² דן פתיר, המטוס האחרון המריא מפאיד, דבר, 19 בפברואר 1974.

[9] השמים אינם הגבול - סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, ספרית מעריב, 1990 - עמוד 509.

[10] פאיד, כך זה החל, מעריב, 22 בפברואר 1974.

[11] ברוך בואך לפאיד, דבר, 12 בפברואר 1974.

[12] ישיבה נפתחה בשדה התעופה של פאיד, דבר, 16 בנובמבר 1973.

[13] "שדה התעופה פאיד מפסיק את פעילותו", באתר חיל האוויר הישראלי.

[14] SYND 21-2-74 DEMOLITION OF SAYID AIRFIELD BY WITHDRAWING ISRAELI TROOPS FROM SUEZ CANAL, AP archive, אתר יוטיוב.

[15] חיל האוויר המצרי (כותרת מתורגמת מערבית) באתר marefa.org (אנ').

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]