שולחן הפנים
שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.
תוכן עניינים
מקור למצוות בנייתועריכה
וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב. וְעָשִׂיתָ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת הַטַּבָּעֹת עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו. לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת הַשֻּׁלְחָן. וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וְנִשָּׂא בָם אֶת הַשֻּׁלְחָן. וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם. וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.
מידותיועריכה
אורך השולחן היה 2 אמות, רחבו היה אמה אחת, וגובהו היה אמה וחצי. הוא היה מצופה זהב טהור, ומסביבו היה עיטור שהקיף את השולחן, לפי דעות מסוימות הוא היה מעל לוחית השולחן, ולפי דעות אחרות בראשונים הוא היה מתחתיה.
בצידי השולחן היו בדים - מוטות עץ מצופים זהב, ששימשו לנשיאת השולחן ממקום למקום, באופן מכובד, מבלי לאחוז בשולחן עצמו.
השימוש בועריכה
על השולחן, הונחו שנים עשר לחמי הפנים שהיו מונחים על קנים שהיו נתונים בגובה השולחן בתוך סניפין ארוכין משני הצדדים, ומידי שבת הוחלף, והכוהנים אכלו את לחם הפנים.
בנוסף ללחם, הונחו על השולחן שני בזיכי לבונה שהוקטרו על המזבח בהחלפת הלחמים בשבת לאחר קורבן מוסף[1] והיוו את המתיר לאכילת הלחם.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב ישראל אריאל, שולחן לחם הפנים, מעלין בקודש ב'.