שולמית לבנת
שולמית לִבְנַת (26 בדצמבר 1929, כ"ד בכסלו ה'תר"ץ – 23 ביוני 2021, י"ג בתמוז ה'תשפ"א[1]) הייתה זמרת, פעילה פוליטית בימין הישראלי ואשת ציבור ישראלית, אשר כונתה "זמרת המחתרות" בשל ביצועיה לשירי המחתרות.
 | |
| שולמית לבנת באירוע יום הולדתה ה־90, בית ציוני אמריקה, תל אביב-יפו | |
| לידה |
26 בדצמבר 1929 וינה, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
23 ביוני 2021 (בגיל 91) ירושלים, ישראל |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1949–2021 (כ־72 שנים) |
| שפה מועדפת |
עברית |
| צאצאים |
לימור לבנת |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולדה בשם שרלוטה אדלר ב-1929 בווינה ליהודה וקלרה אדלר. אביה היה ציר בקונגרס הציוני ועלה לארץ ישראל כבר ב-1935. היא שהתה עם אמה כשנה בפולין, שם למדה עברית בבית ספר יהודי ועלתה לארץ ישראל עם אמה בגיל 6 באונייה מטריאסטה. המשפחה השתקעה בחיפה. בבית הספר עוברת שמה ל"שולמית". הוריה היו בעלי דעות הקרובות לציונות רוויזיוניסטית. למדה בבית הספר התיכון "הריאלי", אולם סולקה מבית הספר עקב היותה חברה בתנועת הנוער "המכבי הצעיר"[2]. היא בחרה שלא לשוב ללמוד, החלה להופיע כשחקנית. את הקריירה שלה כזמרת החלה שולמית לבנת בגיל 18.
עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייסה לפלמ"ח, כלוחמת מהשורה. חיים חפר צירף אותה לצ'יזבטרון בינואר 1948 והיא הופיעה בתוכניתה הראשונה. לאחר מכן עברה ללהקת הכרמל, ומשם עברה להרכב הראשון של להקת חיל הים (שם הופיעה עם חיה הררית). לאחר תום המלחמה הכירה את לוחם הלח"י לשעבר עזריאל לבנת, ששב ממחנה העצורים באפריקה וחיפש זמרים לתיאטרון שרצה להקים. בין השניים החל קשר רומנטי והם נישאו. בהשפעת בעלה התקרבה למחנה של תנועת החירות[3].
בשנות ה-50 התפרסמה בשירים עבריים כמו, "שיר התופסת", "נערת תפוחי הזהב" וכן "סתיו בחלונות ובלבבי" ו"תל אל קאדי", שכתב אמיתי נאמן.
בשנות ה-70 הצטרפה למדרשה הלאומית על שם אריה בן-אליעזר שהקימה גאולה כהן בבית ז'בוטינסקי בתל אביב, אשר פעלה להנחלת מורשת תנועת ז'בוטינסקי ובעיקר מורשת האצ"ל והלח"י, בשל החשיבות שראתה גאולה כהן גם להנחלת מורשת הזמר של המחתרת[3]. המשורר אצ"ג אמר לה "את זמרת מהפכנית, שיכולה להביא יהודים למקורם"[4].
בסוף שנות ה-80 הופיעה באירוע חגיגי בהיכל התרבות לציון עשור לשובם של גולי אפריקה ושרה משירי המחתרת. ולאחר מכן החלה אף בהקלטת שירי המחתרת. בעקבות כך זכתה לתואר "זמרת המחתרות". היה זה אוסף מהשירים של המחתרות "לח"י" וה"אצ"ל", בהם השירים "עלי בריקדות", "הם לא ישברו אותנו", והשיר "חיילים אלמונים" (שכתב אברהם שטרן (יאיר) ב-1932), שהפך להמנון האצ"ל, ולאחר מכן המנון הלח"י. בריאיון עיתונאי סיפרה כי מאז שהקליטה שירים אלה, הוחרמה על ידי תעשיית המוזיקה. בעקבות ההחרמה, מצאה את עצמה מופיעה בעיקר מול ותיקי המחתרות וקבוצות תיירים, עד שהחליטה לפרוש באופן כמעט מוחלט. מאז, היא הופיעה מדי פעם; בעיקר לצד הופעותיה של להקת המחול של יונתן כרמון.
הייתה פעילה פוליטית במפלגות הימין הפוליטי בישראל. כתבה וערכה כמה ספרים, וביניהם "השמים קרובים יותר". משנת 1985, ניהלה לבנת את "המדרשה הלאומית ע"ש רנה מור" שבמצודת זאב בתל אביב.
חיים אישיים עריכה
שולמית לבנת הייתה נשואה לעוזי (עזריאל), עד למותו ב-2015. בתה היא השרה לשעבר לימור לבנת. בנה השני, נעם לבנת, חוזר בתשובה שהתפרסם כאשר דיבר על שאיפה למדינה יהודית בגבולות התנ"ך, וכן קרא לסרב פקודה בעת פינוי גוש קטיף ואף הקים את ארגון הסרבנות "מטה חומת מגן" הפועל לסרב פקודות אשר עוסקות בפינוי התנחלויות. בנו של נעם, בן יוסף[6], נרצח באפריל 2011 בקבר יוסף בשכם בידי שוטרים פלסטינים. שולמית לבנת התגוררה ברמת גן[2].
בדצמבר 2020, יום הולדתה ה-91, עברה להתגורר עם משפחת נכדתה בחוות סקאלי הנמצאת בגבעה ליד העיר שכם והיישוב אלון מורה. בראיון שנערך עמה אמרה שהמעבר הוא גם מסיבות אידאולוגיות, ושאף הייתה שמחה לעבור לשם בשלב מוקדם יותר, בגלל הערך בהתמסרות (לארץ ישראל). כשנאמר לה שכונתה "שולמית לבנת – נערת הגבעות" אמרה שאינה ראויה לתואר הזה, שכן נוער הגבעות הגיעו לאדמת טרשים במסירות להפרחתה, ואילו היא מגיעה לאחר שהם אלו שאיפשרו זאת כשהלכו בדרך הלא-זרועה[7].
ב-23 ביוני 2021 נפטרה ממחלת הסרטן שהתגלתה בגופה כמה שבועות לפני כן, ונטמנה בבית העלמין ירקון.
קישורים חיצוניים עריכה
- שולמית לבנת, באתר שירונט
שולמית לבנת, באתר ספוטיפיי
שולמית לבנת, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שולמית לבנת, באתר Discogs (באנגלית)- שולמית לבנת, דף שער בספרייה הלאומית
- שולמית לבנת, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- הספרים של שולמית לבנת, באתר "סימניה"
- רשימת הפרסומים של שולמית לבנת, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יעקב בר-און, זמרת שירי המחתרות שולמית לבנת על הקומזיצים בפלמ"ח, הלהיטים והבת לימור, באתר מעריב אונליין, 1 ביולי 2019
- אלי אלון, מצדיעים ל"זמרת המחתרות" שולמית לבנת בת ה-90, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בפברואר 2020
- שילה פריד, עניין אישי עם שולמית לבנת, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2020
- עדי שלם-רבינוביץ', זמרת המחתרות שהפכה למתנחלת: שולמית לבנת הלכה לעולמה, בעיתון מקור ראשון, 23 ביוני 2021
עופר אדרת, שולמית לבנת, "זמרת המחתרות", מתה בגיל 91, באתר הארץ, 23 ביוני 2021- אלי אלון, הלכה לעולמה "זמרת המחתרות" שולמית לבנת בת 91 , באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 במאי 2021
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ רן בוקר, שולמית לבנת (זמרת המחתרות) הלכה לעולמה בגיל 91, באתר ynet, 23 ביוני 2021
- ^ 1 2 תחייה ברק, ריאיון עם שולמית לבנת, מתוך עיתון תל אביב, 31 בדצמבר 2004; כעת, מתוך ארכיון האינטרנט "archive.is"
- ^ 1 2 עלי בריקדות
- ^ יעקב בר-און, מהאודישן לצ'יזבטרון ועד שירי המחתרות: כך נפרדנו משולמית לבנת, באתר מעריב אונליין, 23 ביוני 2021
- ^ שולמית לבנת שמזוהה כזמרת המחתרות מספרת למה היא מוציאה אלבום בגיל 90, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2020
- ^ דף לזכר בן יוסף לבנת, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^
בגיל 91: זמרת המחתרות עוברת ממגדל פאר ברמת גן למאחז מבודד ליד שכם, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 27 בדצמבר 2020
