שומר הראש
שומר הראש (במקור: The Bodyguard) הוא סרט מותחן-רומנטי אמריקאי משנת 1992 בבימויו של מיק ג'קסון ובכיכובם של קווין קוסטנר, ויטני יוסטון, גארי קמפ וביל קובס. קוסטנר מככב בסרט כסוכן לשעבר של השירות החשאי של ארצות הברית, שנשכר להיות שומר הראש של כוכבת מוזיקה, אותה מגלמת ויטני יוסטון. לורנס קסדן כתב את התסריט לסרט כבר בשנות ה-70, במקור בעבור סטיב מקווין ודיאנה רוס[3]. סרט זה, אותו הפיק קוסטנר, היה הופעת הבכורה הקולנועית של יוסטון כשחקנית. סרט זה היה לסרט השני הרווחי ביותר ברחבי העולם בשנת 1992. פסקול הסרט הפך לפסקול הנמכר ביותר בכל הזמנים, שמכר למעלה מ-42 מיליון עותקים ברחבי העולם[4].
כרזת הסרט בישראל | |
בימוי | מיק ג'קסון[1] |
---|---|
הופק בידי | קווין קוסטנר, לורנס קסדן, ג'ים וילסון |
תסריט | לורנס קסדן |
עריכה |
דון קמברן ריצ'רד א. האריס |
שחקנים ראשיים |
קווין קוסטנר ויטני יוסטון גארי קמפ ביל קובס |
מוזיקה | אלן סילבסטרי |
צילום | אנדרו דאן |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה |
Tig Productions Kasdan Pictures |
חברה מפיצה | האחים וורנר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 25 בנובמבר 1992 |
משך הקרנה | 130 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט רומנטי, סרט מתח, סרט דרמה, סרט פשע |
תקציב | 25,000,000 דולר אמריקאי |
הכנסות | $411,006,740[2] |
הכנסות באתר מוג'ו | bodyguard |
פרסים |
זוכה פרסי המוזיקה הבריטית פרסי הקולנוע של MTV פרסי BMI |
דף הסרט ב־IMDb | |
תקציר העלילה
עריכהרייצ'ל מארון (ויטני יוסטון) היא כוכבת קולנוע ומוזיקה ומועמדת לפרס אוסקר, אשר אדם מסתורי עוקב אחריה ושולח לה מכתבי איום על חייה. פרנק פרמר (קווין קוסטנר) הוא סוכן לשעבר בשירות החשאי של ארצות הברית, ששימש חלק בחוליות ההגנה של הנשיאים ג'ימי קרטר ורונלד רייגן. פרנק סובל מטראומה ורדוף על ידי העבר - שכן הוא לא היה נוכח בזמן ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן. כיום, הוא שומר ראש פרטי מקצועי מוצלח ביותר אשר מגן על אח"מים בעולם העסקי. הוא נשכר על ידי מנהלה האישי של רייצ'ל, ביל דבאני (ביל קובס), כדי להגן עליה מאחר שהיא מקבלת מספר מכתבי איום על חייה ולאחר שפצצה קטנה התפוצצה בחדר ההלבשה שלה[5].
הסרט עוקב אחר קריירת השירה של רייצ'ל ועל חיי המשפחה. פרנק איננו בטוח כי הוא מעוניין בתפקיד, שכן הוא חושב שרייצ'ל היא דיווה מפונקת שמתעלמת מהאיומים על חייה. מנהליה של רייצ'ל הסתירו ממנה ושמרו בסוד את אירוע הפצצה בחדר ההלבשה. בתחילה, רייצ'ל סבורה כי פרנק הוא פרנואיד וכי טכניקות ההגנה שלו חודרות לפרטיותה. שומר הראש הנוכחי של רייצ'ל טוני (מייק סטאר) מתמרמר על נוכחותו של פרנק. לאחר שמסתיימת הופעה ציבורית של רייצ'ל, הקהל משתולל ובמקום מתפתחת מהומה. לאחר שפרנק מגן על רייצ'ל בהצלחה מפני הסכנה, ומכניס אותה בביטחה למכוניתה - רייצ'ל מתאהבת בפרנק. בתחילה, הוא מנסה לשמור על מערכת יחסים מקצועית בלבד איתה, אולם בסופו של דבר הוא שוכב איתה. לאחר מכן, מתוך הכרה כי מערכת היחסים האישית ביניהם עלולה לפגוע ביכולות שלו להגן עליה, פרנק מפסיק את הרומן ביניהם, למורת רוחה של רייצ'ל. רייצ'ל הפגועה מפרה בכוונה תחילה את שגרת האבטחה שקבע פרנק, ואף מנסה לשכב עם גרג פורטמן (תומאס אראנה), חברו לשעבר של פרנק, איתו עבד ביחד בשירות החשאי. לאחר שהיא מוטרדת בטלפון על ידי האדם המסתורי שעוקב אחרי, רייצ'ל מזדעזעת ומבינה כי היא חייבת לבטוח בפרנק. היא מבינה את חומרת המצב, ולבקשתו של פרנק - מבטלת את המשך סיבוב ההופעות המתוכנן שלה.
פרנק, רייצ'ל, הנרי (הנהג של רייצ'ל) (כריסטופר בירט), פלטשר (בנה של רייצ'ל) (ניקסון דה-ווהאן) וניקי (אחותה הבכורה של רייצ'ל) (מישל לאמר ריצ'רדס) נוסעים ביחד לבית אביו של פרנק - בקתת עץ גדולה בהרים מושלגים, ליד אגם. אביו של פרנק, הרב פארמר (ראלף וייט) הוא עורך דין בגמלאות, המברך את הקבוצה אל ביתו. בעת שהותה בבקתה, ניקי מנסה לפתות את פרנק, אולם הוא מסרב לה והיא כועסת עליו. למחרת, פלטשר כמעט נהרג כאשר פצצה מתפוצצת בתוך סירה, בה הוא שט רגעים ספורים קודם לכן. פרנק מבחין בעקבות מסביב לבקתה, וכן כי מישהו חיבל ברכבים, ומבין כי האדם המסתורי שעוקב אחרי רייצ'ל הגיע עד לשם.
פרנק נועל היטב את הבית, ואת כולם בתוכו, עם כוונה לעזוב למחרת בבוקר. באותו הלילה, ניקי השיכורה מתוודה בפני פרנק כי היא מקנאת באחותה, ולכן שכרה רוצח שכיר שיהרוג אותה. כמו כן, ניקי מכחישה כי המכתבים הגיעו ממנה וטוענת כי הגיעו עוד קודם לכן, אך טוענת בפניו כי "אלה המחשבות שלי! הם קראו את המחשבות שלי!" וכך פרנק מסיק כי העוקב האובססיבי של רייצ'ל והאדם שמנסה להרוג אותה - הם לא אותו האדם. ניקי מבינה כי הרוצח ששכרה יהיה מוכן להרוג אפילו את אחיינה האהוב פלטשר, על מנת להגיע אל רייצ'ל, אולם היא איננה יודעת כיצד לבטל זאת, שכן זהותו של הרוצח לא ידועה לה. במהלך אותו הלילה הרוצח פולש אל תוך הבית, וניקי מנסה לעצור אותו, אולם הוא יורה בה והורג אותה, בטרם הוא נמלט מן המקום. למחרת בבוקר, פרנק מגלה דרך עמיתיו בשירות החשאי כי שולח מכתבי האיום נתפס, וכי הוא היה כבר במעצר בזמן שבו ניקי נורתה.
מספר ימים לאחר שמתקיימת הלווייתה של ניקי, רייצ'ל משתתפת בטקס פרסי האקדמיה האמריקאית לקולנוע ה-67, בו היא מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. בעוד רייצ'ל עולה לבמה לקבל את הפרס, לאחר שהוכרזה זכייתה, נודע כי הרוצח הוא גרג פורטמן (שמתחזה לצלם). הוא מנסה לירות בה באמצעות אקדח המוסתר במצלמת וידאו. פרנק קופץ לפניה, על מנת להציל את חייה. הוא נורה, אולם בטרם הוא מאבד את הכרתו - פרנק יורה ירייה דרך עדשת המצלמה, החודרת דרך עיניו של הרוצח (גרג פורטמן) והורגת אותו.
כעבור זמן-מה, פרנק פוגש את רייצ'ל בשדה תעופה. היד שלו תלויה במתלה. לאחר שפרנק מילא את כל חובותיו בהצלחה - הוא נפרד מרייצ'ל בנשיקה, ועובר למשימה הבאה שלו[6].
צוות השחקנים
עריכהשחקנ/ית | שם הדמות | הערות |
---|---|---|
קווין קוסטנר | פרנק פרמר | שומר ראש פרטי, לשעבר סוכן בשירות החשאי של ארצות הברית |
ויטני יוסטון | רייצ'ל מארון | כוכבת קולנוע ומוזיקה המועמדת לפרס אוסקר |
גארי קמפ | סיי ספקטור | איש יחסי הציבור של רייצ'ל |
ביל קובס | דבאני | מנהלה האישי של רייצ'ל |
מייק סטאר | טוני | שומר הראש של רייצ'ל |
תומאס אראנה | גרג פורטמן | חבר לשעבר של פרנק, איתו עבד ביחד בשירות החשאי |
כריסטופר בירט | הנרי | הנהג של רייצ'ל |
ניקסון דה-ווהאן | פלטשר | בנה של רייצ'ל |
מישל לאמר ריצ'רדס | ניקי | אחותה הבכורה של רייצ'ל |
ראלף וייט | הרב פארמר | אביו של פרנק |
ליהוק
עריכההתסריט הראשון של הסרט מאת לורנס קסדן הוצע במקור בשנת 1976 עם לסטיב מקווין ודיאנה רוס כזוג השחקנים הראשי, אולם המשא-ומתן עימם לא צלח, שכן מקווין סירב ששמו יופיע מתחת/אחרי שמה של רוס[7]. בשנת 1979 נעשה ניסיון נוסף להפיק את הסרט, הפעם עם ראיין אוניל לצידה של רוס, אולם הפרויקט נפל בשל מחלוקות קשות ביחסים האישיים שבין שני הכוכבים.
אוליביה ניוטון-ג'ון, מדונה, דבי הארי, ג'נט ג'קסון ודולי פרטון היו, בשלב כזה או אחר, מועמדות לתפקיד של רייצ'ל מארון.
ביקורות ותגובות
עריכההסרט קיבל ביקורות מעורבות מצד המבקרים[8][9]. באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes, הסרט קיבל ציון 34% מתוך 47 ביקורות[10]. כמו כן קיבל הסרט שבע מועמדויות לפרס פטל הזהב[11], לרבות פרס הסרט הגרוע ביותר של השנה.
קישורים חיצוניים
עריכה- "שומר הראש", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "שומר הראש", באתר נטפליקס
- "שומר הראש", באתר AllMovie (באנגלית)
- "שומר הראש", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "שומר הראש", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "שומר הראש", באתר Metacritic (באנגלית)
- "שומר הראש", באתר אידיבי
- "שומר הראש", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- שומר הראש, קדימון הסרט באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ Murphy, Ryan (1992-11-01). "A look inside Hollywood and the movies. : TINKER, TINKER : Today's Special: 'Bodyguard.' Care for the Director's Cut or the Final Cut?". The Los Angeles Times. נבדק ב-2010-10-24.
- ^ The Bodyguard (1992). Box Office Mojo (1993-04-27). Retrieved on 2011-04-05.
- ^ John J. Puccio (8 בפברואר 2005). "Bodyguard (DVD)". DVDTown.com. אורכב מ-המקור (review) ב-2008-12-11. נבדק ב-2012-03-13.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Ford, Rebecca (15 במרץ 2012). "Whitney Houston's 'The Bodyguard' to Re-Release in Theaters for One Night". The Hollywood Reporter. נבדק ב-16 במרץ 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ The Bodyguard (1992), IMDb.com
- ^ The Bodyguard script at IMSDb.com
- ^ Beck, Marilyn, Stacy Jenel Smith. – "Costner Sings to Houston's Debut". – Los Angeles Daily News. – October 7, 1991.
- ^ "The Bodyguard". Variety. 1991-12-31. נבדק ב-2010-11-04.(הקישור אינו פעיל)
- ^ "The Bodyguard". Washington Post. 1992-11-27. נבדק ב-2010-11-04.
- ^ "The Bodyguard", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ^ 1992 RAZZIE® Nominees & "Winners" – The Official RAZZIE® Forum. Razzies.com. Retrieved on 2011-04-05.