שונרוקו האטא
פילדמרשל שוּנְרוֹקוּ הָאטָא (ביפנית: 畑俊六; 26 ביולי 1879 – 10 במאי 1962) היה מפקד בצבא היפני הקיסרי, אשר שירת במהלך מלחמת רוסיה–יפן, מלחמת סין–יפן השנייה והמערכה באסיה ובאוקיינוס השקט. האטא שירת במספר תפקידי מפתח כגון שר המלחמה ובמלחמת סין–יפן השנייה היה תחילה המפקד העליון של צבא אזור מרכז סין ומאוחר יותר הפך לראש מטה הכוחות בסין. לאחר כניעת האימפריה היפנית האטא הואשם בפשעי מלחמה ונשלח למאסר עולם אותו ריצה עד מותו בשנת 1962.
 | |||||
| לידה |
26 ביולי 1879 מחוז פוקושימה, האימפריה היפנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 במאי 1962 (בגיל 82) טוקיו, יפן | ||||
| מקום קבורה |
האוקיינוס השקט  | ||||
| מדינה |
יפן | ||||
| השכלה |
Hibiya High School | ||||
| השתייכות | |||||
| תקופת הפעילות | 1901–1945 (כ־44 שנים) | ||||
| דרגה | גנסוי (פילדמרשל) | ||||
| תפקידים בשירות | |||||
| |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
| עיטורים | |||||
| |||||
| תפקידים אזרחיים | |||||
|
חתימה  | |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
שונרוקו האטא נולד במחוז פוקושימה באימפריה היפנית לסמוראי לשעבר של שבט אייזו-האן. בשנת 1891 עברה משפחתו להקודאטה, הוקאידו, בצפון יפן. בשנת 1893 הוא התקבל לבית הספר התיכון היוקרתי הראשון בטוקיו, אך מותו הפתאומי של אביו הביא לכך שלמשפחתו לא היה ההון לשלם עבור שכר הלימוד. במקום זאת הוא נרשם לבית הספר לצוערים של הצבא היפני הקיסרי.
בשנת 1901 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית הקיסרית והפך סגן משנה במוצב תותחנים. הוא השתתף במלחמת רוסיה–יפן בשנים 1904–1905 שם לראשונה השתתף בפעולה צבאית על אדמת סין. בנובמבר 1910 סיים את לימודיו במכללת מטה הצבא. במרץ 1912 שירת כנספח צבאי בקיסרות הגרמנית ונשאר באירופה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
הוא הועלה לדרגת מייג'ור בספטמבר 1914, ולאחר מכן לוטננט קולונל ביולי 1918. בפברואר 1919 הוא השתתף בועידת השלום בפריז כחבר המשלחת היפנית. ביולי 1921 הוא מונה למפקד גדוד הארטילריה ה-16.
במרץ 1926 הועלה לדרגת לוטננט גנרל והוצב לפיקוד על חטיבת התותחנים הרביעית. ביולי 1927 הוא מונה לראש הלשכה הרביעית של המטה הכללי של הצבא היפני הקיסרי; באוגוסט 1928 הפך לראש הלשכה הצבאית הראשית. באוגוסט 1931 הועלה לדרגת גנרל ושימש בתפקיד המפקח הכללי על הכשרת התותחנים. באוגוסט 1933 הוא הפך לקצין הפיקוד של האוגדה ה-14 ובדצמבר 1935 היה ראש השירות האווירי של הצבא היפני. בשנת 1936 מונה למפקד הכוחות היפנים המוצבים בטאיוואן.
מלחמה בסין עריכה
לאחר שמזרח אסיה צללה לתוך מלחמת סין–יפן השנייה בשנת 1937, אשר התרחשה בין האימפריה היפנית ומדינות החסות שלה מנצ'וקוו ומנגג'יאנג מצד אחד לחזית המאוחדת של סין הלאומנית תחת מפלגת הקוומינטנג והמפלגה הקומוניסטית של סין, האטא נקרא חזרה מטאיוואן ליפן ב-2 באוגוסט 1937 כדי לשמש כיועץ להנהגת הצבא היפני בחסות הנסיך קאנין קוטוהיטו.
בהמשך אותה שנה שימש כמפקח הכללי על ההכשרה הצבאית באקדמיה הצבאית הקיסרית. בפברואר 1938 הוא מונה לקצין הפיקוד של צבא המשלחת המרכזי בסין, והחליף את הגנרל איוונה מטסוי לאחר טבח ננקינג אך הושב ליפן בתוך מספר חודשים. בחודשים אשר פיקד על הכוחות בסין הותיר שונרוקו לחיילים תחת פיקודו להמשיך את ביצוע מעשי הטבח באוכלוסייה האזרחית הכבושה כפי שהיה תחת קודמו מטסוי, העובדה שלא מנע את הטבח באוכלוסייה האזרחית שימשה נגדו מאוחר יותר במשפטים על פושעי המלחמה היפנים.
במאי 1939 הוא הפך לעוזר בכיר לקיסר יפן שׁוֹוָּה (הירוהיטו). בין אוגוסט 1939 ליולי 1940 הוא היה שר המלחמה תחילה תחת ראש הממשלה נובויוקי אבה ומאוחר יותר תחת יונאי מיצומאסה. במרץ 1941 הוא הפך למפקד הראשי של כלל הצבא היפני בסין. ביוני 1944 הוא הועלה לדרגת פילדמרשל והשתתף במערכה באוקיינוס השקט. האטא שינה דעתו והחליט כי על יפן להיכנע כאשר היה עד להטלת פצצות האטום על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945 ובהמשך פעל לשכנע מנהיגים יפנים אחרים להיכנע.
בין צווי המלחמה הסופיים שלו ביקש הורדה בדרגה עקב תבוסה צבאית; בקשה זו מעולם לא אושרה על ידי מטה הצבא היפני בגלל המצב בימי המלחמה האחרונים.
משפט עריכה
לאחר כניעת האימפריה היפנית נפתח בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק אשר החל להתחקות אחר מפקדים יפנים במהלך המלחמה ומשתפי פעולה עם מדינות הציר. האטא נעצר והועמד לדין בגין פשעי מלחמה זמן קצר לאחר הכניעה. בשנת 1948 הוא נידון על ידי בית הדין למאסר עולם בגין:
- תמיכה ושותפות לגיבוש מלחמה תוקפנית
- ניהול מלחמה אגרסיבית נגד סין
- ניהול מלחמה אגרסיבית נגד ארצות הברית
- ניהול מלחמה אגרסיבית נגד חבר העמים הבריטי
- ניהול מלחמה אגרסיבית נגד ממלכת ארצות השפלה[1]
- התעלמות מחובה לנקוט בצעדים נאותים למניעת זוועות
מאסרו הוטל על תנאי בשנת 1955. בשנת 1958 הפך במסגרת מאסרו לראש קרן צדקה לרווחת ותיקי המלחמה. האטא נפטר בשנת 1962 בגיל 82, במותו היה הקצין האחרון מהמטה הכללי בדרגת פילדמרשל (גנסוי).
על הפשעים שנעשו במלחמה טען:
סוג השחיטה והאלימות שראינו במלחמה זו היה מניסיוני נדיר מאוד במהלך מלחמת רוסיה–יפן. במלחמה מודרנית, כל העם מגויס. מכאן שרוב הכוחות תואמים לאזרחים מן המניין. צבא בו שערוריות וזוועות מתרחשות בכמויות גדולות, ודאי צריך לשקף ירידה במוסר הציבורי?
