שועל

מספר סוגים של יונקים טורפים במשפחת הכלביים
(הופנה מהדף שועלים)

שׁוּעָלִים הם יונקים קטנים עד בינוניים, אוכלי-כל, השייכים לכמה סוגים בתת-משפחת הכלבים (Caninae) שבמשפחת הכַּלְבִּיִּים (Canidae)[א]. יש להם גולגולת שטוחה, אוזניים משולשות זקופות, חוטם מחודד הפונה מעט מעלה וזנב ארוך עבות ("מברשת").

קריאת טבלת מיוןשועלים
שועל מצוי ("אדום") בפארק אלגונקווין, אונטריו, קנדה
מיון מדעי
על־ממלכה: אֵיקַרְיוֹטִים
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מֵיתְרָנִיים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: כַּלְבִּיִּים
תת־משפחה: כלבים

שועלים חיים בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. המין הנפוץ ביותר של השועל הוא השועל המצוי (״שועל אדום״) (Vulpes vulpes), עם כ-47 תת-מינים מוכרים.[1] התפוצה העולמית של שועלים, יחד עם ערמומיותם, תרמו לבולטותם בתרבות הפופולרית ובפולקלור בחברות רבות ברחבי העולם. ציד שועלים (אנ') עם להקות של כלבי ציד, עיסוק ממושך באירופה, במיוחד באיים הבריטיים, יוצא על ידי מתיישבים אירופאים לאזורים שונים של העולם החדש.

אטימולוגיה עריכה

שועל היא מילה תנ"כית, המופיעה כשמו של בעל החיים, כשם אדם[ב] ושמם של מקומות (חֲצַר שׁוּעָל, אֶרֶץ שׁוּעָל), לדוגמה: וַיֵּשְׁבוּ בִּבְאֵר שֶׁבַע וּמוֹלָדָה וַחֲצַר שׁוּעָל. דברי הימים א', ד', כ"ח. אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר. שיר השירים, ב', ט"ו.

יש המזהים את השועל המוזכר בתנ"ך כתן זהוב, או כמונח כללי המתייחס הן לתנים והן לשועלים, למשל בסיפור המפורסם של שמשון: "וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ." שופטים, ט"ו, ד'.[2]

מיון עריכה

שועלים אמיתיים עריכה

  ערך מורחב – שועל (סוג)
דוגמאות למיני שועלים אמיתיים, כלומר מן הסוג שועל:
שועל פֶנֶק, הקטן במיני השועלים. מכונה גם "שועל המדבר". נפוץ במדבריות צפון-אפריקה, חצי האי סיני וחצי האי ערב.
שועל קוֹרְסַאקִי, מין המצוי במרכז ובצפון-מזרח אסיה.
המין שועל מצוי ("שועל אדום"). נפוץ במרבית שטחי חצי הכדור הצפוני.
בוגר וגור מהמין שועל הכֵּף המצוי בדרומה של אפריקה.

שועלים אמיתיים הם אלה המשתייכים לסוג שועל (Vulpes), הכולל 12 מינים מונופילטיים (מאותו אב קדמון).

המין המוכר ביותר הוא השועל המצוי ("שועל אדום"), הנפוץ במרבית שטחי ארצות הברית וקנדה, כמעט בכל אסיה ואירופה, מעט בצפון אפריקה, ובמרבית אוסטרליה (לאחר שהובא אליה בידי האדם).

שועל השלג נפוץ באזור הארקטי, סביב הקוטב הצפוני. בצפון אמריקה, בעיקר בארצות הברית, חיים שני המינים הקטנים, הקרובים טקסונומית, שועל מהיר ושועל מַקְרוֹטִיס.

באסיה, ברצועה רחבה מאוד במרכז היבשת, מצוי שועל קוֹרְסַאקִי, ודרומה ממנו מצויים שועל החול הטיבטי (ברמות טיבט ולדאק) והשועל הבֶּנְגָּלִיתת-היבשת ההודית ובהימלאיה).

במזרח התיכון מצוי שועל הצוקים, ובתפוצה נרחבת בהרבה, מדרום-מרכז אסיה ועד צפון אפריקה, נפוץ שועל החולות. בצפון אפריקה ובסיני מצוי הפֶנֶק ("שועל המדבר"), הקטן בשועלים (ובכלביים), וברצועה צרה ודרומית יותר מצוי השועל החיוור. לבסוף, בדרום יבשת אפריקה, נפוץ שועל הכֵּף.

דמויי-שועל שאינם שועלים אמיתיים עריכה

מלבד השועלים האמיתיים, קיימים סוגים אחרים של כלביים המכונים תמיד או בחלק מהמקרים "שועלים", בהם כ-25 מינים קיימים או שנכחדו, זאת על אף שאין להם קרבה פִילוֹגֶנֶטִית לשועלים האמיתיים (מלבד זו שנובעת מהשתייכותם לאותה תת-משפחה). עקב כך, לעיתים משתמשים במונח דמויי-שועל (Fox-like) כדי לכלול בתיאור גם שועלים אמיתיים וגם כלביים שרק נראים כמו שועלים או נקראים כך[ג].

העובדה שסוג או מין כלשהו של כלביים נקרא "שועל" בשפה אחת, אינה מבטיחה שהוא נקרא כך גם בשפות אחרות, ופעמים רבות דמוי-שועל כלשהו או כלבי אחר ייקרא "שועל" בשפה אחת ו"כלב" או "זאב" בשפה אחרת, או ככינוי נוסף באותה השפה. דוגמאות: שועל-רקון (הנקרא כך על שום דמיונו לדביבון ("רקון")), נקרא באנגלית "כלב-רקון" (Raccoon dog); שועל קטן-אוזניים נקרא באנגלית "כלב קצר-אוזניים" (Short-eared dog); הזאב החַבָּשִׁי נקרא גם "שועל סֵמֶנִי[ד]". זאב הרעמה נקרא ביוונית "כלב זהוב קצר גוף" ובשפת גוארני "שועל גדול". ערבוב שמות כזה קיים גם בסוגים ומינים אחרים במשפחת הכלביים. לפיכך יוצגו להלן מגוון כלביים דמויי-שועל, שלא כולם נקראים בעברית "שועל".

דמויי-שועל בשבט הטקסונומי "שועל" עריכה

  ערך מורחב – שועל (שבט)
שלושה כלביים מן השבט שועל:
שועל צוקים, מין בסוג שועל (צולם בדרום ישראל).
שועל אוזנן ("שועל אוזני-עטלף"; צולם בקניה).
שועל-רקון מצוי (״כלב-רקון מצוי /אסיאתי /סיני״).
דמויי השועל שלעיל נקראים כולם "שועל" בעברית ומשתייכים לשבט "שועל", אך שועל הצוקים הוא השועל האמיתי היחיד מביניהם.

על אף היעדר קרבה פילוגנטית לסוג שועלים אמיתיים, קיימים שני סוגי כלביים אשר קרובים אליהם מבחינת מבנה בסיס הגולגולת ומערכת השיניים:

  • הסוג שועל אוזנן (Otocyon, הכולל את המין היחיד שועל אוזנן מצוי, שמצוי בערבות אפריקה, במזרחה ובדרומה).
  • הסוג שועל-רקון, בו קיימים שני המינים שועל-רקון מצוי (נפוץ במזרח אסיה ובצפונה, כולל יפן ומזרח סיביר, ומהווה מין פולש מצפון-מערב אסיה עד אירופה) ושועל-רקון יפני (במקור באיי יפן, והובא מהם גם למזרח אירופה).

עקב כך הוגדרו שלושת הסוגים הללו (שועלים אמיתיים, שועל אוזנן ושועל-רקון) כשבט הטקסונומי שועל (Vulpini).

דמויי-שועל בתת-השבט "כלביים דרום-אמריקאיים" עריכה

דמויי-שועל דרום-אמריקאיים:
שועל ערבות פרואני, הקטן בדמויי-השועל ביבשת.
שועל הפָּמְפַּס (צולם במחוז פלורס, אורוגוואי).
שועל הסרטנים השייך לסוג Cerdocyon.
שועל קטן-אוזן ("כלב קצר-אוזן").
שועל הערבות ושועל הפמפס הם שניים מששת מיני הסוג שועל דרום-אמריקאי. שועל הסרטנים ושועל קטן-אוזן הם מינים יחידים בסוגיהם.

הכלביים הדרום-אמריקאיים (אנ') (Cerdocyonina) מהווים תת-שבט בשבט הכלבים (Canini), וכוללים סוגים ומינים קרובים פילוגנטית, הן דמויי-שועל והן אחרים, אשר מצויים באזורים שונים ברחבי יבשת אמריקה הדרומית.

בתת-שבט זה, קיימים 3 סוגים של דמויי-שועל פרפילטיים (מגזע מקורב):

דמויי-שועל המהווים את השבט "שועלים אפורים" עריכה

  ערך מורחב – שועל אפור
דמויי-שועל מן השבט "שועל אפור":
שועל אפור מצוי (צולם בנוואדה, ארה"ב).
שועל איים אפור (צולם באיי התעלה של קליפורניה, ארה"ב).
שני המינים לעיל שייכים לסוג (ולשבט) "שועל אפור", הנפוץ באמריקה הצפונית.

שבט השועלים האפורים (Urocyonini) הוא קבוצה מרוחקת פילוגנטית מן השועלים האמיתיים, וריצוף גנום מלא העלה כי מדובר בקבוצה הקדמונית ("פרימיטיבית") ביותר מבין הכלביים החיים בימינו (כלומר הקרובה ביותר לשורש העץ הפילוגנטי). השבט כולל את הסוג שועל אפור (Urocyon, ביוונית: "כלב מזונב"), שבו שני מינים: השועל האפור המצוי, אשר נפוץ מדרום קנדה ועד הקצה הצפוני של יבשת אמריקה הדרומית, עם נוכחות רבה בארצות הברית ובמקסיקו, ושועל האיים האפור שהתפתח ממנו, ומצוי בשישה מתוך שמונת איי התעלה של קליפורניה. ייתכן כי המין "שועל קוֹסוּמֶל" (Cozumel Fox), שכנראה נכחד במאה ה-20, השתייך אף הוא לסוג זה.[3]

כלביים אחרים עריכה

  ערך מורחב – כלבים (שבט)

קיימים מספר כלביים אחרים שעשויים להיראות דומים לשועלים, למשל זאב הרעמה (הקרוב פילוגנטית לשאר הכלביים הדרום אמריקאיים, ובפועל איננו זאב או שועל); תן זהוב,[2] תן שחור-גב, תן לבן-פס ודּוֹל מצוי (שלושת התנים והדול הם כלביים דמויי-זאב קרובים פילוגנטית).

כלביים אחרים שעשויים להיקרא "שועלים":
זאב הרעמה ("כלב זהוב", "שועל גדול"), המין היחיד בסוג Chrysocyon.
זאב חבשי ("שועל סמני", "תן סמני"[ד]). מין בסוג כלב.
תן זהוב ("תן מצוי", ואולי אחד ה"שועלים" בתנ"ך[2]), מין בסוג כלב.
כלביים אחרים שעשויים להיקרא "שועלים" (המשך):
דּוֹל מצוי, המין היחיד בסוג דול (יוצר התמונה הקפיד לקרוא לה "לא שועל").
תן שחור-גב, מין בסוג תן.
תן לבן-פס, מין בסוג תן.

מיון השועלים בתוך משפחת הכלביים (מוצגים רק מינים החיים בימינו) עריכה

הכלביים שהוצגו בסוף הרשימה שייכים אף הם לשבט כלבים:

ובנפרד (בתוך השבט כלבים):

קשרים פילוגנטיים (קרבה אבולוציונית) עריכה

 
איור השוואתי של גולגולות של שועל אמיתי (משמאל) ושל שועל אפור (מימין), עם רכסים צדעיים שונים ואונות תת-זוויתיות.

בתוך משפחת הכלביים, תוצאות ניתוח ה-DNA מציגות מספר חלוקות פילוגנטיות (לפי מידת הקרבה האבולוציונית):

ביולוגיה עריכה

 
שלד של שועל

בפסקה זו המידע מתייחס לשועלים אמיתיים אלא אם צוין אחרת. בחלקו הוא תקף ממילא גם לדמויי-שועל אחרים ואף למרבית הכלביים (למשל מערכת השיניים).

מורפולוגיה כללית עריכה

שועלים הם באופן כללי קטנים ביחס לגדולים שבמשפחת הכלביים כמו זאבים (כולל כלבים גדולים) ותנים, אך עשויים להיות גדולים ממספר כלביים אחרים, בפרט כלבים קטנים. במין הגדול ביותר, השועל המצוי, זכרים שוקלים בממוצע בין 4.1 ל-8.7 קילוגרם ויכולים להגיע גם למשקלים גבוהים יותר[6][7], בעוד שהמין הקטן ביותר, שועל הפנק, שוקל רק 0.7 עד 1.6 קילוגרם.[8]

תכונות השועל כוללות בדרך כלל פנים משולשות, אוזניים מחודדות, חוטם מוארך וזנב עבות. כמו רבים מקרב היונקים הטורפים, רגליהם בנויות כך שהם הולכים על בהונותיהם (אנ'). בניגוד לרוב בני משפחת הכלביים, לשועלים יש טפרים נשלפים חלקית.[9] זיפי השפם (vibrissae / whiskers) שחורים, ואורך הזיפים המצויים על החרטום (ה-mystacial vibrissae) נע בין 100 ל-110 מ"מ בממוצע, והוא קצר יותר בשאר המקומות על הראש בהם קיימים זיפים כאלה. אורך הזיפים שבקרבת כפות הרגליים (carpal vibrissae) הוא 40 מ"מ בממוצע, והם מכוונים למטה ולאחור.[1] מאפיינים פיזיים אחרים משתנים בהתאם לבית הגידול ולחשיבותם לצורך הסתגלות.

מאפייני הפרווה עריכה

מיני שועלים נבדלים זה מזה בצבע הפרווה, באורכה ובצפיפותה. צבעי הפרווה נעים מלבן פנינה לשחור-לבן ועד לשחור עם כתמי לבן או אפור בגחון. לשועל פֶנֶק ("שועל המדבר"), כמו גם למיני שועלים אחרים המותאמים לחיים במדבר כמו שועל מקרוטיס ושועל הכף, יש אוזניים גדולות[ה] ופרווה קצרה כדי לסייע בשמירה על קרירות הגוף.[1][9] לשועל השלג, לעומת זאת, יש אוזניים קטנות וגפיים קצרות, כמו גם פרווה עבה ומבודדת, כדי לסייע בשמירה על חום גופו.[10] לשועל המצוי ("האדום"), מנגד, פרווה בצבע ערמוני, והזנב מסתיים בדרך כלל בסימן לבן.[11]

צבע פרוות השועל ומרקמה עשויים להשתנות עקב שינויי העונות: פרוות השועל עשירות וצפופות יותר בחודשים הקרים, ודלילות וקלות יותר בחודשים החמים. כדי להיפטר מפרוות החורף הצפופה, שועלים משירים את פרוותם פעם בשנה בסביבות אפריל. התהליך מתחיל בכפות הרגליים, ממשיך במעלה הרגליים ולאחר מכן מתקדם לאורך הגב.[9] צבע הפרווה עשוי להשתנות גם ככל שהשועל מזדקן.[1]

מערכת השיניים עריכה

מערכת שיניו של השועל, כמו אצל יתר הכלביים, היא I 3/3, C 1/1, PM 4/4, M 3/2 = 42, כלומר בכל מחצית ימנית ושמאלית של כל לסת (עליונה ותחתונה) יש 3 שיניים חותכות, ניב אחד, 4 קדם-טוחנות, ו-3/2 טוחנות (3 בתחתונה ו-2 בעליונה), ובסה"כ 42 שיניים (חריג בעניין זה הוא שועל אוזנן, לו יש 6 טוחנות נוספות, ובסך הכל 48 שיניים). מאפיין טיפוסי נוסף של טורפים הוא צמדי שיניים קרנסיאליים מודגשים[12]: כל צמד שיניים כזה מורכב מהקדם-טוחנת העליונה ומהטוחנת התחתונה הראשונה, הפועלות יחד ומאפשרות חיתוך חומר קשיח כמו בשר. ניבי השועלים בולטים, מאפיין נוסף של טורפים, והם מצוינים לאחיזת טרף.[13]

התנהגות עריכה

 
שועל שלג מכורבל בשלג. שועלים אלה חיים בקוטב הצפוני, ולכן נקראים גם "שועלים ארקטיים".

בטבע, תוחלת החיים האופיינית של שועל היא שנה עד שלוש שנים, אם כי פרטים עשויים לחיות עד עשר שנים. שלא כמו כלביים רבים, שועלים לא תמיד חיים בלהקות. בדרך כלל, הם חיים בקבוצות משפחתיות קטנות, אך חלקם (כגון שועלי השלג) ידועים כבודדים.[1][9]

שועלים הם אוכלי-כל.[14][15] תזונתם מורכבת בעיקר מחסרי חוליות כמו חרקים ומבעלי חוליות קטנים כמו זוחלים וציפורים. הם עשויים גם לאכול ביצים וצמחייה. מינים רבים הם טורפים כלליים, אך חלקם (כגון שועל הסרטנים) ניזונים ממזון מסוג מסוים ומצומצם. רוב מיני השועלים צורכים בסביבות קילוגרם אחד של מזון מדי יום. שועלים מאחסנים עודפי מזון באמצעות קבירתו לצריכה מאוחרת יותר, בדרך כלל מתחת לעלים, לשלג או לאדמה.[9][16] בזמן ציד, שועלים נוטים להשתמש בטכניקת התנפלות, שבמהלכה הם מתכופפים כדי להסוות את עצמם, ואז מזנקים למעלה בכוח רב בעזרת רגליהם האחוריות ונוחתים על טרפם.[1] בעזרת ניביהם הבולטים הם אוחזים בצוואר הטרף ומנערים אותו עד למותו או עד הגעתו למצב שיאפשר את הוצאת איבריו הפנימיים.[1]

השועל האפור הוא אחד משני מיני כלביים בלבד הידועים כמטפסים בקביעות על עצים; השני הוא השועל-רקון.[17]

מאפיינים מיניים עריכה

שק האשכים של השועל הזכר מוחזק קרוב לגוף גם לאחר ירידת האשכים. כמו לכלביים אחרים, לשועל הזכר יש עצם פין.[1][18][19] האשכים של השועל המצוי קטנים מאלה של שועלי שלג.[20] היווצרות זרע בשועל המצוי מתחילה בחודשים אוגוסט-ספטמבר, והאשכים מגיעים למשקל הגדול ביותר בחודשים דצמבר-פברואר.[21]

נקבות נמצאות בייחום במשך יום עד שישה ימים, משמע הן יכולות להיכנס להריון במהלך כל חודשי השנה. כמו כלביים אחרים, הביציות נשירות במהלך הייחום ללא צורך בגירוי של הזדווגות. הסיכוי להיכנס להריון מהזדווגות עומד על כ-80%. לאחר שהביצית מופרית, השועלה נכנסת לתקופת היריון שיכולה להימשך בין 52 ל-53 ימים. בהמלטה ממוצעת יש ארבעה-חמישה גורים.[1][22] מספר הגורים בהמלטה יכול להשתנות מאוד בהתאם למין ולסביבה – לשועל השלג, למשל, יכולים להיות עד אחד-עשר גורים.[23]

לשועלה יש בדרך כלל שש או שמונה פטמות.[24]בכל פטמה יש בלוטת חלב אליה מובל חלב מ-8 עד 20 צינוריות חלב (אנ') המחוברות אליה.[דרוש מקור]

השמעת קולות עריכה

 
גור של שועל בנגלי. צולם במדבר הקטן של קוץ', הודו.

המגוון הקולי של השועל עצום וכולל:

יְבָבָה, יְלָלָה (באנגלית
Whine)
מושמעת זמן קצר לאחר ההמלטה. מתרחשת בקצב גבוה כאשר הגורים רעבים או כשטמפרטורת הגוף שלהם נמוכה. היבבות מעוררות את האם לטפל בצאצאיה, וידועות גם כממריצות את השועל הזכר לטפל בבת זוגו ובגוריו.
נביחת-גור (באנגלית
Yelp)
מושמעת כ-19 ימים לאחר ההמלטה. נביחות אלה, שנבדלות מנביחות השועלים הבוגרים, מחליפות את היללות מן השלב הקודם בחיי הגור, ומופיעות במיוחד כשהגורים משחקים זה עם זה.
קריאה מתפרצת (באנגלית
Explosive call)
בערך בגיל חודש, הגורים מסוגלים להפיק קריאות פתאומיות ועוצמתיות, שייעודן לאיים על פולשים או על גורים אחרים. זוהי מעין יללה בקול גבוה.
קריאת קרב (באנגלית
Combative call)
אצל שועלים בוגרים, הקריאות המתפרצות הופכות לקריאות קרב המופקות בפה פתוח במהלך עימותים; זוהי מעין נביחה חדה יותר.
נְהָמָה (באנגלית
Growl)
משמשת שועלים בוגרים לסמן לגוריהם לאכול או להתקדם לעברם.
נְבִיחָה (באנגלית
Bark)
שועלים בוגרים נובחים כדי להזהיר מפני פולשים וכדי להרתיעם.[1][25]

אצל שועלים מבויתים, נראה שהיבבות נשארות בשימוש גם אצל שועלים בוגרים, כסימן להתרגשות וכניעה בנוכחות בעליהם.[1]

סכנות הכחדה ומאמצי שימור עריכה

 
שועל איים אפור הוא מין המוגדר "קרוב לסיכון".

מספר מיני שועלים נמצאים בסכנת הכחדה בסביבותיהם הטבעיות. בין יתר הקשיים העומדים בפניהם, נאלצים שועלים להתמודד עם אובדן בתי הגידול שלהם ועם ציד שלהם כדי לסחור בהם או כדי להרגם בשביל פרוותם.[26] סגנון הציד של השועלים, המתאפיין בניצול הזדמנויות ובהתמדה, עלול להפוך אותם למטרד מבחינת בני אדם, ורבים מתייחסים אליהם כך.[27] בניגוד לכך, שועלים, על אף שנחשבו לעיתים קרובות כמזיקים בעצמם, הועסקו בהצלחה להדברת מזיקים בחוות פירות תוך השארת הפרי שלם.[28]

שועל איים אפור (Urocyon littoralis) עריכה

  ערך מורחב – שועל_איים_אפור#שימור

שועל האיים האפור, למרות שנחשב למין "קרוב לסיכון" ברחבי העולם (הנחשב לאחד ממצבי "סיכון נמוך"), נמצא בסכנת הכחדה גוברת בסביבתו האנדמית - איי התעלה של קליפורניה.[29] מטבע הדברים, עקב משאבים מוגבלים כמו מקום, מזון ומחסה, אוכלוסייה המתקיימת על אי קטנה יותר מזו המתקיימת ביבשת.[30] עקב כך, אוכלוסיות שועלי האיים רגישות מאוד לאיומים חיצוניים, החל ממינים טורפים חדשים ופעילות האדם, וכלה במזג אוויר קיצוני.[30]

באיי התעלה של קליפורניה נמצא שאוכלוסיית שועל האיים האפור הייתה קטנה במיוחד, עקב התפרצות של וירוס הכלבלבת בשנים 1999 עד 2000[31], וכן טריפה על ידי עיטים זהובים שאינם מקומיים.[32] מאז 1993, העיטים גרמו לצמצום האוכלוסייה בשיעור של עד 95%.[31] בגלל המספר הנמוך של שועלים, אוכלוסייתם סבלה מאפקט אלי (Allee effect[ו]), המתאר את התופעה לפיה בצפיפות נמוכה מספיק, כושרו של הפרט יורד.[29] אנשי שימור נאלצו להוציא זוגות רבייה בריאים מאוכלוסיית הבר כדי לגדל אותם בשבי, עד שיהיו להם מספיק שועלים לשחרר בחזרה לטבע.[31] כמו כן הוסר מרעה לא ילידי, כך שצמחים מקומיים יוכלו לצמוח בחזרה לגובהם הטבעי, ובכך לספק כיסוי והגנה נאותים לשועלים מפני עיטים זהובים.[32] צעד נוסף שננקט היה יישוב מחדש של עיטמים לבני-ראש, שמרתיעים עיטים זהובים, ובניגוד אליהם אינם צדים שועלים אלא מתקיימים מדגים. להרחבה בנושא ראו "שימור" בערך "שועל איים אפור".

שועל דרווין עריכה

 
שועל דרווין באי צ'ילואה שבצ'ילה, בו מרוכזת מרבית אוכלוסייתו. נקרא על שם צ'ארלס דרווין, שאסף פרט ראשון ממין זה בשנת 1834 מן האי סן פדרו (צ'ילה).

שועל דרווין, מין בסוג שועל דרום אמריקאי, נחשב כמצוי בסכנת הכחדה חמורה (אנ'), הן משום שעל פי הידוע אוכלוסייתו קטנה ומונה 250 פרטים בוגרים בלבד, והן משום שהוא מוגבל לתחומים מוגדרים בצ'ילה ואינו מסוגל להתפשט מעבר להם:[33] בצ'ילה היבשתית מוגבלת אוכלוסייתו לתחומי הפארק הלאומי נאוולבוטה (אנ') ויער הגשם הוואלדיבי (אנ') המקיף אותו,[33] ובאי צ'ילואה הממוקם מול חופי צ'ילה, מוגבלת אוכלוסייתו ליערות המשתרעים מהחלק הדרומי ביותר ועד לחלק הצפון-מערבי ביותר של האי.[33] למרות שהפארק הלאומי נאוולבוטה מוגן, 90% מאוכלוסיית שועלי דרווין חיה באי צ'ילואה.

סוגיה מרכזית איתה מתמודד המין היא בית הגידול המצטמצם והמוגבל שלו עקב כריתה ושריפה של היערות הבלתי מוגנים.[33] עקב כך, בית הגידול של שועל דרווין הולך ומצטמצם, ומנגד השטחים הפתוחים המתרחבים מהווים בית גידול מועדף על המין שועל ארגנטינאי אפור (החי גם בצ'ילה), אשר מנצח בקרב על המשאבים ומתפשט על חשבון שועל דרווין.[34] בעיה נוספת היא חוסר יכולתו של שועל דרווין להתמודד עם מחלות המועברות אליו על ידי כלבי מחמד, שמספרם גדל עם הזמן.[33] כדי לשמר מין זה, תומכים החוקרים בהגנה על היערות המקשרים את הפארק הלאומי נאוולבוטה לחוף צ'ילה ובהמשך גם לאי צ'ילואה וליערות שבו.[34] הם גם מציעים לבחון יערות אחרים ברחבי צ'ילה כדי לקבוע אם שועלי דרווין היו קיימים שם בעבר או יוכלו לחיות שם בעתיד, אם יתעורר צורך לשכן אותם בהם.[34] כמו כן, מייעצים החוקרים ליצור תוכנית רבייה בשבי בצ'ילה עקב מספרם המצומצם של פרטים בוגרים בטבע.[34]

יחסים עם האדם עריכה

 
שועל אדום על מרפסת בית באוורגרין, קולורדו, ארצות הברית
 
שועלים מתים בעיירה קארבנפ ריבר, מערב אוסטרליה (אנ')

שועלים נחשבים לעיתים קרובות למזיקים או למטרד בשל היותם טורפים אופורטוניסטים, המנצלים הזדמנויות לציד עופות ובעלי חיים קטנים אחרים, באופן המקשה על התגוננות מפניהם. התקפות שועלים על בני אדם נדירות יחסית.[35] שועלים רבים מסתגלים היטב לסביבות אנושיות, וכמה מינים אף מסווגים כ"טורפים עירוניים מקומיים"[ז] בשל יכולתם לקיים אוכלוסייה יציבה בתוך גבולות העיר.[36] בהשוואה לשועלים באזורים לא עירוניים, שועלים באזורים עירוניים עשויים לחיות זמן רב יותר, ומספר צאצאיהם בכל המלטה עשוי להיות קטן יותר.[36] שועלים עירוניים נפוצים בכל אירופה, שם הם מראים התנהגויות משתנות בהשוואה לשועלים שאינם עירוניים, כולל צפיפות אוכלוסייה מוגברת, טריטוריות קטנות יותר וחיפוש קבוצתי אחר מזון.[37] במקרים רבים החלו שועלים להופיע במקומות בהם לא נצפו לפני כן, וגרמו להשפעות שונות על החי והצומח המקומיים.[38]

ישנן מדינות שבהן שועלים הם טורפים עיקריים של ארנבות ותרנגולות. עקב כך, תנודות באוכלוסיות המינים הללו היו התנודות הלא-ליניאריות הראשונות שנחקרו, ומהן נגזרו משוואות לוטקה-וולטרה, המתארות מודל להתנהגות אוכלוסיות טורף-נטרף.[39][40]

ציד שועלים עריכה

ציד שועלים מקורו בבריטניה במאה ה-16. כיום, ציד עם כלבים אסור בבריטניה,[41][42][43][44] אך ציד ללא כלבים עדיין מותר. ציד שועלים מתקיים כפעילות פנאי במספר מדינות אחרות כולל קנדה, צרפת, אירלנד, איטליה, רוסיה, ארצות הברית ואוסטרליה. שועלים אדומים הובאו לאוסטרליה בתחילת המאה ה-19 לצורך ספורט, ומאז הפכו נפוצים ברוב חלקי המדינה. הם גרמו לצמצום אוכלוסיות מינים מקומיים רבים, והם טורפים בהמות מקנה, במיוחד טלאים צעירים.[45]

ביות עריכה

 
גור שועלים מבוית יושב על ברכי הילד הדווין ג'ונס בבית משפחתו בטלסרן (אנ'), ויילס, בריטניה, בשנת 1959

קיים תיעוד רב של שועלים אדומים מבויתים וכן מינים אחרים, אך לעיתים רחוקות של בִּיוּת ממושך. חריג אחרון ובולט לכך הוא ניסוי ביות השועלים בסיביר,[46] שהביא לשינויים גלויים והתנהגותיים בקרב שועלים כסופים (אנ') (שועלים מצויים, "אדומים", עם מלניזם), ומהווה מקרה בוחן לאוכלוסיית בעלי חיים שמתעצבת על פי צורכי הביות האנושיים. הקבוצה הנוכחית של שועלים כסופים מבויתים היא תוצאת למעלה משישים שנה של ניסויים (משנת 1959), בברית המועצות וברוסיה, שמטרתם לביית את השועלים הכסופים. רבייה סלקטיבית זו הביאה להופעת תכונות פיזיות והתנהגותיות הנראות לעיתים קרובות אצל חתולי בית, כלבים ובעלי חיים אחרים, כגון שינויים בפיגמנטציה, אוזניים שמוטות וזנבות מסולסלים.[47] יש לציין שהשועלים החדשים מאולפים יותר, מרשים לבני אדם ללטף אותם, מייבבים כדי למשוך תשומת לב ומרחרחים ומלקקים את המטפלים שלהם.[48]

התמקמות בערים עריכה

 
תת-המין שועל מַקְרוֹטִיס סָאן חוּאָקִינִי

שועלים הם מבין היונקים המעטים שהצליחו להתאים את עצמם במידה מספקת לחיים בסביבות אנושיות עירוניות (בעיקר פרווריות). תזונתם כאוכלי-כל מאפשרת להם לשרוד על פסולת מזון שנזרקה, ולמרות שהם גדולים מספיק לזיהוי על ידי בני אדם, הם מצליחים על פי רוב להימנע מגילוי, הודות לטבעם הנחבא אל הכלים והעובדה שלרוב הם פעילים בלילה.

שועלים עירוניים זוהו כאיום על חתולים וכלבים קטנים, ומסיבה זו יש לעיתים קרובות לחץ להרחיקם מסביבות אלו.[49]

תת המין שועל מקרוטיס סן חואקיני, שנמצא בסכנת הכחדה גבוהה בסביבת מגוריו הטבעית בעמק סן חואקין (אנ') המשתרע במרכז חציה הדרומי של קליפורניה, הפך מותאם, למרבה האירוניה, לחיים באזורים העירוניים של עמק זה ושל עמק סלינס (אנ') המצוי ממערב לו. תזונתו כוללת עכברים, סנאים קרקעיים, ארנבות, ארנבים, ביצי ציפורים וחרקים, והוא התבסס בשטחים פתוחים, מגרשי גולף, אגני ניקוז ושטחי בתי ספר.[49]

בתרבות עריכה

השועל מופיע בתרבויות רבות, בדרך כלל בפולקלור, עם שינויים קלים בתיאוריו מתרבות לתרבות.

בפולקלור המערבי והפרסי עריכה

בפולקלור המערבי והפרסי, שועלים הם סמלים של ערמומיות ותחבולנות - מוניטין הנובע מיכולתם הידועה להתחמק מציידים. תכונות אלה יכולות להופיע גם בהתייחס לדמות שאינה דווקא שועל, אך מתוארת כבעלת "מאפיינים שועליים". תכונות אלה משמשות במגוון רחב של דמויות, לרוב כגורם מטריד, כגיבור שאינו מובן לסביבתו או כנבל ערמומי.

בפולקלור האסייתי עריכה

 
צלחת בצורת שני אפרסקים ובה תבליטי שני שועלים, שושלת טאנג, סין.

בפולקלור האסייתי, שועלים מתוארים כנפשות בעלות כוחות קסם המשמשות בנות-לוויה לדמות אחרת (אנ'). בדומה לפולקלור המערבי, שועלים מוצגים כנכלוליים, שבדרך כלל מתעתעים באנשים אחרים, עם יכולת להסוות עצמם בדמות אישה מושכת (אנ'). במקורות אחרים הם מתוארים כיצורים מיסטיים וקדושים שיכולים לחולל נפלאות או להמיט חורבן.[50]

שועלים בעלי תשעה זנבות (אנ') מופיעים בפולקלור, בספרות ובמיתולוגיה הסינית, ועשויים, בהתאם לסיפור, להיות אות מבשר טובות או רעות.[51] מוטיב זה עבר בסופו של תהליך מן התרבות הסינית אל התרבויות היפנית והקוריאנית.[52]

בתרבות העברית עריכה

מעבר לאזכורים המקראיים שצוינו לעיל, בתרבות העברית מוכר קובץ המשלים "משלי שועלים" שחיבר רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן במאה ה-13, בהם מוצג השועל כחיה ערמומית ממנה יכול האדם ללמוד מוסר השכל. המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק התבסס על קובץ משלים זה כשכתב את הסיפור בחרוזים לילדים "התרנגולים והשועל" בשנת 1918 (יצא לאור ב-1922).

"שועלים" כדימוי לסכנה הופיעו בשיר "שם שועלים יש" מאת קדיש סילמן מן העשור השני של המאה ה-20, העוסק בכינון היישוב היהודי החדש בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שועל בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ תת-משפחת הכלבים היא היחידה שנותרה בימינו במשפחת הכלביים, שכן שתי תת-המשפחות האחרות, ההֶסְפֵּרוֹקְיוֹנִיִים והבּוֹרוֹפַגִיִים, נכחדו. לכן, כשעוסקים בבני תת-משפחה זו החיים בימינו (כמו השועלים ודומיהם בערך הנוכחי), מסתפקים לרוב בציון שיוכם ל"כלביים" בלי לציין את תת המשפחה, שהרי כולם שייכים בהכרח גם לתת-משפחת הכלבים.
  2. ^ אף בימינו משמשות תצורות לועזיות של השם כשם המשפחה הנפוץ פוקס (באנגלית Fox, קרי פוֹקְס; בגרמנית Fuchs, קרי פוּקְס, וזו גם הצורה ביידיש). ראו פוקס (דף פירושונים).
  3. ^ המונח עשוי לבלבל שכן הוא מגדיר גם שועלים אמיתיים וגם כלביים אחרים כ"דמויי-שועל", אך משמעותו היא "שועלים ודומיהם". במינוח מסוג זה נעשה שימוש גם במיון טקסונומי אחר. כך למשל, בתוך משפחת הכלביים, זאבים ותנים הם "כלביים דמויי זאב" (כלומר "זאבים ודומיהם"), הכלביים עצמם משתייכים לתת-הסדרה "דמויי כלב" (="כלביים ודומיהם") יחד עם משפחות הדוביים, הסמוריים ואחרות, ובתת-הסדרה "דמויי חתול" (="חתוליים ודומיהם") נכללות משפחת החתוליים וגם משפחות אחרות כמו נמייתיים וצבועיים.
  4. ^ 1 2 3 הכינויים "חַבָּשִׁי", "אתיופי" (Ethiopian) ו"סֵמֶנִי" ("Simien") קרובים במשמעותם, שכן "חַבָּשׁ" הוא שמה הקודם של אתיופיה, ו"סמני" מתייחס לאזור ההיסטורי סֵמֵן (מילולית: "צפון") ולהרי סמן ברמה האתיופית (בצפון המדינה).
  5. ^ "מַקְרוֹטִיס" (מ-macrotis ביוונית) פירושו "גְדול-אוזניים".
  6. ^ ראו Allee effect בוויקיפדיה באנגלית. האפקט נקרא על שם האקולוג האמריקאי וורדר קלייד אלי (Warder Clyde Allee).
  7. ^ באנגלית "resident urban carnivores", כלומר טורפים עירוניים שהתבססו בעיר במידה כזו שהם נחשבים בעלי חיים מקומיים ולא פולשים מזדמנים.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Lloyd, H.G. (1981). The red fox (2. impr. ed.). London: Batsford. p. 21. ISBN 978-0-7134-11904.
  2. ^ 1 2 3 4 על זיהוי השועל המקראי כשועל או כתן זהוב ראו שועל, באתר האנציקלופדיה ההלכתית-חקלאית, מבית מכון התורה והארץ.
  3. ^ Macdonald, David W.; Sillero-Zubiri, Claudio, eds. (2004). The biology and conservation of wild canids (Nachdr. d. Ausg. 2004. ed.). Oxford: Oxford University Press. p. 49. ISBN 978-0198515562.
  4. ^ 1 2 3 Wayne, Robert K. (ביוני 1993). "Molecular evolution of the dog family". Trends in Genetics. 9 (6): 218–224. doi:10.1016/0168-9525(93)90122-x. PMID 8337763. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Wayne, Robert K. (ביוני 1993). "Molecular evolution of the dog family". Trends in Genetics. 9 (6): 218–224. doi:10.1016/0168-9525(93)90122-x. PMID 8337763. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ "'Largest fox killed in UK' shot on Aberdeenshire farm". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-03-05. נבדק ב-2023-08-04. השועל שניצוד שקל 17.2 ק"ג.
  7. ^ Larivière, S.; Pasitschniak-Arts, M. (1996). "Vulpes vulpes". Mammalian Species (537): 1–11. doi:10.2307/3504236. JSTOR 3504236.
  8. ^ Nobleman, Marc Tyler (2007). Foxes. Benchmark Books (NY). pp. 35–36. ISBN 978-0-7614-2237-2.
  9. ^ 1 2 3 4 5 Burrows, Roger (1968). Wild fox. Newton Abbot: David & Charles. ISBN 9780715342176.
  10. ^ "Arctic fox (Vulpes lagopus)". ARKive. אורכב מ-המקור ב-2014-10-06. נבדק ב-2 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Fox, David. "Vulpes vulpes, red fox". Animal Diversity Web. נבדק ב-2 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ ראו Carnassial.
  13. ^ "Canidae". The University of Edinburgh. נבדק ב-23 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Fedriani, J.M.; T. K. Fuller; R. M. Sauvajot; E. C. York (2000-07-05). "Competition and intraguild predation among three sympatric carnivores" (PDF). Oecologia. 125 (2): 258–270. Bibcode:2000Oecol.125..258F. doi:10.1007/s004420000448. PMID 24595837. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-10-06.
  15. ^ Fox, David L. (2007). "Vulpes vulpes (red fox)". Animal Diversity Web. University of Michigan Museum of Zoology.
  16. ^ Macdonald, David W. (26 באפריל 2010). "Food Caching by Red Foxes and Some Other Carnivores". Zeitschrift für Tierpsychologie. 42 (2): 170–185. doi:10.1111/j.1439-0310.1976.tb00963.x. PMID 1007654. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Lavigne, Guillaume de (2015-03-19). Free Ranging Dogs – Stray, Feral or Wild? (באנגלית). Lulu Press, Inc. ISBN 9781326219529.
  18. ^ Čanády, Alexander. "Variability of the baculum in the red fox (Vulpes vulpes) from Slovakia." Zoology and Ecology 23.3 (2013): 165–170.
  19. ^ Bijlsma, Rob G. "Copulatory lock of wild red fox (Vulpes vulpes) in broad daylight." Naturalist 80: 45–67.
  20. ^ Heptner, V. G.; Naumov, N. P. (1998). Mammals of the Soviet Union. Leiden u.a.: Brill. p. 341. ISBN 978-1886106819.
  21. ^ Heptner & Naumov 1998, p. 537
  22. ^ Parkes, I. W. Rowlands and A. S. (21 באוגוסט 2009). "The Reproductive Processes of certain Mammals.-VIII. Reproduction in Foxes (Vulpes spp.)". Proceedings of the Zoological Society of London. 105 (4): 823–841. doi:10.1111/j.1469-7998.1935.tb06267.x. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Hildebrand, Milton (1952). "The Integument in Canidae". Journal of Mammalogy. 33 (4): 419–428. doi:10.2307/1376014. JSTOR 1376014.
  24. ^ יונקי דרום אמריקה – חלק א' | גילי חסקין – מדריך טיולים, ‏2013-10-06
  25. ^ Tembrock, Günter (1976). "Canid vocalizations". Behavioural Processes. 1 (1): 57–75. doi:10.1016/0376-6357(76)90007-3. PMID 24923545.
  26. ^ Ginsburg, Joshua Ross and David Whyte MacDonald. Foxes, Wolves, Jackals, and Dogs. p.58.
  27. ^ Bathgate, Michael. The Fox's Craft in Japanese Religion and Culture. 2004. p.18.
  28. ^ McCandless, Linda Foxes are Beneficial on Fruit Farms. nysaes.cornell.edu (1997-04-24)
  29. ^ 1 2 ANGULO, ELENA; ROEMER, GARY W.; BEREC, LUDĚK; GASCOIGNE, JOANNA; COURCHAMP, FRANCK (29 במאי 2007). "Double Allee Effects and Extinction in the Island Fox" (PDF). Conservation Biology. 21 (4): 1082–1091. doi:10.1111/j.1523-1739.2007.00721.x. PMID 17650257. ארכיון (PDF) מ-2016-10-20. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 Primack, Richard B. (2014). Essentials of conservation biology (Sixth ed.). Sinauer Associates. pp. 143–146. ISBN 9781605352893.
  31. ^ 1 2 3 Kohlmann, Stephan G.; Schmidt, Gregory A.; Garcelon, David K. (10 באפריל 2005). "A population viability analysis for the Island Fox on Santa Catalina Island, California". Ecological Modelling. 183 (1): 77–94. doi:10.1016/j.ecolmodel.2004.07.022. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 "Channel Islands: The Restoration of the Island Fox". National Park Service. נבדק ב-25 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 3 4 5 Jiménez, J. E. (2006). "Ecology of a coastal population of the critically endangered Darwin's fox (Pseudalopex fulvipes) on Chiloé Island, southern Chile". Journal of Zoology. 271 (1): 63–77. doi:10.1111/j.1469-7998.2006.00218.x.
  34. ^ 1 2 3 4 Yahnke, Christopher J.; Johnson, Warren E.; Geffen, Eli; Smith, Deborah; Hertel, Fritz; Roy, Michael S.; Bonacic, Cristian F.; Fuller, Todd K.; Van Valkenburgh, Blaire; Wayne, Robert K. (1996). "Darwin's Fox: A Distinct Endangered Species in a Vanishing Habitat". Conservation Biology. 10 (2): 366–375. doi:10.1046/j.1523-1739.1996.10020366.x.
  35. ^ Barratt, Sarah and Martin Barratt. Practical Quail-keeping. 2013.
  36. ^ 1 2 Iossa, G. et al. A Taxonomic Analysis of Urban Carnivore Ecology, from Urban Carnivores. Stanley Gehrt et al. eds. 2010. p.174.
  37. ^ Francis, Robert and Michael Chadwick. Urban Ecosystems 2013. p.126.
  38. ^ See generally Long, John. Introduced Mammals of the World. 2013.
  39. ^ Sprott, Julien. Elegant Chaos 2010. p.89.
  40. ^ Komarova, Natalia. Axiomatic Modeling in Life Sciences, from Mathematics and Life Sciences. Alexandra Antoniouk and Roderick Melnik, eds. pp.113–114.
  41. ^ "Hunt campaigners lose legal bid". BBC News Online. 2006-06-23.
  42. ^ Singh, Anita (2009-09-18). "David Cameron 'to vote against fox hunting ban'". The Daily Telegraph. London. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2009. נבדק ב-2010-05-02. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Fox Hunting. North West League Against Cruel Sports Support Group. nwlacs.co.uk
  44. ^ "Fox Hunting: For and Against" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-03-31. נבדק ב-2009-12-12.
  45. ^ Fact Sheet: European Red Fox, Department of the Environment, Australian Government
  46. ^ "The most affectionate foxes are bred in Novosibirsk". Redhotrussia. אורכב מ-המקור ב-18 בינואר 2013. נבדק ב-2014-04-08. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Trut, Lyudmila N. (1999). "Early Canid Domestication: The Fox Farm Experiment" (PDF). American Scientist. 87 (2): 160. Bibcode:1999AmSci..87.....T. doi:10.1511/1999.2.160. ארכיון (PDF) מ-2003-03-13.
  48. ^ Kenneth Mason, Jonathan Losos, Susan Singer, Peter Raven, George Johnson(2011)Biology Ninth Edition, p. 423. McGraw-Hill, New York.מסת"ב 978-0-07-353222-6.
  49. ^ 1 2 Clark E. Adams (15 ביוני 2012). Urban Wildlife Management, Second Edition. CRC Press. p. 168. ISBN 978-1-4665-2127-8. {{cite book}}: (עזרה)
  50. ^ Uther, Hans-Jörg (2006). "The Fox in World Literature: Reflections on a "Fictional Animal"". Asian Folklore Studies. 65 (2): 133–160. JSTOR 30030396.
  51. ^ Kang, Xiaofei (2006). The cult of the fox: Power, gender, and popular religion in late imperial and modern China. New York: Columbia University Press. pp. 15–21. ISBN 978-0-231-13338-8.
  52. ^ Wallen, Martin (2006). Fox. London: Reaktion Books. pp. 69–70. ISBN 9781861892973.