שורדיץ'

רובע אומנים בצד המזרחי של לונדון, באנגליה

שורדיץ' (באנגלית: Shoreditch) הוא רובע אמנים בצד המזרחי של לונדון. שורדיץ' ממוקם בסמוך לשכונות הוקסטון ואיסט אנד המהוות את החלק הדרומי של רובע האקני בלונדון.

שורדיץ' (רובע)
Shoreditch town hall3.jpg
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
קואורדינטות 51°31′34″N 0°04′41″W / 51.526°N 0.078°W / 51.526; -0.078 
(למפת לונדון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חלקים מסוימים מרובע טאוור האמלטס של העיר לונדון הנמצאים בשכנות גם נחשבים לפעמים כחלק משורדיץ'.

במאה ה -16, שורדיץ' היה מרכז חשוב של התיאטרון האליזבתני, ומאז אותה תקופה נחשב למרכז חשוב בתחומי התרבות והבידור.

מאפייניםעריכה

האזור נחשב כיום לאופנתי ובו מוקדי אמנות רבים, גלריות לאמנות, חנויות של מעצבים ועוד. יש באזור שורדיץ' גם מוקדי בילוי רבים מסוגים שונים[1] בתי קפה, מסעדות, ברים ומועדונים[2] בהם מבקרים אמנים ומעצבי דעת קהל. מוקדי הבילוי נמצאים בעיקר מסביב לרחובות היי סטריט, גרייט איסטרן סטריט ואולד סטריט. בשורדיץ' יש גם סצנה קולינרית אקלקטית שכוללת בין היתר רשתות מסעדות טרנדיות, גסטרופאבים יוקרתיים ומסעדות נודלס. כמו כן, יש באזור הרבה חנויות רטרו. האזורים שקרובים ביותר למרכז לונדון ולאורך כביש A10 נחשבים לאזורים הפופולריים ביותר לצורכי מסחר. שאר אזורי שורדיץ' משמשים בעיקר למגורים.[3]

אחד הדברים המרכזיים והבולטים בשכונה הם ציורי הגרפיטי הצבעוניים שמקשטים את קירות הבניינים. לא מדובר בגרפיטי של כיתובים גרפיים וסיסמאות שונות אלא באמנות רחוב עם ציורי ענק מושקעים ומעניינים. מאפייני השכונה הביאו בעשורים האחרונים לעלייה בפופולריות של שורדיץ' בקרב תיירים, בהשוואה לתקופות בעבר בהן תיירים לא נהגו להגיע לשם וגם לא מקומיים מאחר שהאזור נודע כמוקד לפשיעה[2].

טופונימיה (יסוד של שם מקום גאוגרפי)עריכה

איותים מוקדמים של השם שורדיץ' באנגלית בשנים 11481221 כללו את הווריאציות (בסדר כרונולוגי):

Soredich

Sordig

Soresdic

Schoresdich

ושמות נוספים דומים.[4][5]

ישנה הסכמה של חוקרים בתחום לגבי מקור השם הנובע מאנגלית עתיקה, במקור: scoradīc. בפירוש מילולי: "תעלת חוף".[6] למרות ההסכמה לגבי מקור השם, קיימת מחלוקת לגבי זהות ה"חוף" ממנו נגזר השם. אילרט אקוול, פרופסור לשפה האנגלית, העלה בשנת 1936 טענה בנוגע לאותו חוף הנחשבת נפוצה עד היום: שייתכן בבמילה "תעלה" הכוונה היא לתעלה שמובילה ל"חוף" - זאת אומרת גדה של נהר התמזה.[7][8][9] חוקרים אחרים, לעומת זאת, ערערו על טענה זו בנימוק שהעיר לונדון שוכנת בין שורדיץ' לבין התמזה. [10] איות אחר שהציע ג'ון סטו בשנת 1598, Sewers Ditche, מעלה את האפשרות שהשם יכול היה להתייחס במקור לתעלת ניקוז או אפיק מים.[11][12] בעבר מדובר היה באזור ביצתי וייתכן שהשם קושר לנתיב המרכזי של נהר וולברוק, שמוצאו בהוקסטון, וכיום זורם לאורך דרך Curtain, שם היה בעבר התיאטרון באותו שם, Curtain Theatre .[13]

האטימולוגיה העממית בנוגע למקור השם טוענת כי במקור שם השכונה היה "תעלת החוף" על שם ג'יין שור שנודעה כפילגשו של מלך אנגליה, אדוארד הרביעי ואמורה הייתה להיקבר בתעלה באזור. אגדה זו מונצחת עד היום על ידי ציור גדול בספריית סניף האגרסטון, בו נראית גופתה של שור נשלפת מהתעלה, ועל ידי עיצוב אריחי קיר מצוירים בחנות ברחוב שורדיץ' המציג את פגישתה של שור עם אדוארד הרביעי.[14] עם זאת, האזור היה ידוע בשם שורדיץ' עוד הרבה לפני שג'יין שור חיה: בסקר לונדון למשל, בשנים 1148- 1260 יש כ - 26 אזכורים המשתמשים בגרסה כלשהי של השם.[15]

על פי תיאוריה אחרת, שגם היא הוכחשה, נטען כי השם נגזר משמו של סר ג'ון דה סורדיץ', שהיה אדון האחוזה בתקופת שלטונו של מלך אנגליה, אדוארד השלישי (1327 – 77).[16]

הִיסטוֹרִיָהעריכה

מקורותעריכה

 
כנסיית שורדיץ '

כיום שורדיץ' נחשבת לחלק מלונדון הפנימית אך בעבר מדובר היה בפרבר ששכן מחוץ לעיר לונדון ובמרכזו כנסיית שורדיץ' בצומת הדרכים בה נחצו רחובות היי-סטריט וקינגסלנד על ידי רחוב אולד ודרך האקני.

המסלול המזרחי-מערבי של רחוב אולד סטריט ודרך האקני היה כנראה גם דרך רומית, המחברת את סילצ'סטר עם קאמולודונום, ועוקפת את עיריית לונדון דרומה.[17]

כנסיית שורדיץ היא ממקור עתיק. הכנסייה מופיעה בשורה המפורסמת "כשאני אתעשר אומרים הפעמונים של שורדיץ'", ובמחרוזת שירי הילדים האנגלית "תפוזים ולימונים".

שייקספיר והתיאטרון האליזבתניעריכה

 
אנדרטה לשחקנים אליזבתניים שנקברו בכנסיית שורדיץ'

בשנת 1574 אסרו שלטונות העיר לבנות בתי עינוגים באזור העיר לונדון, וכתוצאה מכך נבנו תיאטראות בפרברים, מעבר לתחום שיפוטה.

הראשון שבהם נפתח בשנת 1576, כאשר ג'יימס בורבאג' בנה את בית העינוגים הראשון באנגליה שכונה "התיאטרון", במקום הפריורי (שמונצח היום על ידי לוחית על Curtain Road).[18]

ויליאם שייקספיר התגורר בקרבת מקום בנכס המשקיף על כנסיית סנט הלן באזור בישופסגייט בתוך העיר. מחזותיו המוקדמים שלו הוצגו לראשונה בתיאטראות בשורדיץ'.[19] המחזות רומיאו ויוליה והנרי החמישי הוצגו כאן לראשונה וגם גרסה מוקדמת של המלט הועלתה לראשונה בשורדיץ'.[20]

החברה של שייקספיר העבירה את יסודות "התיאטרון" לסאות'ווארק עם תום חוזה השכירות בשנת 1599, על מנת לבנות את תיאטרון הגלוב. תיאטרון הווילון המשיך לפעול והציג מחזות בשורדיץ' עד שנת 1627 לפחות.[21]

המאה ה -17 והמאה ה-18עריכה

במהלך המאה ה -17 עברו לאזור סוחרי משי עשירים והוגנוטים צרפתים, והקימו תעשיית טקסטיל שמרכזה מדרום לשורדיץ'. עד המאה ה - 19, שורדיץ' שימש גם כמרכז של תעשיית הרהיטים[22] שמונצח כיום במוזיאון ג'פרי שבדרך קינגסלנד. תעשיות אלה התמעטו מאוד בסוף המאה ה-19.

בידור ויקטוריאניעריכה

 
כרזה משנת 1867 מתיאטרון National Standard
 
1907 - תווים מוזיקליים של Hetty King, המביעים דאגה מהתושבים המודרניים

במאה ה-19 ובתחילת המאה ה -20, שורדיץ' היה מרכז בילוי שהתחרה במרכז של רובע וסט אנד והיו בו תיאטראות רבים ואולמות מוזיקה (מיוזיק הולס):

  • תיאטרון National Standard - היה בסוף המאה ה -19 אחד התיאטראות הגדולים בלונדון. בשנת 1926 הוסב לקולנוע בשם "אולימפיה החדשה". הבניין נהרס בשנת 1940. סימס ריבס, גברת מריוט וג'יימס אנדרסון הופיעו כאן; כמו כן הוצגו בו תוכניות של אופרה קלאסית ואפילו שייקספיר, עם שחקנים ובהם הנרי אירווינג. תיאטרון זה היה יריב רציני לתיאטראות ווסט אנד. ג'ון דאגלס (שהיה הבעלים, משנת 1845) כתב מכתב שפורסם בעקבות פתיחת תיאטרון דרורי ליין, בו ציין בין היתר כי "מונית, שצוירה על ידי סוס חי, שימשה בדרמה שלי ... והופקה בתיאטרון עם גשם אמיתי, שיטפון אמיתי ובלון אמיתי."[23]
  • אימפריית שורדיץ', הידועה גם בשם The London Music Hall - התיאטרון קם בשנת 1856 ונבנה מחדש בשנת 1894 על ידי פרנק מצ'ם, האדריכל של האקני אמפייר. צ'ארלי צ'פלין הוקלט בהופעה כאן בתחילת דרכו, לפני שהתפרסם באמריקה.[24] התיאטרון נרכש בשנת 1934 על ידי עסק ווילונות סמוך ונבנה מחדש כמחסן.[25]
  • אולם המוזיקה המלכותי של קיימברידג' - The Royal Cambridge Music Hall, נהרס בשריפה ב 1896 ונפתח מחדש שנה לאחר מכן על ידי האדריכל שתכנן גם את תיאטרון בריטניה, בהוקסטון הסמוכה.

אף אחד ממקומות הבילוי הללו לא שרד עד היום, למרות מספר ניסיונות פתיחה מחדש של חלק מהם.[26]

פריטים מסוימים מאוספי מקומות בידור אלו שרדו ומוצגים באוספים של מכון בישופסגייט ומוזיאון ויקטוריה ואלברט.

מלחמת העולם הראשונהעריכה

במלחמת העולם הראשונה החליט מי שהיה אז ראש העיר על גיוס של גדוד חברים מתנדבים מרחבי הרובע שישמש יחד כגדוד ה -20 (שורדיץ') וגדוד מידלסקס (גדוד הדוכס מקיימברידג'). גדוד מידלסקס זכה לכינוי "Die-hards".

במשך רוב זמנה בשירות פעיל בקווים במלחמה, היחידה צורפה לחטיבה 118, חלק מהדיוויזיה ה -39. הגדוד היה מעורב בפעולות רבות בחזית המערבית בשנים 1916-1918.[27]

לפני מלחמת העולם השנייהעריכה

דוכן הקפה של סיד הוקם בשדרת קלברט, שורדיץ' בשנת 1919 ופעל ברציפות עד 2019.[28]

אולפני גיינסבורו שכנו בתחנת כוח לשעבר, ברחוב פול, ליד תעלת ריג'נטס. אולפני הקולנוע פעלו שם משנת 1924 עד שדעכו ונסגרו לבסוף בשנת 1951.[29]

הפצצות מלחמת העולם השנייהעריכה

כל אזור שורדיץ' הופצץ בכבדות במהלך מלחמת העולם השנייה וכ־495 מתושבי האזור נהרגו.[30]

האזור נפגע מפצצות מסוגים שונים[31] והרס אזורי הדיור והתעשייה בסופו של דבר הביא לאפשרות ליצור שני פארקים, פארק שורדיץ' ופארק הגרסטון.

לאחר המלחמהעריכה

הפופולריות של אזור שורדיץ' ירדה משמעותית לאחר המלחמה בגלל סיבות שונות, בין היתר ירידה בתנאי הדיור ותחרות רבה עם אזורים אחרים בתחומי תעשיות טקסטיל והריהוט. מצב זה הוחמר בגלל ההרס הרב של אפשרויות דיור בבליץ במהלך מלחמת העולם השנייה, ועל ידי פיתוח מחדש שנעשה ללא מחשבה ורגישות רבה, בתקופה שלאחר המלחמה.

כיוםעריכה

 
בית קפה בבוקספארק שורדיץ'

בעבר נחשב שורדיץ' כאזור שמאכלס את מעמד הפועלים ברובו, אך מאז שנת 1996 הפך שורדיץ' לחלק פופולרי ואופנתי בלונדון, המזוהה במיוחד עם תעשיות בתחומי היצירה השונים. לעיתים קרובות התמזג עם אזור הוקסטון הנמצא בשכנות, האזור היה נתון לג'נטריפיקציה משמעותית, עם עליות נלוות במחירי הקרקע והנכסים. מבני תעשייה לשעבר הוסבו למשרדים ודירות, ואילו אזורי

Curtain Road ו Old Street בולטים יחסית במגוון רחב של מקומות בילוי המציעים תחרות רצינית למקומות הבילוי בווסט אנד. גלריות אמנות, ברים, מסעדות, עסקים בתחום התקשורת והבניין של קמפוס הקולג' הקהילתי הם מאפיינים של שינוי זה.

באמצע שנות השישים, הרחובות הראשיים של שורדיץ' אוחדו למערכת חד כיוונית באורך של קילומטר, שנהייתה מקושרת לאלמנטים שליליים בעיני הציבור, כמו למשל: עומסי תנועה, תנאים לא טובים להליכה ורכיבה על אופניים, שיעורים גבוהים של תאונות מסוגים שונים ועיכובים רציניים בתחבורה הציבורית. [32] לאחר קמפיין ממושך ולחץ ציבורי הסכימו אז מי שהיו ממונים על פרויקט התחדשות תחבורתית עירונית בלונדון להחזיר את מרבית הרחובות לתנועה דו כיוונית, פרויקט שהושלם בסוף 2002.

 
תחנת הרכבת שורדיץ' היי סטריט, שנבנתה כחלק משלוחה של קו מזרח לונדון

גֵאוֹגרַפיָהעריכה

 
שורדיץ' והסביבה, 1755 החלק הצפון מזרחי של המפה הוא חלק מקהילת שורדיץ'

שורדיץ' ממוקמת על פני שטח רחב יחסית אך מרכזה ההיסטורי ממוקם מדרום לרחוב העתיק, סביב רחוב שורדיץ' וכנסיית שורדיץ'. מחוזות הוקסטון והגרסטון היו חלק היסטורי משורדיץ' עוד מתקופת ימי הביניים; עם זאת, היקפם מעולם לא הוגדר רשמית.

למרות ששורדיץ' בעבר היה אזור מוגדר ותחום היטב, בשנים האחרונות השתנתה מעט תפיסת גבול האזור, מה שהתאפשר לאחר שבשנת 1965 שכונות מטרופוליטן שורדיץ' התמזגו עם כמה אזורים שכנים והפכו להיות בעצם החלק הדרומי של רובע האקני בלונדון.

תושבים מקומיים בולטיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שורדיץ' בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "London's Places" (PDF). London Plan. Greater London Authority. 2011. עמ' 46. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2014. 
  2. ^ 1 2 אתר למטייל, שכונת שורדיץ' בלונדון - כל מה שמחכה לכם באזור הכי מגניב בעיר - למטייל, אתר למטייל
  3. ^ "Urban Structure and Characterisation Study pages 52-63" (PDF). בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2020. 
  4. ^ Historical introduction: General | British History Online, www.british-history.ac.uk
  5. ^ Gover, J. E. B.; Mawer, Allen; Stenton, F. M. (1942). The Place-Names of Middlesex apart from the City of London. English Place-Name Society 18. Cambridge: Cambridge University Press. עמ' 145–46. 
  6. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-7 January 2018. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2019. 
  7. ^ Ekwall, Eilert (1936). The Concise Oxford Dictionary of English Place-Names. Oxford: Clarendon Press. עמ' 399. 
  8. ^ Watts, Victor, ed. (2004). The Cambridge Dictionary of English Place-Names. Cambridge: Cambridge University Press. עמ' 547. ISBN 9780521362092. 
  9. ^ Mander 1996, p. 13.
  10. ^ Field, John (1980). Place-Names of Greater London. London: Batsford. עמ' 85. ISBN 0713425385. 
  11. ^ Stow, John (1598). A Survay of London. London. עמ' 349–50. 
  12. ^ Stow, John (1908) [1603]. Kingsford, Charles Lethbridge, ed. A Survey of London 2. Oxford: Clarendon Press. עמ' 73–75. 
  13. ^ BHO covers Moorfields and surrounding area https://www.british-history.ac.uk/survey-london/vol8/pp88-90
  14. ^ Clunn, H. P. (1970) The Face of London. Spring Books: London. pp. 312, 493
  15. ^ Bird, James, ed. (1922). "Historical introduction: General". Survey of London: Volume 8, Shoreditch. London: London County Council. עמ' 1–5. בדיקה אחרונה ב-17 ביוני 2019. 
  16. ^ Timbs, John (1855). Curiosities of London: Exhibiting the Most Rare and Remarkable Objects of Interest in the Metropolis. D. Bogue. עמ' 729. 
  17. ^ Sugden n.d.
  18. ^ Shakespeare's Shoreditch theatre unearthed Maev Kennedy, The Guardian, Thursday, 7 August 2008
  19. ^ "The Shoreditch You Never Knew – Made in Shoreditch Magazine". 15 בספטמבר 2014. 
  20. ^ "At Shakespeare's Theatre In Shoreditch – Spitalfields Life". spitalfieldslife.com. בדיקה אחרונה ב-13 ביוני 2019. 
  21. ^ Shapiro 2005.
  22. ^ Cleaver, Naomi (5 באוגוסט 2005). "Roving eye: Shoreditch". The Daily Telegraph. 
  23. ^ "Shoreditch Theatres and Halls". Arthur Lloyd. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2016. 
  24. ^ "Shoreditch Empire". Over the Footlights. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2016. 
  25. ^ Satisfactory turnover The Guardian, London, 28 Feb 1935, p. 14
  26. ^ "Brick Lane Music Hall". 
  27. ^ Memorial to the battalion, recorded by IWM https://www.iwm.org.uk/memorials/item/memorial/53140
  28. ^ "New life brewed for 100-year-old coffee stall". BBC News. 19 בדצמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2020. 
  29. ^ "Hackney Live - Visiting Hackney - Shoreditch and Hoxton Shoreditch and Hoxton". web.archive.org. 2 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-2008-01-02. 
  30. ^ Commonwealth war graves site https://www.cwgc.org/visit-us/find-cemeteries-memorials/cemetery-details/4004488/SHOREDITCH,%20METROPOLITAN%20BOROUGH/
  31. ^ Detailed Unexploded Ordnance Risk Assessment, by 1st Line Defence, to support the Shoreditch Village planning application
  32. ^ Teo Greenstraat of The Circus Space, quoted in More Light, More Power, No. 6, Autumn 2000.