שושה גורן
שושה גורן (נולדה ב-18 בפברואר 1943) היא שחקנית, מחזאית וסופרת ישראלית.
 | |
| גורן מקבלת את פרס שח"ם על מפעל חיים לשנת 2019 | |
| לידה |
18 בפברואר 1943 (בת 81) בגדאד[1], עיראק |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1978 |
| מקום לימודים |
ברוקלין קולג'  |
| בן או בת זוג |
יצחק גורמזאנו גורן |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשושה גורן נולדה בבגדד שבעיראק, ובשנת 1951 עלתה לישראל עם הוריה. שירתה בצה"ל כקצינה בחיל הים, במסגרת תפקידה הייתה עורכת העיתון "מערכות-ים". בוגרת החוגים ספרות ולשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך עסקה בהוראה בגימנסיה הרצליה. מאמצע שנות ה-70 התגוררה בניו יורק ולימדה שם ספרות ולשון עברית בישיבות תיכוניות.
בשנת 1978, בעת שהותה בניו יורק, הצטרפה גורן ללימודי תואר שני במשחק בברוקלין קולג'. עם שובה לישראל, ייסדה בשנת 1982 את תיאטרון "בימת קדם", בשיתוף עם בן זוגה, הסופר והמחזאי יצחק גורמזאנו גורן ועם המחזאי רפאל אהרון[2]. במסגרת התיאטרון העלתה גורן בשנת 1983 את הצגת היחיד שלה "נשים של ממש"[3], שעלתה למעלה מ-1,000 פעמים. בעקבות הצלחתה ביססה את מעמדה כשחקנית. גורן המשיכה בתפקידיה כשחקנית-בית ויוצרת במסגרת "בימת קדם", ובמקביל הופיעה גם בתיאטראות אחרים, וכן בקולנוע ובסדרות טלוויזיה.
גורן פרסמה מספר סיפורים קצרים וכתבות לעיתונות, וכן כתבה שבע מתוך הצגות היחיד שבהן הופיעה. ספרה "50 סיפורי במה", בהוצאת בימת קדם (2022), כולל מבחר מונולוגים שכתבה וביצעה לאורך השנים.[4] ספרה השני, "קח את עיניי", כולל סיפורים ושירים.
מתגוררת בתל אביב, עם בן-זוגה, יצחק גורמזאנו גורן.
לגורן שלושה ילדים, שלושה עשר נכדים ושני נינים.
פרסים והוקרה
עריכההצגות יחיד
עריכה- נשים של ממש – ע"פ יצירות מאת ארז ביטון, יצחק גורמזאנו גורן, סמי מיכאל, יוסף עוזר, אמנון שמוש ורפאל אהרון. עריכה ובימוי: רפאל אהרון, בימת קדם 1982
- מדמות לדמות – כתיבה וביצוע: שושה גורן. עריכה ובימוי: יצחק גורמזאנו גורן, בימת קדם 1984
- עם שושה בכיף – מאת שושה גורן ובהשתתפותה, בימת קדם 1991
- פאדיחה להשכיר – מאת שושה גורן ובבימויה, בימת קדם 1993
- פצ-פצ התולעת המגהצת (לילדים, עם בובות) – מאת שושה גורן ובביצועה, בימוי: יצחק גורמזאנו גורן, בימת קדם 2003
- אני שונאת לבשל – מאת שושה גורן, בימוי רבקה וולמן, בימת קדם 2005
- Born in Baghdad – מאת שושה גורן, בימוי יצחק גורמזאנו גורן (באנגלית), בימת קדם 2007
- הלהלולה לשושה – מאת שושה גורן ובביצועה בשיתוף עם זמר ונגנים (בערבית עיראקית) בימת קדם 2009
תפקידים בתיאטרון
עריכה
- לילה בסקיה - מאת קובי לוריא, מועדון צוותא אור יהודה[5]
- דקלים וחלומות – ע"פ סמי מיכאל, ת' אורנה פורת לילדים ולנוער
- האבא של החתן – מאת יוסף בר-יוסף, התיאטרון הקאמרי
- חצוצרה בוואדי – ע"פ סמי מיכאל, בתיאטרון בית ליסין ובתיאטרון חיפה[6]
- רישיון לחיות – מאת יצחק גורמזאנו גורן, תיאטרון באר שבע
- ירח שחור – מאת מוטי אברבוך, תיאטרון באר שבע
- אקווס – מאת פיטר שאפר, תיאטרון באר שבע
- אתה צעיר רק פעמיים – תיאטרון באר שבע
- העולם על-פי אלון – מאת אורלי ישועה, תיאטרון השעה הישראלי[7]
- קוביות של שוקולד – מאת נאוה מקמל-עתיר, חני הפקות
- המאהב – מאת א"ב יהושע, תיאטרון הבימה
- חולה אהבה בשיכון ג' – מאת שבי גביזון, התיאטרון הקאמרי
- בית אל ג'יראן - שכנים - מאת סיגל שאול, התיאטרון העיראקי הישראלי
- אין כמו משפחה - מאת מאור הרוש, תיאטרון תל אביב
- מפקח בא - מאת ג'יי. בי. פריסטלי, תיאטרון חיפה.
במסגרת בימת קדם
עריכה- במקום אהבה – מאת יצחק גורמזאנו גורן ובבימויו, 1985
- חלום ניו-יורק – מאת יצחק גורמזאנו גורן ובבימויו, 1988
- חג איפורים – הצגה לילדים מאת שושה גורן ומאשה דולב. בימוי: יצחק גורמזאנו גורן, 1990
- בקיץ על הגג – מופע סיפורים מאת שושה גורן, 1991
- אנוסים – מאת מוטי אברבוך ובבימויו, 1991
- מסכות בוונציה – מאת יצחק גורמזאנו גורן, 1992[8]
- מהרג'אן אל מסאכר (פסטיבל המסכות) – הצגה לילדים בערבית. מאת שושה גורן, בימוי יצחק גורמזאנו גורן, 1996
- חתולה שחורה (עם כתם לבן) – מאת דורית מקלף, בימוי: יצחק גורמזאנו גורן, 2000
- עגנון הים-תיכוני – מופע ספרות מכתבי עגנון, עריכה וביצוע: מיכל בת-אדם ושושה גורן, 2001
- הסבתא והרקדנית – מופע סיפורים ומחול, מאת שושה גורן ובבימויה, 2002
- דימונה דימונה – מאת יצחק גורמזאנו גורן ובבימויו, 2005
- בימוי
- חזרתי משם – מאת עירית גדרון ובביצועה, 2001
פילמוגרפיה
עריכהקולנוע
עריכה| שנה | סרט | תפקיד | במאי |
|---|---|---|---|
| 2024 | אהבה במרוקו | עדה דוהן | Susannah Grant |
| 2017 | אמור | רחל | רפאל רביבו |
| 2012 | נמס בגשם | שרה | דורון ערן |
| 2011 | בין השמשות[9] | רוזי | אלון זינגמן |
| שמור על ילדתי | אורח | דינה פרלשטיין | |
| 2007 | מדוזות[10] | תקווה | אתגר קרת ושירה גפן |
| 2006 | קולולוש (סרט טלוויזיה ב-HOT3) | עמומה | נתי אדלר |
| 1997 | נסיעת מבחן (סרט טלוויזיה ב-ערוץ 2) | רחל | עמית גורן |
| 1996 | נשים | גברת ששון | משה מזרחי |
| 1994 | בית (סרט סטודנטים) | לאה | דוד אופק |
| 1991 | ״מגן אנושי״ | סבתא כורדית | טד פוסט |
| 1988 | נישואין פיקטיביים | אמא של ג'ודי | חיים בוזגלו |
טלוויזיה
עריכהספרים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
שושה גורן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שושה גורן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
שושה גורן, באתר AllMovie (באנגלית)
שושה גורן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- שושה גורן, בארכיון הבימה
שי פוגלמן וינאי יחיאל, ענייני פנים: שושה גורן, באתר הארץ, 20 בינואר 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ נולדה בבגדאד, שושה גורן (באנגלית)
- ^ נטע אלכסנדר, שובו של יצחק גורמזאנו גורן, נסיך המעברה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2015
- ^ תיאטרון - נשים של ממש, דבר, 8 ביולי 1983
- ^ שושה – 50 סיפורי במה, באתר בימת קדם
- ^ תמי לוביץ', אור מזרחי, חדשות, 11 בדצמבר 1991
- ^ שוש אביגל, לוח תיאטרון, חדשות, 25 בנובמבר 1988
- ^ נגה שביט-רז, "העולם על פי אלון" ו"אגדת השמש הנעלמת" עוסקות בנושאים הרלוונטיים לחיי הילדים, באתר הארץ, 6 באפריל 2010
- ^ "מסכות בונציה" חיבר יצחק גורמזאנו, והוא גם ביים את ההצגה שמעלה את פרשיית חייה של דונה גרציה מנדס, חדשות, 5 ביוני 1992
- ^ אורי קליין, "בין השמשות", תסריט ובימוי: אלון זינגמן | מחוץ לאזור הדמדומים, באתר הארץ, 24 ביוני 2011
- ^ אורי קליין, שוב המציאות מתפצלת, באתר הארץ, 29 ביוני 2007
- ^ אריאנה מלמד, הצלחתן, אחיות שלי, באתר הארץ, 3 בפברואר 2019