שחטאר דונצק

קבוצת כדורגל מאוקראינה
(הופנה מהדף שחטיור דונייצק)

מועדון הכדורגל שַחְטָאר דוֹנֵצְקאוקראינית: ФК «Шахтар» Донецьк) הוא אחד ממועדוני הכדורגל החשובים והידועים ביותר באוקראינה ולפני כן בברית המועצות. המועדון מייצג את העיר דוֹנֵצְק שבמזרח אוקראינה והוא ממועדוני הכדורגל האוקראיניים הפופולריים ביותר. קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב-24 במאי 1936 בחסות כורי הפחם בעיר ונחשבת לאחת הקבוצות הגדולות במזרח אירופה. זו הקבוצה הראשונה באוקראינה העצמאית לזכות בתואר אירופי לאחר שזכתה באליפות הליגה האירופית בעונת 2008/2009 וזהו אחד המועדונים העשירים ביותר באוקראינה. לזכות הקבוצה 13 אליפויות לאומיות, 13 גביעי אוקראינה ושמונה תוארי סופרקאפ אוקראינה וזכתה בגביע סובייטי אחד.

שחטאר דונצק
Shakhtar Crest.png
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל שחטאר דונצק
כינוי הכורים, החפרפרות
תאריך ייסוד 24 במאי 1936
אצטדיון מרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי, קייב
(תכולה: 70,050)
בעלים אוקראינהאוקראינה סרגי מסיונדזניק
נשיא אוקראינהאוקראינה רינאט אחמטוב
יו"ר אוקראינהאוקראינה אולג פופוב
מנכ"ל אוקראינהאוקראינה סרגיי פלקין
מאמן פורטוגלפורטוגל לואיש קשטרו
ליגה הפרמייר-ליג האוקראיני
shakhtar.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט
של שחטאר דונצק
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Handball pictogram.svg
כדורגל קבוצת מילואים א' קבוצת מילואים ב' קטרגל כדורעף כדוריד
סמל הקבוצה בשנים 19972007.

בעקבות משבר אוקראינה, אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל ממאי 2020, הוא האצטדיון האולימפי בקייב[1]. קודם לכן, החל משנת 2017, אירחה באצטדיון מטאליסט שבחרקוב, המכיל 40,200 מקומות ישיבה. קודם לאצטדיון זה, שיחקה הקבוצה בארנה לבוב ובדונבאס ארנה, שהיה האצטדיון הבייתי האמיתי האחרון.

החל מקיץ 2019, חברת Parimatch מהווה לנותנת החסות העיקרית של הקבוצה.

היסטוריהעריכה

 
שחקני שחטאר חוגגים זכייה בגביע האוקראיני 2017.

מועדון הכדורגל, שהוקם רשמית במאי 1936 נקרא תחילה בשם סטאחאנובץ על שמו של אלכסיי סטאחאנוב שהיה כורה פחם אגדי באותו האזור באוקראינה. עקב מלחמת העולם השנייה הקבוצה השתנתה מאוד. מהקבוצה של 1941 נשארו רק שלושה שחקנים. תוך כמה שנים הגיעו שחקנים חדשים והקבוצה חזרה לליגת העל הסובייטית ב-1949. ההישג הראשון של הקבוצה היה בשנת 1951 עם המאמן החדש ויקטור נוביקוב, בתקופה שבה היא נקראה שחטאר הגיעה הקבוצה למקום השלישי בליגה הסובייטית.

הקבוצה, שכונתה "הכורים" הייתה ידועה בכל ברית המועצות בשל רוח הלחימה של המועדון וההישגיות שלו. בשנות ה-60, תחת הנהגתו של המאמן אולג אושנקוב הגיעה הקבוצה שלוש פעמים לגמר הגביע הסובייטי, מתוכן פעמיים, ב-1961 ו-1962 זכתה הקבוצה בגביע. הקבוצה כונתה "קבוצת הגביע" בשל יכולתה לזכות פעם אחר פעם במעמד מכובד בגביע אך ההישגים המרשימים באמת של הקבוצה היו בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80.

בשנת 1975 שחטאר סיימה במקום השני בליגה הסובייטית וזכתה לייצג את ברית המועצות במפעלים האירופיים. בשנת 1978 הגיעה הקבוצה למקום השלישי בליגה הסובייטית ושנה לאחר מכן הגיעה בפעם השנייה בתולדותיה למקום השני (1979). בשנים הללו בקבוצה היה חלוץ ויטאלי סטרוכין, שנחשב לשחקן הטוב בהיסטוריה של המועדון. שחטאר זכתה בשנת 1983 בסופר קאפ הסובייטי אך לא הצליחה להשלים טרבל שכן באליפות זכתה באותה העונה דנייפר דנייפרופטרובסק. בעונת 1983/1984 הקבוצה הגיעה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע.

עם הקמת הפרמייר ליג האוקראינית בשנת 1991 הפכה שחטאר דונצק, ביחד עם דינמו קייב, לאחת משתי המועמדות המובילות בכל שנה לתואר האליפות, ועד שנת 2018 זכתה ב-12 אליפויות. בשנת 2000 השתתפה שחטאר דונצק בפעם הראשונה בליגת האלופות. באחד מהמשחקים בבית היא ניצחה 0–3 את ארסנל.

בשנת 2009 זכתה הקבוצה בגביע אופ"א לאחר שגברה במשחק הגמר בתוצאה 1–2 על קבוצת ורדר ברמן הגרמנית. בעונת 2010/2011 היא שיחקה בליגת האלופות והגיעה לרבע הגמר, אך הודחה על ידי ברצלונה אחרי שהפסידה 6:1 בסיכום הכולל.

בשנת 2014 הופצץ אצטדיון הקבוצה, בעת המשבר האלים שפרץ במדינה והקבוצה נאלצה לעזוב את העיר המופגזת ולנטוש את מתקן האימונים. לאחר שדונצק הפכה לאזור קרבות, הקבוצה נדדה במאי 2014 לקייב על מנת להתאמן. עקב המצב הקבוצה אירחה תחילה את משחקי הבית שלה בארנה לבוב שבעיר לבוב, במערב אוקראינה, המכיל 34,915 מקומות ישיבה[2]. מאז 2017 אצטדיון מטאליסט בחרקוב שימש אותה למשחקי הבית.

ב-2016 הקבוצה הגיעה עד לשלב חצי גמר הליגה האירופית, אך הודחה על ידי סביליה בתוצאה 5:3 בסיכום הכולל. במאי 2018 זכתה בגביע האוקראיני בפעם ה-12 בתולדותיה, אחרי ניצחון על דינמו קייב והפכה לקבוצה האוקראינית שזוכה במירב תוארי הגביע. היא שבה וזכתה בגביע גם עונה לאחר מכן.

בעונת 2019/2020 שחטאר זכתה באליפות ה-13 שלה[3]. בליגה האירופית העפילה לחצי גמר המפעל, אחרי שהדיחה את פ.צ. בזל והביסה את וולפסבורג 5-1 בגומלין. בחצי הגמר הפסידה לאינטר מילאנו בתוצאה 5:0. החל ממאי 2020 מארחת את משחקיה במרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי בקייב.

בעונת 2020/2021 שחטאר הרשימה בליגת האלופות עם נצחון 3:2 על ריאל מדריד ושוויון מאופס מול אינטר מילאן בשלב הבתים, אך הובסה בתוצאה 6:0 לבורוסיה מנשנגלדבך, שהייתה לתבוסה הגדולה ביותר בתולדותיה במפעלים האירופיים, לצד התבוסה בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2018/2019 למנצ'סטר סיטי.[4]

שחטאר במפעלים האירופייםעריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – שחטאר דונצק במפעלים האירופיים

הישגים לפי עונהעריכה

ברית המועצות (1936–1991)עריכה

עונה ליגה # גביע אירופה הערות
‏1936
(אביב)
ליגה שלישית 7 ‏32 אחרונות
‏1936
(סתיו)
6 -
1937 3 ‏64 אחרונות העפלה לליגת העל
1938 ליגת העל 11 רבע גמר
1939 12
1940 12 לא השתתפה
1941 5
1945 ליגת המשנה הסובייטית שמינית גמר
1946
1947 2 ‏32 אחרונות
1948 3 לא העפילה לשלבי הגביע העפלה לליגת העל
1949 ליגת העל 18 ‏16 אחרונות
1950 11 שמינית גמר
1951 3 חצי גמר
1952 13 ‏32 אחרונות ירדה לליגת המשנה
1953 ליגת המשנה הסובייטית 1 טורניר גמר של ליגת המשנה
1953 3 חצי גמר
1954 1 טורניר מעבר
1954 1 רבע גמר העפלה לליגת העל
1955 ליגת העל 7 שמינית גמר
1956 7 לא נערך
1957 8 רבע גמר
1958 8 שמינית גמר
1959 12
1960 8 טורניר פלייאוף על מקומות 13–18
1960 17 חצי גמר משחקי מעבר על הישרדות בליגה
1961 6 משחק על מקומות 11–22
1961 12 זכייה
1962 3 טורניר מעבר
1962 8 זכייה
1963 11 גמר
1964 5 שמינית גמר
1965 12 רבע גמר
1966 10 שמינית גמר
1967 6 שמינית גמר
1968 14 חצי גמר
1969 3 ‏16 אחרונות
1969 10
1970 10 ‏16 אחרונות
1971 16 רבע גמר ירידה לליגת המשנה
1972 ליגת המשנה הסובייטית 2 ‏16 אחרונות חזרה לליגת העל
1973 ליגת העל 6 שמינית גמר
1974 12 חצי גמר
1975 2 ‏16 אחרונות
1976 (אביב) 5 חצי גמר
1976 (סתיו) 10
1977 5 רבע גמר גביע אופ"א שמינית גמר
1978 3 גמר
1979 2 שלב הבתים גביע מחזיקות הגביע ‏16 אחרונות
1980 6 זכייה גביע אופ"א ‏32 אחרונות
1981 7 שלב הבתים גביע אופ"א ‏32 אחרונות
1982 14 שלב הבתים
1983 9 זכייה
1984 13 שמינית גמר גביע מחזיקות הגביע רבע גמר
1985 12 גמר
1986 6 גמר
1987 7 ‏16 אחרונות
1988 8 שמינית גמר
1989 14 רבע גמר
1990 8 שמינית גמר
1991 12

אוקראינה (1992–…)עריכה

עונה ליגה # גביע אירופה הערות
1992 ליגת העל 4 חצי גמר
‏1992/93 4 ‏16 אחרונות
‏1993/94 2 שמינית גמר
‏1994/95 4 זכייה גביע אופ"א סיבוב המוקדמות
‏1995/96 10 חצי גמר גביע מחזיקות הגביע סיבוב 1
‏1996/97 2 זכייה
‏1997/98 2 שמינית גמר גביע מחזיקות הגביע סיבוב 2
‏1998/99 2 חצי גמר גביע אופ"א סיבוב 2
‏1999/00 2 רבע גמר גביע אופ"א סיבוב 1
‏2000/01 2 זכייה גביע אופ"א סיבוב 3 ליגת האלופות — שלב הבתים הראשון
‏2001/02 1 זכייה גביע אופ"א סיבוב 1 ליגת האלופות — סיבוב מוקדמות שלישי
‏2002/03 2 גמר גביע אופ"א סיבוב 1 ליגת האלופות — סיבוב מוקדמות שלישי
‏2003/04 2 זכייה גביע אופ"א סיבוב 1 ליגת האלופות — סיבוב מוקדמות שלישי
‏2004/05 1 גמר גביע אופ"א שמינית גמר ליגת האלופות — שלב הבתים
‏2005/06 1 שמינית גמר גביע אופ"א ‏16 אחרונות ליגת האלופות — סיבוב המוקדמות השלישי
‏2006/07 2 גמר גביע אופ"א שמינית גמר ליגת האלופות — שלב הבתים
‏2007/08 1 זכייה ליגת האלופות שלב הבתים
‏2008/09 2 גמר גביע אופ"א זכייה ליגת האלופות — שלב הבתים
‏2009/10 1 חצי גמר ליגת האלופות ‏16 אחרונות
‏2010/11 1 זכייה ליגת האלופות רבע גמר
‏2011/12 1 זכייה ליגת האלופות שלב הבתים
‏2012/13 1 זכייה ליגת האלופות שמינית גמר
2013/14 1 גמר הליגה האירופית 16 אחרונות ליגת האלופות — שלב הבתים
2014/15 2 גמר ליגת האלופות שמינית גמר
2015/16 2 זכייה הליגה האירופית חצי גמר
2016/17 1 רבע גמר הליגה האירופית ‏16 אחרונות
2017/18 1 זכייה ליגת האלופות
2018/19 1 זכייה הליגה האירופית 32 אחרונות
2019/20 1 16 אחרונות חצי גמר
2020/21 רבע גמר ליגת האלופות שלב הבתים

קבוצת הנוערעריכה

קבוצת הנוער של שחטאר נחשבת לאחת הטובות והענפות במדינה, היא העפילה עד לשלב הגמר בליגת האלופות לנוער בעונת 2014/2015 אך הפסידה לצ'לסי בתוצאה 3:2.

אצטדיון הקבוצה ומתקניםעריכה

שחטארעריכה

מהקמת המועדון בשנת 1936 המועדון אירח את משחקיו באצטדיון שחטאר דונצק, שהכיל 25 אלף מושבים. ב-1954 הותקנה תאורה חשמלית וזה היה האצטדיון השני בברית המועצות עם תאורה שכזו. ב-1966 שופץ ותכולת המושבים הוגדלה ל-42 אלף מקומות ועד 1981 שופץ שוב ונוספה בו מערכת חימום. ב-1999 נערך שיפוץ נוסף, על מנת להתאים את האצטדיון לתקנים מודרניים ולתקני ליגת האלופות, כך שהותקנו מושבי פלסטיק ותכולת המושבים הורדה ל-32 אלף מושבים.

אולימפיסקיעריכה

אצטדיון אולימפיסקי בדונצק שימש את הקבוצה ממרץ 2004. האצטדיון נבנה ב-1958 ונקרא בשם "לוקומוטיב", משום שנבנה בחסות חברת הרכבות של דונצק. ב-1970 הבנייה הושלמה אך לא שימש כמעט את שחטאר. ב-2003 שופץ ושימש את נבחרת הנוער של אוקראינה ואת הקבוצה כמגרש חלופי.

דונבאס ארנהעריכה

  ערך מורחב – דונבאס ארנה
 
דונבאס ארנה

ב-2006 החלה בנייתו של דונבאס ארנה בפארק על שם לנין בדונצק. הרעיון לבנות אצטדיון חדש לקבוצה הגיע מהבעלים רינאט אחמטוב. תקציב הבנייה עמד על 400 מיליון דולרים ונועד לארח משחקים במסגרת יורו 2012. האצטדיון נחנך ב-29 באוגוסט 2008 וכלל מושבים בצבעי שחור, כתום ולבן שמסמלים את חבל דונבאס ואת המועדון. חזית האצטדיון צופתה בזכוכית וגג האצטדיון מכסה 93% מהמושבים והוא בעל תכולה של 52,667 מושבים. עקב משבר אוקראינה חדל לשמש כמגרשה של שחטאר ומשמש את קבוצות הכדורגל של הרפובליקה העממית של דונצק. המשחק האחרון שדונצק אירחה היה ב-2 במאי 2014 נגד איליצ'בץ[5].

ארנה לבובעריכה

  ערך מורחב – ארנה לבוב

ב-15 במאי 2014 נודע שבעקבות המשבר הביטחוני באוקראינה הוחלט כי דונצק תארח את המשחקים הביתיים באצטדיון האולימפי בקייב ובארנה לבוב שבלבוב. ארנה לבוב הפך לאצטדיון הקבוצה בטורנירי אופ"א ולעיתים אירחה משחקים בינלאומיים בחרקוב אך את מרבית משחקי הבית ערכה באצטדיון זה.

מטאליסט חרקובעריכה

  ערך מורחב – אצטדיון מטאליסט

ב-30 בינואר 2017 נחתם הסכם לפיו שחטאר תארח את כל משחקיה במסגרת הגביע האוקראיני ובמפעלים האירופיים באצטדיון מטאליסט בחרקוב. עלות השכירות עומדת על 7,000 יורו למשחק.

אולימפיסקיעריכה

ממאי 2020 שחטאר מארחת את משחקי הבית במרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי המכיל 70,050 מושבים.

מתקן האימוניםעריכה

עד 2014 מתקן האימונים של הקבוצה היה "קירשה" בעיר דונצק, מתחם בגודל 43 הקטר, 4,368 מ"ר לחוף אגם והכיל 9 מגרשי אימונים (8 מהם עם כיסוי דשא טבעי).

משנת 2014 הקבוצה מתאמנת במרכז האימונים סוויאטושין, בפרברי קייב.

סגל הקבוצהעריכה

 
מירצ'ה לוצ'סקו, אימן את שחטאר במשך 12 שנה (2004–2016) וזכה עמה בשמונה אליפויות, ארבעה גביעים, שמונה תוארי סופרקאפ וזכייה בגביע אופ"א ותואר אירופי ראשון.
מס' עמדה שם
1 אוקראינה  שוער אלכסיי שבצ'נקו
2 אוקראינה  הגנה בוהדן בוטקו (מושאל ללך פוזנן)
4 אוקראינה  הגנה סרגיי קריבצוב
5 גאורגיה  הגנה דאויט חוצ'ולובה
6 אוקראינה  קשר טרס סטפננקו
7 ברזיל  קשר טייסון
8 ברזיל  קשר מרקוס אנוטוניו
9 ברזיל  קשר דטיניו
10 אוקראינה  חלוץ ג'וניור מוראיס
11 אוקראינה  קשר מרלוס
14 ברזיל  קשר טטה
15 אוקראינה  קשר יבהן קונופליאנקה
17 אוקראינה  קשר מקסים מלישב
19 ישראל  קשר מנור סולומון
20 אוקראינה  קשר ויקטור קובלנקו
מס' עמדה שם
21 ברזיל  קשר אלן פטריק
22 אוקראינה  הגנה מיקולה מטוויינקו
23 אוקראינה  חלוץ אנדריי בוריאצ'וק
27 ברזיל  קשר מאייקון
28 ברזיל  קשר מרקיניוס סיפריאנו
29 אוקראינה  קשר אנדריי טוטוייבסקי
30 אוקראינה  שוער אנדריי פיאטוב
31 ברזיל  הגנה איסמאילי
45 אוקראינה  חלוץ דנילו סיקאן
49 ברזיל  הגנה ויטאו
50 אוקראינה  קשר סרגיי בולבאט
76 אוקראינה  קשר אלכסנדר פיחאליונוק
77 אוקראינה  הגנה ואלרי בונדר
81 אוקראינה  שוער אנטולי טרובין
98 ברזיל  הגנה דודו

בעלי תפקידיםעריכה

  • רינאט אחמטוב, נשיא
  • אולג פופוב - יו"ר דירקטוריון
  • בוריס קולסניקוב - סגן נשיא
  • סרגיי פלקין - מנכ"ל
  • אלכסנדר צ'רקאסוב - מזכ"ל

מאמניםעריכה

תקופת כהונה שם תארים
1936—1937 ברית המועצות  ניקולאי נאומוב
1938 ברית המועצות  וסילי בוריסנקו
1938 ברית המועצות  גריגורי ארכנגלסקי
1939—1941 ברית המועצות  אברם דנגולוב
1944—1945 ברית המועצות  ניקולאי קוזנצוב
1946—1948 ברית המועצות  אלכסיי קוסטילב
1949 ברית המועצות  גאורגי מזאנוב
1949—1951 ברית המועצות  ויקטור נוביקוב
1952 ברית המועצות  קונסטנטין קוואשנין
1952—1956 ברית המועצות אלכסנדר פונומארוב
1956—1957 ברית המועצות  וסילי ירמילוב
1958 ברית המועצות  א. דנגולוב
1959 ברית המועצות  ו. נוביקוב
1959—1960 ברית המועצות  קונסטנטין שצ'גוצקי
1960—1969 ברית המועצות  אולג אושנקוב 2 גביעי ברית המועצות
1969—1970 ברית המועצות  יורי וויינוב
1970—1971 ברית המועצות  ארטיום פליאן
1971 ברית המועצות  יורי זכארוב
1971—1972 ברית המועצות  ניקולאי מורוזוב
1972—1973 ברית המועצות  אולג בזילביץ'
1974 ברית המועצות  י. זכארוב
1974—1978 ברית המועצות  ולדימיר סלקוב
1979—1985 ברית המועצות  ויקטור נוסוב 2 גביעי ברית המועצות
‏1 הסופר קאפ הסובייטי
1986 ברית המועצות  א. בזילביץ'
1987—1989 ברית המועצות  אנטולי קונקוב
1989—1994 ברית המועצות /אוקראינה  ולרי יארמצ'נקו
1995 אוקראינה  ו. סלקוב 1 גביע אוקראינה
1995—1996 אוקראינה  ולרי רודאקוב
1996—1999 אוקראינה  ו. יארמצ'נקו 1 גביע אוקראינה
1999 רוסיה  אנטולי בישובץ
1999 אוקראינה  אלכסיי דרוזדנקו
1999—2001 אוקראינה  ויקטור פרוקופנקו 1 גביע אוקראינה
2001—2002 אוקראינה  ו. יארמצ'נקו
2002 איטליה  נביו סקאלה 1 אליפות אוקראינה
‏1 גביע אוקראינה
2003 אוקראינה  ו. יארמצ'נקו
2003—2004 גרמניה  ברנד שוסטר
2004 אוקראינה  ו. פרוקופנקו
2004—2016 רומניה  מירצ'ה לוצ'סקו 8 אליפות אוקראינה
‏6 גביע אוקראינה
‏7 תוארי הסופר קאפ האוקראיני
‏1 אליפות הליגה האירופית
2016—2019 פורטוגל  פאולו פונסקה 3 אליפות אוקראינה
‏3 גביע אוקראינה
1 תואר הסופר קאפ האוקראיני
2019— פורטוגל  לואיש קשטרו 1 אליפות אוקראינה

שחקנים בולטים בעבר ובהווהעריכה

שיאני ההופעותעריכה

להלן עשרת השחקנים ששיחקו הכי הרבה משחקי ליגה במדי הקבוצה, נכון ל-31 באוגוסט 2019. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בקבוצה.

מקום שם השחקן שנות פעילות הופעות
1 מיכאיל סוקולובסקי 1974–1987 400
2 סרגיי יאשצ'נקו 1982–1995 384
3 דאריו סרנה 2018-2003 339
4 יורי דגטריוב 1967–1983 321
5 ולרי יארמצ'נקו 1966–1978 297
6 ויקטור גרצ'יוב 1980–1990
1994 - 1995
283
7 איגור פטרוב 1981–1991
1994–1996
1998
281
8 ולרי רודקוב 1974–1987 277
9 דמיטרי שוטקוב 1989–2008 267
10 אנדריי פיאטוב 2007 - 266

שיאני שעריםעריכה

להלן עשרת השחקנים שהבקיעו הכי הרבה שערי ליגה במדי הקבוצה, נכון ל-11 בדצמבר 2016. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בקבוצה.

מקום שם השחקן שנות פעילות שערים
1 מיכאיל סוקולובסקי 1974–1987 91
2 ולרי סטרוחין 1973–1981 86
3 אנדריי וורוביי 1999–2007 80
4 לואיס אדריאנו 2007–2015 77
5 איגור פטרוב 1981–1991
1994–1996
1998
70
6 ויקטור גרצ'יוב 1980–1990
1994 - 1995
69
7 אלכס טשיירה 2010 - 2015 67
8 ברנדאו 2002 -2008 65
9 סרגיי אטלקין 1990–1997
1999–2002
61
10 אולג מטבייב 1992–1995
1996 - 2000
61

מלבישות, בעלים וספונסרים ראשייםעריכה

 
אוטובוס בצבעי המועדון
שנים[6] יצרניות תלבושות ספונסרים
1992—1998 גרמניה  Adidas דנמרק  Carlsberg
1998—2005 אוקראינה  DCC
2005—2006 אוקראינה  life:)
2006—2007 אוקראינה  SCM
2008—2019 ארצות הברית  Nike
2019— קפריסין Parimatch

תאריםעריכה

באוקראינה

הפרמייר ליג האוקראיני:

  • אליפויות (13): 2002, 2005, 2006, 2008, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2017, 2018, 2019, 2020

הגביע האוקראיני:

  • זכייה (13): 1995, 1997, 2001, 2002, 2004, 2008, 2011, 2012, 2013, 2016, 2017, 2018, 2019

הסופר קאפ האוקראיני:

בברית המועצות

הגביע הסובייטי:

הסופר קאפ הסובייטי:

  • זכייה (1): 1983
תארים בינלאומיים
תארים אחרים

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שחטאר דונצק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

ליגת האלופות 2020/21
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
גרמניה  באיירן מינכן ספרד  ריאל מדריד פורטוגל  פורטו אנגליה  ליברפול ספרד  סביליה רוסיה  זניט סנקט פטרבורג איטליה  יובנטוס צרפת  פריז סן-ז'רמן
ספרד  אתלטיקו מדריד אוקראינה  שחטאר דונצק אנגליה  מנצ'סטר סיטי הולנד  אייאקס אנגליה  צ'לסי גרמניה  בורוסיה דורטמונד ספרד  ברצלונה אנגליה  מנצ'סטר יונייטד
אוסטריה  רד בול זלצבורג איטליה  אינטר מילאנו יוון  אולימפיאקוס איטליה  אטאלנטה רוסיה  קרסנודאר איטליה  לאציו אוקראינה  דינמו קייב גרמניה  ר.ב. לייפציג
רוסיה  לוקומוטיב מוסקבה גרמניה  בורוסיה מנשגלדבאך צרפת  אולימפיק מרסיי דנמרק  מיידטלנד צרפת  סטאד רן בלגיה  קלאב ברוז' הונגריה  פרנצווארוש טורקיה  איסטנבול בשאקשהיר