שחייה בישראל

עיינו גם בפורטל

Swimming portal.png

פורטל השחייה הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים לשחייה תחרותית. הפורטל מציג את כל האלופים האולימפיים, אלופי העולם, את שיאי העולם, את אליפויות אירופה וכן את כל שחייני העלית הישראלים לדורותיהם.


תחרויות שחייה התקיימו לראשונה בארץ ישראל כבר משנת 1926 כשהוקמה הקבוצה הראשונה בישראל בשחייה תחרותית, קבוצת מכבי חיפה. תחרות השחייה החשובה ביותר בישראל היא אליפות ישראל בשחייה שנערכת באופן מסודר וקבוע אחת לשנה משנת 1952.[1][2] תחרויות שחייה ברמה הבינלאימית נערכו במסגרת המכבייה וכינוס הפועל וכך במשך השנים, השתתפו בארץ שחייניות ושחיינים יהודים ושאינם יהודים מהטובים בעולם, כולל אלופים אולימפיים, אלופי עולם ושיאני עולם.

ההישג הישראלי הטוב ביותר בשחייה במשחקים האולימפיים שייך ליעקב טומרקין (לונדון 2012), שסיים במקום שביעי במשחה ל-200 מטר גב. איתן אורבך היה השחיין הישראלי הראשון שהגיע לשלב הגמר באולימפיאדה במשחה אישי (סידני 2000), במשחה ל-100 מטר גב. לראשונה בתחרויות השחייה באולימפיאדה הייתה לישראל נציגות במשחה הגמר (אטלנטה 1996), שבו הגיעה הרביעייה הישראלית במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קטלר ויואב ברוק) לשלב הגמר, בשיא ישראלי חדש.

יואב ברוק היה השחיין הישראלי הראשון שהשתתף במשחה גמר באליפות עולם (רומא 1994). ההישגים הטובים ביותר של שחיינים ישראלים באליפויות העולם שייכים לאיתן אורבך שסיים במקום שביעי (פרת' 1998), מיקי מלול שסיים במקום שישי (מלבורן 2007), גל נבו שסיים במקום שישי (רומא 2009) וגיא ברנע שסיים במקומות שישי ושביעי (שנגחאי 2011 וברצלונה 2013, בהתאמה).

התואר המכובד ביותר שבו זכה שחיין ישראלי שייך ליונתן קופלב שזכה במדליית זהב באליפות אירופה (דברצן 2012) וגם קבע את תוצאת השנה בעולם (2016) במשחה ל-50 מטר גב, ובכך היה לשחיין הישראלי הראשון והיחידי עד כה (אפריל 2020) שזוכה בתואר אלוף אירופה בשחייה ומחזיק בתוצאת השנה בעולם.

בתואר יבשתי נוסף זכה דן ברנר במדליית זהב במשחקי אסיה (טהראן 1974) במשחה ל-100 מטר חופשי, שהיה ההישג הטוב ביותר של שחיין ישראלי ובסך הכל זכו שחייני ישראל במשחקי אסיה ב-11 מדליות, 1 זהב, 4 כסף ו-6 ארד.

בשנת 2015 נערכה לראשונה בישראל אליפות אירופה בשחייה (בריכת 25 מטר) שבה נקבעו לראשונה בישראל, שלושה שיאי עולם חדשים ושני שיאי אירופה חדשים.

היסטוריהעריכה

שנות ה-20עריכה

תחרויות שחייה התקיימו לראשונה בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20. בשנת 1926 הוקמה מחלקת השחייה של קבוצת מכבי חיפה, הראשונה בישראל ומאז החלו תחרויות השחייה ומשחקי הכדורמים בישראל.[3] בין השחיינים הבולטים באותה העת היו אלכסנדר אפשטיין ממכבי חיפה הנחשב כחלוף ספורט השחייה בישראל כשחיין וכמאמן.[4]

הסיפור שעומד מאחורי התחרות השחייה הראשונה בארץ ישראל, שהיא ניתנה כפרס על הצלת חייו של המושל הבריטי, אדוארד קית'-רוץ'! באוגוסט 1926 שהה אלכסנדר אפשטיין בחוף הרחצה ליד הגשר הגרמני בחיפה. המושל הבריטי קיטרודג', נכנס לשחות בים, אך נסחף על ידי הגלים ועמד לטבוע. אפשטיין שהיה שחיין מעולה, לא היסס וקפץ למים ויחד איתו נכנס גם תושב ערבי אלמוני. לאחר מאמץ רב הצליחו השניים לחלץ את המושל שהזמין אותם ללשכתו לקבלת פרס. כאשר הגיעו השניים ללשכת המושל, נשאלו מה התגמול שירצו תמורת החילוץ האמיץ? אפשטיין אמר ללא היסוס: "נודה למושל אם יפעל לארגונה של תחרות ארצית לשחייה" וכך נולדה תחרות השחייה הראשונה בארץ ישראל, אשר התקיימה בחיפה. התחרות נערכה בים בין שתי דוברות שהוצבו במרחק של כ-100 מטר אחת מהשנייה כשהשחיינים התחרו בסגנונות שונים ומרחקים שונים. אפשטיין זכה במקומות הראשונים במשחים ל-100 מטר חופשי ול-100 מטר גב. בתחרות נערכו משחי מוקדמות ומשחי גמר. בין המשתתפים היו שחייני המועדון הגרמני "דויטשר ספורט פאריין", המשטרה הבריטית והמועדון הערבי "אל-אתיאחד". ארגון התחרות והפרסים למשתתפים היו תרומתו של המושל הבריטי.[5]

שנות ה-30עריכה

 
בריכת בת גלים בחיפה

1932עריכה

תחרות השחייה הבינלאומית הראשונה נערכה במסגרת המכביה הראשונה באפריל 1932. התחרות התקיימה בנמל חיפה במסלולים מאולתרים והשתתפו בה שחיינים ברמה עולמית ביניהם: פריצי לוי והדי ורטהיימר מאוסטריה שזכו כל אחת במדליית ארד באליפות אירופה בשחייה (400 מטר חופשי ו-200 מטר חזה בהתאמה) וסיימו במקומות 11 ו-13 בהתאמה באולימפיאדת אמסטרדם (1928) ופבל שטיינר מצ'כוסלובקיה שזכה במדליית ארד באליפות אירופה במשחה ל-100 מטר חופשי. מיד לאחר מכן נערכה תחרות שחייה שנייה במסגרת כינוס הפועל השלישי.

1933עריכה

עם חנוכת בניין ימק"א ירושלים באפריל 1933 נחכנה גם בריכת השחייה שהיוותה חלק ממתחם הספורט החדש והיא למעשה בריכת השחייה הראשונה בישראל באורך 20 מטר, שהייתה אף מקורה.

1935עריכה

בשנת 1935 נחנכה בריכת בת גלים בחיפה שהייתה הבריכה האולימפית הראשונה שנבנתה בארץ, והייתה הראשונה והאחרונה ששאבה את מי הים הסמוכים לה ולאחר סינון וניקוי השתמשה בהם למילוי הבריכה ובכך הייתה לבריכה עם מים מלוחים. לבריכה היה מגדל קפיצות הגבוה בארץ בן 3 קומות. היא שימשה את תחרויות השחייה של המכביה השנייה. בסיום מכביה זו, בחרו שחיינים רבים מאירופה להישאר בארץ ישראל, בניגוד לחוקי "הספר הלבן" של הבריטים. אותם שחיינים היוו את תשתית השחייה של ישראל הן כשחיינים והן כמאמנים.

1937עריכה

אחד השחיינים שבחרו להישאר בארץ לאחר המכביה השנייה היה שלמה תנשמת מגרמניה. בתחרות בינלאומית בין נבחרת ארץ ישראל לנבחרת יוון שנערכה בבריכת בת גלים בחיפה ב-3 בספטמבר 1937 הוא קבע במשחה ל-100 מטר חופשי, שיא ארץ ישראל חדש של 1:03.0 דקות, שיא שהחזיק מעמד 17 שנים ובמשחה ל-200 מטר חופשי, שיא ארץ ישראל חדש של 2:27.6 דקות, שהחזיק מעמד 15 שנים.

שחיין נוסף שעלה לאחר המכבייה פאול וָאגוֹ (זאב ורדי) החזיק בשיא הישראלי במשחה ל-400 מטר חופשי במשך כ-13 שנים.[6]

1938עריכה

בשנת 1938 בעקבות ה"אנשלוס", עלתה יהודית דויטש מאוסטריה לארץ ישראל. מיד עם עלייתה היא זכתה באליפות ארץ ישראל בשחייה לנשים וקבעה שיא ארץ ישראל במשחה ל-100 מטר חופשי, שהחזיק מעמד 14 שנה. בשנת 1939 ייצגה את האוניברסיטה העברית בתחרות סטודנטים בינלאומית.

1939עריכה

שחייניות נוספות שעלו באותה העת לארץ ישראל, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היו אלופות ושיאניות צ'כוסלובקיה אדית קפיך ואירנה קרפלס שעלו מבר כוכבא ברטיסלאבה. שיאה הישראלי של טיין במשחה ל-100 מטר גב החזיק מעמד כ-14 שנים ושיאה של קרפלס במשחה ל-200 מטר חזה החזיק מעמד כ-13 שנים.

שנות ה-40עריכה

 
עליזה וירץ ביום הולדתה ה-90

1942עריכה

בנובמבר 1942 יצאה לצליחת הכנרת לרוחבה עליזה וירץ, שעשתה את הדרך בארבע שעות ועשר דקות.[7][8]

1943עריכה

ביולי 1943 התקיימה צליחה תחרותית ראשונה, שאורגנה על ידי הפועל[9] ביוזמת שמריהו נאבל.[10] את המסלול מעין גב לטבריה, שאורכו כתשעה ק"מ, סיימו 23 מתוך 25 שחיינים, ראשון שבהם היה שמואל חדש שעשה את הדרך בזמן של 3:13:45 שעות.[11] מבין הנשים שחתה ראשונה עליזה וירץ בהישג של 3:31:50 שעות.[12]

1944עריכה

ב-28 באוקטובר 1944 צלח יצחק יחזקאל את הכנרת לאורכה מצמח בדרום לטבחה בצפון, כ-22 ק"מ במשך 9 שעות, 39 דקות ו-44 שניות, ובכך היה לשחיין הישראלי הראשון שעמד במשימה זו.

1945עריכה

באוגוסט 1945 נחנכה בריכת רמב"ם היא בריכת שחייה שנבנתה בגבעתיים, הבריכה הציבורית הראשונה שהוקמה ביישוב העברי.

1946עריכה

בשנת 1946 נחנכה בריכת השחייה גלי גיל ברמת גן ששימשה את תחרויות השחייה של מספר מכביות (1957 ו-1961).

1949עריכה

בשנת 1949 מתקיימת לראשונה תחרות שחייה, מפעל העשרה, לזכרם של עשרה משחייני ברית מכבים עתיד ומכבי שנפלו במלחמת העצמאות. התחרות השנתית נערכת למעלה משלושה עשורים. במשך 20 שנה התחרות מיועדת לשחייני מכבי ומשנת 1970 היא נפתחת להשתתפות של כלל שחייני ישראל.

שנות ה-50עריכה

 
נחום בוך באולימפיאדת הלסינקי 1952
 
נבחרת ישראל במחנה אימונים, 1959.
מימין לשמאל: שושנה ריבנר, נוגה הררי, תמר זליג, דורית שרצר, גבריאל גינטר נסט ועוזי בק

1952עריכה

בשנת 1952 נערכה אליפות ישראל הראשונה בשחייה. עד אז נערכו תחרויות נפרדות, אליפות הפועל בשחייה ואליפות מכבי בשחייה. התחרויות החשובות ביותר ששחיינים ישראלים רבים יכלו להשתתף ולהתקדם בזירה הבינלאומית היו תחרויות השחייה של המכביה ושל כינוס הפועל.

נחום בוך היה השחיין הישראלי הראשון שהשתתף במשחקים האולימפיים שנערכו בהלסינקי 1952.

1956עריכה

שושנה ריבנר הייתה השחיינית היחידה שהשתתפה במלבורן 1956.

שנות ה-60עריכה

 
גרשון שפע
 
איבונה טוביס

1960עריכה

ב-1960 היה עמירם טראובר לשחיין הישראלי הראשון ששחה 100 מטר חופשי מתחת לדקה. ברומא 1960 השתתפו יורם שניידר, גרשון שפע, יצחק לוריא ועמירם טראובר.

1964עריכה

בטוקיו 1964 השתתפו אברהם מלמד וגרשון שפע.

1966עריכה

במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק בשנת 1966 זכתה נבחרת ישראל ב-6 מדליות, 4 מדליות כסף: איבונה טוביס, אברהם מלמד, גרשון שפע ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב לגברים (יורם שניידר, גרשון שפע, אברהם מלמד ומשה גרטל) ו-2 מדליות ארד: איבונה טוביס וגרשון שפע.

1968עריכה

במקסיקו סיטי 1968 השתתפו איבונה טוביס, אברהם מלמד, שלומית ניר, יואל קנדה, אמנון קראוס וגרשון שפע. מלמד סיים במקום 11 במשחה ל-100 מטר פרפר, ההישג הטוב ביותר בשחייה במשחקים האולימפיים עד אטלנטה 1996. גרשון שפע משתתף באולימפיאדה שלישית.

1969עריכה

ישראל מצטרפת לתחרות שמונה האומות , תחרות בינלאומית שנתית ומשתתפת עד שנת 1992 כולל.

שנות ה-70עריכה

 
אמיר גניאל

1970עריכה

במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק בשנת 1970 זכתה נבחרת ישראל ב-3 מדליות ארד: שלומית ניר (2 מדליות) ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (יואב יעקובי, יואל קנדה, דן שטרן ומשה גרטל).

1972עריכה

במינכן 1972 משתתפת שלומית ניר באולימפיאדה השנייה שלה.

1974עריכה

במשחקי אסיה שנערכו בטהראן 1974 זכה דן ברנר במדליית זהב במשחה ל-100 מטר חופשי, שהיה ההישג הטוב ביותר של שחיין ישראלי ובמדליית ארד במשחה ל-200 מטר חופשי.

1975עריכה

בשנת 1975 ישראל מורחקת מתחרויות ספורט באסיה בכלל ובשחייה בפרט. המסגרות הבינלאומית היחידות שנישארו לשחייני ישראל פרט לאולימפיאדה (אחת ל-4 שנים) ואליפות עולם (שחייני ישראל השתתפו לראשונה בברלין 1978, אחת ל-4 שנים) היו תחרות השנתית הבינלאומית, תחרות שמונה האומות, תחרויות שחייה של המכביה (אחת ל-4 שנים) ותחרויות שחייה של כינוס הפועל (אחת ל-4 שנים).

1976עריכה

במונטריאול 1976 השתתפו דב ניסמן ועדי פרג.

1977עריכה

בסוף שנות ה-70 דרך כוכבו של אמיר גניאל, שהיה לשחיין הצעיר ביותר שקבע שיא ישראלי לבוגרים בהיותו בן 13 ו-7 חודשים, 2 שיאי גילאים שלו עדיין שרירים וקיימים, כ-44 שנים (נכון ל-2020). גניאל היה השחיין הישראלי המעוטר ביותר בתחרות שמונה האומות (התחרות הבינלאומית השנתית שבה ישראל השתתפה במשך יותר משני עשורים), לאחר שזכה ב-12 מדליות, מהן 8 אישיות, 6 זהב (4 אישיות), 2 כסף (1 אישית), ו-4 ארד (3 אישיות).

1978עריכה

לראושנה משתתפים שחיינים מישראל באליפות העולם בשחייה. האליפות נערכה בברלין 1978 והשתתפו בה אמיר גניאל, ניר שמיר, רון קרמן וזוהר וייס. הרביעייה הישראלית מסיימת במקום 13 בשני משחי השליחים.

שנות ה-80עריכה

1980עריכה

מדינת ישראל מצטרפת לחרם האמריקאי על מוסקבה 1980 ובכך נמנע מאמיר גניאל, רון קרמן וניר שמיר להשתתף במשחקים האולימפיים.

1982עריכה

באליפות העולם שנערכה בגואיאקיל 1982 השתתפו ירון אילתי, יורם כוכבי, יוחאי ליפשיץ, רון קרמן וניר שמיר.

1984עריכה

בלוס אנג'לס 1984 השתתפו יורם כוכבי, אייל שטיגמן והדר רובינשטיין.

1986עריכה

באליפות העולם שנערכה במדריד 1986 השתתפו אייל שטיגמן ושגב פורת.

1988עריכה

בסיאול 1988 השתתף אייל שטיגמן.

בשנות ה-80 אימן נח רם לסירוגין את נבחרת ישראל בשחייה, והשתתף עמה בתחרויות רבות באירופה, בשתי אולימפיאדות (לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988) ובשתי אליפויות עולם (גואיאקיל 1982, מדריד 1986).

בשנת 1987 מונה למאמן הלאומי רובי שלו. בשנים 1989 עד 1991 מונה למאמן לאומי גאבור ראטוני מהונגריה (Rátonyi Gábor) ביחד עם חנן גלעד.

שנות ה-90עריכה

 
יואב ברוק
 
איתן אורבך 1999

1991עריכה

באליפות העולם שנערכה בפרת' 1991 השתתפו אירית אפרתי, טימאה טוט, יואב ברוק, ערן גרומי וגלעד חן.

לראשונה שחיינים מישראל מוזמנים להשתתף באליפות אירופה בשחייה שנערכה באתונה 1991.

1992עריכה

בברצלונה 1992 השתתפו יואב ברוק, ערן גרומי, טימאה טוט וקרן רגאל.

1993עריכה

ב-30 ביולי 1993 חצה פרופ' איתן פרידמן את תעלת למאנש, מאנגליה לצרפת, בשחיית יחיד בזמן של 13 שעות ו-13 דקות ובכך היה לשחיין הישראלי הראשון שצלח את התעלה.[13]

1994עריכה

יואב ברוק היה השחיין הישראלי הראשון שהשתתף במשחה גמר באליפות העולם שנערכה ברומא 1994. באליפות זו השתתף גם ואדים אלכסייב שסיים במקום תשיעי. איתן אורבך זכה באליפות אירופה בשחייה לנוער (פרדוביצ'ה 1994) במדליית זהב במשחה ל-200 מטר גב ובכך היה לשחיין הישראלי הראשון שזכה במפעל זה במדליה בכלל ובמדליית זהב בפרט.

1996עריכה

הרביעייה הישראלית, איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קוטלר ויואב ברוק עולה למשחה הגמר באטלנטה 1996 במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב, לראשונה בתולדות המדינה.

1997עריכה

באליפות אירופה (סביליה 1997) זכה איתן אורבך במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב. הייתה זו המדליה הראשונה ששחיין ישראלי השיג במפעל זה. מיקי חליקה היה לספורטאי הישראלי הראשון שזכה במדליה באוניברסיאדה (סיציליה 1997).

1998עריכה

באליפות העולם שנערכה בפרת' 1998 השתתפו איתן אורבך, יואב ברוק ומיקי חליקה. אורבך סיים במקום שביעי, הדרוג הגבוה ביותר של שחיין ישראלי.

העשור הראשון של המאה ה-21עריכה

 
אניה גוסטמלסקי

2000עריכה

בסידני 2000 השתתפה משלחת השחייה הגדולה ביותר עם 9 שחיינים, יואב ברוק באולימפיאדה השלישית שלו, יואב מאירי, מיקי חליקה, טל שטריקר, איתן אורבך, יואב גת, אלכסיי מנז'ולה אורן אזרד, ורד בורוכובסקי ועדי ביכמן. אורבך היה השחיין הישראלי הראשון שהגיע למשחה הגמר באולימפיאדה במשחה אישי, במשחה ל-100 מטר גב.

2001עריכה

באליפות העולם שנערכה בפוקואוקה 2001 השתתפו ורד בורוכובסקי, אניה גוסטומלסקי, איתן אורבך, שילו איילון, יואב גת, מיקי חליקה ודב מלניק. ורד בורוכובסקי סיימה במקום ה-7 במשחה ל-100 מטר פרפר ויואב גת סיים במקום 8 במשחה ל-200 מטר גב.

2003עריכה

באליפות העולם שנערכה בברצלונה 2003 השתתפו ורד בורוכובסקי, אניה גוסטומלסקי, ענבל לבבי, שילו איילון, יואב גת, מיקי חליקה, שי לבנת ודב מלניק. בורוכובסקי סיימה במקום 6 במשחה ל-50 מטר פרפר.

2004עריכה

באתונה 2004 השתתפו ורד בורוכובסקי ואניה גוסטומלסקי.

2005עריכה

באליפות העולם שנערכה במונטריאול 2005 השתתפו אולגה ברסנייבה, אניה גוסטומלסקי, דנית קמה, תום בארי, יואב גת, נדב כוכבי, שי לבנת וארז פרן.

2007עריכה

באליפות העולם שנערכה במלבורן 2007 השתתפו אניה גוסטומלסקי, עמית עברי, גיא ברנע, תום בארי, איתי צ'מה, שי לבנת, מיקי מלול ואהוד סגל. מיקי מלול סיים במקום שישי במשחה ל-50 מטר חזה.

2008עריכה

בבייג'ינג 2008 השתתפו גל נבו, תום בארי, אלון מנדל, נמרוד שפירא בר אור, גיא ברנע, איתי צ'מה ואניה גוסטומלסקי באולימפיאדה השנייה שלה. בזמן שהותו בבייג'ינג, התבשר אלון מנדל על מות אביו שנהרג בתאונה בביתו. לאחר התייעצות עם בני משפחתו, החליט להישאר בסין ולהשתתף בתחרות.

2009עריכה

באליפות העולם שנערכה ברומא 2009 השתתפו השתתפו 15 שחיינים: יוליה בנך, אנה וולצ'קוב, דעאא מסרווה, עמית עברי, קריסטינה צ'רנישב, נסטיה קורוטקוב, תום בארי, גיא ברנע, נדב כוכבי, מיקי מלול, אלון מנדל, גל נבו, אהוד סגל, איתי צ'מה ונמרוד שפירא בר אור. גל נבו, סיים במקום 6 במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. מיכאל דמיטרייב השתתף בתחרות בשחייה במים פתוחים.

העשור השני של המאה ה-21עריכה

 
יעקב טומרקין
 
נבחרת ישראל בשחייה שהשתתפה באליפות העולם ובאליפות אירופה בשחייה לנוער 2019. עומדים מימין: מירון חרותי, יונתן קופלב, רון פולונסקי, מיכאל לייטרובסקי, לאה פולונסקי, איתי גולדפדן, יעקב טומרקין, המאמן ניקיטה שקילנקו, המאמן חנן שטרלינג, המאמנת לודמילה זליצ'ונוק. יושבים מימין: דניאל נמיר, תומר פרנקל, אנדראה מורז, אנסטסיה גורבנקו, דניס לוקטב וגל כהן גרומי

2011עריכה

באליפות העולם שנערכה בשאנגחאי 2011 השתתפו אנה וולצ'קוב, עמית עברי, גיא ברנע, יעקב טומרקין, גל נבו, יונתן קופלב ונמרוד שפירא בר אור. גיא ברנע סיים במקום 6 במשחה ל-50 מטר גב.

2012עריכה

יונתן קופלב זוכה במדליית זהב באליפות אירופה (דברצן 2012) במשחה ל-50 מטר גב. במדליית ארד במשחה זה זכה גיא ברנע. יעקב טומרקין זכה בשתי מדליות ארד במשחים ל-100 מטר גב ו-200 מטר גב ועמית עברי זכתה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר פרפר.

בלונדון 2012 השתתפו עמית עברי, גל נבו, יעקב טומרקין, נמרוד שפירא בר אור ואמרי גניאל. יעקב טומרקין קבע את ההישג הישראלי הטוב ביותר בשחייה במשחקים האולימפיים כשסיים במקום שביעי במשחה ל-200 מטר גב.

2013עריכה

באליפות העולם שנערכה בברצלונה 2013 השתתפו עמית עברי, גאי ברנע, אמרי גניאל, תומר זמיר, יעקב טומרקין, גל נבו, יונתן קופלב ונמרוד שפירא בר אור. יובל ספרא ושחר רסמן השתתפו בתחרות בשחייה במים פתוחים. גיא ברנע ויונתן קופלב סיימו במקומות 7 ו-8 בהתאמה במשחה ל-50 מטר גב.

2015עריכה

באליפות העולם שנערכה בקאזאן 2015 השתתפו עמית עברי, זוהר שיקלר, גיא ברנע, דוד גמבורג, עידו הבר, תומר זמיר, יעקב טומרקין, גל נבו, לירן קונובלוב ויונתן קופלב. שי טולדנו, יובל ספרא ושחר רסמן השתתפו בתחרות בשחייה במים פתוחים.

בדצמבר 2015 נערכה לראשונה בישראל אליפות אירופה בשחייה (בריכת 25 מטר) שבה נקבעו לראשונה בישראל, שלושה שיאי עולם חדשים, ושני שיא אירופה חדשים.

2016עריכה

בריו דה ז'ניירו 2016 השתתפו גל נבו, יעקב טומרקין, זיו קלונטרוב ורביעיית שליחות ישראלית השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים וסיימה במקום 16, אנדראה מורז, עמית עברי, קרן זיבנר וזוהר שיקלר.

2017עריכה

צוות המאמנים דייוויד מארש וקאיו קאייביץ' נבחרו להוביל את השחייה הישראלית.

באליפות העולם שנערכה בבודפשט 2017 השתתפו אנדראה מורז, עמית עברי, קרן זיבנר, זוהר שיקלר, גיא ברנע, איתי גורביץ', מרק חינאווי, מירון חרותי, יעקב טומרקין, תומר פרנקל, לירן קונובלוב, יונתן קופלב, מרקוס שלזינגר, דניס לוקטב ודניאל נמיר. עדן גירלואנצה, חיה סימון זבלודוף, שי טולדנו, עידן מורדל יובל ספרא, מתן רודיטי ושחר רסמן השתתפו בתחרות בשחייה במים פתוחים. יונתן קופלב סיים במקום 8 במשחה ל-50 מטר גב.

באוגוסט החליף לוקה גברילו את קאייביץ' באימון נבחרת ישראל.

2019עריכה

באליפות העולם שנערכה בקוואנגג'ו שבקוריאה הדרומית 2019 השתתפו 16 שחיינים, 4 שחייניות ו-12 שחיינים: אנסטסיה גורבנקו, אנדראה מורז, עדן גירלואנצה, אווה פביאן, איתי גולדפדן, מירון חרותי, יעקב טומרקין, דניס לוקטב, מיכאל לייטרובסקי, תומר פרנקל, יהונתן קופלב, דניאל נמיר וגל כהן גרומי, יובל ספרא, מתן רודיטי ויונתן רוסין.

אנסטסיה גורבנקו הבטיחה את השתתפותה במשחקים האולימפיים בתחרות שנערכה במרסיי, צרפת.[14] מירון חרותי הבטיח את השתתפותו במשחקים האולימפיים באליפות העולם.[15] בתחרות שנערכה באמסטרדם בדצמבר 2019 קבעו תומר פרנקל ורון פולונסקי את הקריטריון האולימפי.[16]

נבחרות השליחים של ישראל 4x100 מטר מעורב משולב (אנסטסיה גורבנקו, איתי גולדפדן, תומר פרנקל, ואנדראה מורז) ו-4x200 מטר חופשי (דניס לוקטב, דניאל נמיר, תומר פרנקל, וגל כהן גרומי) סיימו פעמיים במקום ה-10 באליפות העולם ובכך העניקו לישראל השתתפות בשני משחי שליחים אלו במשחקים האולימפיים.[17][18][19]

העשור השלישי של המאה ה-21עריכה

2020עריכה

לאור מגפת הקורונה כל תחרויות השחייה לשנת 2020 בוטלו או נחדו בשנה, כולל אולימפיאדת טוקיו (2020) שנדחתה ל-23 ביולי 2021 ועד ה-8 באוגוסט.

מרכזי שחייה תחרותית בישראלעריכה

במכביה הראשונה (1932) לא הייתה בישראל בריכה אולימפית ולכן תחרויות השחייה נערכו במתחם מאולתר שהוכשר במימי נמל חיפה. בריכת השחייה האולימפית הראשונה בישראל נבנתה לאחר מכן במתחם קזינו בת גלים, בשכונת בת גלים בחיפה על חוף הים, ושימשה לאירוח תחרויות השחייה במכבייה השנייה, השלישית והרביעית וכן לתחרויות שחייה מקומיות ולפנאי. באותן שנים נפתחו בחיפה ובאזורים אחרים בארץ בריכות נוספות.

תחרויות השחייה במכבייה החמישית והשישית, במסגרתה השתתפה מרילין רמנובסקי מארצות הברית שיאנית העולם וסגנית אלופה אולימפית, התקיימו בבריכת "גלי גיל" ברמת גן, במכבייה השביעית והשמינית התקיימו המשחים בבריכת גלית בתל אביב ובהמשך תחרויות השחייה במכביות הבאות התקיימו בבריכות אולימפיות נוספות ברחבי הארץ כמו בריכת האוניברסיטה בתל אביב, בריכת הטכניון בחיפה והבריכה האולימפית במכון וינגייט בנתניה.

אף על פי ששחייה היא תחביב נפוץ בישראל, מספר הבריכות האולימפיות מצומצם למדיי, ומספר הבריכות המותאמות לתחרויות בגודלן, עומקן, ומספר המקומות לקהל קטן במיוחד. לרוב בריכות השחייה הקיימות המשמשות לאימונים, משמשות במקביל גם את הציבור הרחב. בריכות אולימפיות מסוימות נפתחו גם בפארקי מים ומוסדות ציבוריים כמו ״בית הלוחם תל אביב״ ולכן לא משמשות את השחייה התחרותית. חלק מהשחיינים הישראליים המקצועיים המובילים מתאמנים בחו"ל, לרוב באוניברסיטאות בארצות הברית המציעות תוכניות אימונים ותחרויות לשחיינים. עם זאת קיימים בישראל מספר איגודי שחייה שמתאמנים בבריכות מקומיות, חצי אולימפיות ואולימפיות וחלק מהבריכות אירח תחרויות לחובבנים ומקצוענים לנוער ולבוגרים ואף תחרויות בינלאומיות ותחרויות במסגרת המכביה.

בין בריכות השחייה האולימפיות המקורות שבישראל ניתן לציין את בריכת האוניברסיטה בתל אביב, בריכת הטכניון בחיפה, בריכת בית לברון באשדוד ועוד.

מרכז השחייה המוביל בישראל המשמש לאימונים ולמרבית התחרויות הרשמיות ממוקם במכון וינגייט בנתניה. בריכת טוטו וינגייט שייכת לקומפלקס ספורט שבו התקיימו תחרויות שחייה ישראליות ובינלאומיות וכן תחרויות שחייה במסגרת המכביה. במתחם בריכה אולימפית מקורה חדשה, עם 3,000 מקומות ישיבה. ישראל אירחה בבריכה זו, בשנת 2015 את אליפות אירופה (בריכת 25 מטר) ואת אליפות אירופה לנוער בשנת 2017.

במקביל מקודמות תוכניות לבניית בריכות שחייה אולימפיות רב תכליתיות נוספות בקריית הספורט בשכונת מלחה בירושלים, סמוך לאצטדיון הכדורגל סמי עופר בחיפה ובקריית הספורט החדשה בבאר שבע.

המדליות בהן זכו שחייניות ושחייני ישראל בתחרויות הבינלאומיות החשובות ביותרעריכה

התחרות

סך הכל
שחייניות שחיינים שחייניות שחיינים שחייניות שחיינים שחייניות שחיינים
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם
אליפות העולם (בריכת 25 מטר)  ורד בורוכובסקי  מיקי חליקה 1 1
אליפות אירופה  יונתן קופלב  איתן אורבך
 מיקי חליקה
 גל נבו
 יעקב טומרקין
 עמית עברי  איתן אורבך
 יואב גת
 גל נבו
 גיא ברנע
 גיא ברנע
 יעקב טומרקין
 יעקב טומרקין
1 12
אליפות אירופה (בריכת 25 מטר)  יואב גת
 גיא ברנע
 גל נבו
 יעקב טומרקין
 יעקב טומרקין
 ורד בורוכובסקי
 אניה גוסטומלסקי
 איתן אורבך
 מיקי חליקה
 מיקי חליקה
 גל נבו
 גל נבו
 גל נבו
 גל נבו
 גל נבו
 גל נבו
2 14
משחקי אסיה  דן ברנר  איבונה טוביס  גרשון שפע
 אברהם מלמד
 4x100 מעורב
 איבונה טוביס
 שלומית ניר
 שלומית ניר
 גרשון שפע
 4x100 מעורב
 דן ברנר
4 7
אוניברסיאדה  מיקי חליקה
 מיקי חליקה
 גיא ברנע
 מיקי חליקה
 גיא ברנע
5
סך הכל 2 1 15 7 22 8 39
2 16 29 47

השתתפות שחייני ישראל במשחקים האולימפייםעריכה

משחה הגמרעריכה

אולימפיאדה שם השחיין/נית משחה דרוג
אטלנטה 1996 רביעיית שליחים (איתן אורבך, ואדים אלכסייב, דן קטלר, יואב ברוק) 4x100 מטר מעורב 8
סידני 2000 איתן אורבך 100 מטר גב 8
לונדון 2012 יעקב טומרקין 200 מטר גב 7

משחה חצי הגמרעריכה

אולימפיאדה שם השחיין/נית משחה דרוג
מקסיקו סיטי 1968 אברהם מלמד 100 מטר פרפר 11
לוס אנג'לס 1984 יורם כוכבי 400 מטר מעורב אישי 16
בייג'ינג 2008 גל נבו 200 מטר מעורב אישי 13
בייג'ינג 2008 נמרוד שפירא בר אור 200 מטר חופשי 15
בייג'ינג 2008 גיא ברנע 100 מטר גב 16
לונדון 2012 גל נבו 200 מטר מעורב אישי 10
לונדון 2012 עמית עברי 200 מטר מעורב אישי 13
ריו דה ז'ניירו 2016 יעקב טומרקין 200 מטר גב 15

השתתפות שחייני ישראל באליפויות העולםעריכה

משחה הגמרעריכה

שנה שם השחיין/נית משחה דרוג
1994 יואב ברוק 50 מטר חופשי 8
1998 איתן אורבך 100 מטר גב 7
2001 ורד בורוכובסקי 100 מטר פרפר 7
2001 יואב גת 200 מטר גב 8
2003 ורד בורוכובסקי 50 מטר פרפר 6
2007 מיקי מלול 50 מטר חזה 6
2009 גל נבו 400 מטר מעורב אישי 6
2011 גיא ברנע 50 מטר גב 6
2013 גיא ברנע 50 מטר גב 7
2013 יונתן קופלב 50 מטר גב 8
2017 יונתן קופלב 50 מטר גב 8

מדליות אישיות בתחרות שמונה האומותעריכה

השחייניות והשחיינים הישראלים שזכו בלפחות מדליית זהב אישית אחת בתחרות שמונה האומות

שחייניותעריכה

שחיינית       סה"כ
הדר רובינשטיין 2 1 4 7
טימאה טוט 2 0 0 2
איבונה טוביס 1 1 0 2
דורית זלץ 1 0 1 2
הדר קליינמן 1 0 1 2
שלומית ניר 1 0 0 1

שחייניםעריכה

שחיין       סה"כ
אמיר גניאל 4 1 3 8
שגב פורת 2 1 2 5
אייל שטיגמן 2 0 3 5
רון קרמן 1 2 2 5
ניר שמיר 1 2 2 5
יוחאי ליפשיץ 1 1 2 4

שחייני ישראל בתחרויות בינלאומיות (1937 - 1974)עריכה

בשנים 1937 - 1974 קיימה נבחרת ישראל 25 תחרויות בינלאומיות כולל 5 תחרויות שמונה האומות. בתחרויות השתתפו 47 שחייניות ו- 74 שחיינים.

שחייניותעריכה

שחיינית מספר הופעות       סה"כ
איבונה טוביס 7 15 11 2 28
שלומית ניר 11 13 12 4 29
דורית זלץ 12 12 16 2 30
גלי להב 4 10 3 2 15
נורית שלו 4 4 2 2 8
נאוה כגן 4 3 0 1 4
אסנת שוהם 4 2 3 3 8
ענת וייס 8 1 3 1 5
גלינה ויינר 4 1 2 1 4
אסתר צבירן 4 1 1 0 2
ציפי שמיר 5 1 0 0 1
אילת יוטבת 5 0 1 1 2

שחייניםעריכה

שחיין מספר הופעות       סה"כ
גרשון שפע 9 24 4 2 30
משה גרטל 15 21 9 3 33
אברהם מלמד 14 17 12 0 29
יורם שניידר 8 16 0 0 16
דן שטרן 14 12 9 3 24
עמית לובן 7 11 0 0 11
דני רבס 10 8 12 1 21
יצחק לוריא 8 8 6 0 14
יואב יעקובי 11 8 5 2 15
יואל קנדה 11 7 6 2 15
דן ברנר 7 6 3 1 10

שחיית נכים בישראלעריכה

 
אורי ברגמן

שחייניות ושחייני ישראל זכו במשחקים הפאראלימפיים ב-166 מדליות בסך הכל, מהן 55 מדליות זהב, 57 מדליות כסף ו-54 מדליות ארד.

השחייניות והשחיינים המעוטרים ביותרעריכה

שחיינית/שחיין       סה"כ
אורי ברגמן 12 1 1 14
יוסף ונגר 9 5 5 19
שלמה פינטו 6 9 1 16
משה לוי 6 1 2 9
קרן לייבוביץ' 4 2 1 7

אלופים אולימפיים, אלופי עולם ושיאני עולם שהשתתפו בתחרויות שחייה בישראלעריכה

שחייניותעריכה

 
קטינקה הוסו, קבעה שני שיאי עולם בישראל בשנת 2015

שחייניםעריכה

 
מארק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באוקטובר 1961 בשל מחלוקת על השתתפותו באליפות של דייוויד קרצקי בקבוצת ברית מכבים עתיד, שחיין יהודי אמריקאי, פרשו שחייני הפועל מאליפות ישראל בשחייה
  2. ^ במקום אליפות שחיה - שערוריה, מעריב, 15 באוקטובר 1961
  3. ^ חיפה - להתחרות השחייה האי"ית הבין לאומית, דבר, 14 באוגוסט 1927
  4. ^ הספורט העברי - חיפה עיר ספורט המים, הירדן, 18 בינואר 1935
  5. ^ הסיפור שעומד מאחורי התחרות השחייה הראשונה בארץ ישראל, פייסבוק
  6. ^ אורי ירון, עדי פרג הדיח את דני ברנר מכתרו במשחה 400 חתירה וקבע שיא, מעריב, 29 בספטמבר 1974
  7. ^ עליזה ווירץ חצתה את הכנרת, דבר, 10 בנובמבר 1942
  8. ^ איך חציתי את הכנרת, דבר, 17 בנובמבר 1942
  9. ^ צליחת הכנרת, דבר, 22 ביולי 1943
  10. ^ האבא והסבא של האלופים קרני עם עד, 13 במרץ 2009,‏ mynet
  11. ^ צליחת הכנרת - 23 מתוך 25 צלחו, דבר, 25 ביולי 1943
  12. ^ תולדות חמש צליחות הכנרת, דבר, 3 באוגוסט 1958
  13. ^ עמי גינזבורג, סיפורה של הקבוצה הישראלית הראשונה שצלחה את תעלת למאנש, באתר הארץ, 30 במרץ 2011
  14. ^ אורן אהרוני, עוד שיא ישראלי לגורבנקו שהשיגה את הכרטיס לאולימפיאדה, באתר ynet, 23 במרץ 2019
  15. ^ אורן אהרוני, מירון חירותי קבע את הקריטריון לטוקיו, באתר ynet, 26 ביולי 2019
  16. ^ יניב טוכמן‏, שחייה: תומר פרנקל ורון פולונסקי קבעו את הקריטריון האולימפי לטוקיו, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בדצמבר 2019
  17. ^ אורן אהרוני, הדור הבא כבר כאן: פרנקל ופולונסקי באולימפיאדה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2019
  18. ^ אורן אהרוני, נבחרת השליחים המעורבת השיגה את הכרטיס לטוקיו, באתר ynet, 24 ביולי 2019
  19. ^ https://www.fina.org/sites/default/files/general/final_-_2018-03-19_-_tokyo_2020_-_qualification_system_-_swimming_-_eng.pdf